פסק דין מהפכני ואמיץ (השופט ארז שני מביהמ"ש לענייני משפחה בת"א) משקף מגמה שהולכת ומתגברת בעולם המשפט בישראל - חתירה ליצירת שוויון בין המינים גם בתחום דיני המשפחה ועולם המשפט. עוד שופט אמיץ קבע קביעה הוגנת וצודקת המפחיתה את שיעור המזונות המוטל על האב במשמורת משותפת. הגברים הנאבקים מרוצים מההישג, אבל מבינים שדרכם לשוויון מלא וצודק עוד ארוכה. על משמעות הקביעה המהפכנית ועל רוחות השינוי שהיא נושאת עימה עוד ידובר רבות.
פסק דין מהפכני ואמיץ (השופט ארז שני מביהמ"ש לענייני משפחה בת"א) משקף מגמה שהולכת ומתגברת בעולם המשפט בישראל - חתירה ליצירת שוויון בין המינים גם בתחום דיני המשפחה ועולם המשפט
מהו החידוש בפסק הדין?
זהו אמנם לא פסק דין תקדימי וראשון מסוגו, אבל הוא עדיין מהפכני. מדובר בפסיקה שמצטרפת לפסיקות קודמות אמיצות השואפות לתקן עוולה מושרשת ותופעה בלתי שוויונית ובלתי צודקת בישראל, תופעה שגוררת פגיעה בגברים המצויים במאבקי גירושים. פסיקה זו משקפת שינוי חברתי - תודעתי שמתחולל בימים אלה, ואשר לתקוות רבים, יוביל לשינוי מתבקש ומיוחל של הפסקת הפגיעה המערכתית הקבועה ורחבת ההיקף באבות בישראל.
ישנם מקרים בהם, למשל, על אף שהאם משתכרת כמו האב ואף יותר ממנו, ועל אף ששני ההורים שוהים עם הילדים באותה תדירות ומספקים את צרכיהם, האב נאלץ להעביר לאם דמי מזונות עבור גידול הילדים
כיצד מתבטאת הפגיעה הקבועה באבות?
ישראל היא בין המדינות היחידות ממדינות המערב המטילה חובת תשלום מזונות כמעט מוחלטת ואוטומטית על האב, רק מתוקף היותו אב. בכל חברה שוויונית אחרת מערכת המשפט השכילה להבין שהטלת חובת המזונות על האב באופן כה גורף היא שריד לא רלוונטי לתקופה בה היו סממנים חברתיים שהצדיקו זאת. סממנים אלה חלפו מהעולם, וכעת אין שום הצדקה לכלל גורף ויש לבחון כל מקרה לגופו.
יש לקחת בחשבון בעת פסיקת המזונות את ההכנסות של האם ושל האב, את משכי הזמן בו הם שוהים עם הילדים ואת הצרכים של הילדים. כאשר מטילים חובה גורפת על האב לשלם מזונות ולא מתחשבים בכל הנסיבות הללו, נוצרים מצבים אבסורדיים ולא הוגנים. ישנם מקרים בהם, למשל, על אף שהאם משתכרת כמו האב ואף יותר ממנו, ועל אף ששני ההורים שוהים עם הילדים באותה תדירות ומספקים את צרכיהם, האב נאלץ להעביר לאם דמי מזונות עבור גידול הילדים. זהו מצב מקומם. מערכת המשפט צריכה להתאים את ההסדר בנוגע למזונות ילדים לשינויים החברתיים שהתחוללו בחברה המודרנית.
מעמדו של האב השתנה, הוא הפך יותר דומיננטי בגידול הילדים, ומרקם היחסים החדש מכתיב הסדרי משמורת ומזונות שונים
אילו שינויים חברתיים מצדיקים את שינוי הסדר המזונות?
בעבר נשים הופלו לרעה ונשאו בנטל אחזקת הבית וטיפוח הילדים והמשפחה, בעוד שהאב נשא בנטל הפרנסה. בנוסף, לרוב, נשים הרוויחו פחות מגברים. כמו כן, בעבר היתה חלוקה כמעט מתבקשת בין ההורים לאחר הגירושים שכללה הענקת משמורת מלאה אוטומטית לאם, בעוד שהאב רואה את הילדים לפרקים ומשמש כ"כספומט לעת מצוא".
כל זה כבר לא קורה: נשים דרשו וקיבלו שוויון, אין כמעט תקרות זכוכית לנפץ, רבות מהן משתכרות באופן מכובד והאבות "של היום" שונים מהאבות "של פעם": הם דורשים ורוצים להיות חלק מחיי היום יום של הילדים ולתפקד כהורים במשרה מלאה. מעמדו של האב השתנה, הוא הפך יותר דומיננטי בגידול הילדים, ומרקם היחסים החדש מכתיב הסדרי משמורת ומזונות שונים.
