מעבר לנזקי הרכוש הגדולים, גל השריפות האחרון גרם גם ללא מעט נזקי גוף ונפש בדרגות שונות, שמזכות את הנפגעים בפיצויים כספיים שונים, בהתאם לקביעת הממשלה באשר לאופי רוב האירועים כאירועי טרור ולגודל הנזק.
"בכל הנוגע לפיצויים, יש להבחין בין מצב שבו המדינה מכירה בגל השריפות כפעולת איבה, ובין מצב שבו המדינה מכירה בגל השריפות כאסון טבע", אומר עו"ד סאמי אבו ורדה, המתמחה בפיצויי נזקי גוף (תאונות, ביטוח לאומי ורשלנות רפואית).
פגיעה פיזית אינה חייבת להיות פגיעה ישירה מאש, אלא גם כתוצאה של נפילה תוך כדי בריחה ממקור האש, כוויות, פגיעה מחפצים שעפו, אסטמה וכן פגיעה בהיבט הנפשי, כגון התפתחות של פחדים, חרדות, פוסט טראומה וכו'
פיצוי בגין פעולות איבה
מכיוון שרוב השריפות הוכרו כאירוע טרור, הנפגעים זכאים להגיש תביעה לביטוח לאומי במסלול הפיצוי הייעודי לכך.
לדברי עו"ד ידידיה בלויגרונד, המתמחה בנזיקין נזקי גוף, תאונות עבודה ותאונות דרכים: "פגיעה פיזית אינה חייבת להיות פגיעה ישירה מאש, אלא גם כתוצאה של נפילה תוך כדי בריחה ממקור האש, כוויות, פגיעה מחפצים שעפו, אסטמה וכן פגיעה בהיבט הנפשי, כגון התפתחות של פחדים, חרדות, פוסט טראומה וכו'".
בשלב הראשון יש להוכיח, כי הפגיעה הגופנית ו/או הנפשית, נגרמה בעקבות פעולת האיבה (השריפה הספציפית). בשלב השני ייבדק התובע על ידי הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי, שיקבעו מהי דרגת הנכות המגיעה לו. מסלול זה דומה מאוד למסלול של נפגעי תאונות עבודה, שגם בו יש להוכיח תחילה לביטוח הלאומי, שהאירוע עונה על הגדרת תאונת עבודה, ורק אז לעבור לשלב הוועדות הרפואיות וקביעת דרגת הנכות.
גובה הפיצוי לנפגעי פעולות איבה, זהה לפיצוי הניתן לחיילים ולמשפחות חללי מערכות ישראל: מ- 9%-19% אחוזי נכות, ניתן מענק חד פעמי. מ- 20% נכות ומעלה, ניתנת קצבה חודשית.
פיצוי על נזק השריפה, במידה שלא תוכר כפעולת טרור
עבור הנזק שנגרם מאותן השריפות, שלא הוכרו על ידי המדינה כפעולות איבה, נשארים עם חוק הביטוח הלאומי הרגיל על שני מסלוליו:
מסלול של נכות מהעבודה - במקרה שבו נפגעת מהשריפות במסגרת עבודתך, בדרך לעבודה או ממנה.
מסלול של נכות כללית - המסלול הנחות ביותר מבין מסלולי הפיצויים, שבו הסכומים הם נמוכים ונקבעים על ידי טבלאות מוגדרות. התנאים לקבלת נכות כללית, הם: נכות רפואית בשיעור של 40 אחוז לפחות, אבדן כושר עבודה של 50 אחוז לפחות והכנסה שלא תעלה על סכומים שרשומים בטבלאות (אלפי שקלים בודדים).
ככל שההכנסה מהעבודה גבוהה יותר, כך הנטייה היא לבחור במסלול נפגעי עבודה, שהתשלום בו הוא פונקציה של דרגת נכות ושכר מבוטח (השכר לפיו מחושבות ההורדות לפנסיה), לעומת התשלום במסלול נפגעי פעולות איבה, שהינו פונקציה של דרגת הנכות וטבלאות הפיצויים הקבועות בחוק
תאונת עבודה כתוצאה מפעולת טרור
עבור חלק מהאנשים שנפגעו בשריפות שכן הוכרו כפעולת טרור, יתכן מצב שבו הפגיעה היא גם תאונת עבודה, למשל: כבאים שנפגעו תוך כדי עבודה, תושב חיפה שניזוק בדרכו לעבודה וכד'.
במקרה כזה, הנפגעים זכאים לבחור בין המסלול של נפגעי פעולות איבה למסלול של נפגעי עבודה. ככל שההכנסה מהעבודה גבוהה יותר, כך הנטייה היא לבחור במסלול נפגעי עבודה, שהתשלום בו הוא פונקציה של דרגת נכות ושכר מבוטח (השכר לפיו מחושבות ההורדות לפנסיה), לעומת התשלום במסלול נפגעי פעולות איבה, שהינו פונקציה של דרגת הנכות וטבלאות הפיצויים הקבועות בחוק.
