מאבק משמורת עלול להפוך למלחמה קטלנית כשאחד מבני הזוג שמחזיק באזרחות כפולה מעז ללחוץ על הכפתור האדום ולהשתמש בנשק קטלני ומלוכלך: חטיפת הקטינים - "ילדי המריבה" - והברחתם לארץ אחרת כדי לזכות במשמורת.
בשנים האחרונות נרשמה מגמה של התפשטות התופעה של חטיפת ילדים לחו"ל על ידי אחד ההורים, המחזיק באזרחות זרה, כחלק ממאבק משמורת. התופעה מדאיגה וכשמתרחש מקרה חטיפה ההתמודדות הנדרשת מההורה הנותר בישראל קשה ביותר.
ממה נובעת העלייה במקרי חטיפת ילדים לחו"ל?
בעולם המודרני נעדר הגבולות שהפך לכפר גלובלי גדול, משפחות "מעורבות" הן מחזה נפוץ. הורים משתי מדינות שונות מקימים משפחה ומתמודדים עם אתגרים בגידול הילדים. האתגרים בפניהם ניצבים ההורים כמשפחה הם פשוטים הרבה יותר מאלה האורבים להם במידה שיחליטו לפרק את החבילה. סוגיית המשמורת הכרוכה בכל הליך גירושין היא ממילא סוגיה מורכבת, טעונה וקשה להכרעה; וכאשר אחד מההורים מחזיק באזרחות זרה, היא הופכת מורכבת וקשה שבעתיים.
כל הורה, באופן טבעי, רוצה לגדל את ילדיו, בטח לאחר פירוק התא המשפחתי, בסביבה הנוחה לו - לצד החברים, המשפחה, הסביבה, התרבות והשפה שהוא מכיר. במקרים מסוימים, כאשר אחד ההורים המחזיק באזרחות נוספת רוצה לזכות במשמורת בלעדית ולגדל את ילדיו בחו"ל והוא חושש מהכרעה משפטית, או שכבר נתקבלה החלטה שקבעה כי הילדים ישארו בישראל והוא לא מסכים לקבלה, הוא מחליט לברוח למדינה אחרת, ופשוט יוצא עם הקטינים מהארץ בלי רשות ובלי הסכמת ההורה השני. הוא מקווה שהדבר יעזור לו לזכות במשמורת על הילדים, אולם, ברוב המקרים הוא טועה טעות מרה.
כל שיהוי או פעולה לא נכונה עלולים לטרוף את הקלפים ולמנוע את השבת הילדים החטופים לישראל. בזבוז של זמן או התנהלות שגויה עלולים להותיר מספיק זמן להורה החוטף להיעלם ולטשטש את צעדיו והוא אף עלול לברוח למדינה נוספת שלא משתפת פעולה עם ישראל בעניין החזרת ילדים חטופים, ואז הסיכויים להצלת המצב פוחתים
כיצד ניתן לפעול כאשר בן הזוג לשעבר חוטף את הילדים, ונמלט למדינה אחרת?
כשמתרחש מקרה מצער שכזה וההורה החוטף עושה דין לעצמו, הוא מותיר את ההורה השני המום, מבוהל וחסר אונים. במקרה כזה על ההורה שנותר בארץ להתעשת במהרה ולפנות מייד לעורך דין מומחה לדיני משפחה. עורך הדין יתחיל ללא שיהוי ובאופן מיידי בהליך נדרש לשם השבת הקטין ארצה ומיצוי הדין עם החוטף.
לפנייה לעורך הדין יש חשיבות רבה: עורך דין בעל ניסיון ידע כיצד לפעול, לא יבזבז זמן על בירורים והליכי סרק, ויעמוד בקשר עם כל הגופים הרלוונטיים תוך נקיטת צעדי חירום נחוצים לשם הבטחת השבת הקטינים ארצה. כל שיהוי או פעולה לא נכונה עלולים לטרוף את הקלפים ולמנוע את השבת הילדים החטופים לישראל. בזבוז של זמן או התנהלות שגויה עלולים להותיר מספיק זמן להורה החוטף להיעלם ולטשטש את צעדיו והוא אף עלול לברוח למדינה נוספת שלא משתפת פעולה עם ישראל בעניין החזרת ילדים חטופים, ואז הסיכויים להצלת המצב פוחתים.
