שאלת הגירת קטין עם הורה משמורן הינה משאלות המשמורת הקשות והבעייתיות ביותר היום עם הפיכתו של עולמנו "לכפר גלובאלי". הישראלי המהגר אינו תופעה חדשה. מקרים אלה מתרבים בשנים האחרונות, והורים רבים מבקשים עתיד אחר לילדיהם ולעצמם אם בשל רצון טבעי לשנות את סביבת המגורים ואורחות החיים או כאשר מדובר במקרה של "רילוקיישן" לצרכי עבודה, לימודים או לצרכי התמחות בענפי מקצוע שונים. ההגירה מערימה קשיים לכל הצדדים אם להורה המהגר ובוודאי לקטין אותו הוא מבקש ליטול עמו וכן להורה הנותר בארץ.
הליך ההגירה הופך סבוך וקשה שעה שמדובר בזוג הורים גרוש או פרוד, כאשר לאחד ההורים ניתנה משמורת וההורה השני חולק במשמורת (משמורת משותפת) או מקבל זמני שהות.
ננסה לעמוד בקצרה על ההליך המשפטי בעניין הגירה.
הגירה לתקופה קצובה למול הגירה לצמיתות
באופן כללי ניתן לחלק את מקרי ההגירה באופן דיכוטומי לשני סוגים:
1. הגירה לתקופה קצובה, היינו: מדובר במקרה שההורה המשמורן מבקש להגר עם הקטין לתקופה קצובה לחו"ל למספר חודשים ועד למספר שנים בודדות לצרכי עבודה או לימודים או מחקר.
2. הגירה לצמיתות - במקרה כזה ההורה המהגר מבקש ליטול את הקטין לחו"ל ללא כוונה לשוב לארץ בעתיד. כאן מדובר במקרה קשה יותר שכן מדובר בניתוק תמידי של הקטין מההורה הנותר.
בכתבה זו נתרכז במקרה זה, שכן זהו המקרה המסובך יותר.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
החוק הרלוונטי בעניין הגירה הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב 1962 סע' 15 תפקידי ההורים - "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו".
כלומר, אחת הנגזרות של האפוטרופסות על הקטין הינה הזכות לקבוע את מקום מגורו.
בבואו לבחון התרת הגירה עם הקטין, אין בית המשפט נדרש לשקול שיקולים הנוגעים לסיבת ההגירה, המקום אליו מהגרים, מצבו הכלכלי של ההורה המהגר ואף לא שאלת הכרח ההגירה, השיקול היחיד המונח לפני בית המשפט הוא שיקול טובת הקטין
טובת הקטין
כך, למשל, בבואו לבחון התרת הגירה עם הקטין, אין בית המשפט נדרש לשקול שיקולים הנוגעים לסיבת ההגירה, המקום אליו מהגרים, מצבו הכלכלי של ההורה המהגר ואף לא שאלת הכרח ההגירה, השיקול היחיד המונח לפני בית המשפט הוא שיקול טובת הקטין כאשר לשיקול זה יוצק בית המשפט תוכן בהתאם לנסיבות העניין ולחוות דעת מומחים (ראו רע"א 4575/00).
כיום, עם כניסתו לתוקף של החוק החדש להסדר התדיינויות במשפחה, מופנה תיק ההגירה ליחידת הסיוע שליד בית המשפט, שם מנסים להביא את הצדדים לידי הסכמה ללא צורך בהתדיינות משפטית
התנהלות ביחידת הסיוע
כיום, עם כניסתו לתוקף של החוק החדש להסדר התדיינויות במשפחה, מופנה תיק ההגירה ליחידת הסיוע שליד בית המשפט, שם מנסים להביא את הצדדים לידי הסכמה ללא צורך בהתדיינות משפטית. ביחידת הסיוע מנהלים ההורים שיחות מהו"ת עם העובדים הסוציאליים בניסיון להגיע להסכם. ככל שבית המשפט מתיר ליחידת הסיוע, ייתכן שהפועלים במסגרתה אף יבקשו לשוחח עם הקטין ולשמוע דעתו. חשוב שיאמר, אמרותיו של הקטין בהליך זה חסויות ומובאות לידי בית המשפט בלבד. ככל שהצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות, מופנה התיק בחזרה לבית המשפט לענייני משפחה, שם הוא נדון בפני שופט אחד. לרוב יהיה זה השופט אשר מכיר את המשפחה וטיפל בתיקים קודמים שלהם.
מינוי מומחים ע"י ביהמ"ש
לרוב במקרי הגירה וטרם מגיעים הצדדים לדיון בבית המשפט, ממנה בית המשפט שני מומחים בכדי לסייע לו לבחון את טובת הקטין וכדי להגיע להחלטה מושכלת. יש להדגיש, כי בית המשפט איננו מחויב לחוות הדעת שהוצגה בפניו והוא יכול לפסק גם בניגוד לחוות הדעת.
