על רקע ביטול חוק ההפלות בארה"ב - רפורמת ההפלות של הורוביץ יוצאת לדרך

עיקרי הכתבה:

• חוק ההפלות בישראל קובע כי כל אישה המעוניינת לבצע הפלה נדרשת להתייצב בפני ועדה להפסקת הריון ובסמכות זו לאשר או לדחות את בקשתה.
• ביהמ״ש העליון בארה״ב ביטל את הפסיקה ״רוד נגד וייד״ מ-1973 שעיגנה את הזכות להפלה בחוקה. הסמכות לאפשר או לאסור הפלות נותרה בידי המחוקקים בכל מדינה ומדינה.
• רפורמת ההפלות של שר הבריאות ניצן הורוביץ מקלה באמצעות תקנות חדשות על נשים בישראל המבקשות לעבור הפסקת הריון.
  _______________________________________________

על רקע החלטת ביהמ״ש העליון בארה״ב לבטל את הפסיקה ״רוד נגד וייד״ מ-1973 שעיגנה את הזכות להפלה בחוקה ומאפשרת למדינות השונות לקבוע כי הפלות אינן חוקיות בתחומן, ולאחר יותר מ-30 שנה שהתקנות בנושא לא עודכנו בישראל, אושרה אתמול רפורמת ההפלות של שר הבריאות ניצן הורוביץ. הרפורמה כוללת אפשרות להפלה תרופתית בקופות החולים, הסרת השאלות המשפילות ונהלים ארכאיים וביטול החובה להופיע פיזית בפני ועדה להספקת הריון ובפני עובדת הסוציאלית. עם זאת, הוועדות להפסקת הריון לא יבוטלו, כיוון שצעד כזה מצריך שינוי חקיקה. בשלב זה ובשל הרכב הממשלה גם נראה כי אין צפי לקידום החוק.

שר הבריאות הורוביץ מסר עם אישור התקנות החדשות: ״הזכות על גופה של אישה היא של האישה בלבד. המהלך של בית המשפט העליון בארה"ב לשלול את הזכות מאישה על גופה הוא מהלך חשוך, דיכוי האישה והחזרת מנהיגת העולם החופשי והליברלי מאה שנים לאחור. אנחנו במקום אחר ואנחנו עושים היום צעדים גדולים בכיוון הנכון".

חוק ההפלות בישראל – מה הוא קובע?

החוק בישראל קובע כי כל אישה המעוניינת לבצע הפלה נדרשת להתייצב בפני ועדה להפסקת הריון שבסמכותה לאשר או לדחות את הבקשה. כיום, על פי תקנות משרד הבריאות, מונה הוועדה רופא נשים, רופא מקצועי ועובד סוציאלי, כשלפחות אחת משלושה חברי הוועדה היא אישה.

מה הם הקריטריונים לאישור הוועדה להפסקת הריון?

סעיף 316 לחוק העונשין קובע כי הוועדות להפסקת הריון רשאיות לדון רק בבקשות שבהן גיל ההריון אינו עולה על 24 שבועות מלאים. כאשר גיל ההריון עולה על 24 שבועות, הדיון עובר לוועדה מיוחדת. החוק מפרט את המקרים המקנים לוועדה סמכות לאשר הפסקת הריון:  

• כאשר גיל האישה הוא מתחת לגיל 18 או מעל לגיל 40.
• כאשר ההריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי, מגילוי עריות, או שאינו מנישואין.
• כאשר הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי.
• במידה שהמשך ההריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לאישה נזק גופני או נפשי.

