מהם השינויים המשמעותיים בתחום דיני המשפחה שהיו השנה?
ת: חוק הסדר ההתדיינות - השנה נכנס לתוקפו החוק החדש להסדר התדיינויות בין בני זוג. החוק מחייב בני זוג המצויים בסכסוך משפחתי, לעבור הליך של גישור בטרם הגשת תביעה לביהמ"ש.
החוק עדיין חדש ותחת בחינה, אבל ניכר שהשפעתו תהיה רבה ותשנה לחלוטין את טקטיקת סכסוכי המשפחה. אף שנדמה כי החוק אינו ערוך לספיגת תביעות סכסוכים בכמויות גדולות, הוא לבטח עצר את המרוץ המטורף להגשת תביעות משפטיות בין בני זוג, תוך ניהול מאבקים כואבים ומכאיבים.
אכיפת גירושין על סרבני גט - גם בצד בתי הדין הרבניים מתחולל שינוי, בכל הקשור לאכיפת גירושין על סרבני גט. בית הדין הרבני פועל מכוח הדין העברי ומתוקף סמכותו. גט לעולם חייב להיות בהסכמה. למרבה הצער, עצם קיומה של האפשרות למנוע חירות מאדם, היא פסולה מיסודה ואסור היה שתתקיים.
השנה במספר מקרים עקף בית הדין את הבעלים הסרבנים ופנה ישירות להוריהם, במטרה להפעיל לחץ על הגברים הסרבנים. אך גם אם נדמה שמדובר כאן בניסיון כן לחלץ נשים מסורבות גט, עצם קיומה של אפשרות זו כתופעה הוא פסול, וטוב יהיה אם בתי הדין יחפשו פתרונות יצירתיים לשחרור האישה, במקום הטלת סנקציות על גברים סרבנים ואבותיהם.
שרת המשפטים, איילת שקד, צפויה להגיש בתוך חודשיים הצעת חוק ממשלתית בנושא המזונות. ההצעה תתבסס על מסקנות ועדת שיפמן, שקבעה כי ההסתמכות על הדין הדתי בקביעת המזונות תבוטל, וכי הם לא יוטלו עוד על הגבר בלבד, אלא יחולקו בין ההורים לפי הכנסותיהם
שוויון במזונות - שרת המשפטים, איילת שקד, צפויה להגיש בתוך חודשיים הצעת חוק ממשלתית בנושא המזונות. ההצעה תתבסס על מסקנות ועדת שיפמן, שקבעה כי ההסתמכות על הדין הדתי בקביעת המזונות תבוטל, וכי הם לא יוטלו עוד על הגבר בלבד, אלא יחולקו בין ההורים לפי הכנסותיהם. שקד מינתה צוות מקצועי שיבחן את המסקנות ויערוך שינויים מסוימים.
פסקי הדין החשובים והמהפכניים ביותר שניתנו השנה קשורים לאפשרות להמשיך את זרעו של הנפטר
מה היה פסק הדין התקדימי החשובה ביותר שניתן השנה בתחום ולמה?
ת: פסקי הדין החשובים והמהפכניים ביותר שניתנו השנה קשורים לאפשרות להמשיך את זרעו של הנפטר.
פסק הדין התקדימי והדרמטי ביותר בתחום המשפחה היה בעניינה של משפחת שחר, אשר ביקשה לעשות שימוש בזרע בנם המנוח, שנהרג בתאונת דרכים בהיותו רווק, קצין בצבא בחיל הים. לבקשת המשפחה, זרעו של המנוח נשאב לאחר מותו, ובהמשך בני המשפחה עתרו נגד המדינה בבקשה להביא ממנו ילד לעולם, באמצעות תרומת ביצית ואם פונדקאית ולגדל אותו בעצמם.
בפסק דין תקדימי של השופטת יוכבד גרינוולד-רנד, נפסק שההורים יוכלו לגדל את נכדם בעצמם. פסק הדין תלוי ועומד היום בערעור.
בסוגיה דומה בפרשה אחרת, לבקשתה של אלמנת צעיר שנהרג, נשאב זרעו מיד לאחר מותו. לימים החליטה האלמנה שלא לעשות שימוש בזרע וללדת ממנו ילדים. היא נישאה לגבר אחר, שיקמה את חייה, ילדה שני ילדים וביקשה להותיר את הפרשה מאחוריה, אלא שהוריו של הצעיר לא היו מוכנים לוותר. ההורים עתרו לבית המשפט לענייני משפחה, בבקשה לעשות שימוש בזרע בנם באמצעות אישה שלא הכיר, שתוכל להרות מזרעו וללדת את ילדיו. בדיונים שהתקיימו בבית משפט לענייני משפחה ובבית המשפט המחוזי, זכו ההורים בתביעתם ובית המשפט אישר להם לעשות שימוש בזרע, על אף התנגדות האלמנה.
בסוף חודש דצמבר הפך בית המשפט העליון את הקערה על פיה ופסק, שאילו הגבר היה נשוי לאישה, או חי איתה כידועה בציבור, אזי רק לה היתה נתונה סמכות השימוש בזרעו לאחר מותו. מכאן שהוריו אינם יכולים לטעון כי רצונם בנכדים, אלא אם השאיר בנם צוואה ביולוגית כתובה ומפורשת, שבה ציין את רצונו בילדים לאחר מותו ולא מאשתו.
לגבי גברים שלא היו נשואים קובע בית המשפט, כי במקרים אלה יוכלו ההורים לטעון לרצונו של הנפטר בנכדים אם יביאו ראיות מספקות להוכחת רצונו המשוער של המנוח.
