הרחבת תחום העבירות הפליליות והחמרת הענישה
סיכום התחום הפלילי : עו"ד אייל בסרגליק - מרצה למשפט פלילי, מומחה למשפט פלילי ועבירות צווארון לבן, וסנגורו של אלאור אזריה
פסק הדין בעניינו של נוחי דנקנר - בימ"ש מרחיב בעבירת הרצת מניות את האחריות ורואה אותה בצורה חמורה ביותר. מנגד, בימ"ש נתן ענישה מופחתת מאוד במסגרת מתחם הענישה
מהם פסקי הדין המשמעותיים ביותר שניתנו השנה?
הרחבת טענת ההגנה העצמית - פסק הדין בעניין ניר סומך שינה במהותו את טענת ההגנה העצמית, והרחיב אותה גם למקרים שלא התקבלו בעבר, כאשר לא הייתה ברורה בצורה חד משמעית הסכנה המוחשית והמיידית. בנוסף, בפסיקה זו שינה בית המשפט העליון את מערכת העובדות - צעד תקדימי לאחר שנים של פסיקה רחבה של בית משפט העליון שקבעה שבית המשפט לא מתערב בעובדות, אלא פוסק על פיהן.
הרחבת עבירת הרצת מניות - פסק הדין בעניינו של נוחי דנקנר - בימ"ש מרחיב בעבירת הרצת מניות את האחריות ורואה אותה בצורה חמורה ביותר. מנגד, בימ"ש נתן ענישה מופחתת מאוד במסגרת מתחם הענישה, על רקע שיקולים אישיים של מבצע העבירה, כשלא הוכח שעסקיו קרסו.
מהו הנושא המקומם של השנה לדעתך?
אני סבור, שהתיק המתוקשר ביותר, שהעלה הדים רבים ביותר בעולם המשפט, הוא התיק של אלאור אזריה. כמייצגו של אלאור אזריה, אשר נקרא בפי כל "החייל היורה" ובפי מעטים "החייל המציל", אני חייב לומר שיש לקוות, כי הלחצים שהופעלו מצד בכירים ביותר בצה"ל ובמערכת התביעה הצבאית ודוברות צה"ל על השופטים, לא ישפיעו על גזר הדין, אם כי התבטאויות מסויימות שהיו במהלך הדיונים, של כבוד אב בית הדין בתיק, מעוררים ספק בעניין זה. התיק הוכיח כיצד התבטאויות של אנשים פוליטיים, שר ביטחון לשעבר וגורמים צבאיים בכירים, שנבעו מהסרטון של ארגון "בצלם", יכולות להוביל להעמדה לדין בתיק פלילי שהיה אמור להסתיים לכל היותר, בהליך משמעתי.
ראינו גם, כיצד הפרקליטות הצבאית נקטה מדיניות ברורה של איפה ואיפה, כשהלכה לגישור בעניינו של תא"ל בוכריס, שעניינו הוא עבירות מין ולא פעילות מבצעית כמו אלאור, וסיימה את התיק בהסדר טיעון מקל ביותר בחריגותו, כאשר במקרה של אלאור, שהיה כאמור בפעילות מבצעית, לא הסכימה הפרקליטות אפילו ללכת לגישור.
נזכיר עוד, את העובדה, שהמח"ט שומר, שירה לכאורה בפלשתינאי שהיה עם הגב אליו, אפילו לא הועמד לדין משמעתי. ההבדל מראה את ההשפעה הלא מבוטלת שיש להתבטאויות של ראשי הצבא, על הצורה שבה מתנהלת חקירה צבאית, הדרך בה מתנהל משפט צבאי ובעיקר על איך מתנהלת הפרקליטות הצבאית, בצורה מקוממת.
ע"פ נתוני הסנגוריה הציבורית והפרקליטות אין כל ספק, כי מאז תיקון 113, קיימת החמרה גדולה, באחוזים גבוהים במדיניות הענישה וברף הענישה, בעבירות שנחשבו בעבר לעבירות בהן יש ענישה פחותה
מגמת החמרה בענישה
ע"פ נתוני הסנגוריה הציבורית והפרקליטות אין כל ספק, כי מאז תיקון 113, קיימת החמרה גדולה, באחוזים גבוהים במדיניות הענישה וברף הענישה, בעבירות שנחשבו בעבר לעבירות בהן יש ענישה פחותה.
