הפרטיות הפכה בשנים האחרונות לנכס מאוד משמעותי עבור כל אדם, באשר הוא, בשל ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות וצמיחתה המהירה של רשת האינטרנט, ההופכות אותנו ואת המידע הפרטי שלנו לחשופים יותר מתמיד להתקפות, לפגיעה ולניצול לרעה.
השימוש התכוף והמוגבר ברשתות החברתיות השונות, כולל בתוכו מידע רב העולה לרשת ונמצא שם לכל מי שמחפש
מדוע אנו חשופים לפגיעה בפרטיות יותר מתמיד?
לפני הכל, עצם השימוש בטכנולוגיה גורם לאנשים לא אחת לפגוע בפרטיות של עצמם ולהיות בעצמם הקטליזטור העיקרי לפגיעה - זהו חלק מהמחיר שמשלמים על התפוצה הנרחבת של טכנולוגיות דיגיטליות ורשת האינטרנט בעשור האחרון. כך, השימוש התכוף והמוגבר ברשתות החברתיות השונות, כולל בתוכו מידע רב העולה לרשת ונמצא שם לכל מי שמחפש. פרופיל פייסבוק ציבורי, פרופיל לינקדאין, שימוש בוואטסאפ, כתיבה בפורומים, שימוש באינסטגרם ובטוויטר או כתיבת תגובות וטוקבקים - כל אלה הן פעילויות יומיומיות של מאות מיליוני אנשים בכל רחבי העולם, הנעשות בהסכמה מלאה וכוללות אינפורמציה מקיפה עלינו, על דעותינו, העדפותינו וכד', שניתן לעשות בה שימוש לרעה.
גם שימוש באפליקציות תנועה כמו ווייז או אפליקציות להזמנת מוניות או ביצוע עסקאות דרך הרשת באמצעות חברות כרטיסי אשראי וחברות שיווק בינלאומיות, כולל מידע רב על כל אחד ואחת מאתנו, בכל רגע נתון, החשוף לחיפוש אינטרנטי פשוט. איפה אנחנו נמצאים ומה אנחנו עושים, מה הפרופיל המשפחתי והדמוגרפי שלנו - כל המידע הזה חשוף מעצם השימוש וההסתמכות של רובנו על הטכנולוגיות הדיגיטליות השונות.
לעתים גם מידע Metadata שנוסף לקבצים (כמו למשל תמונות שמצולמות בסמארטפון) כולל הרבה פרטים שהמשתמשים לא מודעים אליהם, כמו: תאריך ושעה מדויקים, מיקום גיאוגרפי ועוד.
הרשויות הממשלתיות מפרסמות אף הן רשומות ציבוריות שונות, כגון: בעלות על דירות ונכסי נדל"ן, מחירי קנייה של מוצרים וחברות, כמו גם ידע משפטי ועסקי שמפורסמים על ידי בתי המשפט ורשם החברות - כל זה הוא מידע שהנגישות אליו קלה ומהירה מתמיד.
לבסוף, אנשים מוצאים עצמם יותר ויותר חשופים לפרסומים שקריים וזדוניים עליהם המופיעים, לעתים קרובות בלי ידיעתם כלל, באתרים שונים, פורומים, טוקבקים ועוד.
במקרים רבים, אפילו אם נסיר את המידע מאתר מסוים שהוא הופיע בו, במידה שהוא כבר אונדקס הוא עדיין יופיע בתוצאות חיפוש, אתרים ומאגרי מידע שאין לנו שליטה עליהם
מה הבעיה בחשיפה של הפרטיות באינטרנט?
בעיה נוצרת לא אחת באותן פעמים שבהן זולג לרשת מידע שאנחנו לא מעוניינים שיהיה שם, בין אם מידע אמיתי ובין אם מידע שקרי וזדוני, ואנחנו מעוניינים להסירו.
האופן בו פועל העולם הדיגיטלי כיום גורם להדהוד ולשכפול מאסיביים של המידע. מנועי החיפוש "זוחלים" בכל האתרים ברשת, שואבים מהם מידע ומאנדקסים אותו. במקרים רבים, אפילו אם נסיר את המידע מאתר מסוים שהוא הופיע בו, במידה שהוא כבר אונדקס הוא עדיין יופיע בתוצאות חיפוש, אתרים ומאגרי מידע שאין לנו שליטה עליהם. לעתים רבות אף בשפות אחרות. כל זאת על אף שהתוכן הבעייתי כבר הוסר בהצלחה מן המקור.
הבעיה אם כך היא כפולה - הן הופעת המידע אשר חשוף לכל באתרים שונים, והן שכפול המידע, האינדוקס שלו והופעתו והפצתו מחדש בכל רחבי הרשת. מי שסובלים מכך יותר הם אנשים מפורסמים או בעלי מעמד ציבור, אך גם כל אחד מאיתנו חשוף לכך במקום העבודה ובחייו הפרטיים.
טוקבק המופיע תחת שם בדוי - איתור הפוגע והגשת תביעה כנגדו דורשים מאמץ מורכב של פעולה מול אתרים, מפעיליהם וספקיות אינטרנט, המחזיקים במידע הזה
אילו בעיות משפטיות עולות כתוצאה מהתפוצה הנרחבת של המידע הדיגיטלי?