הסערה בארה״ב – בית המשפט העליון ביטל את הזכות להפלה

בית המשפט העליון של ארה״ב ביטל ביום ו׳ האחרון את הפסיקה ״רו נגד וייד״ מ-1973 שעיגנה את הזכות להפלה בחוקה. הפסיקה הסתמכה על פרשנות מרחיבה של התיקון ה-14 לחוקה האמריקאית ש״אסור לאף מדינה לשלול מאדם את חייו, את החירות שלו, את הנכסים שלו, ללא הליך הוגן מצד החוק״. השופטים בעליון קבעו ברוב של חמישה מול ארבעה כי החוקה, שנכתבה במאה ה-18, לא מעניקה את הזכות להפיל כי אינה מזכירה כלל הפלות ולא קיימת זכות מובנית להן בחוקה במסגרת התיקון ה-14. עוד טענו השופטים כי הסמכות להבטחת הזכות הזו צריכה להיקבע על ידי נבחרי הציבור והעם.

 ב-1973, הפסיקה ״רוד נגד וייד״ ביטלה חוקים שאסרו לבצע הפלה בכמה מדינות בארה״ב מאחר שהכריזה כי מדינות לא יכולות לאסור על התהליך לפני המועד שבו עובר יכול לשרוד מחוץ לרחם. אז, מועד זה היה בשבוע ה-28 להריון וכיום מועד זה הוא בשבועות 23–24, בדומה לחקיקה בישראל. ב-1992, פסיקת ״המרכזים לתכנון המשפחה נגד קייסי״ ביטלה את הרגולציה על הפלות על בסיס שלישי הריון שקבעה ״רו נגד וייד״, וקבעה כי המסגרת לרגולציה תהיה על בסיס בדיקת חיוניות העובר. הפסיקה ״רו נגד וייד״ עלתה לסדר היום של ביהמ"ש העליון ב-2018, עקב תיק משפטי ממדינת מיסיסיפי - ״דובס נגד הארגון לבריאות נשים בג׳קסון״ - המתמקד בחקיקה במדינה האוסרת הפלות החל מהשבוע ה-15, שסתרה את פסיקת ״רו נגד וייד״ במטרה לאתגר אותה.

עו"ד מעיין שניר: "קיים חשש מבוסס שאנחנו עומדות בפני צמצום משמעותי של זכויות הפרט בארה"ב. לא יפתיע אותי אם נראה בעתיד עיסוק בביטול ההגנה על הזכות לשימוש באמצעי מניעה, יחסים חד מיניים ונישואים חד מיניים"

ב"ניו יורק טיימס" נאמר כי התיק הגיע לפתחו של ביהמ"ש העליון באופן מכוון שקשור במאמצי התנועה השמרנית בארה״ב, כיוון שבימים אלה ביהמ"ש העליון נשלט בידי רוב של שופטים שמרנים - שישה שמרנים מול שלושה ליברלים - מאז ימי נשיאותו של דונלד טראמפ, שמינה שלושה שופטים עליונים.  

"מינוי שלושה שופטים שמרנים על ידי טראמפ, שהוביל לרוב של שמרנים בעליון, העלה חשש מבוסס שאנחנו עומדות בפני צמצום משמעותי של זכויות הפרט בארה"ב. לא יפתיע אותי אם נראה בעתיד עיסוק בביטול ההגנה על הזכות לשימוש באמצעי מניעה, יחסים חד מיניים ונישואים חד מיניים - פסקי הדין בעניין גריסוולד, לורנס ואוברגפל שהשופט תומאס כבר התבטא בעניינם וכתב שיש לשקול אותם מחדש", אומרת עו"ד מעיין שניר, מייסדת קהילת " DAY JOB- המקום לנשים עסוקות".

למול פסיקת העליון, בשורה של מדינות בארה״ב נערכים המחוקקים לקבלת ההחלטה האם להתיר בחוק המדיני הפלה, האם לא והחל ממתי. המצב מחלק את ארה״ב לשניים: חצי מהמדינות כבר חוקקו או בדרך לחקיקה האוסרת הפלות. כ-20 מדינות לא ישנו את חקיקתן המתירה הפלות ואף חלקן בדרך לחוקק הוראות שיעזרו לנשים שגרות במדינות המגבילות את הזכות להפלה בשטחן.

