האם "ריצה" לבית הדין הרבני עולה ביוקר? החטא ועונשו

• המקרה המתואר בכתבה מבוסס על אירוע אמיתי.

משה (שם בדוי) ועינב (שם בדוי) נשואים 15 שנה. יש להם שני ילדים, ובבעלותם דירה מרווחת שנרכשה במהלך חיי הנישואין.
משה צבר פנסיה וזכויות כספיות בשווי מאות אלפי שקלים מעבודתו.

עינב, שכבר זמן רב איננה שבעת רצון מהמערכת הזוגית, מפתחת קשר זוגי עם  מכר  ממקום העבודה. היא רוצה לסיים את הקשר הזוגי, אך לא משתפת  את משה בתחושותיה.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום בית דין רבני

משה, אשר כבר זמן רב חושד באשתו, שוכר חוקר פרטי וחושף את התנהגותה. בצר לו, משה מחליט שאשתו הבוגדנית צריכה לשלם מחיר כבד על התנהגותה.

"רוץ להגיש תביעה בבית הדין"- עצת אחיתופל?
חבריו הטובים מייעצים לו לרוץ  ולהגיש תביעות לבית הדין הרבני.  "הדיינים ישאירו אותה בלי כלום", הם אומרים לו .
וכך, בלי יעוץ  מקצועי הוא מגיש תביעת גירושין לבית הדין, וכורך בה את עניין הרכוש ומשמורת הילדים.

בתביעתו הוא טוען שבגלל התנהגות אשתו היא מפסידה את זכויותיה בדירה המשותפת ובפנסיה השמנה שהוא צבר. כמו כן הוא טוען שבשל התנהגותה, האישה לא ראויה לגדל את הילדים.

משה מלא ביטחון עצמי מתייצב לדיון הראשון בבית הדין. לתדהמתו, האישה אינה מתנגדת כלל לגירושין. האישה אף מודה שיש לה קשר רומנטי עם בן זוג.
הדיינים אומרים שבמצב כזה הזוג צריך להתגרש מיד, וקובעים שבהתנהגותה של האשה היא אסורה על "בעלה ובועלה", כלומר:  היא חייבת להתגרש ממשה, ואסור לה להיות עם המאהב.

עינב, שממילא לא רוצה להתחתן עם המאהב שלה  ורוצה כבר מזמן להתגרש ממשה, מרוצה מהחלטה זו אשר למעשה מביאה לסיום קשר הנישואין.

מה עם הרכוש? משה שואל ותוהה: "לא יכול להיות שאישה בוגדנית זו תזכה בשקל מהרכוש המשותף או בחלקה בדירה בשל התנהגותה הנלוזה!"

ומה בעניין משמורת  הילדים? לדעת משה, אישה שכזו לא ראויה לגדל את הילדים.
משה סבור, שלכל הפחות הדיינים יורו שמזונות הילדים יהיו מינימליים במקרה שכזה.

החלטת בית הדין - בהתאם לטובת הילד ולעקרונות הנהוגים בבית המשפט
ומה הדיינים מחליטים בסופו של דבר?

בעניין  הילדים  הדיינים פועלים בהתאם להמלצת פקידת הסעד. במקרה זה הם ממליצים, שהילדים יגורו עם  אמם והיא תהיה המשמורנית, הואיל והיא הגורם הפעיל בגידולם  והגורם זמין לצרכיהם, בעוד משה עובד עד שעות מאוחרות ונמצא הרבה בחו"ל.

הדיינים מאמצים את המלצת פקידת הסעד, וקובעים שהילדים יהיו במשמורת אמם, הואיל והם מחויבים לפעול בהתאם לעקרונות טובת הילד.

לעניין הרכוש, הדיינים מבהירים, כי אין שום קשר בין הבגידה לזכויות ברכוש המשותף  או בפנסיה, וכל הרכוש אשר נצבר במהלך חיי הנישואין מתחלק באופן שווה בין בני הזוג. הדיינים מבהירים שהם כפופים בעניין זה לבג"ץ, אשר קבע כי לא ניתן לאבד זכויות בשל אשמה.

לעניין מזונות הילדים, הדיינים קובעים, כי הסמכות  לדון בעניין זה נתונה לבית המשפט למשפחה, ולא ניתן לדון במזונות הילדים ללא הסכמת האישה.

למעשה, כתוצאה מהתנהלות האיש, האישה קיבלה את הגט המיוחל, ולא הפסידה דבר מכל זכויותיה.

לסיכום: טרם הגשת תביעה, בדקו מהי הערכאה המתאימה
המקרה המתואר קורה כמעט באופן  יומיומי, שכן אנשים טועים לסבור שבבית הדין הרבני יושבת קבוצת "עבדקנים" אשר פועלת בשיטות קדומות  וכפופה להלכות מיושנות.
זוהי טעות גדולה, שכן הדיינים כפופים לאותם עקרונות הנהוגים בבית המשפט למשפחה.
לפיכך, לפני ש"רצים" לבית הדין)או לצורך העניין  גם  לבית המשפט לענייני משפחה) חשוב לבדוק היטב עם מומחה בתחום מהי הערכאה המתאימה, ולא לפעול מתוך להט הרגע או תחושת הפגיעה אלא מתוך שיקול דעת בכדי להגיע לתוצאה מיטבית.

יש מקרים ומצבים בהם יש עדיפות להתדיינות בבית הדין, אך הם מורכבים יותר.