בכל העולם מתמודדות רשויות החוק עם התופעה של הפצת תמונות בעלות אופי מיני במדיות החברתיות, והתופעה רק הולכת וגדלה. פרקליטות המדינה הגדירה את התופעה כ"מכת מדינה", ולפי הדיווחים בשנת 2016 הוגשו כ-30 כתבי אישום בעניין זה.
על פי התיקון לחוק, שהוגדר גם "חוק הסרטונים", המפיץ יוגדר עבריין מין והנפגעת תוכר נפגעת הטרדה מינית
מפגיעה בפרטיות להטרדה מינית
כחלק מהמלחמה בתופעה, בשנת 2014 יזמה ח"כ יפעת קריב מ"יש עתיד", תיקון לחוק למניעת הטרדות מיניות (תיקון מס 10, התשע"ד- 2014) שקובע, כי: "פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו ולא ניתנה הסכמתו לפרסום", אינו רק עבירה על חוק הגנת הפרטיות, אלא יחשב עבירת הטרדה מינית שעונשה עד חמש שנות מאסר. על פי התיקון לחוק, שהוגדר גם "חוק הסרטונים", המפיץ יוגדר עבריין מין והנפגעת תוכר נפגעת הטרדה מינית.
הכנסת התיקון תחת החוק נגד הטרדה מינית והגדרת העבירה כעבירה מינית, היוותה גם הצהרה חשובה שבאה להפגין ולהבליט את גודל החומרה שמייחס החוק להפצת מידע אישי, בעל אופי מיני באמצעות המדיות החברתיות והטכנולוגיות השונות.
העונש בגין עבירות מין הוא עד 5 שנות מאסר ושלא כמו הרשעה בעבירות אחרות, שבהן די בריצוי העונש כדי לשלם את החוב לחברה, המחיר המשולם על עבירות מין הוא מחיר ארוך טווח שנמשך לעיתים כל החיים
עד 5 שנות מאסר
להכנסתן של עבירות אלו תחת הגדרת עבירות מין, יש השלכות מרחיקות לכת גם על מתחם הענישה שבגינן.
העונש בגין עבירות מין הוא עד 5 שנות מאסר ושלא כמו הרשעה בעבירות אחרות, שבהן די בריצוי העונש כדי לשלם את החוב לחברה, המחיר המשולם על עבירות מין הוא מחיר ארוך טווח שנמשך לעיתים כל החיים.
ברוב המקרים, מעבר לתקופת המאסר ולקלון שיש בהרשעה מסוג זה, לאחר ריצוי העונש, מלווה קצין מבחן את העבריין לתקופה של בין שנתיים לשלוש שנים, תוך שהוא בוחן בציציות את אורח החיים ומדווח על כל צעד ושעל, כשכל הפרה עשויה לפתוח שוב את סבב ההליך הפלילי.
כדי לחדד את הגדרות האחריות, פרסם בשבוע שעבר פרקליט המדינה שי ניצן הנחיות והבהרות חדשות לגבי החוק, שעיקרן הוא הרחבת טווח נושאי האחריות לעבירה
מי עלול למצוא את עצמו נאשם?
אחד האתגרים שאיתם מתמודדת מערכת האכיפה, הוא הגדרת ומציאת האחראי להפצת התמונות.
כדי לחדד את הגדרות האחריות, פרסם בשבוע שעבר פרקליט המדינה שי ניצן הנחיות והבהרות חדשות לגבי החוק, שעיקרן הוא הרחבת טווח נושאי האחריות לעבירה.
ההנחיות החדשות מתייחסות לכל הגורמים בשרשרת ההפצה, ובנוסף קובעות, כי כל חשוד שנמצאו לגביו ראיות מספיקות להעמדה לדין יובא לדין פלילי, וכי ישנם מצבים שבהם תהיה הצדקה להעמיד לדין גם בעבירה לפי חוק למניעת הטרדה מינית וגם בעבירה לפי חוק הגנת הפרטיות (במצבים בהם התוכן אינו רק בעל אופי מיני, משפיל או מבזה, אלא מכיל בתוכו גם מידע אישי על הקורבן, שאינו בהכרח מיני).
בניגוד להתמקדות של החקירה באיתור הגורם שהפיץ את החומר ברבים, במטרה לבזות או להשפיל, כפי שהיה נהוג עד עכשיו, קובעות ההנחיות החדשות, כי לכל הגורמים בשרשרת ההפצה יש חלק בעבירה, בהתאם למספר הפעמים שהחומר הופץ אחריו
כל מי שלקח חלק בהעברת החומר הלאה ישא באחריות
בניגוד להתמקדות של החקירה באיתור הגורם שהפיץ את החומר ברבים, במטרה לבזות או להשפיל, כפי שהיה נהוג עד עכשיו, קובעות ההנחיות החדשות, כי לכל הגורמים בשרשרת ההפצה יש חלק בעבירה, בהתאם למספר הפעמים שהחומר הופץ אחריו. כלומר, כל מי שמעביר את החומר יישא באחריות על כל ההפצות הנוספות שהיו אחריו.
מקור העבירה/ החוליה הראשונה בשרשרת - במקרה של אדם ששלח תמונה/ סרטון לאדם אחר (גם אם ללא מטרה שהחומר יופץ הלאה), והחומר הופץ לאחרים שוב ושוב - יחשב האדם הראשון כאחראי לשרשרת כולה.
חוליות הביניים (בין המפיץ הראשון למפיץ ברבים) - על פי ההנחיות החדשות, על החקירה להגיע גם אל המפיצים האלו, בפרט במקרים שבהם חוליות הביניים נדרשות לאיתור והוכחת חוליות הקצה. כך למשל, כשהחשוד בחוליה הראשונה טוען שהובטח לו שהפרסום לא יופץ הלאה, כשיש חשד שגם חוליות הביניים הפיצו את החומר ברבים, או כשיש חשד שמי שהפיץ בפועל לרבים, נשלח על ידי מישהו בחוליית הביניים שלפניו.
במקרה של אדם ששלח תמונה/ סרטון לאדם אחר (גם אם ללא מטרה שהחומר יופץ הלאה), והחומר הופץ לאחרים שוב ושוב - יחשב האדם הראשון כאחראי לשרשרת כולה
הסרת התכנים במקביל לאיתור האשמים
הנחיה נוספת של פרקליט המדינה מטילה על מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה אחריות כוללת על מישור הסרת התכנים הפוגעניים. על פי ההנחיה, לצד האכיפה הפלילית הקלאסית, על מחלקת הסייבר לפעול מיידית להסרת התוכן הפוגע, תוך כדי מהלכים טכנולוגיים לאיתור מבצע העברה ואיסוף ראיות מספיקות נגדו.
השלכותיהן של ההנחיות החדשות
ההנחיות החדשות שפרסם פרקליט המדינה, אמנם לא שינו סדרי עולם, אבל אין ספק שהן מחדדות טוב יותר את חומרת העבירה ומבהירות לכלל הציבור, כי כל הפצה של חומר פרטי בעל אופי מיני, ללא אישור, היא עבירה חמורה על החוק.
* הכותב הוא עורך דין, מתמחה בדין הפלילי בכלל ובעבירות מין בפרט
** השתתפה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת זאפ משפטי
