חוק ישראל היום ומשמעותו - סקירה

במאי 2014 עברה בקריאה טרומית הצעת "חוק ישראל היום" שיזם חבר הכנסת איתן כבל, יחד עם שמונה חברי כנסת נוספים (השרה איילת שקד, ח"כ אילן גילאון, ח"כ אלעזר שטרן, ח"כ לשעבר אריאל אטיאס, ח"כ יואל רזבוזוב, ח"כ יצחק וקנין, ח"כ יצחק כהן וח"כ רוברט אילטוב), האוסר על חלוקת העיתון בחינם. ראש הממשלה הפיל את הממשלה דאז, יצא לבחירות חדשות והצעת החוק נמחקה. 

החוק אוסר על הפצת עיתון יומי בעל תפוצה רחבה בחינם לתקופה העולה על שישה חודשים

מה קובע חוק ישראל היום?

החוק אוסר על הפצת עיתון יומי בעל תפוצה רחבה בחינם לתקופה העולה על שישה חודשים. 
לאחר שישה חודשים מיום תחילת ההפצה בחינם, יקבע המחיר לצרכן על ידי המו"ל ובתנאי שהמחיר לא יהיה נמוך מ-70% ממחיר העיתון היומי, שמחירו הוא הנמוך ביותר מבין העיתונים היומיים הנמכרים לציבור, בעלי התפוצה הרחבה ביותר.

הצעת החוק מתייחסת לעיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה

על אילו עיתונים יחול החוק?

הצעת החוק מתייחסת לעיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה. לפי הגדרת פקודת העיתונות (פקודת העיתונות-1933), עיתונים יומיים הם עיתונים שיוצאים לאור לפחות שישה ימים בשבוע, וכוללים לפחות שלושים עמודים בימי חול ומאה עמודים בסופי שבוע וערבי חג.
עיתון יומי בעל תפוצה רחבה, על פי הכתוב בהצעת החוק, הוא אחד מארבעת העיתונים היומיים בעלי התפוצה הרחבה ביותר, המיועד לציבור הרחב ומופץ למרבית חלקי המדינה.

מטרת החוק היא לקדם ולחזק את העיתונות הכתובה בישראל ולהבטיח תנאים שוויוניים לקיום תחרות הוגנת בין העיתונים

מהי מטרת החוק?

מטרת החוק היא לקדם ולחזק את העיתונות הכתובה בישראל ולהבטיח תנאים שוויוניים לקיום תחרות הוגנת בין העיתונים. מצבה של העיתונות הכתובה בישראל הוא בכי רע. עיתונים רבים קורסים כלכלית ונסגרים, עשרות עובדים מפוטרים ובכל שנה, הולך המצב ומחמיר. 
ההצעה גובשה בעקבות המשבר העמוק שבו מצויה העיתונות הכתובה בשנים האחרונות וקריסתם הכלכלית של עיתונים רבים, בהם עיתון "מעריב", שהודיע בשנת 2010 על הפסקת פעילותו ועל פיטוריהם של עשרות עובדים. 
"לעיתונות הכתובה יש תפקיד ראשון במעלה בשמירה על חופש הביטוי שהוא אבן יסוד בדמוקרטיה. חשיבות העיתונות הכתובה לדמוקרטיה הוכרה בארץ ובעולם ומדינות רבות אימצו פתרונות שונים שכל מטרתם הבטחת קיומו של ענף זה", נכתב בהצעת החוק.

במדינות רבות ברחבי העולם ניתן סיוע כספי של הממשלה לעיתונות הכתובה, כדי לסייע לה להתמודד עם השינויים החלים בעולם התקשורת ולשרוד כלכלית. בהצעת החוק הובהר, כי אין בה משום דרישה מהממשלה להעביר כספים והדרך למנוע את קריסת הענף, היא לאפשר כאמור תחרות הוגנת, על ידי איסור חלוקת העיתונים בחינם והגבלת סכום המינימום שיש לגבות עבורם.

לפי מנסחי ההצעה, אחת מהסיבות המרכזיות שהובילו למשבר בשוק העיתונות הכתובה, היא לאו דווקא התחזקות המדיה הדיגיטלית, אלא היעדר תחרות הוגנת על בסיס יתרונות יחסיים של מצוינות, שנובע מכך שחלק מהעיתונים מחולקים בחינם ומונעים תחרות גם על המחיר

ממה נבעה הצעת החוק?

לפי מנסחי ההצעה, אחת מהסיבות המרכזיות שהובילו למשבר בשוק העיתונות הכתובה, היא לאו דווקא התחזקות המדיה הדיגיטלית, אלא היעדר תחרות הוגנת על בסיס יתרונות יחסיים של מצוינות, שנובע מכך שחלק מהעיתונים מחולקים בחינם ומונעים תחרות גם על המחיר, שמהווה מרכיב חשוב ביכולתו של עיתון לשרוד כלכלית. "הניסיון להציג את הפגיעה בעיתונות הכתובה ובכלל זה את פיטורי העובדים כתוצאה הבלעדית של התחזקות המדיה הדיגיטלית אינה נכונה עובדתית. כדי למנוע המשך הקריסה ופיטורי עובדים נוספים חייב השוק לחזור ולפעול בתנאי תחרות הוגנים ודמוקרטיים", כך נכתב. 

למרות טענות המתנגדים, כי המטרה היא "להשתיק" את החינמון ישראל היום, הודגש בהצעת החוק, כי אין כוונה למנוע הוצאה לאור של עיתונים חינמיים, אלא רק לוודא שפעילותם לא תפגע בתחרות ההוגנת בשוק העיתונים היומיים בעלי התפוצה הרחבה והם יוכלו להמשיך להיות מופצים בישראל, אך בתשלום סמלי.

נקבע, כי במקרה של חזרה על העבירה, יוכפל הקנס, וכי האחריות מוטלת הן על התאגיד והן על העובדים בהוצאה לאור

הפצה בחינם תחשב עבירה פלילית

בהצעת החוק הוגדר, כי מי שיעבור על החוק יחשב כבר אחריות פלילית ודינו יהיה כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. עוד נקבע, כי במקרה של חזרה על העבירה, יוכפל הקנס, וכי האחריות מוטלת הן על התאגיד והן על העובדים בהוצאה לאור, ובתנאי שלא נקפו בכל האמצעים על מנת למנוע את ביצוע העבירה. 

עתיד החוק

בקריאה הטרומית שהתקיימה ב-2014, התקבלה הצעת החוק ברוב של 43 חברי כנסת, מול 23 ח"כים מתנגדים (תשעה לא השתתפו בהצבעה). בין התומכים בחוק היו 12 ח"כים מישראל ביתנו ועשרה מבין 19 הח"כים של יש עתיד, תשעה ח"כים ממפלגת העבודה וארבעה מסיעת התנועה. בין המתנגדים לחוק היו 11 ח"כים מהליכוד, בראשות נתניהו והשרים זאב אלקין, לימור לבנת ומשה יעלון; שבעה ח"כים מהבית היהודי וח"כ אחד מכל אחת מהמפלגות העבודה, יהדות התורה, יש עתיד, מרצ וקדימה. 

אך בסופו של דבר, בשל החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להקדים את הבחירות, החוק שעבר רק את ההצבעה בקריאה הטרומית - נמחק.