תביעת נזיקין
כמו בכל תיק נזיקין, במידה שניתן יהיה להוכיח אחריות של אדם או גוף על האירוע (במקרה זה: קק"ל/ המדינה/הרשויות השונות), ניתן לתבוע אותו בתביעת נזיקין אזרחית.
תביעה כזו תתאפשר במידה שנתפס והואשם אדם ספציפי בגרימת השריפה הספציפית שממנה נפגע התובע. במקרה כזה, על הנפגע להמתין לכך שהמדינה תעמיד את אותו חשוד למשפט פלילי ותרשיע אותו בגינה. רק אז, יוכל הנפגע להגיש כנגדו תביעת נזיקין, בדומה לכל תביעת נזיקין אחרת, למשל בגין תקיפה.
עם זאת, כדאי לדעת שבמקרי השריפות כמות הנפגעים גדולה, כך שבניגוד לתביעת נזיקין שבה מוגדר התובע כנפגע עבירה ופרטיו ברורים, כאן לא יתאפשר קשר ישיר בין הפרקליטות לבין אותם נפגעים והם אלו שיאלצו לעקוב אחר הפרסומים, על מנת לבדוק אם אכן הורשע.
העובדה שהמדינה הכריזה על רוב השריפות כפעולות טרור, אינה בהכרח מעידה על כך שיתפסו האשמים במעשה. יתכן שמטרת קביעה זו היא להיטיב עם האזרחים ולזרז את מתן הפיצויים הכספיים, ולא בהכרח הוכח שאכן מדובר במעשה זדון ולא ברשלנות, או בפגעי הטבע. גם במקרה של העמדה לדין והרשעה, חשוב לדעת כי בשל כמות הנפגעים הגדולה, תביעת נזיקין לא תביא מזור של פיצוי כספי לנפגעים הרבים.
הואיל והפגיעה והפיזית יכולה להתפתח עם הזמן, מומלץ להגיש תביעה להכרה עקרונית בפגיעה, גם אם לא סובלים באותו רגע מהשלכותיה. הכרה זו תאפשר להתבסס עליה במקרה של החמרת מצב עתידית
פגיעה עתידית
חשוב לחשוב גם על העתיד, שכן לא כל הנזקים נראים לעין כעת ולא את כולם ניתן לאמוד בשלב זה של הדברים, כאשר השריפה התרחשה לפני ימים ספורים בלבד.
לדברי עו"ד אבו ורדה: "הואיל והפגיעה והפיזית יכולה להתפתח עם הזמן, מומלץ להגיש תביעה להכרה עקרונית בפגיעה, גם אם לא סובלים באותו רגע מהשלכותיה. הכרה זו תאפשר להתבסס עליה במקרה של החמרת מצב עתידית".
התהליך של קבלת כל סוגי הגמלאות בביטוח הלאומי, מתחיל במילוי טופס ייעודי לסוג הגמלה הנתבעת.
במקרה זה ובשל אי הודאות, גם אם הנפגע לא יודע עדיין אם השריפה שממנה נפגע תוכר כפעולת טרור או לא, עליו למלא את טופס התביעה לנפגעי פעולות איבה ולשלוח אותו לביטוח הלאומי, בצירוף כל המסמכים הרפואיים שיש בידיו.
גם אם הוועדה הרפואית תחליט שלא נגרם נזק שבשלו מגיע פיצוי או גמלה, ובמידה שבעתיד יתפתחו בעיות בדרכי הנשימה, מחלות ריאות, בעיה נפשית כלשהי וכו', שיתבררו כקשורות לאירוע הזה, יוכל הנפגע להגיש בקשה להחמרת מצב, מבלי לעבור את כל התהליך מההתחלה.
במידה שמדובר בשילוב של תאונת עבודה, על הנפגע להגיש את שני הטפסים (תביעה לתאונת עבודה ותביעה לפעולת איבה). הוועדות הרפואיות יבדקו את הנזק לגבי כל אחת מהתביעות, יודיעו לנפגע כמה מגיע לו בכל תביעה, ואז הוא יוכל לבחור את מסלול הפיצוי המתאים והמשתלם עבורו.
ביטוח תאונות אישיות
נפגעים שמבוטחים בפוליסת תאונות אישיות, יכולים לתבוע את הביטוח בגין נזקים פיזיים או נפשיים.
"חשוב לשים לב כי רוב פוליסות הביטוח מעניקות פיצוי במקרה של נכות, אשפוז ואבדן כושר עבודה בלבד ומחריגות כוויות ופעולת איבה", מציין עו"ד בלויגרונד. "לכן, יש לבדוק כל מקרה לגופו ובמידה שהשריפה ממנה נפגעתם כלולה בשריפות שהוכרו כפעולות איבה/טרור, ייתכן שפוליסת הביטוח אינה תקפה".
חשוב גם לדעת, כי בשונה מתביעת נזיקין שתוקף ההתיישנות שלה הוא 7 שנים, ההתיישנות בביטוח תאונות אישיות היא 3 שנים, כך שחשוב מאוד לפנות לטיפול רפואי בהקדם האפשרי, לתעד את כל הפגיעות, לבדוק האם הפגיעה תואמת את תנאי הפוליסה ולפעול במהירות.