פסקי הדין הללו, ניתנים כהמשך ישיר ליוזמה המשפטית של הח"מ, אשר החלה בשנת 2001 עם דרישתה להקים בנק זרע לחיילים ולמסד את נוהל "הצוואה הביולוגית", ועד לפרשת משפחת כהן שזכתה במאבק משפטי שנמשך עשר שנים ובסופו פסק בית המשפט לענייני משפחה, שיש לאפשר להם להפוך לסבתא וסבא באמצעות אישה שתהרה מזרע בנם שנהרג ותהיה לאם של נכדתם. כיום הם סבתא וסבא לנכדה בת שנתיים שנולדה מזרעו.
השנה ניתנו מספר פסקי דין מתווי דרך בנושא תשלומי מזונות לילדים, כשהמגמה המובהקת היא להשוות את בתשלומים של האם והאב, בהתאם ליכולתם הכלכלית
האם חל שינוי במגמה של בתי המשפט בכל הקשור לנושא המזונות?
ת: השנה ניתנו מספר פסקי דין מתווי דרך בנושא תשלומי מזונות לילדים, כשהמגמה המובהקת היא להשוות את בתשלומים של האם והאב, בהתאם ליכולתם הכלכלית. אם עד כה, על פי שיטת המשפט העברי נהוג היה שחובת תשלומי המזונות חלה על האב בלבד, הרי שבשנים האחרונות, ובמיוחד בשנת 2016, ניתנו מספר פסקי דין המבקשים להתאים את חיוביו של האב בתשלום מזונות ילדיו הקטינים ליכולתו הכלכלית, אל מול יכולתה הכלכלית של האם ולפסוק באופן הולם.
פסק הדין האחרון שנדון בנושא הזה, ניתן השנה בחודש דצמבר בבית המשפט המחוזי במחוז מרכז ומבטא מהלך המאפיין את הפסיקה החדשה. בפסק הדין המדובר, צוטט השופט אליקים רובינשטיין, שהחל במגמת השוויון כי: "בנסיבות מסוימות - האם עשויה להיות חייבת במזונות הילדים מדין צדקה באופן יחסי ליכולתה הכלכלית בהשוואה לזו של האב. בעולם משתנה, נושבת רוח העידן במקרים מסוימים, אך יש להתייחס אליה תוך הבנת המורכבות שלא פסה מן העולם."
האם חל שינוי גם בכל הקשור לקהילה הלהט"בית?
ת: בתחום המשפחה הלהט"בית ניכרת השנה מגמת שינוי והקלה. מגמה שמלווה את פסיקת בתי המשפט מזה שני עשורים, מבלי שנעשה שינוי ולו קל שבקלים בתחום החקיקה. בהיעדר חקיקה של הכנסת, תופסת יותר ויותר חקיקתם השיפוטית של בתי המשפט ומעמידה את ישראל במקום טוב מאד ביחס למדינות העולם.
לאחרונה קבע בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, בפסק דין מאת השופט נפתלי שילה, כי שתי נשים המשמשות כאימהות בפועל לילד משותף, תרשמנה כאמהותיו מיום לידתו, ללא קשר למועד הגשת הבקשה למתן צו ההורות לצורך הרישום.
התקדים החשוב יותר אותו קבע השופט, מתייחס לעובדה שהאם הנוספת לא תירשם כאם מיום קבלת הצו, אלא מלכתחילה מיום הלידה ולכן גם תירשם כאמו בתעודת הלידה. זוהי פסיקה המבטאת רצף של ציוני דרך חדשים אותם מובילים בתי המשפט לענייני משפחה לאורך שנים. הפסיקה לוקחת בחשבון את השינויים החברתיים שחלים בשנים האחרונות ומשווה את מעמדם של בני הזוג מאותו מין, לבני זוג הטרוגניים.
אם לא יחולו שינויים רדיקאליים, יש לצפות שהשנה יעודכן גם החוק שיבטל את "חזקת הגיל הרך", שקובעת שבמקרה של גירושין, ילדים עד גיל 6 יהיו בחזקת אמם, אלא אם יש הסכמה אחרת, או לפחות יצמצם אותו
מה יהיו ההשלכות של הפסיקות וההדים הציבוריים שהיו ב-2016, על 2017?
ת: מגמת ההתחדשות והתאמת הפסיקה למציאות החיים תימשך.
אם לא יחולו שינויים רדיקאליים, יש לצפות שהשנה יעודכן גם החוק שיבטל את "חזקת הגיל הרך", שקובעת שבמקרה של גירושין, ילדים עד גיל 6 יהיו בחזקת אמם, אלא אם יש הסכמה אחרת, או לפחות יצמצם אותו.
כבר שני עשורים נלחם הלובי הגברי, בסיוע מומחים שונים, על הדרישה לבטל את חזקת הגיל הרך. המתנגדים לחוק הנוכחי טוענים שיש לקבל במידה שווה את האפשרות שגם גבר יגדל את ילדיו עד גיל 6 ועד בכלל, משום שאין להעדיף באופן מוחלט את זכות האישה לגדל את ילדיה, על פני זכות הבעל.
קיימת ציפייה שהשנה ייעשו שינויים גם בתחום הרחבת הזכות ליהנות משירותי פונדקאות, להיקף רחב יותר של אנשים הזקוקים לכך, כגון בני זוג מאותו המין ורווקים. פסק הדין הראשון שהעלה את הסוגיה הזו על סדר יומה של מערכת המשפט, ניתן בשנת 2002 על ידי השופט חשין והח"מ ייצגה בו אישה רווקה שאיבדה את כושר הפריון שלה ואת יכולתה לשאת היריון והייתה זקוקה לשירותיה של פונדקאית.
• עו"ד אירית רוזנבלום, היא מנכ"לית ומייסדת ארגון 'משפחה חדשה'