ב-13 מדינות בארה״ב כבר קיימת חקיקה שאושרה ושתהפוך הפלות ללא חוקיות מהרגע שבית המשפט יאפשר זאת. במדינות יוטה, דקוטה הדרומית, אוקלהומה, ארקנסו, מיזורי, לואיזיאנה, קנטקי ואלבמה כבר חוקקו חקיקה האוסרת הפלה ביום שבו בית המשפט העליון פרסם את פסיקתו. במדינות איידהו, ויומינג, דקוטה הצפונית, טקסס, מיסיסיפי וטנסי, קיים ״חוק טריגר״ שיאסור הפלות בתוך ה-30 הימים הקרובים. שש מדינות נוספות צפויות לחוקק חקיקה שתאסור הפלות בזמן הקרוב: איווה, אינדיאנה, אוהיו, וירג׳יניה המערבית, דרום קרולינה וג׳ורג׳יה.

האם לפסיקה בארה"ב יש השפעה על חוק ההפלות ישראל?

נימוקיו של שופט ביהמ״ש העליון בארה״ב, קלרנס תומאס, לגבי הפסיקה הדרמטית בלטו מאחר שהעלו לבחינה מחדש זכויות אחרות. תומאס כתב כי פסיקת ״רו נגד וייד״ קושרה במשך עשרות שנים לחירויות אחרות הכרוכות בשלמות הגוף, יחסים משפחתיים והולדה. הוא קשר את הזכות להפסקת הריון לשני תקדימים אחרים שהתאפשרו זה מכורח האחר: הזכות לרכוש ולהשתמש באמצעי מניעה וזכויות הקשורות לנישואים חד מיניים, וטען כי ״יש לנו את החובה לתקן את השגיאה שנקבעה בתקדימים הללו".

פנינו אל חה״כ עו"ד רון כץ (יש עתיד) על מנת להבין את השפעת הפסיקה התקדימית בארה״ב על חקיקה דומה ברחבי העולם. לדבריו, ״ביטול החוק בארה״ב משפיע מבחינה חוקית על תושבי ארה״ב אך עם זאת העובדה שבדמוקרטיה הגדולה בעולם מיעוט קיצוני מצליח לפגוע בכלל צריכה להדאיג את העולם״.

מאז שהודיע העליון בארה״ב על פסיקתו, חברי הכנסת מנסחים את תגובתם על רקע פיזור הכנסת, חה״כ מרב מיכאלי (העבודה) כתבה בטוויטר: ״האמנתן שדבר כזה יכול לקרות? שהדמוקרטיה הגדולה בעולם תיקח אותנו אחורנית לימים חשוכים שבהם אין לאישה זכות על הגוף שלה? ובכן, זה קורה. זה קרה כשנשים לא הבינו מהי המשמעות של טראמפ בשלטון, זאת המשמעות. כאישה היחידה שעומדת בראשות מפלגה, אני יודעת שאת המלחמות שלי אני אמשיך להילחם כי אני לא מוכנה שארצי תשנה את פניה באותו אופן שבו ארה"ב שינתה את פניה היום. זה בידיים שלנו. זה הזמן להצטרף אלינו כדי שנגרש את החושך ונביא את האור".

חה״כ גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד) כתבה בטוויטר: "מישהו כאן יודע מה עמדת חוקי השריעה אודות הפלות? אני שואלת כיוון שהשותפים הטבעיים של ממשלת לפיד הליברלית (כמו ווליד טאהא, מאזן גנאיים ומנסור עבאס) יצביעו בנושאים אלה אך ורק על פי חוקי השריעה כפי שמועצת האחים המוסלמים מפרשת אותם. אז היכן זה מציב את זכויות הנשים בישראל לדעתכם?״.

מיקרוסופט, דיסני, נטפליקס הודיעו: נממן הפלות - האם זה מספיק?

