נהיגה בשכרות מוגדרת כמצב שבו אדם נוהג כשבגופו כמות אלכוהול שעולה על 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או 50 מיליגרם אלכוהול ביחס ל-100 מ"ל דם. בפועל, האכיפה מתבצעת החל מ- 290 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אויר נשוף, והבדיקה נערכת באמצעות מכשיר ינשוף ו/או בדיקת דם (בעיקר במקרים בהם לנהג יש בעיה רפואית ו/או כשהשוטרים מתרשמים שהנהג מנסה לנשוף ולא מצליח ו/או כשהנהג מעורב בתאונת דרכים ונלקח לבית חולים).
על מי שמורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, לעבור בסוף הפסילה שתוטל בעניינו טסט, תיאוריה ובדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים
כשנהג מקבל זימון לבית משפט בעבירת נהיגה בשכרות הוא מקבל גם זימון לשימוע לפסילת רישיון נהיגה ואיסור שימוש ברכב בו נהג ל- 30 ימים אצל קצין משטרה. במידה שיורשע בבית המשפט, הנהג צפוי למינימום פסילה של 24 חודשים, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי, קנס וכן 10 נקודות חובה במשרד הרישוי. בנוסף, על מי שמורשע בעבירה זו, לעבור בסוף הפסילה שתוטל בעניינו טסט, תיאוריה ובדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. אך מה שרבים לא יודעים זה, שגם לנהגים החשודים בנהיגה בשכרות יש זכויות, ובעיקר, כי התנהלות משפטית נכונה יכולה לחלץ אותם מעונש חמור.
המאבק העיקרי בבית המשפט לתעבורה בתל אביב היה בשאלה אם גרירת האופנוע אכן נכנסת תחת הגדרת "נהיגה", כשאין מחלוקת על כך שהקסדה היתה תחת המושב והמפתחות לא היו בסוויץ'
גרר קטנוע על המדרכה, והועמד לדין על נהיגה בשכרות
בתיק בו טיפל הח"מ, אדם שחזר שיכור מחתונה, גרר את הקטנוע שלו על המדרכה, נגד כיוון התנועה. שוטרים שראו אותו ניגשו אליו כדי לבדוק שלא מדובר בגניבת אופנוע. לאחר שאימתו שהוא הבעלים, עשו לו בדיקת ינשוף בטענה שדין דחיפה כדין נהיגה. תוצאת הינשוף הצביעה על רמת אלכוהול גבוהה (620 מיקרוגרם), רשיונו נפסל ל-30 ימים, והוא קיבל זימון לבית המשפט. המאבק העיקרי בבית המשפט לתעבורה בתל אביב היה בשאלה אם גרירת האופנוע אכן נכנסת תחת הגדרת "נהיגה", כשאין מחלוקת על כך שהקסדה היתה תחת המושב והמפתחות לא היו בסוויץ'.
למרבה האירוניה, אין הגדרה בחוק למונח נהיגה. בפסק דין קרופצקי (רע"פ 5166/14) קבע בית המשפט העליון, שנהיגה מוגדרת עפ"י מבחן השליטה האפקטיבי על אמצעי הפעולה של הרכב, וכי בנסיבות המתאימות אף ישיבה ברכב בו המנוע כבוי יכולה להיחשב כנהיגה לצורך עבירת נהיגה בשכרות.
בעניין קרופצקי דובר באדם שיצא ממועדון שיכור, לא רצה לנהוג ולכן נכנס לרכבו, הדליק אותו, הפעיל את החימום, הוריד את המושב והלך לישון. שוטרים שראו אותו חשבו שהוא מעולף/ מת, העירו אותו, עשו לו בדיקת שכרות וטענו שעבר עבירת נהיגה בשכרות. החשוד טען שמכיוון שישן, לא מדובר בנהיגה. הדיון בתיק החל בבימ"ש השלום לתעבורה, עלה למחוזי והגיע עד לבית המשפט העליון, שקבע שנהיגה לא חייבת להיות במצב של תנועה וכי בשל שכרותו, יכול היה לעבור למצב נהיגה בלי לשים לב, ומשכך הוחלט להרשיעו.
במקרה של גורר הקטנוע בו טיפל הח"מ, לאחר מאבק משפטי עיקש והבחנה של המצב המשפטי מהקביעות שנקבעו בפסק דין קרופצקי, הסכימה התביעה לשנות את סעיף העבירה מנהיגה בשכרות לעבירה של חוסר שליטה ברכב בדרך ציבורית. ביהמ"ש הסתפק ב 30 ימי הפסילה שקיבל האיש מקצין המשטרה, והטיל קנס ופסילה על תנאי בלבד (במקום פסילה של שנתיים לפחות, כפי שהיה צפוי אילו היה מורשע בעבירת נהיגה בשכרות).
הינשוף היה תקול והנהג הואשם בסירוב לבדיקת שכרות
לפי החוק, נהג שמסרב לעבור בדיקת נשיפה נחשב כמי שנוהג בשכרות.
בתיק בו טיפל הח"מ, עצרה המשטרה לבדיקה נהג שכבר הורשע פעמיים בעבר בגין נהיגה בשכרות (העונש הצפוי על הרשעה שלישית הוא מאסר בפועל לתקופה ארוכה) וזימנה אותו לבית המשפט בטענה שסירב לנשוף ומשכך נחשב מבחינה חוקית לשיכור.
בבחינת חומר החקירה, ראה הח"מ שבחלק מהפלטים שיצאו ממכשיר הינשוף, היה נפח נשיפה שעולה על ליטר אוויר, כפי שמחייב החוק, אך המכשיר הציג "נפח נשיפה לא מספיק", וכי ישנם פלטי ינשוף שלא צורפו לחומר הראיות בתיק. ממצאים אלו הטילו ספק רב בגרסת המשטרה שהנהג סרב לעבור את הבדיקה, וכן עלתה שאלה משמעותית בדבר תקינות מכשיר הינשוף בו השתמשו השוטרים, וגם בדבר השאלה מדוע הנאשם לא נלקח לבדיקות דם שיוכיחו את טענתו שאינו שיכור וכי הוא לא מסרב לבדיקה. לאחר מאבק משפטי, הסכימה התביעה להגיע להסדר טיעון מקל במיוחד עם הח"מ, שינתה את העבירה שיוחסה לנאשם לחוסר שליטה ברכב בדרך ציבורית, ועל הנהג נגזרו בהסכמה 3 חודשי פסילה, בניכוי 30 ימי הפסילה המנהלית שניתנה לו במקום על ידי הקצין.
תקלות בתוצאת הינשוף יכולות להיגרם גם בשל גורמים חיצוניים כמו נטילת תרופות מסוימות, שימוש בתרסיס פה המכיל אלכוהול ועוד
גורמים חיצוניים שמשבשים את תוצאת הינשוף
תקלות בתוצאת הינשוף יכולות להיגרם גם בשל גורמים חיצוניים כמו נטילת תרופות מסוימות, שימוש בתרסיס פה המכיל אלכוהול ועוד. אם ביצעתם שימוש המעלה בליבכם חשד שהוא זה שגרם למכשיר להראות תוצאת שכרות, חשוב לעדכן את השוטרים ולעמוד על כך שהדבר יתועד וירשם, שכן העלאת טענה מאוחרת יותר בשלב המשפט עלולה להווה עדות כבושה, שספק גדול אם בכלל תתקבל כמהימנה.
במקרה שהנהג מבקש להתייעץ עם עו"ד ולא נותנים לו, חשוב לצלם ולתעד את התנהלות השוטרים
זכות ההיוועצות בעורך דין וחשיבות התיעוד
ברגע שנהג נכשל בבדיקת הנשיפון, הוא הופך להיות חשוד בעבירת נהיגה בשכרות, ולכן, קמה לו הזכות להיוועץ בעורך דין (בשלב שבין הנשיפון לתחילת התשאול). נהגים רבים לא מודעים לכך, נכנסים לבדיקה, מתושאלים ואומרים דברים שנרשמים ומשמשים נגדם אחר כך בבית המשפט. אחת הטעויות הנפוצות למשל, היא לנסות "לשפר את המצב", על ידי הודאה על שתיית " משקה אחד בלבד".
במקרה שהנהג מבקש להתייעץ עם עו"ד ולא נותנים לו, חשוב לצלם ולתעד את התנהלות השוטרים - הוא, או חבר שנמצא איתו במקום. פעמים רבות השוטרים מתארים בכתב התנהלות מסוימת, שנוח להם להציגה בפני בית המשפט, כשבפועל הדברים בשטח התנהלו אחרת. תיעוד על ידי צילום יכול למנוע טענה סותרת בהמשך. כך למשל, במקרה בו טיפל הח"מ: נהגת שנחשדה כי נהגה במהירות מופרזת ותחת השפעת אלכוהול, נעצרה לבדיקה, והתקשרה לח"מ, לאחר שנכשלה בבדיקת הנשיפון. בזמן השיחה עם הח"מ, הלקוחה ישבה לבדה ברכבה ואילו השוטרים ישבו בניידת המשטרה מבלי לשמור איתה על קשר עין. הח"מ הורה ללקוחה לצלם את הנעשה.
הח"מ טען בשלב המשפט, כי לאחר שהנאשמת נעצרה ושהתה לבדה ברכב, לא היה קשר עין רציף שמונע ספק לפיו הנאשמת שתתה שתיה חריפה בעת שהיתה לבדה ברכב. השוטרים מנגד טענו בדו"חות החקירה הכתובים, שהם היו איתה באופן רציף כל הזמן, אולם הצילום מהטלפון הנייד של הנאשמת הפריך לחלוטין את גרסת השוטרים, והנאשמת זוכתה מהאישומים החמורים נגדה.
* הכותב הוא עו"ד חזי כהן, מתמחה בייצוג בעבירת נהיגה בשכרות