אנו ערים לכך בכל התחומים, בין אם בעבירות כלכליות, בין אם בעבירות של "צווארון כחול" ובין אם בעבירות תעבורה. התיקון שהיה אמור להביא לאחידות הענישה, הביא הלכה למעשה להחמרתה ואל מול זה, גוזרים בתי משפט ענישה בתוך המתחם, כששיקולים כמו שיקום נמצאים מחוץ למתחם.
מה צפוי לנו ב- 2017?
למיטב ידיעתי, תוקנו עבירות המס כעבירות מקור בחוק איסור הלבנת הון. תיקון שיוביל להחמרה נוספת בתחום של הלבנת הון ועבירות מס, שבעבר לא היו חלק מעבירות מקור, למעט הוצאת חשבוניות פיקטיביות בנסיבות מחמירות.
ניתן לראות גם הרחבה עניפה כלפי שומרי הסף, ביניהם גם עורכי דין, שתחילה הטילו עליהם לתת דיווחים מסוימים בתחומים כגון עסקאות מכר, נאמנויות וכו', בהמשך דין משמעתי ועיצומים כספיים, ואני צופה שמגמה זאת תמשיך להתרחב על ידי הרשות להלבנת הון.
ענישה על הגשת תלונות שווא ואפקט גזר הדין של תא"ל בוכריס
סיכום פלילי בנושא הטרדות מיניות - עוה"ד גיא פלנטר ורעות רחמן ממשרד גיא פלנטר - עו"ד
מחד קיים האינטרס הציבורי, המבקש להגביר את המודעות לצורך מיגור תופעות פסולות של הטרדות מיניות והרצון להעניק למתלוננות מעטפת תמיכה מיטבית. מאידך, ישנו הקושי של מערכת אכיפת החוק להתמודד עם תלונות כזב
מהם פסקי הדין המשמעותיים שניתנו בשנת 2016?
מתן פיצוי לפי חוק לשון הרע כנגד מתלוננות שהגישו תלונת שווא בחשד לביצוע עבירות מין - פסק דין עם אמירה משמעותית בתחום ההטרדות המיניות, הגיע דווקא מהמישור האזרחי ולא הפלילי - פסק הדין של בית המשפט העליון בעניינו של עו"ד אורי דניאל (ע"א 7426/14 פלונית ואחרים נ' אורי דניאל).
בעניין זה, דחה בית המשפט העליון את ערעורן של ארבע נשים על פסק דין של בית המשפט המחוזי, שקבע כי הארבע הגישו ביודעין תביעות אונס כוזבות כנגד עורך הדין אורי דניאל (תיקים שנסגרו על ידי המשטרה בהמשך), ובשל כך חויבו לפצותו בסכום של 1,300,000 ₪ לפי חוק איסור לשון הרע.
יחד עם זאת, ציין בית המשפט העליון כי לנוכח שיקולי מדיניות רבי עוצמה התומכים בהענקת "רשת ביטחון" למתלוננים בעבירות מין ובכדי להפחית את החשש מפני "אפקט מצנן" על מתלוננות פוטנציאליות, הוחלט שלא למצות את הדין עימן ולהפחית את סכום הפיצוי המקורי שנקבע במחוזי מ- 1,300,000 שקלים, לסכום של 550 אלף שקלים. מאותם טעמים אף נמנע בית המשפט העליון מלאפשר את פרסום שמן של המתלוננות בתיק.
בית המשפט העליון ציין, כי עלול להתעורר קושי מיוחד לחייב מתלונן בעבירת מין, בפיצוי בגין הוצאת לשון הרע, וכי לא בנקל יגיע בית המשפט לקביעה מעין זו; אך מנגד, כי קשה להשלים עם יחס סלחני כלפי מתלונן שבדה מליבו עלילת דברים, הכפיש את שמו של אדם וסיכן את חירותו.
פסק הדין פתח דיון רב שנים בדבר עצם היכולת והדרך הרצויה של מערכת אכיפת החוק, להתמודד עם תלונות כוזבות מצד מתלוננים בתחום זה. מדובר במערכת איזונים רגישה המשלבת בתוכה מגוון אינטרסים סותרים.
מחד קיים האינטרס הציבורי, המבקש להגביר את המודעות לצורך מיגור תופעות פסולות של הטרדות מיניות והרצון להעניק למתלוננות מעטפת תמיכה מיטבית. מאידך, ישנו הקושי של מערכת אכיפת החוק להתמודד עם תלונות כזב, המוגשות על ידי מתלוננות אשר מבקשות להשתמש בהגשת תלונה שקרית ככלי משחק לניגוח ולפגיעה בחשודים ממניעים זרים.
