עם מותו של אדם מוצא עצמו לעיתים בן הזוג הנותר בחיים במציאות בה הוא צריך להתמודד גם עם מותו של יקירו וגם עם תוצאותיה של צוואה בה הוא מנושל למעשה על ידי בן הזוג, או לחילופין עם צוואה אשר העניקה לו פחות משסבר, ואשר יש בה לפגוע באופן קשה ברמת החיים שלו.
במקרים כאלו יש לבן הזוג הנותר בחיים מספר אפשרויות להגן על זכויותיו גם כאשר הוא נתקל בקשיים בעטיה של צוואה מסוג זה.
ראשית, יאמר שאין מדובר בהליך של התנגדות לצוואה בשל סיבות עליהן לא נעמוד במאמר זה, אלא נראה, למעשה, אילו כלים נתן לנו החוק בכדי לנסות להגן על זכויותיו על בן הזוג הנותר ככל שהדבר אומר שמירה על הזכויות הכלכליות שהוקנו לו מכוח היותו בן זוג של המנוח.
חוק יחסי ממון חל רק על זוגות נשואים ואיננו חל על ידועים בציבור. על ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף
מה בין עיזבון לירושה?
ראשית, נבהיר מספר מושגים:
עיזבון - עיזבון איננו ישות משפטית נפרדת, אלא המדובר בכינוי של מַסָּת נכסים. לרבות, אך לא רק כספים, נכסי דלא ניידי, מיטלטלין, זכויות רכוש שונות ולעיתים גם חובות אשר מותיר המנוח אחריו.
ירושה - היא למעשה העיזבון לאחר החלוקה ליורשים על פי דין או יורשים לפי צוואה.
בן זוג - על פי חוק יחסי ממון, בן זוג הוא רק מי שהיה נשוי למנוח ערב הפטירה. כלומר: רק בני זוג נשואים יכולים להיכנס להגדרת החוק. חוק יחסי ממון חל רק על זוגות נשואים ואיננו חל על ידועים בציבור. על ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף, וההבדל המעשי הוא שבחוק יחסי ממון אין צורך בהוכחה של כוונת שיתוף, אלא ישנה חזקה של שיתוף בכלל הנכסים, בעוד שבהלכת השיתוף יש צורך להוכיח כוונת שיתוף ספציפי לגבי כל נכס ונכס.
תביעה של העיזבון
היות שבארץ קיים "עיקרון הנפילה המידית" כלומר: ברגע מותו של אדם, קמה ליורשיו על פי דין או על פי צוואה הזכות לרשת. לכן תביעה של עיזבון יכולה להיות רק דרך יורשיו.
ניתן לתבוע את העיזבון רק כאשר ממונה מנהל עיזבון, שאז הוא האמון על חלוקת העיזבון ליורשים או לנושים.
מבצעים חישוב אקטוארי מי "שווה" יותר מבחינת נכסים כספים וזכויות. היה ונכסי האחד עולים על נכסי השני, חייב מי ששוויו יותר להעביר לבן הזוג השני את מחצית ההפרש
חישוב אקטוארי והעברת הפרשים
אם כן, כיצד ניתן למעשה "לרוקן" את קופת העיזבון ולהבטיח את הזכויות הכלכליות ואת רמת החיים של הנותר בחיים והכל מכוח החוק?
יש לשים לב לכך, כי החוק נכנס לתוקפו רק כאשר אין בין בני הזוג הסכם ממון שקובע אחרת באשר לאיזון המשאבים.
