הבוקר (יום ב') גזר השופט חאלד כבוב מבית המשפט המחוזי בתל אביב על נוחי דנקנר שהורשע בהרצת מניות, שנתיים מאסר בפועל, קנס כספי של 800 אלף שקלים ושנה מאסר על תנאי. האם הוחמרה הענישה בשל העובדה שדנקנר הוא איש ציבור מוכר, או שמה מדובר בענישה סבירה שאינה קשורה לפרסומו?
ביולי השנה הורשע איש העסקים ובעלי אי.די.בי לשעבר בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום - השפעה בדרכי תרמית על תנודות שערי נייר ערך, הנעה או ניסיון להניע לרכוש ניירות ערך, שתי עבירות דיווח ואיסור עשיית פעולה ברכוש אסור. על פי הכרעת הדין, בסמוך להנפקה שביצע בפברואר 2012 ובה גייסה אי.די.בי 321 מיליון שקל מהציבור, סיכמו ביניהם דנקנר ואיתי שטרום (עליו נגזרה שנת מאסר בפועל) ששטרום יבצע רכישות בהיקפים גדולים של מניות אי.די.בי בבורסה, במטרה לתת מצג של התעניינות במניה מצד קונים משמעותיים, למנוע את המשך ירידת שער מניית החברה ולהעלותו.
הבוקר ניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב גזר הדין, שקבע כי דנקנר ישלח לשנתיים מאסר בפועל, ישלם קנס כספי של 800 אלף שקלים ויקבל שנה מאסר על תנאי. לדברי השופט חאלד בהקראת גזר הדין: "מידת הפגיעה בערכים שפורטו היא חמורה ומשמעותית, אין מדובר במעידה חד-פעמית, הייתה פגיעה בעיקרון הבסיסי של שוק הון יעיל והגון".
לקביעה כי בוצעה עבירה של תרמית על נייר ערך, יש השפעה רוחבית ציבורית גדולה מאוד, שיכולה להשפיע על מאות אלפי משקעים ולא רק השפעה דואלית שבין אדם לחברו
האם העונש חמור מידי?
הרצת מניות, הידועה גם כהשפעה בתרמית על שער המניות, היא דרך בלתי חוקית להשפיע על מחירי מניות הנסחרות בבורסה לניירות ערך.
לדברי עו"ד אורי קינן, ממלא מקום ראש לשכת עורכי הדין ויו"ר הפורום הפלילי הארצי: "בית המשפט מתייחס בחומרה רבה לעבירות של השפעה בתרמית על המסחר בניירות ערך, בשל ההשפעה הרוחבית שיש לעבירות אלו על הציבור בכללו. הרי אין אדם במדינה שלא מושקע בניירות ערך, הן באופן ישיר והן באופן עקיף - קופות גמל, קרנות נאמנות וכו', ולכן לקביעה כי בוצעה עבירה של תרמית על נייר ערך, יש השפעה רוחבית ציבורית גדולה מאוד, שיכולה להשפיע על מאות אלפי משקעים ולא רק השפעה דואלית שבין אדם לחברו".
עוד לדבריו, בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה דרמטית בחומרת הענישה ככל שהדברים נוגעים לעבירות בניירות ערך ובמיוחד בנושא השפעה על דרכי תרמית. הראיה לכך היא גזר דינו של בית המשפט המחוזי בעניינו של ג'קי בן זקן (חברת מנופים) שאמנם הופחת מעט בביהמ"ש העליון, אך עדיין נותר בעינו על 26 חודשי מאסר.
"איני סבור שמדובר בחריגה בענישה לרעה, אלא בהצבת המתחם העונשי ברף אותו אישר בית המשפט העליון. לעניות דעתי אין בסיס לאמירות לפיהן התקיימה החמרה במקרה דנן, לאור ידוענותו של הנאשם. אין לשכוח שבית המשפט מחויב בגזירת הדין לתיקון 113 לחוק העונשין, המחייב לקבוע מתחם ענישה ראוי ולשקלל את נסיבותיו האישיות של הנאשם בתוך אותו מתחם, כאשר חריגה ממנו יכולה לבוא בחשבון רק בנסיבות שיקום.
במקרה של דנקנר, הואיל ומדובר בעבירות ניירות ערך והואיל ומדובר בנאשם שהוא בהחלט מהאליטה העסקית, הרי שבית המשפט לא חרג ממתחם הענישה".
אל לנו לשכוח, כי לדנקנר אין עבר פלילי ומעצם הרשעתו הוא כבר נענש - איבוד החברה שלו, הוקעה ציבורית, הירידה מאגרא רמא לבירא עמיקתא, מאדם שהיה אחד מבכירי המשק לאדם בעל סטיגמה של עבריין מורשע, המאותתת לכל אנשי העסקים שלא לעשות איתו עסקים בעתיד
עו"ד אייל בסרגליק, יו"ר הוועדה לעניינים פליליים בלשכת עורכי הדין, סגן יו"ר הפורום הפלילי הארצי, אשר עוסק במשפט פלילי ובעבירות צווארון לבן, אומר כי רף הענישה של דנקנר ממוקם ברף הנמוך יותר של המתחם העונשי ולא בגבוה יותר. לדבריו: "רף הענישה בסוג עבירות אלו לאחר הכרעת הדין, נע בין 20 ל-42 חודשי מאסר בפועל, כאשר במסגרת שיקולי הענישה נלקחים בחשבון גם המשמעויות הנגזרות מההרשעה הציבורית, שהן רחבות יותר מעונש המאסר ומהקנס הכספי. בשנים האחרונות קיימת החמרה רבתית בעבירות אלו.
