משרד הכלכלה פרסם לאחרונה את הסטטיסטיקה של הטיפול בבקשות לפיטורי עובדות בהיריון ובטיפולי פוריות, לשנת 2016: 82% מהבקשות לפיטורי עובדות בהריון או טיפולי פוריות אושרו ב-2016. כך נמסר ע"י מנהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה והרווחה, בפני הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי בכנסת.
מדובר בירידה של 8% בשיעור הבקשות שהתקבלו, לעומת 2015, שאז פורסם ש - 90% מהבקשות התקבלו. זאת, על אף שבשנת 2016 עלה מספר הבקשות אשר טופלו ע"י משרד הכלכלה ב- 12% לעומת שנת 2015.
משרד הכלכלה אמון על הטיפול בבקשות לפיטוריהן או לשינוי תנאי העסקתן של עובדות בהיריון ועובדות בטיפולי פוריות , וכן של עובדות אשר שבות מחופשת לידה.
לפי הקבוע בחוק עבודת נשים, לא ניתן לפטר או לשנות תנאי העסקה של עובדת שיש לה ותק של למעלה מ- 6 חודשים אצל אותו מעסיק, ללא אישור של משרד הכלכלה
איסור פיטורים על עובדת שחזרה מחופשת לידה
לפי הקבוע בחוק עבודת נשים, לא ניתן לפטר או לשנות תנאי העסקה של עובדת בהריון שיש לה ותק של למעלה מ- 6 חודשים אצל אותו מעסיק, ללא אישור של משרד הכלכלה. הוראה דומה קיימת בחוק גם לגבי עובדות המצויות בטיפולי פוריות (שאז ההגנה מפני פיטורים היא למשך 150 ימים מיום ההיעדרות הראשון לרגל הטיפולים, ועד למקסימום של שנתיים ימים), אולם יש אבחנה בחוק בין עובדת שנעדרה מעבודתה לרגל הטיפולים, שאז אין הכרח לוותק של 6 חודשים, לבין עובדת שלא נעדרה מעבודתה לרגל הטיפולים (ואולי אף לא סיפרה למעסיקה שהיא מטופלת בטיפולי פריון), שאז החוק מצריך ותק של 6 חודשים לפחות.
הקריטריון שעל-פיו מפעיל משרד הכלכלה את שיקול הדעת אם להתיר או לא להתיר את הפיטורים הוא - אם הפיטורים (או הבקשה להקטנת המשרה או השכר) קשורים, לדעתו, עם ההיריון או עם טיפולי הפוריות.
סוג נוסף של הגנה מקנה החוק לנשים אשר שבות מחופשת הלידה, החוק קובע כי אסור לפטר עובדת ששבה מחופשת הלידה (לרבות הארכת חל"ד), למשך פרק זמן של 60 יום מתום חופשת הלידה, ללא אישור של משרד הכלכלה.
ניתן לאשר בקשה לפטר עובדת בתקופת 60 הימים שלאחר תום חופשת לידה רק אם הוכח, להנחת דעתו של המשרד, שהפיטורים אינם קשורים ללידה או לחופשת הלידה
מתי משרד הכלכלה יאשר פיטורי עובדת לאחר חופשת לידה?
הקריטריון שעל פיו מפעיל משרד הכלכלה את שיקול הדעת בעת הדיון בבקשה להתיר פיטורי עובדת לאחר חופשת לידה, הוא מחמיר הרבה יותר; ניתן לאשר בקשה לפטר עובדת בתקופת 60 הימים שלאחר תום חופשת לידה רק אם הוכח, להנחת דעתו של המשרד, שהפיטורים אינם קשורים ללידה או לחופשת הלידה, ובנוסף, שעסקו של המעסיק חדל לפעול או שהוא הוכרז פושט רגל, או ניתן נגדו צו פירוק אם מדובר בחברה בע"מ.
עצם העובדה שהעסק נסגר או חדל לפעול או פשט את הרגל, אינה פוטרת את המעסיק מן הצורך לבקש ולקבל את היתר הפיטורים
לא ניתן לקבל היתר לפטר בזמן חופשת הלידה
יודגש, כי בעת חופשת הלידה אי אפשר לקבל היתר לפיטורי עובדת ולמשרד הכלכלה כלל אין סמכות להתיר או לא להתיר פיטוריה של עובדת שמצויה בחופשת לידה (לרבות בהארכת חופשת לידה של עד 26 שבועות הקבועים בחוק).
עובדות רבות מדווחות על-כך שבזמן חופשת הלידה מגיעה אליהן הידיעה המרה, כי המעסיק סוגר את העסק וכי לא יהיה להן לאן לחזור עם גמר חופשת הלידה. במצב כזה העובדת צריכה להיערך ולהתכונן לחיפוש מקום עבודה חדש, לאחר גמר חופשת הלידה, והמעסיק צריך לדאוג לקבל היתר לפיטוריה מייד עם גמר חופשת הלידה. יאמר, כי עצם העובדה שהעסק נסגר או חדל לפעול או פשט את הרגל, אינה פוטרת את המעסיק מן הצורך לבקש ולקבל את היתר הפיטורים. מעסיק שלא יפעל לקבלת היתר פיטורים מסתכן בתביעה מצד העובדת, בגין הפרת הוראות חוק עבודת נשים.
