מהי חברה בע"מ?
המונח "בע"מ" הוא ראשי תיבות של "בערבון מוגבל". חברה שהתאגדה והוגדרה כחברה בע"מ, יישמה כלי משפטי ותיק שנוצר כדי להיטיב עם הפעילות המסחרית-כלכלית. כלי משפטי זה מתייחס אל החברה כאל ישות משפטית עצמאית ויוצר הפרדה ברורה - מעין מסך - בין החברה לבין בעלי המניות בה. עקרון האישיות המשפטית הנפרדת העומד בבסיס הסדר משפטי ותיק זה הוא לאפשר ליזמים ולשחקנים הפועלים בזירה הכלכלית מסחרית לפעול ללא חשש, וכך להניע את הכלכלה.
לצורת התאגדות זו משמעויות רבות, ובהקשר הרלוונטי לעניינינו - ענייני חובות, משמעותו ברורה: החברה כגוף משפטי בעל ישות עצמאית, ממשית ונפרדת היא שחייבת לכם, הנושים, חובות כספיים. בעלי המניות המחזיקים בחברה "נקיים" מכל חוב. לא ניתן לתבוע מהם כספים, לא ניתן לנקוט נגדם הליכים לפירעון חובות ולא ניתן לנסות להיפרע מהנכסים בהם הם מחזיקים.
מהו "גורלם" של חובות כשהחייבת היא חברה בע"מ?
במקרים מסוימים - ואולי זוהי המציאות גם עבורכם - נוצר מצב לא פשוט: החברה נקלעת לקשיים, הופכת חדלת פירעון ונושים רבים - ספקים, לקוחות, עובדים ועוד - עומדים מול שוקת שבורה. לחברה לא נשאר דבר שניתן להפיק ממנו כסף לכיסוי החובות כלפיהם. באותו הזמן יתכן שבעלי המניות ממשיכים הלאה בחייהם ולא ניזוקים, הם מחזיקים בנכסים ורכוש ובכל זאת לא ניתן להיפרע מהם. מצב מתסכל זה הוא לעתים מחויב המציאות ויש להשלים עם קיומו; אך חשוב לדעת שניתן גם להילחם לשינוי המצב: אם תפעלו נכון, בתנאים מסוימים, אולי תצליחו להיפרע מבעלי המניות.
במקרה שתאושר הרמת מסך, אתם כנושי החברה תוכלו לתבוע ישירות את בעלי המניות של החברה ו/או מנהליה בגין חובות ו/או נזקים שנגרמו לכם
אם כן, כיצד ניתן להפרע מבעלי מניות על אף שמדובר בחברה בע"מ?
ניתן לעשות זאת בעזרת הליך משפטי המכונה "הרמת מסך”. זהו אותו מסך התאגדות המפריד באופן מלאכותי בין החברה עצמה, כאישיות משפטית נפרדת, לבין בעלי המניות. אותו מסך הוא שמונע את הגישה שלכם כנושים לבעלי המניות ולא מאפשר מכם להיפרע מרכושם.
זהו, למעשה, מנגנון משפטי המאפשר, בהתקיימם של תנאים מסוימים, ולאחר נקיטת הליכים משפטיים מתאימים, “לאחד" בין החברה לבעלי המניות, ולייחס להם את החובות שלה. במקרה שתאושר הרמת מסך, אתם כנושי החברה תוכלו לתבוע ישירות את בעלי המניות של החברה ו/או מנהליה בגין חובות ו/או נזקים שנגרמו לכם.
רק בהתקיים תנאים מסוימים, שאת קיומם בוחן בית המשפט בתשומת לב רבה, יאפשר בית המשפט הרמת מסך, וייחוס החובות של החברה כלפיכם לבעלי המניות
מתי ניתן "להרים מסך"?
משום שמנגנון הרמת המסך פוגע בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת - עקרון חשוב ביותר משפט המודרני - בתי המשפט והמחוקק רואים בו מנגנון קיצוני ומאפשרים את יישומו בזהירות רבה. רק בהתקיים תנאים מסוימים, שאת קיומם בוחן בית המשפט בתשומת לב רבה, יאפשר בית המשפט הרמת מסך, וייחוס החובות של החברה כלפיכם לבעלי המניות.
לשם הכרעה בשאלה האם על בית המשפט להורות על הרמת מסך, ייעשה שימוש במבחנים להרמת מסך, הקבועים בסעיף 6 לחוק החברות:
מבחן למקור חוקי
האם התקיים תנאי שקבוע בחוק. למשל, אם בעלי המניות פעלו באופן שמוגדר בחוק כלשהו כפעולה שמצדיקה הרמת מסך, המסך יורם.