מלשון חוק יחסי ממון אנו למדים, כי יש לבחון תחילה מהם למעשה נכסי כל צד, וכך קובע החוק: "היה שוויים של נכסי בן הזוג האחד עולה על שוויים של נכסי השני, חייב האחד לתת לשני את מחצית ההפרש, אם בעין ואם בכסף או בשווה כסף". כלומר: מבצעים חישוב אקטוארי מי "שווה" יותר מבחינת נכסים כספים וזכויות. היה ונכסי האחד עולים על נכסי השני, חייב מי ששוויו יותר להעביר לבן הזוג השני את מחצית ההפרש. באופן זה למעשה השגנו שוויון, ויש לתת את הדעת לכך, כי יש במהלך זה משום סיכון שכן היה ובן הזוג הנותר בחיים מחזיק ביותר נכסים, יתכן שיהיה חייב להעביר כספים לקופת העיזבון. יש לשים לב, כי על פי החוק למעשה אין צורך בהוכחה של מגורים משותפים אהבה דאגה וכו', ודי בכך שבני הזוג היו נשואים.
המחשת זכויות הנותר בחיים במסגרת מצבים שונים
נניח כי לבני הזוג היה עסק משותף, כאשר הנותר בחיים עסק כעובד ובן הזוג הנפטר הוריש את החנות לעמותה כלשהי, במצב זה עורכים איזון משאבים וחציה של החנות נותר בלאו הכי בידי האלמן/ה. נניח שעכשיו הבעלים החדש בחנות רוצה לשנות סדרי עולם, ולפטר את העובד בן הזוג של המוריש - במצב כזה בא סעיף 6(ד) להגן על הנותר בחיים, וניתן למעשה לסכל את העברת העסק מלכתחילה ליורש בשל העובדה כי הנותר בחיים עלול לאבד את פרנסתו, ויש משום פגיעה של ממש בבן הזוג, ברמת חייו ובמצבו הכלכלי.
ראו מקרה נוסף בו למנוח היו מניות בתאגיד, אותן הוא הוריש לאחרים, והאישה הייתה מועסקת בתאגיד - יש חשש כי העברת המניות יסכלו את המשך תעסוקתה של האשה, ועל כן סעיף 6(ד)2 קובע, כי יש אפשרות למנוע העברת המניות ופירוק החברה ולא להעבירן כפי שכתוב בצוואה.
הסדר מגורים ראוי לקטינים
לעניין דירת מגורים המשותפת, סעיף 6א לחוק יחסי ממון קובע, כי דירת מגורים אשר הייתה שייכת לבני הזוג והאלמן/ה מתגורר שם עם ילדיו הקטינים, לא ניתן למכור אותה ולהוציא את בן הזוג כל עוד לא נוכח בית המשפט כי יש להם הסדר מגורים ראוי, ככל שלאלמן/ה אין אפשרות לרכוש דירה ו/או מספיק משאבים לשכור דירה. יתכן שעד שהקטינים יגיעו לגיל בגרות לא תהיה אפשרות להוציא את בן הזוג מהדירה ולחלק את שוויה.
במסגרת איזון המשאבים, סעיף 8 לחוק נותן לנו את הזכות לבקש מבית המשפט חלוקה לא שווה, כלומר לבקש יותר למעשה ממה שמתיר החוק. הווה אומר שניתן אף לקבוע נכסים אשר שווים לא יאוזן ולקבל בהם את מלא הזכויות בלא להעביר כלום ליורשים, וזאת בהנחה שמדובר בנכס בר איזון
סמכות בית המשפט
מקרה נוסף - נניח כי המנוח חלק עובר למותו שתי דירות שהיו רשומות על שמו לילדיו מנישואים קודמים, כמתנה ללא תמורה מתוך כוונה לסכל העברתן מכוח חוק יחסי ממון. כאן בא לעזרתנו סעיף 7 לחוק, שם נקבע כי בית המשפט רשאי להורות כי גם דירות אלו יכנסו באיזון המשאבים, ולפיכך להעניק בהם זכויות לבן הזוג הנותר בחיים.
יש לזכור, כי במסגרת איזון המשאבים, סעיף 8 לחוק נותן לנו את הזכות לבקש מבית המשפט חלוקה לא שווה, כלומר לבקש יותר למעשה ממה שמתיר החוק. הווה אומר שניתן אף לקבוע נכסים אשר שווים לא יאוזן ולקבל בהם את מלא הזכויות בלא להעביר כלום ליורשים, וזאת בהנחה שמדובר בנכס בר איזון.