אמנם מדובר בירידה במספר הבקשות המאושרות, לעומת שנים קודמות, אך עדיין, ניתן לומר באורח די ברור ועקבי, כי כמעט כל הבקשות לפיטורים שמוגשות למשרד הכלכלה - מאושרות
ירידה מסוימת ביחס לעבר, אך עדיין רוב הבקשות להיתר לפיטורים - מתקבלות
הנתון הזה של 82% מהבקשות שמתקבלות, הוא אחוז גבוה מאוד; אמנם מדובר בירידה במספר הבקשות המאושרות, לעומת שנים קודמות, אך עדיין, ניתן לומר באורח די ברור ועקבי, כי כמעט כל הבקשות לפיטורים שמוגשות למשרד הכלכלה - מאושרות. לדעת הח"מ, אחת הסיבות לכך היא שהעובדות, בשונה מן המעסיקים, ניגשות לתהליך מבלי להתייעץ עם עו"ד, מבלי לדעת מה מצפה להן ומה מחכה להן, הן אינן יודעות כיצד להיערך לתהליך ולהתכונן אליו, הן חושבות (ולא בצדק) ש"אי אפשר לגעת בהן" ושעצם העובדה שהן בהיריון די בה כדי שלא ניתן לפטר אותן. אז כמו שלא פונים לבית הדין לעבודה ללא עו"ד, כך גם לא כדאי לפנות למשרד הכלכלה בלי להיעזר בעו"ד, ולכל הפחות לגשת לפגישת יעוץ בכדי לקבל מושג וידע בסיסי על התהליך ועל הדרוש כדי להצליח בו.
בשלב השני, מתבקשת העובדת ע"י המפקחת מטעם משרד הכלכלה, למלא שאלון עם פרטים על עבודתה ועל העסקתה ועל הסיבה לפיטוריה (לדעתה), ואם היא מתנגדת לפיטורים, היא מתבקשת להשיב תגובה בכתב בתוך 12 ימים מהיום שבו קיבלה לידיה את הבקשה
התהליך לקבלת היתר
עובדות רבות חושבות, ככל הנראה, בשל איומים כאלה ואחרים שמושמעים מפיהם של מעסיקים, שהמעסיק יכול להשיג היתר לפיטוריהן מאחורי גבן וללא ידיעתן. אך התהליך של קבלת ההיתר במשרד הכלכלה איננו יכול לקרות ללא ידיעתה של העובדת וללא שיתופה.
בשלב הראשון, המעסיק צריך להגיש את הבקשה להיתר פיטורים למשרד הכלכלה וכן עליו לצרף לבקשה הוכחה לכך שמסר את העתק הבקשה לעובדת. עובדת שמקבלת לידיה בקשה להיתר פיטורים מן המעסיק, מתבקשת לחתום על אישור לכך שהיא קיבלה לידיה את מסמכי הבקשה.
בשלב השני, מתבקשת העובדת ע"י המפקחת מטעם משרד הכלכלה, למלא שאלון עם פרטים על עבודתה ועל העסקתה ועל הסיבה לפיטוריה (לדעתה), ואם היא מתנגדת לפיטורים, היא מתבקשת להשיב תגובה בכתב בתוך 12 ימים מהיום שבו קיבלה לידיה את הבקשה. בשלב זה תיעשה פנייה טלפונית מצד המפקחת מטעם משרד הכלכלה אל העובדת, יישלחו אליה במייל המסמכים שאותם היא מתבקשת למלא ולהשיב, וכן יישלח אליה זימון להגיע, במועד שייקבע, לבירור פרונטלי בפני המפקחת המטפלת בתיק.
חשוב להתייעץ עם עו"ד
זה השלב שבו כדאי ורצוי מאוד לפנות ולקבל ייעוץ, וייתכן גם ליווי מעו"ד הבקי בתחום, ואשר יודע כיצד יש להגיב לבקשה שהוגשה ע"י המעסיק, על מה לשים דגש, למה להתייחס ואיך להתייחס, למה לא להתייחס, כיצד לערוך את התגובה בכתב, אילו מסמכים ואילו הוכחות לצרף לה (במיוחד הוכחות שתומכות בטענה שהפיטורים קשורים להיריון או לטיפולי הפוריות או ללידה), וגם איך להתכונן לחקירה הפרונטלית.