בית המשפט יבדוק האם היה ניצול לרעה של מנגנון מסך ההתאגדות על ידי בעלי המניות ואם בעלי המניות ביצעו עוולה, הונו, רימו או ניצלו באופן כלשהי את ההגנה החוקית כדי לפגוע באדם אחר, לחמוק מתשלום חוב וכדומה
מבחן הנסיבות
האם בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן. בהקשר זה בית המשפט יבדוק האם היה ניצול לרעה של מנגנון מסך ההתאגדות על ידי בעלי המניות ואם בעלי המניות ביצעו עוולה, הונו, רימו או ניצלו באופן כלשהי את ההגנה החוקית כדי לפגוע באדם אחר, לחמוק מתשלום חוב וכדומה.
אילו מקרים "קלאסיים" יצדיקו הרמת מסך?
הברחת נכסים
כאשר יוכח שבעלי המניות ו/או המנהלים ידעו שהם עומדים להסתבך ושהחברה עומדת לפשוט רגל ולכן מכרו כל מה שיכלו, לרבות סחורות וכדומה וחילקו דיבידנדים רגע לפני שהספינה שקעה.
אותה גברת בשינוי אדרת
פעולה פסולה נוספת שתגרור הרמת מסך אם תוכח היא כזו שבמסגרתה בעלי המניות ו/או המנהלים פתחו חברה אחרת שעושה בדיוק את אותה הפעילות ו"המשיכו בשלהם”, תוך שסגרו את החברה שהפסידה והפכה חדלת פירעון ובה הם השאירו רק חובות.
מעשה פלילי
הוכחה של הונאה או תרמית יגררו הרמת מסך.
בעבר הוכחת סיכון בלתי סביר שיוביל להרמת מסך היתה פשוטה יותר ועם הזמן הפכה למאתגרת, כפי שמלמד יחסם של בתי המשפט ל"מימון דק" - מצב בו בעלי מניות ו/או מנהלים משקיעים סכום נמוך ומגוחך מכיסם בחברה ותוך כך לוקחים מחויבות של מיליונים בכוונה לקחת הימור ו"לברוח" אם הוא נכשל
התנהלות "רשלנית"
כאשר בעלי המניות ו/או המנהלים התנהלו באופן רשלני שהוביל להתמוטטות החברה מתעורר דיון מורכב סביב היכולת לייחס להם את הנזקים שנגרמו עקב ההתמוטטות הכלכלית של החברה, אליה הם הובילו במעשה או במחדל.
ככלל, טעויות בשיקול דעת, מחדלים ואף מעשים רשלניים לא יובילו להרמת מסך, אולם ישנם מקרים שכן ניתן לרתום אותם לשם הטלת אחריות על בעלי המניות ו/או המנהלים. כאשר ניתן להוכיח שבעלי המניות ו/או המנהלים נטלו סיכון בלתי סביר בכוונה תחילה ניתן יהיה לנסות ולהרים מסך.
כך, למשל, במקרים הבאים: הזמנת סחורות רבות ללא כיסוי/צורך/יכולת כלכלית, מתן הלוואות לחברה או קבלתן בתנאי אשראי בלתי סבירים, הברחת נכסים ועוד.
בעבר הוכחת סיכון בלתי סביר שיוביל להרמת מסך היתה פשוטה יותר ועם הזמן הפכה למאתגרת, כפי שמלמד יחסם של בתי המשפט ל"מימון דק" - מצב בו בעלי מניות ו/או מנהלים משקיעים סכום נמוך ומגוחך מכיסם בחברה ותוך כך לוקחים מחויבות של מיליונים בכוונה לקחת הימור ו"לברוח" אם הוא נכשל. בעבר התנהלות זו הוכרה אוטומטית כניצול לרעה הגורר הרמת מסך, אך כיום גם נסיבות כאלה יולידו דיון מורכב ותידרש הוכחה נוספת.
לסיכום, היכולת להטיל אחריות על בעלי מניות ו/או מנהלים של חברה בע"מ אמנם מוגבלת, אבל אפשרית. גביית חובות מחברה בע"מ שהפכה חדלת פירעון מהווה אמנם מטלה מאתגרת, אך רגע לפני שאתה מוותר שווה לבדוק - לקבל ייעוץ משפטי מתאים ואולי להצליח לזכות במה שמגיע לך כנושה. כדי לשפר את סיכוייך להיפרע מחברה בע"מ ולאפשר הרמת מסך – הישג שהגשמתו מהווה אתגר לא פשוט - עליך לפנות לייעוץ משפטי מתאים. פנה לעורך דין מומחה בתחום, בעל ידע, כלים ומיומנויות שיאפשרו לו לסייע לך, כשהדבר החשוב ביותר הוא ניסיון: עורך דין בעל ניסיון ששולט ברזי החוק הוא תנאי חיוני להצלחה.