עו"ד שניר מבקשת להבהיר: "פסק דין רו נגד וויד  מ-1973 הוא פסק דין מכונן בהיסטוריה האמריקאית. נקבע שם כי חוקי מדינת טקסס, לפיהם הפלה היא פלילית, עומדים בסתירה לזכות לפרטיות שנקבעה בתיקון ה-14 לחוקת ארה"ב. כזכות חוקתית, לזכות לבצע הפלה יש מעמד עליון מעל לחקיקה של כל מדינה בנפרד". לדבריה, במשך כמה עשורים ניסו השמרנים לבטל את הפסיקה, עד כה ללא הצלחה. פסק הדין של בית המשפט העליון האמריקאי אתמול הוא תקדים, משום שזו הפעם הראשונה שהעליון האמריקאי מבטל זכות אחרי שכבר הוענקה".

לדברי עו"ד שניר, "יש כאן היבט מאוד משמעותי של פגיעה באוכלוסיות חלשות ויצירת פערים אדירים המושפעים מהיכולת הכלכלית. נשים עניות ומוחלשות לא יוכלו לנסוע למדינות אחרות כדי לבצע הפלות וייאלצו לבצע אותן באופנים המסכנים את בריאותן". חברות שונות - מיקרוסופט, דיסני, נטפליקס ועוד רבות - כבר הודיעו שיממנו הפלות עבור העובדות שלהן. "זה לא מספיק", אומרת עו"ד שניר. "אחריות חברתית אמיתית של הגופים המסחריים הענקיים האלה תהיה להכריז שהם לא יקימו משרדים ומטה במדינות שיאסרו הפלות. אנחנו כבר יודעות שהכסף משנה מדיניות הרבה יותר מהר מדברים אחרים וזה זמן מעולה לבחון האם הטרנד העסקי שדורש אחריות סביבתית, חברתית וציבורית מגופים שבהם מבצעים השקעות וכו' הוא אמיתי מספיק כדי לייצר שינוי".

שניר מסכמת את דבריה: "העיסוק בנושאים מגדריים נתפש לעתים כמעייף ומיותר ומועלות טענות שכבר אין תקרות זכוכית, אבל איך אפשר לטעון שאין תקרות זכוכית כשנשים לא יכולות לבחור אם להיות או לא להיות בהריון. אין לנו פריבילגיה לא לעסוק בזה - אם לא אנחנו אז מי?!".

רפורמת ההפלות של שר הבריאות הורוביץ - כיצד היא מקלה על נשים?

על פי הרפורמה שהוביל שר הבריאות הורוביץ יחד עם חברות הכנסת מיכל רוזין וגבי לסקי, לראשונה תינתן האפשרות לנשים לבצע הפלה תרופתית בקופות החולים. כיום נשים נאלצות להגיע לאשפוז יום בבתי החולים או במרפאות כירורגיות לצורך הפסקת הריון – גם כשהיא תרופתית בשלבים מוקדמים וגם כשאין צורך בכך.

על פי התקנות החדשות שאושרו כאמור, נשים לא יחויבו להגיע פיזית ולהופיע בפני ועדות להפסקת הריון במעמד שיכול להיות משפיל ומיותר לחלוטין. לא ניתן יהיה לחייב להגיע פיזית לעמוד מול הוועדה, לא להגיש את הטפסים, והאישה גם לא תחויב גם לפגוש פיזית את העובדת הסוציאלית, שהגדרת התפקיד שלה תשתנה והיא תהיה משאב לבחירת הפונה. הטפסים הישנים ינוסחו מחדש, השאלות המשפילות יוסרו והשאלון יצטמצם למינימום הנדרש. הטופס יעבור תהליך דיגיטציה כך שחברי הוועדה יקבלו את מלוא המידע מראש, והאישה הפונה תוכל להגיש את הפנייה מרחוק, ולא תיאלץ להגיע פיזית.

השר הורוביץ מסר: "הבחירה אם לבצע הפלה חייבת להיות בידי האישה. זו עמדתי הפשוטה וזה העיקרון שמוביל אותי. נאפשר גם הליכי הפסקת הריון פשוטים יותר, זמינים יותר ומכבדים הרבה יותר. אלה שינויים חשובים שנועדו לאפשר חופש מירבי לנשים, ולחזק את כבודן זכותן על גופן. הגיע הזמן להתקדם למאה ה-21".

בדצמבר 2021 הביע חה״כ בצלאל סמוטריץ׳ (הציונות הדתית) את דעתו בטוויטר על רפורמת ההפלות של הורוביץ. ״משלב מסוים בהריון, הפלה היא רצח", צייץ והוסיף כי "הורביץ מקדם רישיון לרצח עוברים. עוד שלב בכרסום של הממשלה (ממשלת השינוי) הזו בערכים היהודיים של המדינה היהודית, הפעם בתחום קדושת החיים״.

על פי דו"ח של ארגון הבריאות העולמי, 47 אלף נשים מתו בשנת 2008 כתוצאה מהפלות מסוכנות שמתקיימות בסתר ולמעלה משמונה מיליון נשים בכל רחבי העולם סבלו ממגוון סיבוכים רפואיים

הביקורת המרכזית על חוק ההפלות בישראל היא על החובה להתייצב מול ועדות ההריון, והחוק אכן קובע כי אין חובת הופעה של האישה בפני הוועדה, אם כי עדיין קיימות ועדות מסוימות שמחייבות הגעה. התקנות החדשות אינן מבטלות את הוועדות, ביטולן מצריך שינוי חקיקתי, וכאמור, בשלב זה ובשל הרכב הממשלה גם נראה כי אין צפי לקידום החוק.

הפסקת הריון בעולם – מה הן ההשלכות של הפסיקה בארה״ב?

חוקי ההפלות משתנים ממדינה למדינה, אולם ככלל ברוב המדינות ישנה התייחסות פלורליסטית ופתוחה לנושא ההפלות, המתבססת על ההנחה שנשים הן בעלות מנדט על גופן ויכולות להחליט עבור עצמן האם לבצע הפלה. במקרים רבים יש צורך במפגש עם ועדה להפסקת הריון, אך גם במקרה הזה מדובר בתהליך פורמלי ולרוב מאושרות ההפלות מסיבות רבות.

לפי מחקר שנערך על ידי ארגון הבריאות העולמי, שיעורי ההפלות הנמוכים ביותר הם בעולם המערבי, שם לנשים יש מנדט לגבי הפלות, וההפלות בחלק מהמדינות הן חוקיות לאחר אישור רפואי או אישור של ועדה להפסקת הריון. לעומת זאת, בארצות מזרח אירופה, אשר בחלקן נושא ההפלות אינו מוסדר ואינו חוקי, נרשם שיעור ההפלות הגבוה ביותר- 43 הפלות ל-1,000 נפש.

אחד הנתונים החשובים והקשים ביותר שעולים מהדו"ח מתייחס להפלות מסוכנות, שמתקיימות בסתר או במוסדות שאינם מאושרים על פי חוק. לפי המחקר, שיעור ההפלות המסוכנות עלה מ-44% בשנת 1995 במדינות מתפתחות ל-49% בשנת 2008. נתון עצוב שבא לידי ביטוי במחקר מציין כי 47 אלף נשים מתו בשנת 2008 כתוצאה מהפלות מסוכנות ולמעלה משמונה מיליון נשים בכל רחבי העולם סבלו ממגוון סיבוכים רפואיים, חלקם חמור מאוד.

החלטת בית המשפט העליון בארה"ב ככל הנראה תהיה בעלת ההשלכה החמורה ביותר על חייהן של נשים מעוטות יכולת בארה״ב - מי שירצו לעבור הפלה ולא יוכלו להרשות לעצמן טיסה למדינה המתירה את הזכות להפסקת הריון בשטחה ישלמו את המחיר הכבד של התמודדות עם הריון לא רצוי, או במקרה הגרוע יותר – של סיבוכים רפואיים או מוות כתוצאה מהפלה לא חוקית.