המרשם הפלילי הוא מאגר מידע המנוהל על ידי משטרת ישראל, וכולל רישום ופרטים על תיקי חקירה של המשטרה, או של גורמים אחרים המחויבים בהעברת דיווח למשטרה (מצ"ח, מע"מ, מכס, מס הכנסה ועוד), כמו גם רישום של הרשעות והחלטות שיפוטיות.
קיומו של רישום פלילי עלול להגביל את האפשרות לעסוק בחלק מהמקצועות, בעיקר בתפקידים ביטחוניים, עריכת דין, ראיית חשבון ותפקידים אחרים נוספים שדורשים סיווג ביטחוני ו/או רישיון נשק.
קיומו של רישום פלילי עלול להגביל את האפשרות לעסוק בחלק מהמקצועות, בעיקר בתפקידים ביטחוניים, עריכת דין, ראיית חשבון ותפקידים אחרים נוספים שדורשים סיווג ביטחוני ו/או רישיון נשק
מתי יש לאדם רישום פלילי?
הרישום הפלילי יכול להיות הן בגין הרשעה של האדם בבית המשפט על ביצוע עבירה פלילית, והן בגין חקירה משטרתית שלא הגיעה לכדי כתב אישום, אלא נסגרה מחוסר ראיות או מהעדר עניין לציבור.
לכמה זמן תקף הרישום הפלילי?
על פי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981, יש להבחין בין תקופת ההתיישנות לתקופת המחיקה.
משך תקופת ההתיישנות משתנה ביחס לסוג הענישה שהוטלה על הנאשם שהורשע בבית המשפט, ומחושבת החל מתום תקופת המאסר שנקבעה
תקופת ההתיישנות
משך תקופת ההתיישנות משתנה ביחס לסוג הענישה שהוטלה על הנאשם שהורשע בבית המשפט ומחושבת החל מתום תקופת המאסר שנקבעה:
עבור בגירים -
(1) אם הוטל מאסר של עד שנה אחת - התקופה שהוטלה ועוד שבע שנים;
(2) אם הוטל מאסר של עד חמש שנים - התקופה שהוטלה ועוד עשר שנים;
(3) אם הוטל מאסר של למעלה מחמש שנים - התקופה שהוטלה ועוד כפל התקופה, אך לכל היותר חמש עשרה שנים;
(4) על כל עונש אחר (כדוגמת מאסר על תנאי, קנס, פסילה, חתימת התחייבות להימנעות מביצוע עבירה וכו') - שבע שנים.
עבור קטינים -
(1) אם הוטל מאסר של עד שלוש שנים - התקופה שהוטלה ועוד חמש שנים;
(2) אם הוטל מאסר של עד חמש שנים - התקופה שהוטלה ועוד שבע שנים;
(3) אם הוטל מאסר של למעלה מחמש שנים - התקופה שהוטלה ועוד עשר שנים;
(4) על כל עונש אחר - שלוש שנים.
בתום תקופת ההתיישנות, הרישום אינו נמחק לחלוטין, ועדיין ישנם גופים מסוימים שחשופים אליו, אך ההתייחסות לרישום תהיה מזערית, עד אפסית.
תקופת המחיקה היא המהותית יותר, שכן לאחריה הרישום נמחק באופן אוטומטי ומוסרות ההגבלות שהיו קיימות
תקופת המחיקה
תקופת המחיקה היא המהותית יותר, שכן לאחריה הרישום נמחק באופן אוטומטי ומוסרות ההגבלות שהיו קיימות.
לפי סעיף 16א' לתיקון החוק (תשמ"ז- 1987): "משעברו עשר שנים מתום תקופת ההתיישנות, יראו את ההרשעה כהרשעה שנמחקה ולא יימסר מידע עליה אלא לגופים המנויים וליועץ המשפטי לממשלה".
החריגים לכלל של תקופת 10 השנים -
(1) הליך שהסתיים ללא הרשעה - 5 שנים ממתן פסק הדין.
(2) הליך שבמסגרתו הוטל צו פיקוח בלבד (קצין מבחן) - 5 שנים ממתן פסק הדין.
(3) עבירה של קטין שטרם מלאו לו 14 שנים - 5 שנים ממתן פסק הדין.
(4) עבירה מסוג עוון של קטין בין הגילים 14-16 שנים - 3 שנים ממתן פסק הדין.
(5) עבירה שהעונש בגינה הוא צו כאמור בסעיף 26 לחוק הנוער (דרכי שיקום וטיפול) - 5 שנים מיום מתן פסק הדין.
כאשר הרישום הוא בגין תיק משטרה שנסגר מחוסר עניין לציבור, או מחוסר ראיות, ניתן לפנות לחוליית ביטול רישום במטה הארצי של המשטרה בבקשה לבטל את הרישום, או להגיש בקשה לקצין החקירות של תחנת המשטרה שבה נחקר אותו אדם, ליחידת התביעה המשטרתית, או לפרקליטות שהחליטה על סגירת התיק
האם ניתן למחוק את ההרשעה לפני תום התקופה?
