במסגרת הליך פשיטת רגל נבחר נאמן שתפקידו כולל גם את ניהול כל נכסי החייב שמוכרז פושט רגל. ניהול הנכסים כולל בירורים לגבי מצבו הכלכלי של החייב, איתור וריכוז הנכסים מהם ניתן להיפרע ולשלם חובות; לצד בירור היקף החובות ואיתור הנושים. חלק מרכזי בהליך ניהול הנכסים כולל את ההבחנה בין נכסים שניתנים למימוש בהליך פשיטת רגל ובין נכסים הפטורים ממימוש. לסיווג רכושו של החייב וההגדרה מה מנכסיו ורכושו יכלל במסת הנכסים שיועברו לידי הנאמן חשיבות רבה ביותר והשלכות מגוונות.
במסגרת ניהול הרכוש, הנאמן נדרש להגדיר את פוטנציאל הפרעון של החייב. הליך פשיטת הרגל במתכונתו החדשה שואף לאזן בין האינטרסים של הנושים לבין האינטרסים של החייבים
מה משמעות הסיווג של נכסיו של חייב פושט רגל?
סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל קובע, כי עם ההכרזה על החייב כפושט רגל, מועברים כל נכסיו לידי הנאמן למטרת מימושם וחלוקתם בין נושיו לשם כיסוי החובות. במסגרת ניהול הרכוש, הנאמן נדרש להגדיר את פוטנציאל הפרעון של החייב. הליך פשיטת הרגל במתכונתו החדשה שואף לאזן בין האינטרסים של הנושים לבין האינטרסים של החייבים. הליך זה משרת שתי מטרות מנוגדות - מחד, ישנו הצורך לתת לנושים את שמגיע להם; ומאידך ישנו הצורך לאפשר לחייב להשתקם ולפתוח דף חדש בחייו. בעת הגדרת פוטנציאל הפירעון של החייב וההכרעה בדבר מסוגלותו לפרוע את חובותיו והאופן בו זה יקרה, מנסה הנאמן לאזן בין שני האינטרסים הללו.
הגדרת פוטנציאל הפירעון של החייב מורכבת משתי קביעות מרכזיות
האחת - הגדרת סכום למחיה
הנאמן יבחן ויקבע מהו הסכום שנחוץ לחייב לשם מחייה וקיום בכבוד. את הסכום הזה מחריגים והוא איננו משמש לפירעון חובות. קביעת שיעור סכום זה מסייעת להסדרתו של צו התשלומים.
השנייה - איתור וזיהוי נכסים ורכוש והכרעה לגבי גורלם
ככלל, כל משאביו של החייב, מלבד המשאבים הנחוצים למחייתו, אמורים להירתם לשם פירעון החובות. נכסים אלה יכולים לכלול חסכונות, חשבונות בנק, מקרקעין, מיטלטלין, זכויות ועוד. אולם לכלל זה ישנם חריגים: ישנם נכסים שאינם בני מימוש ולא ניתן להיפרע מהם.
אילו נכסים אינם בני מימוש בהליך פשיטת רגל?
מדובר בנכסים מגוונים, חלקם מוגדרים בחוק ואחרים הוגדרו על ידי בית המשפט.
את הנכסים האלה הכוללים, לדוגמא: כלי עבודה, ריהוט, מזון, לבוש ועוד, יש להוציא מתכולת הנכסים המועברים לנאמן לצורך מימושם לשם פרעון החוב
אילו נכסים מגדיר החוק כנכסים שאינם בני מימוש בהליך פשיטת רגל?
סעיף 86 לפקודת פשיטת הרגל מפרט מספר נכסים, אותם הוא מגדיר כנכסים שאינם בני חלוקה. את הנכסים האלה הכוללים, לדוגמא: כלי עבודה, ריהוט, מזון, לבוש ועוד, יש להוציא מתכולת הנכסים המועברים לנאמן לצורך מימושם לשם פרעון החוב. בנוסף, ישנם סעיפים נוספים המחריגים נכסים ספציפיים ממסת הנכסים המועברים לנאמן. סעיפים אלה מגדירים נכסים מסויימים. כך, לדוגמא ישנו סעיף 85 (א1) לפקודת פשיטת הרגל שקובע, כי כספי קופת גמל למטרת קצבה, אשר טרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה, גם כן לא יוקנו לנאמן.
