חשיבות מועד תחילת מערכת היחסים ומועד הקרע בחלוקת רכוש

אחד ההיבטים המהותיים ביותר בהליך גירושין, הוא היבט חלוקת הרכוש בין הצדדים. 
לא אחת עולה מחלוקת לגבי שאלת "מועד האיזון"- המועד שעד אליו יחשבו הזכויות כמשותפות וממנו ואילך כנפרדות, בעיקר כאשר אין שוויון כלכלי בין הצדדים. לרוב, הצד בעל הרכוש הרב יותר יטען, כי מועד האיזון הוא מוקדם יותר ממועד הגירושין, שלעיתים קרובות אורך שנים רבות, בעוד שהצד החלש יותר יטען למועד איזון מאוחר ככל האפשר.

לצורך בחינת הרכוש המשותף, שאותו יש לחלק באופן שווה בין הצדדים, יש לחשב את משך הזמן שחל מהרגע שבו הפכו לזוג ועד הרגע שבו נפרדו דרכיהם.

עם השנים נקבע בפסיקה, כי מועד האיזון יחשב ממועד הקרע בין בני הזוג, מתוך ההנחה כי מהרגע שבני הזוג אינם יחד עוד, בא לקיצו גם אותו שיתוף כלכלי שהונח ביסוד הנישואין

כיצד נקבע מועד האיזון?

על פי סעיף 5 וסעיף 8 (3) לחוק יחסי ממון (להלן: 'החוק'), מועד האיזון יהיה במועד פקיעת הנישואין (הגירושין).
אולם, עם השנים נקבע בפסיקה, כי מועד האיזון יחשב ממועד הקרע בין בני הזוג, מתוך ההנחה כי מהרגע שבני הזוג אינם יחד עוד, בא לקיצו גם אותו שיתוף כלכלי שהונח ביסוד הנישואין.

לקביעת מועד הקרע יש חשיבות רבה לגבי חלוקת הרכוש, וכל אחד מהצדדים יכול להפסיד כסף רב, או להרוויח זכויות יתר כתוצאה מקביעת מועד הקרע. כך למשל, ניתן לייחס לצד השני מחצית מהחובות שנצברו לפני מועד הקרע ולחילופין, יכול אחד הצדדים לקבל מחצית מההון שהרוויח הצד השני באופן עצמאי (למשל עבודה, או זכייה בפיס).

ההגדרה של מועד הקרע היא רחבה ונתונה לפרשנויות רבות, הן מבחינת הצדדים ולבטח מבחינת בית המשפט

מי מחליט מהו מועד הקרע?

ההגדרה של מועד הקרע היא רחבה ונתונה לפרשנויות רבות, הן מבחינת הצדדים ולבטח מבחינת בית המשפט. כך למשל בפס"ד ע"א 809/90 לידאי נ' לידאי, נכתב: "ברבים מן המקרים, הפירוד הממשי, שבו עוזב אחד הצדדים את הבית, הוא המעיד על קצה של כוונת השיתוף ברכוש. בדרך כלל מועד זה הוא המועד הקובע לצורך חלוקת הרכוש המשותף". 

מקרה לדוגמא בו טיפל הח"מ: בני זוג נשואים הגרו יחד עם ילדיהם לאוקראינה לפני כ- 12 שנים.

לאחר שהתקשו להתאקלם, הציע הבעל שישוב לישראל, יעבוד, יחסוך כסף וישוב למשפחתו. במשך השנים חיו בני הזוג בהתאם לסידור - הבעל חי בדירתם המשותפת בישראל, נסע לביקורים באוקראינה, נתן להם כסף שממנו אף בנו שם בית, והבעל אף רכש דירה נוספת בישראל. לאחר 12 שנה החליטה האשה לחזור לישראל, וגלתה שבעלה הקים משפחה נוספת בישראל, ונולדו לו ילדים נוספים. 

בדיון על חלוקת הרכוש טען הבעל, כי מועד הקרע היה מועד הגירתה של האשה לאוקראינה, ולכן יש לחלק רק את הרכוש המשותף שצברו עד אז. עוד טען, כי הבית שבנתה שם, היה בתמורה לויתור על זכויותיה בדירתם המשותפת בישראל. 