בשלב החקירה הפרונטלית נרשם פרוטוקול של כל דבריה של העובדת, ובסופו היא מתבקשת לקרוא ולאשר בחתימתה את הפרוטוקול
שלב החקירה הפרונטלית
לשלב החקירה הפרונטלית כדאי להיערך מראש בעזרת עו"ד שמצוי בתחום, שכן בחקירה כזו, בדומה מאוד לחקירה במשטרה או לחקירה בפני גוף שיפוטי או מנהלי אחר, עוה"ד אינו יכול לענות במקומה של העובדת אלא היא צריכה לדעת לבדה כיצד ומה לענות, על מה לשים לב, על אילו פרטים ואילו נתונים לשים דגש וכיצד לתמוך את גרסתה במסמכים ובראיות. בשלב החקירה הפרונטלית נרשם פרוטוקול של כל דבריה של העובדת, ובסופו היא מתבקשת לקרוא ולאשר בחתימתה את הפרוטוקול. כדאי ורצוי מאוד לקרוא בקפידה את הפרוטוקול, ואם נרשמו בו דברים לא מדויקים או שלא נרשמו דברים אחרים שנאמרו, יש לבקש לתקן אותם, שכן דברים אלה ישמשו למתן ההחלטה בעניינה של העובדת. תגובה נוספת שנדרשת מן העובדת בשלב החקירה הפרונטלית הוא תגובתה לפרוטוקול אשר נגבה מן המעסיק, וכחלק מהחקירה ניתן לעמת אותה עם דברים שאמר המעסיק בחקירתו. עימות כזה איננו נערך בנוכחות שני הצדדים יחד אלא רק בכך שהעובדת מתבקשת להגיב לדברים שטען המעסיק בחקירתו.
כדאי לדעת שגם שיחת טלפון בה נשאלת העובדת שאלות ע"י המפקחת, בהחלט עשויה להפוך לעדות מתועדת בתיק, ולכן יש לנהל שיחת טלפון כזו בזהירות ובקשב רב
גביית עדות בטלפון
עשויים להיות מקרים שבהם המפקחת המטפלת בתיק תאסוף את כל החומר הדרוש לה בכתב, דהיינו: תפנה אל המעסיק לקבל ממנו השלמה של החומרים והמסמכים שלדעתה דרושים לה, תפנה אל העובדת לקבלת תגובתה בכתב ו/או להשלמת עניינים בכתב, או שתגבה ממנה עדות בטלפון (למשל, ניתן לגבות בטלפון עדות של עובדת שמצויה בשמירת היריון), ואז תתייתר החקירה הפרונטלית במשרדי אגף האכיפה וההחלטה תינתן גם ללא שלב החקירה הפרונטלית.
כדאי לדעת שגם שיחת טלפון בה נשאלת העובדת שאלות ע"י המפקחת, בהחלט עשויה להפוך לעדות מתועדת בתיק, ולכן יש לנהל שיחת טלפון כזו בזהירות ובקשב רב, לשים לב לשאלות ולתשובות הניתנות שכן הן תהפוכנה לחלק מן הראיות בתיק.
המפקחות הן שאמונות על איסוף המידע ועריכת החקירות בטרם קבלת ההחלטה. כל המידע וחומר החקירה שנאסף ע"י המפקחות מועבר לממונה על חוק עבודת נשים (ישנן 5 ממונות בארץ לפי המחוזות), לשם מתן ההחלטה בכתב.
ההחלטה בכתב נשלחת לשני הצדדים, בדרך כלל במייל, וניתן לערער עליה לבית הדין לעבודה בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה
ערעור לבית הדין לעבודה
ההחלטה בכתב נשלחת לשני הצדדים, בדרך כלל במייל, וניתן לערער עליה לבית הדין לעבודה בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה. שלב הערעור הוא שלב מורכב אשר מצריך ידע ייחודי, לא רק של הליך הערעור הצפוי, מהותו וסיכוייו, אלא גם של סוגי הטעמים והעניינים שבגינם מתערב בית הדין לעבודה בהחלטות של משרד הכלכלה. האמת תיאמר, בית הדין לעבודה איננו נוטה להתערב בשיקול הדעת ובהחלטות של הממונה על חוק עבודת נשים וערעורים על החלטות כאלה מתקבלים במשורה.
רק 19% מן ההיתרים ניתנו בשל תפקוד לקוי של העובדת, מתוכם 4% בשל נסיבות מחמירות.
הסיבות לקבלת היתר לפיטורים
ע"פ המידע שפרסם מנהל ההסדרה והאכיפה של משרד הכלכלה, מרבית הבקשות להיתר פיטורים מתקבלות בשל טעמים כלכליים (סגירת מקום העבודה, צמצומים, ירידה בהכנסות העסק, מכירת העסק וכד'), או מטעמים טכניים אחרים כגון סיום חוזה, סיום פרויקט וכיו"ב. רק 19% מן ההיתרים ניתנו בשל תפקוד לקוי של העובדת, מתוכם 4% בשל נסיבות מחמירות כגון: גניבה ממעסיק, מעילה באמון וכד'. 86 היתרים (המהווים כ- 7% מכלל ההיתרים שניתנו), ניתנו בהסכמה בין העובדת והמעסיק, וזאת בדרך כלל בהסכמה לצמצום היקף משרה או שכר.
עוד פורסם, כי 62% מהפניות עסקו בפיטורי עובדות בהיריון, רק 9% מהמקרים עסקו בעובדות בטיפולי פוריות, 14% מהפניות עסקו בעובדות בתום חופשת לידה, 2% מהמקרים עסקו בעובדות במהלך חל"ת לאחר חופשת הלידה וב-13% מהמקרים דובר בעובדות שנמצאות בתקופת 60 הימים לאחר החזרה מחופשת הלידה.