למעשה, עיקר הקונפליקט מצוי ברצון שלא ליצור "אפקט מצנן" כלפי מתלוננות אמת פוטנציאליות, באופן אשר יפגע קשות באינטרס הציבורי הכללי למיגור תופעות פסולות מעין אלו.
על אף שבית המשפט העליון אינו מתעמק בסוגיה ספציפית זו, שהרי בסופו של דבר מדובר בהליך אזרחי ולא פלילי- עצם הטלת פיצוי כספי משמעותי על ארבעת המתלוננות בפרשה זו, והקביעה של דעת הרוב - כי הוכח מעל לכל ספק כי כל הרכיבים בתלונתן היו שקריים ומונעים ממקום פסול, משדרים מסר בדבר הצורך הדחוף ביצירת מנגנון הרתעה מפני הגשת תלונות שכאלו, לצד הצורך בשמירה על האינטרס הציבורי שבעידוד הגשת תלונות בתחום ההטרדות המיניות בכדי למגר את התופעה.
פסק דין זה, אף העלה לסדר היום הציבורי את הצורך בבחינה מחודשת של מדיניות הפרקליטות, בדבר אי העמדה לדין של מתלוננות אשר הוכח כי תלונתן למשטרה היתה תלונת שקר. נושא חשוב, בעל השלכות ציבוריות רוחביות, שטרם נבחן עד תום, ומן הראוי כי הגורמים המקצועיים הרלוונטיים יתנו דעתם לו.
כיום, בשל התפתחות עולם האינטרנט, זמינות המידע, מהירות הפצתו והיקף הפצתו של המידע - הפכו כל אלו את עיקרון הסוביודיצה לכמעט אות מתה
השפעת הרשתות החברתיות על הפסיקה בנושא ההטרדות המיניות
בשנים האחרונות ובעיקר בשנה האחרונה, ניכר בהחלט המקום המשמעותי שתופסת רשת האינטרנט בכלל והרשתות החברתיות בפרט בתחום זה, וכנגזרת מכך - הצורך של הערכאות המשפטיות לסנן את אותם "רעשי רקע", אשר לא פעם אינם רלוונטיים, לפסוק משיקולים עניינים בלבד ובהיבט אחר, לפעול לריסון פרסומים פוגעניים ובלתי הוגנים.
בפועל, עוד לפני שקמה "אוטוסטרדת המידע", כבר נסוג עיקרון הסוביודיצה, אל מול עיקרון "זכות הציבור לדעת". כיום, בשל התפתחות עולם האינטרנט, זמינות המידע, מהירות הפצתו והיקף הפצתו של המידע - הפכו כל אלו את עיקרון הסוביודיצה לכמעט אות מתה.
דומה כי איש לא יחלוק על כך, שלהתפתחות רשת האינטרנט יתרונות עצומים גם בהקשר הנדון כאן. מדובר בפלטפורמה יעילה ומהירה לחשיפת חשדות וגילויים חדשים, לעידוד הגשת תלונות, להפסקת הפגיעה, ליצירת הרתעה ולחיזוק ידיהן של מתלוננות, נפגעות התקיפה המינית. מנגד, "כיכר העיר" החדשה, הרשת, עשויה להיות מקום פוגעני במיוחד, שנעשה בו שימוש לרעה לצורך פגיעה בלתי הוגנת בדרך של " שיימינג" ברשת.
כאשר מתלוננים בוחרים לעקוף כליל את שלוש הרשויות העוסקות בתלונות על תקיפות או הטרדות מיניות (הרשות החוקרת, הרשות התובעת והרשות השופטת), ולהעלות את תלונתם ברשת חברתית כזו או אחרת, תוך מסירת פרטים מזהים אודות מי שלטענתם פגע בהם, מייד נגרמים לאותו אדם נזקים כבדים, המאיימים להרוס את כל מערכות חייו ומשחירים אותו באופן שכמעט בלתי ניתן לתיקון, מבלי שמהימנות התלונה נבדקה על ידי גורמים מקצועיים ובלתי תלויים האמונים על כך ומבלי שניתנה לאותו אדם הזדמנות הוגנת להתגונן בפני הטענות, לפני שניתן כנגדו "גזר דין ציבורי" ברשת.
לאן הולכת שנת 2017?
