בשנים האחרונות יותר ויותר בני זוג שמחליטים להתגרש, מבינים את החשיבות של מציאת פתרונות לסכסוך בדרך שלא תעיב עוד יותר על המרקם המשפחתי שנמצא כבר במשבר, ותאפשר להם להמשיך לגדל את ילדיהם בשיתוף פעולה ולחיות בצורה נעימה, גם אחרי הגירושין. מסיבה זו פונים רבים להליך של גישור, שמתבצע על ידי מגשר מוסמך ונייטרלי.
אולם, כאשר רק אחד מהצדדים מעוניין לפנות לגישור, והצד האחר מתנגד - בדרך כלל מוצאים בני הזוג את עצמם נלחמים בבתי משפט. אך אין זה כורח המציאות. ניתן לנסות לגשר גם בנוכחות צד אחד.
בתהליך זה מדריכים את הצד הנוכח איך לדבר נכון עם הצד השני, והצד הנוכח הופך להיות "המגשר של עצמו"
איך עובד הליך גישור עם צד אחד?
הגישה משלבת שיטות מתחומי הגישור, האימון וה-NLP, עם ידע משפטי בתחום. בתהליך זה מדריכים את הצד הנוכח איך לדבר נכון עם הצד השני, והצד הנוכח הופך להיות "המגשר של עצמו". ברובד עמוק יותר, הצד הנוכח לא לומד רק "שיטות" טכניות של שיחה ותקשורת, אלא גם מצליח להבין מה גורם לכך שהצד השני אינו מקשיב לו.
לעתים הצד הנוכח מצליח לעשות את התהליך בעצמו, בבית, ולהגיע להסכמות עם הצד השני. ולעתים הוא מצליח, לכל הפחות, להביא את הצד השני אל שולחן המגשר, ומשם המגשר יוביל את תהליך הגישור.
במקביל לתהליך זה, גם עורך הדין עצמו יכול ליצור קשר עם הצד השני (אם הלקוח מעוניין בכך), ולהזמין אותו לקיים שיח במטרה להגיע להסכמות. אמנם זהו אינו "גישור" במובנו הפורמלי, כי עורך הדין שיוצר קשר בשם צד אחד אינו נייטרלי אלא מחויב לאינטרסים של הצד שפנה אליו, וחשוב להדגיש זאת (אף בכתב) בפני הצד השני. אך גם דרך זו עשויה לקדם שיח מועיל שיביא את הצדדים להסכמות וימנע מאבקים מיותרים.
במקרה בו טיפל הח"מ בגישה זו, הצליח לעצור הליכים של אמנת האג בגין חטיפת ילד.
במקרה הנ"ל יצג הח"מ אשה ישראלית שהגיעה לישראל עם בנה הפעוט, ובעלה, אזרח בריטי, האשים אותה בחטיפת בנם מלונדון לישראל ואף פתח בלונדון תיק פורמאלי בגין אמנת האג.
הח"מ יצר קשר עם עורך הדין של הבעל, ושני עורכי הדין ערכו סבב שיחות טלפוניות בנוכחות האם והאב (ששהה בחו"ל), בניסיון להגיע לפשרה בנושא. לאחר שהניסיון נכשל, החליט הבעל להפסיק את ייצוגו על ידי עורך דין, ולהגיע לישראל כדי לשבת עם הח"מ ואשתו ולקיים הליך גישור. הח"מ הבהיר לו כמובן שהוא מייצג את אשתו ולכן לא יהא זה הליך גישור סטנדרטי, והבעל קיבל זאת והגיע מלונדון לפגישות עם הח"מ והאישה במשרדו של הח"מ. לאחר שתי פגישות, החליט הבעל שהוא מבטל את הליך אמנת האג, חוזר ללונדון ומאפשר לאישה לשוב עם בנם ללונדון מתי שתרצה, בתקווה לשקם את חיי הנישואים.
במקרים רבים, גם כאשר מחליטים ללכת לגישור, כל אחד מהצדדים מתייעץ "מהצד" עם עורך דין מטעמו, שידריך אותו איך להתנהל בגישור וגם יעבור על טיוטת ההסכם שינוסח ע"י המגשר, ויגן על האינטרסים שלו
3 טיפים חשובים לגישור מוצלח
בחירה נכונה של עורך דין מייעץ - גישור הוא הדרך המומלצת לסיים את מערכת הנישואים בצורה שתפחית את הקשיים והנזקים למינימום. אבל, במקרים רבים, גם כאשר מחליטים ללכת לגישור, כל אחד מהצדדים מתייעץ "מהצד" עם עורך דין מטעמו, שידריך אותו איך להתנהל בגישור וגם יעבור על טיוטת ההסכם שינוסח ע"י המגשר, ויגן על האינטרסים שלו.
בחירה של עורך דין המתאים לכם ולגישתכם, הינה חשובה מאוד. אם חשוב לכם שהגישור יצליח, מומלץ לבחור עורך דין שהוא גם מנוסה בתחום וגם בעל "גישה גישורית". חשוב לשאול את עורך הדין מהן האפשרויות העומדות בפניכם, מהן ההשלכות של כל בחירה, ומה יהיה מחירו של מאבק משפטי במידה שתגיעו לשם - כמה יעלה ההליך המשפטי מתחילתו ועד סופו , כמה זמן הוא צפוי לקחת, מה יהיו ההשלכות על הילדים והמשפחה, מה הסיכוי שגם אחרי שיסתיימו ההליכים תמצאו את עצמכם בעתיד שוב בביהמ"ש, ועוד.
כמובן שמותר לפנות לבית המשפט, ויש מקרים שהדבר נחוץ, אבל חשוב שהחלטה גורלית כזו תיעשה מתוך שיקול דעת ולא בחיפזון, ושיהיה בפניכם כל המידע הנחוץ והתמונה המלאה על מחירה של כל בחירה.
הדרך הטובה ביותר "לשווק ולמכור" לצד השני רעיון או הצעה להסכם, היא לעורר אצלו רגש מתאים ובכך לגרום לו להסכים, ולאו דווקא לשטוח בפניו טענות מושכלות
מוכנות מצד הצד הנוכח - אנשים רבים שנמצאים בהליכי גירושים, נואשו מהניסיון לשוחח עם הצד השני. אין להם כרגע את הכוחות להתחיל וללמוד כיצד לדבר איתו, או שהם סבורים שהוא אדם ש"אי אפשר לדבר איתו" - ולכן הם פונים לעו"ד או מגשר, על מנת שיעשו זאת במקומם.
לעתים זה המצב, אך אם אתם מעוניינים לנסות את הדרך החדשנית של "גישור עם צד אחד", עליכם להאמין שאתם מסוגלים לעשות זאת, ולהיות מוכנים ללמוד איך לדבר עם הצד השני.
אם נשאל אנשים בתהליכי גירושים: למי יש סיכוי טוב יותר להגיע להסכם עם הצד השני - להם או למגשר? רובם יענו שלמגשר יש סיכוי טוב יותר, כי בינו לבין הצד השני אין משקעים, כעסים ורגשות שליליים. אך הח"מ גילה (כחלק מהשיטה של "גישור עם צד אחד"), שההיפך הוא הנכון - שיחה ישירה בין בני הזוג יכולה להביא לתוצאות טובות בהרבה מאשר דיבור דרך המגשר או צד שלישי, וזאת דווקא אם בין בני הזוג יש רגשות קשים וחוסר יכולת לתקשר!
אם זה נשמע לכם אבסורדי, וכיצד הדבר יתכן? התשובה היא, שהכלי החזק ביותר ליצור קירבה בין אנשים, או "למכור" להם הצעה להסכם - הוא לעורר אצלם רגשות. כמו בשיווק נכון של מוצר, שבו לא כותבים מאמר פילוסופי על יתרונות המוצר ולא מתווכחים עם הלקוח, אלא פונים לרגש שלו ומנסים לעורר בו חשק לקנות את המוצר, כך גם בגישור. הדרך הטובה ביותר "לשווק ולמכור" לצד השני רעיון או הצעה להסכם, היא לעורר אצלו רגש מתאים ובכך לגרום לו להסכים, ולאו דווקא לשטוח בפניו טענות מושכלות. ובזה, הכוח שבידיכם גדול הרבה יותר מאשר זה שבידי המגשר, כי למגשר אין עבר רגשי משותף עם הצד השני שלכם - ולכם יש. למגשר לא קל ליצור רגשות "יש מאין", אבל ביניכם כבר יש רגשות, וכל מה שצריך הוא להפוך אותם - משלילי לחיובי. יותר קל להפוך שנאה לאהבה וכעס לפיוס ושיתוף פעולה, מאשר "לברוא" רגש ממקום שלא קיים.
האפקט של תהליך כזה, הוא חזק מאוד מבחינה רגשית ופסיכולוגית. דווקא כאשר יש שנאה וכעס בין בני הזוג, יש כוח חזק לכל מילה קטנה שהופכת את הקערה על פיה - מילה של הקשבה, מילה של סליחה או פיוס. דווקא לאחר מריבה, כאשר מתפייסים, נוצר לעתים חיבור רגשי חזק יותר בין הצדדים. בהליך של גישור ניתן "לנצל" את הרגשות השליליים בצורה חיובית ולהשיג הסכם טוב ונכון, שממנו שני הצדדים יצאו מרוצים, ובעיקר לעבור תהליך שיבנה בסיס נכון להמשך הקשר כהורים לילדים משותפים (גם אם לא בני זוג) ויצמצם את הפגיעה בכור המשפחתי.
לקבל הדרכה מקצועית - אם נעשו בעבר ניסיונות פיוס שלא צלחו, סימן שמשהו בדרך לא היה מתאים. כדי להצליח לגשר "לבד", חשוב לקבל הכוונה ויעוץ מקצועי וללמוד איך לעשות את זה בצורה נכונה, גם מבחינה משפטית (שלא תאמרו דברים שעלולים לפגוע בכם אחר כך) וגם מבחינה אישית - באיזו שפה לדבר, אילו נקודות מכעיסות וסוגרות את הצד השני, מה אתם משדרים לצד השני בלי לשים לב, אילו "כפתורים עובדים" ועוד.
אנשים עוברים תהליך. תהליך קצר אך עוצמתי, שבו הם לומדים להבין אחד את השני, להקשיב נכון, להבין את האינטרסים של הצד האחר
מדוע הליך גישור מומלץ כל כך, ומה ההבדל בינו לבין "פישור"?
יש גישות שונות בגישור. יש הליכי גישור שלמעשה דומים יותר לפישור: הצדדים אומרים את טענותיהם, המגשר מציע הצעת פשרה - וכל שנשאר לבני הזוג להחליט זה האם הם מקבלים אותה או פונים למאבק.
בגישור טוב, קורה הרבה יותר מזה: אנשים עוברים תהליך. תהליך קצר אך עוצמתי, שבו הם לומדים להבין אחד את השני, להקשיב נכון, להבין את האינטרסים של הצד האחר, ושאם הצד השני יהיה מרוצה - גם לי יהיה טוב יותר בהמשך הדרך.
* הכותב הוא עו"ד לענייני משפחה ומגשר מוסמך
** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת משפטי
