לאחר מאבק של 10 שנים וערעור שהגיע לבית המשפט העליון, זכתה הזמרת איה כורם להביא לאישור חוק שיגן על זכויותיהם של אמנים בתחום המוזיקה, ויגביל את משך החוזה בינם לבין חברות התקליטים וההפקה.
זהו חוק שמקדם שחרור אמיתי - שחרור של האמנים, שהוא גם שחרור של האמנות
״החוק הזה עושה שינוי היסטורי", אמר חה"כ דב חנין, יוזם החוק להגנת זכויות האמנים לאחר שאושר פה אחד במליאת הכנסת בתמיכת 47 ח״כים. "זהו חוק שמקדם שחרור אמיתי - שחרור של האמנים, שהוא גם שחרור של האמנות. אי-השוויון בעולם האמנות הוביל אמנים ואמניות רבים ורבות לשעבד את עצמם לנצח כדי ליצור אמנות, דבר שפגע באמנים, באמנות וגם בחברה. אנחנו לא רוצים לחיות בחברה שבה אנשים משועבדים, שבה האמנים מצויים בכבלים, רק משום שהם רוצים לעשות אמנות״.
מספר ימים לפני שעלתה הצעת החוק להגנה על זכויות אמנים במוזיקה לפני הקריאה השנייה והשלישית, כתבה כורם בדף הפייסבוק שלה: " הצעת החוק להגנה על זכויות אמנים במוזיקה, זאת שתסיים את תקופת העבדות בתעשיית המוזיקה הישראלית, עולה לועדת חינוך ותחזיקו לנו אצבעות, כי למרות שחברות התקליטים מפעילות לחץ כבד על חברי כנסת ועל משרד התרבות, אין לנו שום כוונה להפסיד".
לאחר אישור החוק אמרה כורם: "חופש הוא דבר כל כך מובן מאליו, שמרגישים אותו רק כשהוא נלקח ממך. היום קיבלנו כולנו מתנה עצומה שהיא חופש. יקח לי כמה ימים לעכל את הדבר הגדול שקרה פה היום, ועד שאני אחזור לאדמה חשוב לי להגיד תודה ענקית לח״כ דב חנין, לוחם הצדק (אחד שמצליח להסיר את הציניות מצירוף המילים הזה), לח״כ יעקב מרגי שראוי לתודה אדירה לא רק ממני, אלא מכל אמני ישראל".
החוק החדש קובע מסגרת זמן להתקשרות בין הצדדים: 7 שנים לחוזה רגיל ו-5 שנים לחוזה היקף (360), שחל על כל פעילויות האמן ולא רק על הפקת אלבום
"חוק איה כורם" - הגבלת זמן החוזים בין אמנים לחברות ההפקה
החוק החדש קובע מסגרת זמן להתקשרות בין הצדדים: 7 שנים לחוזה רגיל ו-5 שנים לחוזה היקף (360), שחל על כל פעילויות האמן ולא רק על הפקת אלבום.
הסיפור של איה כורם החל בשנת 2005, אז זמרת צעירה בת 22 שחתמה על חוזה עם חברת התקליטים "עננה", שבמסגרתו נקבע כי החברה תהיה המנהלת האמנותית והעסקית הבלעדית שלה (המוציאה לאור של יצירותיה, מפיקת כל הקלטותיה, עיבוד, בעלת זכויות יוצרים, הוצאה לאור וזכויות הפצה ומסדירת התמלוגים), למשך 18 שנה, בתמורה ל-50 אחוזים מהתמלוגים.
לאחר כחמש שנים ביקשה כורם לבטל את ההסכם בטענה שחברת התקליטים החתימה אותה על חוזה הנוגד את תקנת הציבור בהיותו בלעדי וכובל את כורם לחברת התקליטים במלוא האספקטים של הקריירה שלה, וזאת ל-18 שנה לפחות, שבמהלכן היא מחויבת להעביר אליה יותר ממחצית מהכנסותיה בלי שזו התחייבה לפעול לקידום הקריירה המוזיקלית שלה. החברה מצידה טענה שלא היתה בהסכמים שום הטעיה, ושכורם היא שהפרה את החוזה כשהוציאה לאור אלבום שלישי ("לאלף את הסוסים"), ללא תיאום עמה. שופט בית המשפט המחוזי בחיפה עדי זרנקין, דחה את טענות כורם ופסק עליה לשלם 25,000 שקלים, על ההוצאות המשפטיות של עננה.
במהלך דיוני ההוכחות במחוזי, עבר הטיפול בתיק לידי עו"ד לענייני קניין רוחני וזכויות יוצרים בתעשיית המוזיקה והסרטים, עו"ד מוטי קהירי ועו"ד אלעד פלג, ממשרד עו"ד בועז בן צור ושות' - ממנסחי הצעת החוק.
" במקביל לניהול הערעור וההליך בבימ"ש העליון וללא קשר אליו, ביקשה כורם לעשות מעשה שאינו רק בשביל עצמה, אלא עבור כל ציבור האמנים בישראל, וכך נולד למעשה הרעיון להצעת חוק שיגיד בצורה ברורה, את מה שמובן מאליו", אומר עו"ד קהירי.