השיחות של פקיד הסעד עם הקטין אינן חסויות, וכל אחד מהצדדים מקבל סיכום השיחות לרבות ההמלצות של פקיד הסעד וזאת טרם הדיון בבית המשפט, וכן ניתנת לצדדים הזכות להגיב על תסקיר זה ומסקנותיו
תסקיר פקיד סעד
בראשית ההליך ממונה פקיד סעד, לרוב עובד/ת סוציאלי אשר יערוך תסקיר על המשפחה, האב, האם, האחים וכן ככל שלהורה המהגר ישנו בן זוג, אזי יבחן גם הוא וכן הקשר שלו עם הקטין. השיחות של פקיד הסעד עם הקטין אינן חסויות, וכל אחד מהצדדים מקבל סיכום השיחות לרבות ההמלצות של פקיד הסעד וזאת טרם הדיון בבית המשפט, וכן ניתנת לצדדים הזכות להגיב על תסקיר זה ומסקנותיו.
מינוי מומחה חיצוני
בהמשך ההליך בית המשפט ממנה מומחה חיצוני. אפשר שתהיה הסכמה על זהותו ע"י הצדדים, ובהעדר הסכמה בית המשפט ימנה בהתאם לרשימת מומחים. עלות בדיקה זו גבוהה מאוד, ויכולה אף להגיע לסכום של עשרות אלפי שקלים, תלוי במורכבות הנפשות הפועלות והסיפור המשפחתי.
יודגש, כי חוות דעתו של פקיד הסעד הינה חוות דעת מקצועית (ע"א 3554/91 פלונית נ' היועמ"ש; שוחט סדרי הדין בביהמ"ש למשפחה 2009, עמ' 292), וביהמ"ש יכול להישען על חוות דעת מקצועית זו בלבד.
ראיון הקטין בלשכת השופט
כלי נוסף העומד לרשות בית המשפט למשפחה הינו ראיון הקטין אצל השופט בלשכתו, אשר מגמתו היא לקבל מידע בלתי אמצעי וממקור ראשון על רצונותיו ותחושותיו של הקטין.
ביקורים בארץ וערבויות
במקרה של התרת ההגירה נקבעים ביקורים של הקטין בארץ כאשר מספר הביקורים ואורכם תלוי בארץ אליה מבקשים להגר, ונלקח בחשבון מרחק הטיסות ועלותן. נקבעות ערבויות להבטחת קיום הסדרי השהות, וכן ההורה המהגר נדרש לא אחת להפקיד כספים מזומנים בקופת בית המשפט כדי להבטיח כיסוי הוצאות לצד השני במידה שיופרו הסדרי השהות.
הוצאת קטין מהארץ ללא אישור הצד שכנגד וללא אישור בית המשפט מהווה חטיפה כלשונה באמנת האג למניעת חטיפות ילדים
חטיפה והחזרת הקטין
יודגש, כי הוצאת קטין מהארץ ללא אישור הצד שכנגד וללא אישור בית המשפט מהווה חטיפה כלשונה באמנת האג למניעת חטיפות ילדים. ככל שהמדינה אליה מהגרים חתומה על אמנה זו או שקיים עם אותה המדינה הסכם להכרה בפסקי דין זרים, יוחזר הקטין לישראל על ידי השלטונות באותה הארץ.
זכויות ההורה שנותר בארץ
מאידך, כאשר ההורה המהגר הוא אינו ההורה המשמורן, בוודאי שאין הוא נזקק לאישור בית המשפט, אך יש לדאוג טרם עזיבתו לשמירת כלל הזכויות המגיעות להורה המשמורן הנותר בארץ, לרבות ערבויות בגין תשלומים על מזונות או אף לפעול לפיצוי ההורה הנותר בדמי טיפול שכן הוא הנושא בנטל גידול הילדים לבד ובאופן מוחלט. יש לשים לב, כי במקרה בו ההורה שאינו משמורן מהגר, קיימת לסבים הנותרים בארץ אפשרות לקיים הסדרי ראיה עם הקטין, זאת כחלופה להסדרי ראיה עם ההורה וכן עמידה על זכותם כסבים אשר הוכרה אף בחוק.
לסיכום, הליך ההגירה הינו סבוך ומורכב, ויש ליתן את הדעת לאורך ההליך ומורכבות. יש להיוועץ באנשי מקצוע מיומנים כדי לנסות למזער הנזקים לכלל הצדדים ולהשגת התוצאה הטובה ביותר בנסיבות העניין.
*המידע אינו מהווה יעוץ, המלצה או חוות דעת משפטית והמסתמך על כך עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד
