הליך גירושין יכול להסתיים בהסכם או בהכרעה שיפוטית, כאשר בשני המקרים נדרש מתן תוקף של פסק דין.
לסיום ההליך בהסכם יש יתרונות רבים ומובהקים על פני סיום ההליך בהכרעה משפטית - גם מההיבט הכלכלי ובעיקר מההיבט המשפחתי.
ברוב המקרים, הליך של הסכם יהיה זול משמעותית מהליך משפטי
מהם יתרונות הסכם על פני הליך משפטי?
עלויות - ברוב המקרים, הליך של הסכם יהיה זול משמעותית מהליך משפטי.
בהליך משפטי כל צד שוכר לעצמו שירותי עורך דין ובתוספת העלויות הגבוהות של ניהול הליכים, ניהול תיק וכו', ההוצאה הכספית גבוהה מאוד ולא פעם ההליך מסתיים בהסכם זהה, או דומה, להסכם שאליו היו מגיעים הצדדים בהליך של גישור, שעלותו יכולה להגיע לכעשירית מעלויות ההליך המשפטי.
השליטה בידי הצדדים - בהליך של הסכם, אין כללים והכל פתוח למשא ומתן. הצדדים הם שקובעים את התנאים ו"תופרים" הסכם שמתאים להם ולצרכיהם בדיוק. בביהמ"ש לעומת זאת, השליטה היא בידי צד ג' שאין לו את הזמן ו/או היכולת להתעמק ברבדים העמוקים של אורח החיים של הזוג והוא לרוב פועל לפי חוקים ופסיקה, כך שקביעותיו הן בדרך כלל סטנדרטיות ושבלוניות.
זמן - בביהמ"ש לעיתים עשויה להיות 'סחבת' קשה ותיק יכול להתנהל במשך שנים ארוכות, לעומת הליך של הסכם שמסתיים בדרך כלל תוך זמן קצר.
שמירה על התא המשפחתי ועל טובת הילדים - בהליך של הסכם, בני הזוג לומדים לתקשר אחד עם השני וליצור שיח, כך שלאחריו הם יכולים להמשיך לתפקד כמשפחה. בהליך משפטי לעומת זאת, עורכי הדין הם שנושאים ונותנים, כך שבני הזוג לא נאלצים לתקשר וברוב המקרים, נפרם לחלוטין התא המשפחתי.
לאחר תום הליך הגישור, מנוסח הסכם המבטא את כל ההסכמות שהושגו בהליך. הצדדים רשאים להתייעץ עם עו"ד חיצוניים לגבי ההסכם, ובסופו של דבר עוה"ד המגשר מביא את ההסכם לאישור בית המשפט לקבלת תוקף של פס"ד
אפשרויות ניהול הסכסוכים מחוץ לכתלי בית המשפט
ישנן ארבע אפשרויות עיקריות באמצעותן ניתן להגיע להסכם שלא באמצעות הליך משפטי: מו"מ ישיר בין הצדדים, או באמצעות עו"ד; גישור; גירושין בשיתוף פעולה; בוררות.
מו"מ ישיר / באמצעות עו"ד - בהליך זה, כל צד מיוצג על ידי עורך דין מטעמו. עורכי הדין הם שמנהלים את המו"מ ולבסוף מנסחים את ההסכם ומחליפים טיוטות.
היתרון הברור הוא שכל צד מקבל יעוץ משפטי נפרד ומודע לזכויותיו ולחובותיו. גם בפני בית המשפט יש להליך זה יתרון, מאחר שבפרוטוקול מופיע שהצדדים מיוצגים וקיבלו ייעוץ משפטי, כך שהסכם כזה קשה מאוד לבטל.
מקרה לדוגמא בו טיפלה הח"מ, הוא מקרה של בני זוג שחתמו על מסמך טרום חתונה, שאמנם הוגדר כהסכם ממון, אבל לא קיבל תוקף של בית משפט. בהליך הגירושין, ניסה הבעל לתבוע דרישות כספיות על פי אותו מסמך. האישה שיוצגה על ידי הח"מ ניהלה מו"מ עם עוה"ד של הבעל ולבסוף הגיעו להסכם בו יש חלוקת רכוש שווה, מזונות הוגנים ועוד.
החיסרון הוא שפעמים רבות עורכי הדין מונעים ע"י אגו ו"מתקטננים" על ניואנסים קטנים שעלולים לגרום לפיצוצים בדרך.
גישור אינו מוכתב לפי כללים קיימים וניתן באמצעותו להגיע גם להסכמים מיוחדים, ש"נתפרים" ומותאמים אישית לצדדים ולילדיהם
גישור - הליך וולונטרי, חסוי ושקוף שבו יושבים הצדדים (לעיתים בפגישות משותפות ולעיתים בפגישות נפרדות), עם מגשר ניטראלי שתפקידו אינו להכריע בסכסוך, אלא לנסות ולהביא את הצדדים להסכמות, תוך שהוא מאתר את האינטרסים הסמויים של הצדדים ומנסה לשקף לכל צד את רצונות הצד האחר.
לאחר תום הליך הגישור, מנוסח הסכם המבטא את כל ההסכמות שהושגו בהליך. הצדדים רשאים להתייעץ עם עו"ד חיצוניים לגבי ההסכם, ובסופו של דבר עוה"ד המגשר מביא את ההסכם לאישור בית המשפט לקבלת תוקף של פס"ד.
היתרונות הברורים של ההליך הוא שהצדדים לומדים לדבר זה עם זו וליצור שיח חיובי, בעיקר כאשר מעורבים ילדים.
המטרה היא לשמור על הורות יציבה ומאוחדת לטובת הילדים ולצמצם את הפגיעה בהם, תוך מתן דגש רב על יצירת שיח בין הצדדים, ליווי והכוונה על הדרך בה מומלץ לספר לילדים על הגירושין.
גישור אינו מוכתב לפי כללים קיימים וניתן באמצעותו להגיע גם להסכמים מיוחדים, ש"נתפרים" ומותאמים אישית לצדדים ולילדיהם. כך למשל, בהליך גישור בין בני זוג בעלי כושר השתכרות זהה, נחתם הסכם בו נקבעה משמורת משותפת ובמקום תשלום מזונות, פתחו הצדדים חשבון בנק משותף אליו אמורים להזרים כספים ולהשתמש בו לצורך כל ההוצאות על הילדים בחלוקה שוויונית.
החיסרון הוא שהליך זה מתאים בעיקר לבני זוג 'שווי כוחות' ופחות לבני זוג בהם צד אחד חזק יותר מהשני וזקוק למישהו שידבר בשמו וייצג אותו בצורה טובה יותר.
בהליך של גירושין בשיתוף פעולה, עוה"ד מנהלים הליך משפטי שלם, עם ראיות ומסמכים, אך מחוץ לבית המשפט - הליך של מו"מ קואופרטיבי
גירושין בשיתוף פעולה - אסכולה חדשה בעולם הגירושין (בארה"ב וקנדה ההליך כבר פופולרי למדי, אך בישראל אנשים עדיין פחות מכירים אותו). מדובר במעין שילוב של גישור ומו"מ בין עו"ד ויצירת "יצור כלאיים" הלוקח את היתרונות מכל אחד מההליכים.
בהליך זה, כל צד שוכר את שירותיו של עו"ד מוסמך שעבר הכשרת תעודה מיוחדת של הליך זה כדי לעסוק בתחום.
בהליך של גירושין בשיתוף פעולה, עוה"ד מנהלים הליך משפטי שלם, עם ראיות ומסמכים, אך מחוץ לבית המשפט - הליך של מו"מ קואופרטיבי (ניהול הליך מחוץ לבית המשפט, כשכל הצדדים מחויבים שלא לפנות לבית המשפט, לרבות הסכם של עו"ד עם הצדדים כי במידה שצד ירצה לקטוע את ההליך ולפנות לבית המשפט, אזי אסור לאותו עו"ד לייצג אותו בהליך משפטי).
בהליך משתתף גם מטפל זוגי/ משפחתי, שתפקידו לסייע בצד הרגשי ולעזור לצדדים לגבש הסכמות לטובת הילדים.
כעבנוסף נעזרים לרוב גם במומחה כלכלי שתפקידו לערוך תחשיב של זכויות הצדדים והעסקים במידה שקיימים.
לאחר שכל המומחים מסיימים את עבודתם עם הזוג, מגבשים את ההסכם הסופי ומביאים לאישור בית המשפט.
הליך הבוררות לא כל כך נפוץ בדיני משפחה, משום שהוא יקר משמעותית מיתר ההליכים, ואין לו יתרונות ברורים על הליך משפטי רגיל בבית המשפט
בוררות - הליך משפטי שמתנהל מחוץ לכתלי בית המשפט, אך בעל אופי משפטי יותר.
ההליך כולל שלב הוכחות, ראיות ותצהירים, כשבסופו מכריע הבורר ונותן פסק דין שעליו ניתן לערער.
הליך הבוררות לא כל כך נפוץ בדיני משפחה, משום שהוא יקר משמעותית מיתר ההליכים, ואין לו יתרונות ברורים על הליך משפטי רגיל בבית המשפט.
בוררות רלוונטית יותר עבור בני זוג מהמעמד הגבוה מאוד, שמעדיפים לרוב, להשאיר את הדברים מחוץ לבית המשפט כדי לשמור על פרופיל נמוך ומוכנים לשלם את המחיר הנדרש.
לסיכום, ישנן אפשרויות רבות של סיום סכסוכים מחוץ לכתלי בית המשפט, ומומלץ לבחון את האפשרויות הללו בטרם נקיטה בהליכים משפטיים.
* הכותבת היא עורכת דין ומגשרת לענייני משפחה וירושה, מוסמכת בגירושין בשיתוף פעולה.
** השתתפה בהכנת הכתבה - יערית טרבלסי, כתבת משפטי