המלצת שופטי ביהמ"ש העליון בערעור ללכת לגישור, על בסיס ההנחה שהיחסים בין כורם לעננה מנותקים, היוותה למעשה הסכמה עם הטענה שלא ניתן לכפות מערכת יחסים", אומר עו"ד קהירי
הבסיס המשפטי לחוק
לדברי עו"ד קהירי, הרקע המשפטי לחוק נובע מהפסיקות הבינלאומיות השונות ומהחוק בקליפורניה - ערש תעשיית הבידור העולמית, שקבע כי העיקרון של חוזים שכובלים את האמן בהסכם 360- ברוב תחומי העשייה שלו (כתיבה, יצירה של לחנים ומילים, ביצוע, הקלטת אלבומים וניהול אישי), נוגד את טובת הציבור, מכביד על המסחר בצורה לא פרופורציונאלית ופוגע בתחרות.
החקיקה בקליפורניה מגבילה את משך ההתקשרות המקסימאלית ל-7 שנים, בהן מחויבים הצדדים להפיק מספר מסוים של אלבומים. ובנוסף, מתייחס לאלמנט השירות האישי (בדומה לנהוג בחוק החוזים [תרופות]), שקובע כי לא ניתן לכפות על צדדים שאינם מסתדרים לעבוד יחד ומאפשר לבטל את ההסכם בנסיבות אלו, תוך מתן פיצויים.
חברות התקליטים התנגדו להצעת החוק וטענו שעל החוזים להיות ארוכי טווח, כדי שיחזירו את השקעת עמלן. אבל בפועל, ישנם אמנים רבים שהחברות השקיעו בהם באלבום הראשון ומשאלו לא החזירו את ההשקעה, הפסיקה החברה להאמין באמן, להשקיע ולהוציא אלבומים, מבלי לשחרר אותו מהחוזה הכבול- דבר המהווה מכת מוות לקריירה שלו.
"המלצת שופטי ביהמ"ש העליון בערעור ללכת לגישור, על בסיס ההנחה שהיחסים בין כורם לעננה מנותקים, היוותה למעשה הסכמה עם הטענה שלא ניתן לכפות מערכת יחסים ועם אלמנט השירות האישי", אומר עו"ד קהירי.
אלו שעמדו להפסיד את הנכס הזה, לא התכוונו לוותר ללא מאבק קשה, ועטפו את האינטרסים שלהם בטיעונים אידיאולוגיים וחברתיים, אומר חה"כ חנין
מבית המשפט אל הכנסת
הצעת החוק הראשונה הוגשה עוד בכנסת הקודמת, על ידי ח"כ דב חנין וח"כ עמרם מצנע, שהיה אז יו"ר ועדת החינוך של הכנסת. "כששמעתי מאיה את סיפורה האישי, הבנתי מיד שמדובר בבעיה רחבה שמחייבת תיקון שאינו יכול להיעשות דרך פסיקות בבתי משפט, ויש לייצר סטנדרט חדש על ידי חקיקה", אומר חה"כ חנין.
הדרך לא היתה קלה, ולדבריו של ח"כ חנין, הצעת החוק נתקלה בלא מעט התנגדויות מעל ומתחת לשולחן, מצד אלה שמשתמשים בפרקטיקה של חוזים ארוכי טווח, לטובת השגת אינטרס כלכלי, רווחיות ונוחות.
"אלו שעמדו להפסיד את הנכס הזה, לא התכוונו לוותר ללא מאבק קשה ועטפו את האינטרסים שלהם בטיעונים אידיאולוגיים וחברתיים", אומר חה"כ חנין. "הטענה שלהם כי החוק יפגע בכדאיות של האמרגנים להחתים אמנים וכתוצאה מכך יינזקו האמנים והמוסיקה, היא טענה חמורה מאוד שגורסת למעשה, שהדרך היחידה לעשות אמנות מוסיקלית בישראל היא לפעול בצורה לא ראויה, לא שוויונית ולא צודקת.
"מנקודת מבטי, החקיקה לא רק משחררת אמנים מחוזים ארוכי טווח שכובלים ומשעבדים אותם בצורה נוראית, אלא גם מקדמת את אמנות המוזיקה, בכך שהיא מאפשרת ליצור בתנאים הוגנים וראויים יותר, שיעודדו אנשים ליצור".
אנחנו חיים במציאות מהירה, שבה אין מקום לחוזים כובלים וארוכי טווח. החוק הזה לקח את המקרה הקשה והמובהק ביותר, של חוזים בתחום המוזיקה, ועשה בו סדר ולכן הוא מהווה תקדים לחקיקה מובהקת גם בתחומים אחרים
השלכות חוק איה כורם
החוק מתייחס אמנם לאמנים בתחום המוזיקה, אבל יש לו השלכות רבות גם על תחומים אחרים.
"בבסיס החוק עומדת זכותו של אמן להישאר אדם חופשי", אומר ח"כ חנין. "אנחנו חיים במציאות מהירה, שבה אין מקום לחוזים כובלים וארוכי טווח. החוק הזה לקח את המקרה הקשה והמובהק ביותר, של חוזים בתחום המוזיקה, ועשה בו סדר ולכן הוא מהווה תקדים לחקיקה מובהקת גם בתחומים אחרים. אם נגלה שתופעות כאלה קיימות בתחומים אחרים, כגון תיאטרון וטלוויזיה, לא נהסס לקדם חקיקה".
מה לגבי חוזים שכבר נחתמו בעבר?
"החוק אמנם אינו חל רטרואקטיבית על חוזים שכבר נחתמו", מסכם עו"ד קהירי, "אבל אין ספק שאישורו ישפיע מהותית על מקרים שיגיעו לבתי המשפט, שיפרשו הוראות הסכמים קיימים לאור הוראות החוק החדש".
באדיבות דוברות לשכת ח"כ דב חנין