אמנת האג בדבר החזרת ילדים חטופים, עליה חתומות מדינות רבות, ובכללן מדינת ישראל, מחייבת את המדינות החתומות לפעול בהתאם לקבוע באמנה, שעיקריה מניעת חטיפת ילדים והעברתם ממדינה למדינה ללא הסכמת שני ההורים
מה כולל הליך החזרת קטין שנחטף על ידי הורה לחו"ל?
שלב ראשון - הקדמת תרופה למכה
הדבר הכי חשוב שיש לדעת ולעשות זה לפעול לפני שקרה האסון. אם יש לבן הזוג שלכם אזרחות זרה ואתם מריחים איזשהו ניחוח של כוונה בנושא, עליכם לפעול מראש כדי למונעה. אולי אפילו כדאי לנקוט משנה זהירות וגם כשלא מזוהים חשש או כוונה יש לפעול באופן דומה כדי "ללכת על בטוח". הדרך למנוע הברחת קטינים וחטיפתם לארץ זרה היא על ידי הוצאת צו מניעה - צו עיכוב יציאה מהארץ לקטינים שלא יוכלו בשום אופן לעזוב את המדינה. כך תבטיחו שיישארו בארץ ותהיו רגועים ומוגנים. כמובן שאם לא פעלתם באופן זה והמקרה כבר קרה, עליכם להתנהל בדרך אחרת והוצאת הצו כבר לא תעזור.
אז מה עושים?
שלב שני - הגשת תלונה למשטרה
בכל השלבים מומלץ להיעזר בעורך דין מומחה בתחום שיתחיל את הטיפול בעניין הבוער עבפנייה למשטרת ישראל והגשת תלונה על חטיפה.
שלב שלישי - פנייה למחלקה לעניינים בינלאומיים
בישראל ישנו גוף הנקרא “המחלקה לעניינים בינלאומיים" אשר הינו הרשות האמונה על יישום ואכיפה של אמנת האג בישראל. אמנת האג בדבר החזרת ילדים חטופים, עליה חתומות מדינות רבות, ובכללן מדינת ישראל, מחייבת את המדינות החתומות לפעול בהתאם לקבוע באמנה, שעיקריה מניעת חטיפת ילדים והעברתם ממדינה למדינה ללא הסכמת שני ההורים.
המחלקה לעניינים בינלאומיים למעשה מטפלת בפניות של הורים ישראלים שילדיהם נחטפו למדינות אחרות על ידי ההורה השני. היא מוסמכת לפעול מכוח חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) שאימץ את האמנה שמאפשרת החזרתו של ילד שנחטף מישראל למדינה אחרת, וקובעת כי במקרה כזה יוחזר הילד ארצה במהירות רבה. יישום החוק אפשרי כאשר מדובר בילדים שהיו בעת חטיפתם מתחת לגיל 16.
שלב רביעי - המתנה דרוכה
במידה שהמחלקה לעניינים בינלאומיים תמצא שאכן מדובר בחטיפה, וכי מקום המגורים הקבוע של הילדים הוא מדינת ישראל ובשל כך שאלת המשמורת תוכרע כאן, היא תפעל להשבת הילד ארצה. במידה שהילדים נחטפו למדינה החתומה על אמנת האג, דוגמת רוסיה, הפעולה להחזרתם היא יחסית קלה ויעילה. אולם, אם הילד נחטף למדינה שאיננה חתומה על אמנת האג, דוגמת אוקראינה, המקרה מסובך ובעייתי הרבה יותר.
שלב חמישי - פעילות מעבר לים
בשלב זה יפעלו הרשויות של המדינות החתומות על אמנת האג - מדינת ישראל והמדינה אליה הוברח הילד - לאיתור הילדים וההורים והשבתם ארצה. בכל מדינה החתומה על אמנת האג קיימת רשות האחראית על אכיפת האמנה ויש בידיה מגוון אמצעים לאיתור, עיכוב והעברת הילדים חזרה לישראל.
שלב שישי - המשך דיון בישראל
לאחר הגעת הקטינים ארצה ימוצו התהליכים עם ההורה החוטף שעבר עבירה פלילית. בד בבד יימשכו דיוני המשמורת וכל העניינים הקשורים לגירושין אשר על פי החוק סמכויות הדיון וההכרעה בהם מסורה למדינת ישראל.