לעתים קרובות, הבעיה העיקרית היא בכלל להבין מי יזם את הפגיעה בפרטיות, הוצאת הדיבה או פרסום המידע השקרי, בשל האנונימיות הטבועה בבסיסה של הרשת. כך, למשל, טוקבק המופיע תחת שם בדוי - איתור הפוגע והגשת תביעה כנגדו דורשים מאמץ מורכב של פעולה מול אתרים, מפעיליהם וספקיות אינטרנט, המחזיקים במידע הזה. פרט לכך, שגם הם מוגנים בחוקי הגנת פרטיות, ולעתים הפריסה הבינלאומית שלהם הופכת את מאמצי האיתור למורכבים וקשים ביותר.
הסנקציות השונות בגין פגיעה בפרטיות משתנות בין מדינות. בישראל או באנגליה הפיצוי על לשון הרע עשוי להגיע למאות אלפי שקלים, והוא גורם מרתיע הן עבור אתרים וחברות אחסון ושרתים והן עבור מזיקים פוטנציאליים
כיצד מתמודד החוק עם בעיית הפגיעה בפרטיות?
לכל מדינה פתרונות שונים לבעיה, מערכת חוקים משלה הקובעת מה מקובל ולא מקובל או אסור מבחינה חוקית. בישראל, למשל, חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981, חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965 ופקודת הנזיקין, התשכ"ח – 1968 מגדירים בדיוק רב מה מוגדר כעבירה, כפגיעה בפרטיות וכעוולה. אך חוקים אלה משתנים ממדינה למדינה ואף מתעדכנים מעת לעת בתוך המדינה עצמה - למשל, שוני בולט בין מדינות הוא גיל הקטין שאסור לפרסם עליו מידע ללא רשות הוריו או ההגבלות על פרסום תצלומים של אדם ללא ידיעתו או רשותו.
גם הסנקציות השונות בגין פגיעה בפרטיות משתנות בין מדינות. בישראל או באנגליה הפיצוי על לשון הרע עשוי להגיע למאות אלפי שקלים, והוא גורם מרתיע הן עבור אתרים וחברות אחסון ושרתים והן עבור מזיקים פוטנציאליים, ולעומת זאת, יש מדינות בהן הפיצוי הוא נמוך בהרבה ולעתים סמלי בלבד וגם מספר מדינות בהן בכלל בולטת בהיעדרה חקיקה רלוונטית בנושא.
מה ניתן לעשות כנגד פגיעה בפרטיות הקשורה למידע דיגיטלי?
אדם המוצא עצמו נפגע מתכנים שליליים באינטרנט או במרחב הציבורי בכלל, ירצה להסירם, לאתר את מי שפרסם אותם ולתבוע פיצויי נזיקין. לעתים קרובות לא יהיה קשר ישיר בין האתר שהחומר פורסם בו ויפעל להורדתו בהנחיית בית המשפט לבין מי שפרסם אותו. במידה שמדובר בפעולה דרך מספר שרתים, ייתכן שהפעולה המשפטית כנגד המפרסם, גם לאיתורו וגם לאחר שאותר, תידרש לפעולה במספר מדינות ומול מספר מערכות משפט שונות.
עצם הפנייה המשפטית לאתר, שרת או מנוע חיפוש תביא פעמים רבות להורדה מיידית של הפרסום, בשל הרצון של אתרים אלה להימנע מהליך משפטי
מדוע יש חשיבות לפעולה משפטית מהירה כנגד פגיעה אינטרנטית בפרטיות?
הזליגה המהירה של תכנים, השכפול, ההפצה והתרגום שלהם, בתוך ישראל ומחוצה לה, מביאים לכך שככל שמאחרים בנקיטת פעולה וככל שמהססים, כך היכולת למנוע את המשך שכפול המידע עשויה להיות מוגבלת. לעתים רצון לחסוך בכסף או במאמץ עולים בהרבה יותר כסף ומאמצים בהמשך הדרך בגלל השיהוי, ובמקרי קיצון אף למצבים בהם הנזקים כבר בלתי הפיכים.
ישנה חשיבות ראשונה במעלה לפנייה להסרת תכנים בליווי משפטי, המעגן את הדרישה בידע המשפטי של ההקשר שבו מתבצעת הפנייה. עו"ד הבקי הן בדין השונה במדינות שונות, הן בתחום הפגיעה בפרטיות והן בפעולה מול גופים בינלאומיים ושליטה בשפה המשפטית הנכונה, ישיג את המטרה המיוחלת בצורה טובה ויעילה.
יש לזכור, כי עצם הפנייה המשפטית לאתר, שרת או מנוע חיפוש תביא פעמים רבות להורדה מיידית של הפרסום, בשל הרצון של אתרים אלה להימנע מהליך משפטי, אך גם זו צריך שתעשה במיומנות ולא תכלול איומי סרק שלא ניתן לממשם.
לסיכום, להתמודדות עם תכנים פוגעניים ופגיעה בפרטיות אפשרויות רבות. החל בהסרת תכנים, דרך ייצור תכנים חיוביים חדשים שידחקו את הפרסומים השליליים לעמודים האחוריים של מנועי החיפוש וכלה באיתור הפוגעים ותביעתם. הנזק של חוסר טיפול בתכנים עשוי להיות עצום עבור מי שרוצה לפתוח עסק, לחפש עבודה וליצור קשרים בארץ ובעולם ומומלץ שגם הטיפול בפגיעה ילווה בייעוץ משפטי מתמחה.
* סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב זאפ משפטי
