התושבים שביתם ורכושם נפגע באחת השריפות נושאים עיניים בציפייה דרוכה להחלטה האם מדובר באירוע טרור, או לא. להחלטה זו יש משקל רב הנוגעת לכספי הפיצויים שיקבלו. גם האנשים שאינם מבוטחים יכולים להגיש תביעה.
היקף הנזקים כתוצאה מגל השריפות, בעיקר נזקים שנגרמו למבנים ולתכולה, מוערך במאות מיליוני שקלים, והפיצוי בגין אותם נזקים תלוי בגורם לשריפה ובפוליסת הביטוח.
מנתוני חברות הביטוח עולה, כי רק לכ־60% מהתושבים שביתם ו/או רכושם ניזוק בשריפות, היה כיסוי ביטוחי כחלק מביטוחי המשכנתא. היתר, עלולים להישאר חשופים במקרה שהשריפה שפגעה בביתם לא תוגדר כפעולת איבה.
בחלק מהפוליסות היקרות יותר, ישנו פיצוי לפי ערך כינון, המעניק פיצוי מלא על תכולה חדשה שנרכשת בעקבות האירוע
מה קורה בדרך כלל במקרה של שריפה?
רוב רוכשי הדירות מחויבים בביטוח המבנה ו/או התכולה, כחלק מתנאי קבלת המשכנתא. במסגרת פוליסת הביטוח הסטנדרטית הזו, ניתן פיצוי גם בגין מקרים של שריפה. ברוב הפוליסות ישנה החרגה לאירוע שנגרם בשל אירוע חבלני, אלא אם המבוטח דרש לבטל את ההחרגה באופן יזום.
גובה הפיצוי נקבע בהתאם לסוג הפוליסה. ברוב פוליסות התכולה, ניתן פיצוי על פי שווי התכולה ברגע האירוע, בהתאם להערכתו של השמאי. בחלק מהפוליסות היקרות יותר, ישנו פיצוי לפי ערך כינון, המעניק פיצוי מלא על תכולה חדשה שנרכשת בעקבות האירוע. פיצוי זה, למעשה, מאפשר למבוטח לחדש את רכושו בעקבות נזק מבוטח, ולקבל פיצוי לפי הערך החדש של הרכוש כחדש ללא ניכוי בשל בלאי.
יצוין, כי אין זהות בין תנאי הכינון לביטוח רכוש בתוכניות הביטוח השונות. סכום הפיצוי כולל בתוכו פיצוי על דמי שכירות בתקופה בה נאלצו הדיירים לגור מחוץ לבית ולעיתים אף פיצוי עקיף, על נזק לעסקים שנפגעו, במידה שהיו כאלה השייכים למבוטח.
אלו שאינם מבוטחים, כמו גם חברות הביטוח עצמן, זכאים לתבוע בעילה נזיקית את הגורם לשריפה, או את הגורם שהביא להתפשטותה
מה עושים האנשים שאינם מבוטחים?
אלו שאינם מבוטחים, כמו גם חברות הביטוח עצמן, זכאים לתבוע בעילה נזיקית את הגורם לשריפה, או את הגורם שהביא להתפשטותה. כך למשל בחלק מהמקומות בחיפה, בהם התפשטה האש מאזורים שנמצאים בשליטת קק"ל, המדינה, או העירייה ובמידה שהוכח שלא נעשו מירב המאמצים כדי למנוע את הידלקות או התפשטות השריפה, ניתן לתבוע פיצוי מאותו גורם. תביעות אלו הן תביעות מורכבות, ניהולן לוקח בדרך כלל זמן רב וקשה מאוד להוכיח את האחריות בגין השריפה.
במקרים בהם נקבע שהנזק נגרם כתוצאה מפעולת איבה, המדינה היא זו שאחראית לשלם את סכומי הפיצוי. במקרה של נזקי רכוש המדובר במס רכוש ובמקרה של נזק לגוף החוק הרלוונטי הוא חוק התגמולים
מה הדין במקרה של פעולות איבה?
חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל- 1970, קובע, כי: "אם נפגע אדם בנסיבות שיש בהן יסוד סביר להניח שנפגע פגיעת איבה, יראו את הפגיעה כפגיעת איבה אם לא הוכח אחרת". לפי החוק, כדי לקבוע האם אכן מדובר בפעולת איבה, "שר הביטחון, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, ימנה רשות מאשרת שבסמכותה לאשר כי פגיעה שאירעה היא פגיעת איבה. אישורה של הרשות או של ועדת העררים, לפי העניין, כי פגיעה שאירעה היא פגיעת איבה, הוא תנאי מוקדם לכל תביעה לפי חוק זה בפני המוסד".
כלומר, במקרים בהם נקבע שהנזק נגרם כתוצאה מפעולת איבה, המדינה היא זו שאחראית לשלם את סכומי הפיצוי. במקרה של נזקי רכוש המדובר במס רכוש ובמקרה של נזק לגוף החוק הרלוונטי הוא חוק התגמולים.
למי צריכים הנפגעים לפנות בשלב הזה?
כל אחת מהשריפות שאירעו בגל השריפות האחרון, תיבדק באופן פרטני, ויוחלט לגביה האם היא מוגדרת כפעולת טרור. מכיוון שטרם התקבלה החלטה, ועל מנת לנסות ולזרז את הליך הסיוע לנפגעים, פנו מהאוצר אל חברות הביטוח, וביקשו מהן, להתחיל את תהליך הפיצוי לתושבים, כאשר במידה שיוכרזו האירועים כפעולות טרור, תחזיר המדינה את הכספים לחברות הביטוח.
חברות הביטוח מצידן לא ממהרות להוציא כספים, לפני שמתקבלת החלטה, ולכן, למרבה הצער, בשני המקרים התהליך הוא ארוך, וייקח עוד זמן עד שהתושבים יקבלו את כספי הפיצויים, ויוכלו לשוב לחיים סדירים.
כמו-כן, כחלון הודיע, שכל מי שאינו יכול לחזור לביתו בעקבות השריפות ברחבי הארץ (כולל שוכרי דירות) יקבל מהמדינה פיצוי ראשוני של 2,500 שקל לאדם. מי שנפגע כתוצאה מהשריפות, צריך לפנות לרשות המקומית כדי לקבל את הפיצוי.
כחלון ציין, כי חשוב להגן על הנפגעים, ולהקל עליהם במידת האפשר, והנחה את הרשויות והנוגעים בדבר לעשות זאת. "אל תתנו לנפגעי השריפות לטבוע בניירות, אל תשלחו אותם ממשרד למשרד", אמר כחלון.
* סייעה בהכנת הכתבה - יערית טרבלסי, כתבת משפטי