למרבה הצער, מערכת המשפט בישראל טרם ישרה קו עם התמורות החברתיות והמאבק של הגברים לשוויון בבתי הדין למשפחה נמצא בשיאו.
היכן עומד כיום המאבק ומהם סיכויי ההצלחה?
עיניהם של כולם נשואות לבית המשפט העליון, שם צפוי להתקיים דיון בהרכב מורחב של שבעה שופטים, אשר יכריע סוף סוף בעניין, ויקבע הלכה מחייבת בדבר קביעת שיעור המזונות והשפעת סוג המשמורת על שיעור דמי המזונות.
עד שזה יקרה נוצר מצב סבוך וקשה של חוסר אחידות בפסיקה - ישנן מגוון פסיקות סותרות ומבלבלות של בתי המשפט. אף אחד לא יודע למה לצפות והתחושה היא שכל מקרה יוכרע לפי ה"מזל" וה"גורל". עורכי הדין מתחבטים מה לדרוש עבור לקוחותיהם ומתלבטים מה להמליץ להם בדבר האסטרטגיה המשפטית הרצויה.
השאלה המרכזית ששואל כמעט כל אב המצוי בהליך גירושין את עורך דינו היא: מה שיעור דמי המזונות שאדרש לשלם וכיצד המשמורת תשפיע על שיעורי דמי המזונות. על שאלה זו לא ניתן לענות בבטחה, כי הכל תלוי בשופט שידון בתיק ובהשקפת עולמו. זהו מצב לא בריא כלל למערכת המשפט ולחברה בישראל.
ההתמודדות עם פערי השכר תתאפשר כאשר השופטים יתחשבו בהכנסות ההורים בעת קביעת שיעור דמי המזונות
אופטימיות זהירה מצד האבות
כיום ישנם מספר שופטים הנחשבים פחות שמרניים, והם מישרים קו עם דרישות המציאות. השופט ארז שני בפסק דין חדשני מיום 29.12.16 הוא אחד מהם, ופסיקתו מצטרפת לשורת פסיקות אמיצות המבטאים מגמה מבורכת. הנשים צריכות להבין ששוויון הוא עד הסוף - אם הן דורשות שוויון, ראוי שהוא ייושם בכל תחום ולא רק בתחומים בהם "זה נוח להן".
יש שיטענו שזה לא ענין של נוחות, אלא של הכרח - כל עוד אין שוויון בשוק התעסוקה, לא יכול להיות שוויון בענייני משמורת ומזונות.
טענה זו נכונה. קשה להתווכח עם נציגות ארגוני הנשים המתלוננות על כך שנשים מרוויחות פחות מגברים ולכן הטלת מזונות על האב היא מתבקשת גם במשמורת משותפת. טענתן נכונה, אך הפתרון שהן מציעות שגוי ויש פתרון אחר. במצב הדברים כפי שהוא, אנו, למעשה, מתקנים עוול אחד - אפליה בשכר הנשים - על ידי גרימת עוול אחר - פגיעה בגברים בענייני מזונות. זה מיותר. ההתמודדות עם פערי השכר תתאפשר כאשר השופטים יתחשבו בהכנסות ההורים בעת קביעת שיעור דמי המזונות. כך יוכל בית המשפט לבחון כל מקרה לגופו ולפסוק מזונות מתאימים המתחשבים גם ביכולת ההשתכרות של האם, תוך ביטול הפגיעה המובנית בה בשל מינה.
בעזרת מגוון אמצעים יוכל בית המשפט לחשוף את כוונותיהם האמתיות של ההורים, ובמידה שיתרשם, כי האב מתעקש על משמורת משותפת מתוך מניע פסול או שאיננו מסוגל לגדל את ילדיו במתכונת כזו, כמובן שלא תיקבע משמורת משותפת והמזונות לא יופחתו
מה לגבי האבות שדורשים משמורת משותפת רק כדי להתחמק מדמי המזונות?
זהו מצב מצער שעלול להתרחש. יש אבות שיעזו לעשות מעשה כה מביש, אבל בידי בית המשפט יש מספיק כלים לבחון את נסיבות הדברים ולרדת לעומק הבקשה. בעזרת מגוון אמצעים יוכל בית המשפט לחשוף את כוונותיהם האמתיות של ההורים, ובמידה שיתרשם, כי האב מתעקש על משמורת משותפת מתוך מניע פסול או שאיננו מסוגל לגדל את ילדיו במתכונת כזו, כמובן שלא תיקבע משמורת משותפת והמזונות לא יופחתו. טובת הילד היתה ותישאר עקרון מקודש שלאורו יקבע בית המשפט את הכרעותיו.