בשנה האחרונה היינו עדים להגשת תלונות בתחום ההטרדות המיניות, כלפי אנשי ציבור שונים מתחומים מגוונים - אנשי תקשורת, אנשי עסקים, ראשי עיריות, חברי כנסת, אנשי תרבות, בכירים מצמרת המשטרה והצבא ובכירים נוספים אחרים. מרבית מהתלונות האלו עדיין נחקרות במשטרה וטרם התגבשו מסקנות בעניינן, ולכן לא נוכל להתייחס באופן פרטני, אך לא ניתן להתעלם מעצם ריבוי הגשת התלונות בתחום זה בכלל, ובפרט כלפי אנשי ציבור.
בהודייתו של בוכריס בכתב אישום זה, יש נטילת אחריות מלאה על המעשה המיוחס לו, ובכך הוכח כי הקצינה דיברה אמת לאורך כל הדרך - וזו היתה מטרתה
השלכות הרשעתו של תא"ל בוכריס
יש להתייחס באופן ספציפי דווקא לעניינו של תא"ל בוכריס, אשר הורשע לאחרונה בביצוע עבירת מין ובהתנהגות שאינה הולמת ועניינו אכן עורר הדים ציבוריים משמעותיים בשנת 2016, אשר וודאי ישפיעו גם על 2017.
מדובר באירוע חמור, של קצין בכיר ומוערך, אשר ניצל את מרותו ומעמדו כלפי הכפופות לו בצבא. דווקא לנוכח מהות המעשים וזהותו של הנאשם, קצין עטור שבחים, מוערך מאד, אשר סווג לא פעם בתקשורת כ"גיבור ישראל", העובדה כי הוא הורשע בעבירות מין ופרש מהצבא בבושת פנים, שידרה לטעמנו מסר הרתעתי.
בעניין זה, ראויה לציון עצם העובדה שרשויות אכיפת החוק בצבא, מצ"ח והפרקליטות הצבאית לא נרתעו מלחקור עד תום את החשדות שהועלו כלפי תא"ל בוכריס, ללא קשר לדרגתו, זכויותיו ותרומתו לביטחון המדינה והתמיכה הציבורית העצומה שזכה לה.
הסדר הטיעון שנרקם בין הצדדים הוצג לבית הדין הצבאי המיוחד לאחרונה, ואמנם ישנה סבירות גבוהה כי בית הדין הצבאי המיוחד יאמצו ויאשרו, אך טרם ניתנה החלטה סופית בעניין.
ביחס להסדר הטיעון, לדעתנו מדובר בהסדר מאוזן, המשקלל נכונה את כלל האינטרסים המתעוררים בתיקים מסוג זה. כבר בשלבי החקירה הראשוניים הדגישה בפנינו הקצינה, כי אין לה שום רצון לפגוע בתא"ל בוכריס, וכי למעשה שאלת הענישה כלל אינה מהותית לה - וכל שהיא מבקשת, הוא שהאמת תצא לאור.
במסגרת הסדר הטיעון הכולל, הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לתא"ל בוכריס סדרת מעשים תחת עבירה של "בעילה אסורה בהסכמה" (ביחס לחיילת) ועבירה של "התנהגות שאינה הולמת" (ביחס לקצינה), באופן אשר מאמץ באופן מלא את גרסתה של הקצינה ודוחה את גרסתו המכחישה של תא"ל בוכריס, הן בפני גורמי מצ"ח והן בפני הציבור כולו, עת התייצב בפני המיקרופונים והכחיש מכל וכל את כל החשדות.
בהודייתו של בוכריס בכתב אישום זה, יש נטילת אחריות מלאה על המעשה המיוחס לו, ובכך הוכח כי הקצינה דיברה אמת לאורך כל הדרך - וזו היתה מטרתה.
ביחס לרכיבי הענישה שצפויים להיות מוטלים - ראוי לזכור כי מדובר במי שצפוי להיות מתויג כעבריין מין, על נגזרותיה השונות של קביעה זו, יוטל עליו מאסר מותנה, והוא צפוי לאבד את דרגות התא"ל שלו.
ההורדה בדרגה אינה עניין של מה בכך ובכל ההיסטוריה המשפטית בעשורים האחרונים, ניתן למנות מקרה אחד ויחיד של תא"ל שהורד בדרגה, כאשר אז היה מדובר בעבירות מתחום אחר לגמרי (עניינו של רמי דותן).
יש בכך אמירה ערכית משמעותית, ואין להקל בה ראש.