בית המשפט קבע במקרה הזה, כי מאחר שהבעל לא הודיע לאישה על רצונו להתגרש ובכל אותן שנים שעבד כאן והקים משפחה נוספת, היא המתינה לו באוקראינה, מגיעות לאישה הזכויות במלואן - מחצית מכל הרכוש, לרבות מחצית מעלות הבית החדש שקנה, מחצית מזכויותיו הפנסיוניות וכו'.

במקרים בהם היתה פרידה פיזית ולאחריה טענה של אחד מהצדדים בדבר חזרה לחיים משותפים, יבחן בית המשפט את האלמנט התודעתי (הבעת רצון אמיתית של שני הצדדים לחזור ולחיות בחיי שיתוף) ואת האלמנט הפיזי

תיקון חוק יחסי ממון

בשנת 2008 תוקן סעיף 5 לחוק (תיקון מס' 4), ונקבע כי ניתן לחשב את חלוקת הרכוש, גם כאשר מועד הקרע הוא לפני הגירושים עצמם. 

בתיקון זה נקבע, כי הקריטריונים לקביעת מועד הקרע הם: חיים בנפרד במשך 9 חודשים לכל הפחות; הוגשה תביעה רכושית לפחות כשנה לפני מועד הגירושין; חלפה שנה מאז ההליך להתרת נישואין.
עוד נקבע בתיקון החוק, כי בית המשפט יהיה רשאי לקצר את התקופות האמורות, בהתאם לשיקוליו ולנסיבות, בייחוד כאשר מדובר במקרים של אלימות במשפחה, עבירה פלילית של אחד מהצדדים וכיוצ"ב.

בפסק דין (תמ"ש 18568-05-13, תמ"ש 3048-09-13) שניתן על ידי כבוד השופט יהורם שקד, בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, נשאלה השאלה כיצד ניתן לקבוע את מועד הקרע בין בני זוג שנפרדו וחזרו.

בפסיקתו קבע השופט, כי מועד הקרע הוא המועד שבו הפסיקו הצדדים לראות את עצמם כזוג שמנהל מערכת זוגית כלכלית מחייבת. למשל, כאשר אחד מבני הזוג עוזב את הבית, מפרידים חשבונות בנק, אחד מבני הזוג  מתחיל קשר עם צד שלישי, מוגשת תביעה ועוד. 

במקרים בהם היתה פרידה פיזית ולאחריה טענה של אחד מהצדדים בדבר חזרה לחיים משותפים, יבחן בית המשפט את האלמנט התודעתי (הבעת רצון אמיתית של שני הצדדים לחזור ולחיות בחיי שיתוף) ואת האלמנט הפיזי (מגורים משותפים, זניחת קשר מחוץ לנישואין, פתיחת חשבון משותף ועוד).

קביעת מועד זה היא אף מורכבת יותר, מאשר קביעת מועד הקרע, שכן זוגות רבים מנהלים מערכת יחסים שנים רבות לפני שהם מחליטים להינשא

כיצד נקבע מועד תחילת מערכת היחסים?

גם למועד שבו התחילה מערכת היחסים הזוגית בין הצדדים, יש חשיבות רבה לצורך קביעת חלוקת הרכוש. קביעת מועד זה היא אף מורכבת יותר, מאשר קביעת מועד הקרע, שכן זוגות רבים מנהלים מערכת יחסים שנים רבות לפני שהם מחליטים להינשא, ונשאלת השאלה, האם מועד תחילת היחסים הוא מועד החתונה, או מהמועד שבו עברו לגור יחד.

מקרה לדוגמא בו טיפל הח"מ: בני זוג בהליך גירושין הסכימו ביניהם, כי מועד תחילת מערכת היחסים הוא מיום החתונה. במהלך הדיונים על חלוקת הרכוש, טען הבעל שלפני שנישאו נתן לבת זוגו כסף שבו רכשה רכב משותף ודרש לקבל חצי משוויו. היות שהצדדים הסכימו כי מועד תחילת מערכת היחסים הוא ממועד החתונה, הרי שלפני מועד זה הרכוש של כל אחד מהצדדים היה שלו בלבד, והיות שהרכב היה רשום על שם האישה והבעל לא הצליח להוכיח כי הוא זה ששילם עליו, קבע בית המשפט כי הרכב יחשב רכושה של האישה מלפני מועד תחילת מערכת היחסים.

 

* הכותב הוא עו"ד מומחה לענייני משפחה