לצד הנכסים הללו, כאמור, ישנם גם נכסים שהוגדרו על ידי בית המשפט כנכסים שאינם בני מימוש.
ככלל, בשביל להחריג נכסים ממצבת הנכסים לפירעון חוב בפשיטת רגל יש להגיש בקשה לבית המשפט. בקשה זו תתקבל אם יוכחו הנסיבות המצדיקות את ההחרגה המבוקשת
אילו נכסים מוגדרים על ידי בית המשפט כנכסים שאינם בני חלוקה לנושים?
אין רשימה מפורטת ומסוימת של נכסים אותם הגדיר ומנה בית המשפט כנכסים שניתן להחריג ממצבת הנכסים. מפסקי הדין שהתקבלו במהלך השנים ניתן ללמוד ולהסיק באילו מצבים תתכן הגדרתו של נכס כנכס שאיננו בר מימוש ומתי ניתן להשאירו בידי החייב שייהנה ממנו על אף שהוכרז פושט רגל. ככלל, בשביל להחריג נכסים ממצבת הנכסים לפירעון חוב בפשיטת רגל יש להגיש בקשה לבית המשפט. בקשה זו תתקבל אם יוכחו הנסיבות המצדיקות את ההחרגה המבוקשת.
אילו נסיבות יכולות להוביל לקבלת הבקשה?
ישנן נסיבות מגוונות שברובן מתמקדות בסוג הנכס, מהותו, מעמדו וחשיבותו. על פי רוב, כשמדובר בכספים המגיעים לחייב מכוח זכויות סוציאליות המגיעות לו, אלה יחשבו לנכסים שאינם בני חלוקה. במילים אחרות: ישנם כספים שיועברו לחייב ואי אפשר יהיה "לגעת" בהם.
באילו כספים של החייב אי אפשר "לגעת”?
כשמדובר בגמלות סעד ובכספים המגיעים לחייב מכוח חוקים סוציאליים השואפים להגן על כבודו ולאפשר לו חיים בכבוד מינימלי וסיפוק צרכיו הבסיסיים, בית המשפט יטה לקבל את הבקשה.
כך, למשל כשמדובר בדמי אבטלה, פיצויי פיטורים, דמי הבטחת הכנסה, פיצויים בגין נזקי גוף ועוד.
ההסדר החדש שעיגנה הרפורמה המהפכנית בחוק, מקל מאד על חייב שנקלע למשבר כלכלי, בכך שהוא מאפשר לו, בין היתר, לפרוע את חובותיו בהתאם ליכולותיו, ובסיום התהליך הקצוב בזמן הוא מקבל צו הפטר המוחק את יתרות החוב
מדוע נכסים אלה אינם בני חלוקה?
בית המשפט יטה להחריג נכסים אלה מהסיבות הבאות:
מעמד החוק
החוקים הסוציאליים המקנים זכויות וגמלות סעד הם חוקים ספציפיים - דין מיוחד - ומבחינת ההיררכיה הם גוברים על פקודת פשיטת הרגל שמהווה חוק כללי.
מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו
הרפורמה בהליכי פשיטת הרגל שנכנסה לאחרונה לספר החוקים שינתה את פני הדברים בכל הקשור לענייני חדלות פירעון ושיקום חייבים. ההסדר החדש שעיגנה הרפורמה המהפכנית בחוק, מקל מאד על חייב שנקלע למשבר כלכלי, בכך שהוא מאפשר לו, בין היתר, לפרוע את חובותיו בהתאם ליכולותיו, ובסיום התהליך הקצוב בזמן הוא מקבל צו הפטר המוחק את יתרות החוב. עקב הרפורמה בתי המשפט נוטים יותר ללכת לקראת החייב, ומאמצים את הרציונל לפיו כבודו של אדם הוא זכות בסיסית שאין לפגוע בה והיא גוברת על זכות הנושים. שלילת זכויות סוציאליות של החייב ושימוש בגמלות הסעד מהווים שלילת זכויות בסיסיות, הכרחיות לקיום בסיסי, שפגיעה בהן הינה בלתי מידתית ולא סבירה. לפיכך, כספים אלה המתקבלים מכוח זכויות סוציאליות של החייב הם בבחינת רכוש שלא ניתן לממשו לשם כיסוי חובות ותשלום לנושים.