אל לנו לשכוח, כי לדנקנר אין עבר פלילי ומעצם הרשעתו הוא כבר נענש - איבוד החברה שלו, הוקעה ציבורית, הירידה מאגרא רמא לבירא עמיקתא, מאדם שהיה אחד מבכירי המשק לאדם בעל סטיגמה של עבריין מורשע, המאותתת לכל אנשי העסקים שלא לעשות איתו עסקים בעתיד. ואם משקללים את העונש הזה, הרי שעונש המאסר שקיבל, משקף איזון רב. שעה שביהמ"ש דחה את הטענה כי ירד מנכסיו, לעניין העונש, הרי שהשיקול של אות הקין הציבורי שקיבל, מהווה חלק משמעותי, בשיקול ההקלה העונשית.
ברף הענישה, העונש שהוא קיבל, נמצא בחלק הנמוך של המדרג העונשי ומתחם העונש ההולם לאחר תיקון 113 לחוק העונשין.
עו"ד דוד טובול, עוסק במשפט הפלילי וצווארון לבן, דווקא סובר שלפרסום ולמעמד של דנקנר יש השפעה על חומרת גזר הדין. לדבריו: "הענישה עצמה סבירה, אבל המאסר מאחורי סורג ובריח מהווה מסר חד לציבור שלא לעשות מעשים כאלו. לא ניתן להתעלם מכך שדנקנר הוא אוטוריטה מוכרת בתחום, שריכזה סכומי כסף ציבוריים משמעותיים מאוד, ולכן יש לגזר הדין השפעה קרדינאלית ומהותית לציבור, למשק ולכלכלה.
גזר הדין מדגיש הלכה למעשה, את האינטרס הציבורי המובהק שעומד בפני מערכת המשפט לעבירות מהסוג הזה ומעביר מסר חד משמעי, שבמיוחד בגלל שלאנשים האלה יש כוח והם אלו שמשפיעים על המשק, ולא מעמד הביניים, עליהם להיות חייבים לשמור על יושרה ללא רבב".
האם יוגש ערעור על גזר הדין?
שלושת עורכי הדין הנ"ל סבורים, שאכן יוגש ערעור לביהמ"ש העליון.
מורשעים בעבירות מס, עבירות כלכליות, חברות, הלבנת הון והרצת מניות, שאינם מהמעמד הגבוה ואינם מוכרים לציבור, זוכים לא פעם לענישה אלטרנטיבית, כגון עבודות שירות ולא בהכרח מאסר, בייחוד כאשר מדובר באדם, כמו דנקנר, שאין לו עבר פלילי
לדברי עו"ד קינן: "כמובן שבנסיבות הללו שמורה למר דנקנר הזכות לערער לבית המשפט העליון, לא רק על חומרת גזר הדין, אלא על הכרעת הדין עצמה, שגם עליה יש לו השגות לא מעטות כפי שגם נשמעו במהלך המשפט".
עו"ד בסרגליק מסר כי: "אני מעריך שאנו נראה בקרוב ערעור על הכרעת הדין מצידו. נראה שקיימות טענות לא מבוטלות מצידו של דנקנר בעניינה, לעניין העונש, אנו נראה במקביל ערעורים מכיוון שני הצדדים - התביעה על קולת העונש, וההגנה על חומרת העונש".
עו"ד טובול סבור, שהערעור ינוע על פני שני מסלולים - המסלול הראשון הוא שינוי חלק מעובדות כתב האישום, והמסלול השני תקיפה ישירה של הפעלת שיקול דעת במתן עונש מאסר, אל מול השאלה האם לא היה מקום לענישה אלטרנטיבית. לדבריו: "מורשעים בעבירות מס, עבירות כלכליות, חברות, הלבנת הון והרצת מניות, שאינם מהמעמד הגבוה ואינם מוכרים לציבור, זוכים לא פעם לענישה אלטרנטיבית, כגון עבודות שירות ולא בהכרח מאסר, בייחוד כאשר מדובר באדם, כמו דנקנר, שאין לו עבר פלילי.
מכאן, שסביר להניח כי יועציו המשפטיים ועורכי הדין של נוחי דנקנר יתבססו בערעורם על בסיס השוויוניות באכיפה, יטענו שעובדת מעמדו והכרתו הציבורית של דנקנר אינה עילה לגזר דין 'למען יראו ויראו' וידרשו שיקבל יחס זהה ליתר האזרחים".