כאשר מדברים על הרשעה בבית משפט, ניתן למחוק רישום פלילי, אך ורק באמצעות הגשת בקשה לחנינה לנשיא המדינה.
כאשר הרישום הוא בגין תיק משטרה שנסגר מחוסר עניין לציבור, או מחוסר ראיות, ניתן לפנות לחוליית ביטול רישום במטה הארצי של המשטרה בבקשה למחוק את הרישום, או להגיש בקשה לקצין החקירות של תחנת המשטרה שבה נחקר אותו אדם, ליחידת התביעה המשטרתית, או לפרקליטות שהחליטה על סגירת התיק, בבקשה לשינוי עילת הסגירה.
כשמדובר בסגירת תיק בעבירה שאינה פשע - ניתן לפנות בבקשה למחיקת הרישום הפלילי, כעבור 5 שנים מיום ביצוע העבירה לבגיר וכעבור 3 שנים לקטין
בקשה לביטול רישום
על פי תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים, למשטרת ישראל יש סמכות חוקית למחוק רישום פלילי על תיק שנסגר.
בעצם הגשת הבקשה אינה מהווה כפירה באשמה, אלא בקשה למחיקת הרישום מכיוון שחלף זמן רב, התיק נסגר מבלי להגיע לבית משפט ולא ניתנה לאדם הזדמנות להוכיח את חפותו ובמקביל מופיע לו רישום פלילי שמפריע לו להתקדם בחייו במישורים שונים.
כשמדובר בסגירת תיק בעבירה שאינה פשע - ניתן לפנות בבקשה למחיקת הרישום הפלילי, כעבור 5 שנים מיום ביצוע העבירה לבגיר וכעבור 3 שנים לקטין; כשמדובר בסגירת תיק בעבירת פשע - ניתן לפנות בבקשה למחיקת הרישום הפלילי, כעבור 7 שנים מיום ביצוע העבירה לבגיר וכעבור 5 שנים לקטין.
מכלול השיקולים שנלקחים בחשבון כולל את חומרת העבירה, חומרת הפגיעה באדם, היקף הפגיעה המיוחס לרכוש, סוג הרכוש, ערכו, פרטי/ ציבורי, האם בוטלו רישומים קודמים של אותו אדם, הנסיבות האישיות וההשפעה של הרישום הפלילי על האדם.
במקרה בו טיפל משרד הח"מ, עובד באחד הגופים של משרד הביטחון נחקר לפני כ-20 שנה בחשד לביצוע מעשה סדום ומעשים מגונים באדם אחר. התיק נסגר מחוסר ראיות, ולאורך השנים חש אותו עובד שהרישום מפריע לו להתקדם בגוף הבטחוני בו הוא משרת. הוגשה למדור ביטול רישום פלילי בקשה מפורטת ומנומקת המתייחסת לעבירות שיוחסו ללקוח, וכן לפגיעה ולהשלכות הקשות שיש לרישום הפלילי על הלקוח מבחינה תעסוקתית. בסופו של יום הוחלט למחוק ללקוח את הרישום הפלילי בעניינו.
מכלול השיקולים שנלקחים בחשבון כולל את חומרת העבירה, חומרת הפגיעה באדם, היקף הפגיעה המיוחס לרכוש, סוג הרכוש, ערכו, פרטי/ ציבורי, האם בוטלו רישומים קודמים של אותו אדם, הנסיבות האישיות וההשפעה של הרישום הפלילי על האדם
בקשה לשינוי עילה
תפקידו של הסנגור בהגשת בקשה לשינוי עילה, הוא לבחון את חומר הראיות בתיק ולשכנע את קצין החקירות, או את יחידת התביעות, לשנות את עילת סגירת התיק מעילה של העדר ראיות/חוסר עניין לציבור לעילה של חוסר אשמה, שמשמעותה שאין אשמה פלילית במעשיו של החשוד.
מקרה לדוגמא בו טיפל משרד הח"מ, הוא מקרה של עובד בכיר בחברת הייטק שעובדת עם גופים ביטחוניים. במסגרת סכסוך גירושין, הגישה האשה נגד העובד (בעלה) תלונות סרק, והתיק נגדו נסגר בעילה של העדר עניין לציבור. הרישום פגם לו בסיווג הביטחוני וביכולת להמשיך לעבוד בתחום עיסוקו הרגיש, משרד הח"מ הגיש לקצין החקירות בתחנת המשטרה בה נחקר העובד בקשה לשינוי עילה סגירה, ובסופו של יום הוחלט לשנות את עילת סגירת התיק לעילה של "חוסר אשמה" ובכך הרישום הפלילי של הלקוח נמחק.
* הכותב הוא עו"ד פלילי חזי כהן המתמחה במחיקת רישום פלילי