מעבר לכך, עוד בטרם הוגש כתב אישום כנגדו, פרש תא"ל בוכריס ביוזמתו מהצבא. על אף המעשים החמורים בהם הודה, מדובר בקצין עתיר זכויות, אשר תרם רבות לביטחון המדינה וכפי שצוין לא פעם בתקשורת, רבים ראו בו מועמד ראוי לשמש כרמטכ"ל בשנים הקרובות. משכך, גם לגדיעת הקריירה הצבאית באיבה, של קצין בכיר ומוכר בצבא ולהדים החזקים של אירוע זה בתוככי הצבא ומחוצה לו, יש אפקט הרתעתי שמשרת את האינטרס הציבורי. מכל מקום, ככל שהדבר נוגע לקצינה המתלוננת, מרשתנו, מדובר בקצינה מוערכת בצבא קבע, אשר מבקשת כיום לשוב לשגרת חייה ולהותיר פרשה זו מאחוריה.
שנת 2016 התאפיינה בהתפתחות הגישה הליברלית בפסיקת מזונות ילדים, אל מול הגישה השמרנית המסורתית, בעיקר במקרים בהם ההורים הם בעלי הכנסות דומות והילדים נמצאים זמן שווה אצל שניהם
מזונות שוויוניים וחוק הסדר ההתדיינות
סיכום תחום דיני משפחה - עו"ד צפית דיבון-קצובר, משרד עו"ד דיבון ושות'
מהן ההתפתחויות המשמעותיות בתחום דיני המשפחה בשנת 2016?
חוק הסדר ההתדיינות - אין ספק שהשינוי המשמעותי בתחום דיני המשפחה בשנת 2016, הוא דווקא שינוי חקיקתי. בחודש יולי השנה נכנס לתוקף החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה.
החוק אוסר על הגשת תביעות לערכאות השונות בסכסוך גירושין בין בני זוג, ובמקום זה, ניתן להגיש רק בקשה תמציתית ליישוב סכסוך, בעקבותיה מופנים הצדדים להליך ביחידת הסיוע, שם הם מלווים בעובדים סוציאליים המנסים להביא את הצדדים להסכמות שייתרו את הצורך בניהול הליכים משפטיים בבתי המשפט.
בימים אלו נבחן החוק, יישומו ותועלתו לציבור המתדיינים.
מזונות ילדים - שנת 2016 התאפיינה בהתפתחות הגישה הליברלית בפסיקת מזונות ילדים, אל מול הגישה השמרנית המסורתית, בעיקר במקרים בהם ההורים הם בעלי הכנסות דומות והילדים נמצאים זמן שווה אצל שניהם.
לאחרונה התקיים בבית המשפט העליון דיון בפני הרכב מורחב, בשאלה העקרונית כיצד ייקבע שיעור המזונות כאשר יש להורים הכנסות שוות וחלוקת זמני שהות שווה. פסק דין זה לכשיינתן יהיה בעל חשיבות עצומה, שכן הוא צפוי "לעשות סדר" בתוך אי הוודאות הקיימת כיום בתחום, ויתווה הלכה קבועה בנושא.
מזונות אזרחיים - התפתחות משמעותית נוספת הינה בתחום פסיקת המזונות האזרחיים. בית המשפט העליון הכיר באפשרות לפסוק מזונות אזרחיים לאחר הגירושין, גם לאישה יהודייה.
מדובר במהפכה משמעותית, שכן עד היום מזונות כאלה היו נקבעים על פי הדין האישי בלבד, והאישה הייתה זכאית למזונות כל עוד היא נשואה, אך לאחר הגירושין פקעה זכותה למזונות. כאמור, בית המשפט העליון הכיר בכך שניתן לפסוק לאישה יהודייה גם מזונות אזרחיים לאחר הגירושין, במקרים בהם מתקיימים פערים כלכליים משמעותיים בין בני הזוג.
סמכות שיפוט - התפתחות נוספת היתה השנה גם בנושא הסמכויות וסביב השאלה, האם ניתן לכרוך מזונות ילדים בבית הדין הרבני.
ישנו פסק דין של בית המשפט העליון ממנו עולה לכאורה שניתן לעשות כן, אולם בתי המשפט בכלליות, לא ראו בכך שינוי ההלכה הקיימת, לפיה לא ניתן לכרוך מזונות ילדים בבית הדין הרבני ואילו בתי הדין מאפשרים כריכה כזו ודנים בנושאי מזונות ילדים. ההלכה בעניין זה אינה ברורה, ויש צורך בפסק דין של בית המשפט העליון שיכריע באופן ברור בסוגיה זו.