איזון נכסים על אף שרשומים ע"ש צד אחד
במסגרת הנישואין קורה לא אחת שבני הזוג רוכשים נכסים, ואותם הנכסים נרשמים רק על שם אחד מבני הזוג - אין הדבר אומר כי הנכסים הנ"ל לא יאוזנו, ולכן בא סעיף 9 לחוק, וקובע כי ניתן גם ניתן לאזן נכסים גם במקרה שהם רשומים רק על שם אחד הצדדים.
הגנה על בן הזוג מהנושים
קורה לא אחת שהאלמן/ה מגלים, כי נוסף על כל הקשיים בעטיו של מקרה המוות ישנם קשיים חדשים בדמות חובות אשר הותיר אחריו המנוח/ה. כאן נכנס סעיף 10 לחוק שבא להגן על בן הזוג הנותר באופן שמונע מהנושים לנסות לממש את כלל הנכסים של בני הזוג, כלומר: יש חובה לנסות לכסות את חובותיו של המנוח, אך זה יתכן רק מחלקו של המנוח ברכוש ובשום אופן לא מחלקו של בן הזוג. יתכן שהנושים יפרעו גם מחלקו של בן הזוג אולם זה יהיה רק בתנאים ספציפיים.
זכויות מכח הכתובה
כלל ידוע הוא, כי אין "כפל מבצעים" בענייני גירושין, בסעיף 17 לחוק יחסי ממון החוק איננו גורע מזכויות האישה לפי הכתובה, ואולם בתי הדין הדתיים בדרך כלל מפחיתים את סכום הכתובה בעת איזון המשאבים.
כך גם במקרה מוות, על אף שיהיו מקרים בהם האשה תקבל את מלוא כתובתה מהעיזבון וגם את חלקה באיזון המשאבים, הרי שלרוב האישה תקבל את הכתובה, כאשר זו צמודה למדד מיום חתימתה בקיזוז חלקה באיזון המשאבים.
הוצאות בגין הכשרה במשלח יד
יושם לב לכך, כי גם חוק הירושה לא מקפח את הנותר בחיים. לדוגמא סעיף 58 מקנה לנותר בחיים לקבל הוצאות בגין הכשרה במשלח יד. כלומר: העיזבון ישלם הוצאות לימודים לבן/בת הזוג הנותר.
מענק נישואין
זאת ועוד, סעיף 57 מקנה מענק נישואים לא יותר ולא פחות לבן הזוג הנותר, כלומר: העיזבון ישלם מענק חד פעמי במקרה שבן הזוג הנותר בחיים נישא מחדש.
ככל שבן הזוג לא נישא מחדש, ישנה הזכות למזונות מן העיזבון. לעיתים עד יום מותו של הנותר בחיים - מה שיכול למנוע למעשה את חלוקת כספי העיזבון ליורשים האחרים
מזונות מן העזבון
ככל שבן הזוג לא נישא מחדש, ישנה הזכות למזונות מן העיזבון. לעיתים עד יום מותו של הנותר בחיים - מה שיכול למנוע למעשה את חלוקת כספי העיזבון ליורשים האחרים.
יודגש, כי בכל המקרים המנויים, יש לבית המשפט שיקול דעת נרחב והשיקולים נשקלים בהתאם לנסיבות הרלוונטיות.
ואף על פי כן עינינו הרואות, כי גם כאשר בן הזוג נושל למעשה מהצוואה, יש מספר דרכים לא מועטות להבטיח את חלקו בעיזבון ואף לשמור על רמת חייו עובר למותו של בן הזוג. לשם כך יש לפנות ליעוץ מתאים אשר יכול לסייע בהבטחת זכויות אלו.
*המידע במאמר זה אינו מהווה יעוץ, המלצה או חוות דעת משפטית, והמסתמך על כך עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד
