בירושלים יש סטטוס קוו עתיק יומין, לפיו יש כמה עשרות מרכולים, בכל רחבי העיר, שפתוחים בשבת. המרכולים האלו לא נמצאים בשכונות חרדיות דתיות, אלא באזורי תיירות ובילוי, או בשכונות חילוניות. בחודש אוגוסט 2015 ובעקבות פסק דין ברמר (עעעמ 2469/12 מוריס ברמר נ' עיריית תל אביב-יפו), שעסק בסגירת מרכולים בשבתות בתל אביב, החליטה עיריית ירושלים לקבוע קריטריונים לפעולת מרכולים ברחבי העיר בשבתות.
מהם הקריטריונים לסגירת מרכולים בשבתות?
הקריטריונים שנקבעו על ידי היועץ המשפטי לעיריית ירושלים הם:
אופי השכונה - חרדית, דתית, או חילונית.
האזור בו ממוקם המרכול - אזור מגורים, או אזור מסחרי.
האם מיקום המרכול הוא על ציר מרכזי לכותל.
האם המרכול ממוקם בסמוך לבתי כנסת גדולים ומיוחדים.
עתירה מנהלית של בעלי המרכולים כנגד העירייה
לפי הקריטריונים האלו, קבעה העירייה שישנם 8 מרכולים במרכז העיר שצריכים להסגר.
בעלי המרכולים פנו אל הח"מ בבקשה שייצג אותם וינסה לבטל את רוע הגזירה. מאחר שנערך שימוע שלא צלח, הוחלט להגיש עתירה מנהלית כנגד החלטת העירייה.
בירושלים יש ציבור של עשרות, או מאות אלפי חילוניים, שמעוניין לצרוך במרכולים בשבת, מבלי שיאלץ להרחיק לעיר העתיקה ולמקומות מרוחקים אחרים. עצם ההחלטה היא פגיעה קשה גם בחופש העיסוק של בעלי המרכולים וגם בחופש מדת של הציבור החילוני
מהן הטענות העיקריות של בעלי המרכולים?
הגורם האחראי - מכיוון שמדובר בנושא מרכזי בירושלים ובשינוי סטטוס קוו של עשרות שנים ולא רק בעניין טכני, מי שהיה צריך לקבל את ההחלטה הוא מועצת העירייה ולא היועץ המשפטי.
חופש העיסוק וחופש מדת - בירושלים יש ציבור של עשרות, או מאות אלפי חילוניים, שמעוניין לצרוך במרכולים בשבת, מבלי שיאלץ להרחיק לעיר העתיקה ולמקומות מרוחקים אחרים. עצם ההחלטה היא פגיעה קשה גם בחופש העיסוק של בעלי המרכולים וגם בחופש מדת של הציבור החילוני.
פער בין הקריטריונים ליישומם - גם על פי הקריטריונים שקבעה העירייה עצמה, שמונת המרכולים במרכז העיר לא צריכים להסגר. המרכולים הממוקמים במרכז העיר, נמצאים באזור שאינו דתי או חרדי, אינו אזור מגורים, אלא אזור מסחר ותיירות, אינם נמצאים ליד בתי כנסת גדולים ואינם ממוקמים על דרך גישה מרכזית לכותל משכונות חרדיות, צריכים להיות פתוחים.
עבור המרכולים הקטנים, ההכנסה בשבת היא עיקר ההכנסה, שכן ביום זה אין תחרות מול הרשתות הגדולות. מעבר לכך, יש דרישה מצד התיירים והציבור הירושלמי לקנות מוצרים שונים בשבת, ויש חסר במקומות פתוחים בעיר
פגיעה במקור ההכנסה העיקרי וצורך ציבורי של הציבור הפלורליסטי והתיירים בירושלים - עבור המרכולים הקטנים, ההכנסה בשבת היא עיקר ההכנסה, שכן ביום זה אין תחרות מול הרשתות הגדולות. מעבר לכך, יש דרישה מצד התיירים והציבור הירושלמי לקנות מוצרים שונים בשבת, ויש חסר במקומות פתוחים בעיר.
לא נעשה בירור עובדתי - לפי פסיקת בית המשפט העליון, לפני קבלת החלטה כזו, יש לערוך בירור עובדתי. עיריית ירושלים לא ערכה בירור כזה ולא הציגה את הסיבות לסגירת המרכולים, כגון מפה שמראה איפה יש בתי כנסת גדולים, האם הדרך לכותל אכן עוברת שם וכו'. אחד מהמרכולים, למשל, הוא מרכול קטן שממוקם ברחוב צדדי במרכז העיר, ומסביבו מסעדות פתוחות.
יש להמתין להחלטת בית המשפט העליון או החלטת שר הפנים - בעקבות פסק דין ברמר שינתה עיריית תל אביב את חוק העזר שם, שר הפנים לא אישר את השינוי, למרות זאת החלה העירייה לפעול בהתאם לחוק העזר החדש והוגשה עתירה נוספת בעניין. כרגע הנושא תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון ובפני שר הפנים ועולה השאלה מדוע הזדרזה עיריית ירושלים לפעול ולא המתינה להחלטות אלו.
לאור האמור לעיל, נראה שההחלטה לסגור את שמונת המרכולים, לא היתה החלטה של היועץ המשפטי לעירייה, אלא החלטה פוליטית של ראש העיר ניר ברקת, שרצה משיקולים פוליטיים וקואליציוניים לרצות את החרדים בעיר
האם מדובר בהחלטה פוליטית?
לאור האמור לעיל, נראה שההחלטה לסגור את שמונת המרכולים, לא היתה החלטה של היועץ המשפטי לעירייה, אלא החלטה פוליטית של ראש העיר ניר ברקת, שרצה משיקולים פוליטיים וקואליציוניים לרצות את החרדים בעיר, והחליט לסגור את שמונת המרכולים במרכז העיר.
רק לאחרונה פורסם שראש העיר ברקת הגיע להסכם עם חברי הכנסת החרדים, בהם השרים אריה דרעי ויעקב ליצמן, על כך שצריך לאכוף יותר את סגירת העסקים בירושלים בשבתות.
בית המשפט המחוזי בעיר, שבו נמצאת כרגע העתירה, תמה אם אכן אפקטיבי לשנות סטטוס קוו ותיק כל כך, בגלל חמישה מרכולים במרכז העיר
מהי עמדת בית המשפט?
מאז ההחלטה נסגרו שניים מהמרכולים, ולגבי מרכול נוסף, שהיה בבעלות אדם ערבי, הושג הסכם.
בית המשפט המחוזי בעיר, שבו נמצאת כרגע העתירה, תמה אם אכן אפקטיבי לשנות סטטוס קוו ותיק כל כך, בגלל חמישה מרכולים במרכז העיר, והח"מ הציע שימוע מחדש.
עיריית ירושלים לא הסכימה לשימוע חדש, אבל הודיעה כי היא מוכנה לשקול את עמדתה שנית בהתאם לנתונים העובדתיים שיוצגו בפניה.
* הכותב הוא עורך דין, עוסק בנושאים של משפט מנהלי, דיני תכנון ובניה ודיני רשויות מקומיות, וכן יו"ר עמותת צחור (צדק, חופש, חינוך ורווחה למען תושבי ירושלים)
** השתתפה בהכנת הכתבה - יערית טרבלסי, כתבת משפטי
