לפני כשנתיים הוגש כתב אישום חמור כנגד בן מיעוטים בשנות ה- 20 לחייו, לאחר שבת זוגו, יהודייה גרושה ואם לחמישה ילדים, בשנות ה- 40 לחייה טענה, כי אנס אותה, פגע בפרטיותה, איים עליה (לרבות איום בנשק) ונהג בה באלימות קשה. לאחר משפט שארך כשנה, ביטל בית המשפט את כל האישומים, והרשיע את הנאשם רק בסעיף שימוש באלימות לא סבירה.
המתלוננת טענה שלאורך כל מערכת היחסים, איים עליה החשוד שיפגע בה במידה שתלך עם גברים אחרים
הרקע לכתב האישום
הוא - בן מיעוטים צעיר בשנות ה-20 לחייו שמתגורר בכפר בצפון הארץ, והיא - יהודייה גרושה ממשפחה חרדית, אם לחמישה ילדים, שמתגוררת במרכז הארץ.
הזוג ניהל מערכת יחסים זוגית במשך כשנתיים לסירוגין. לכל הדעות, מדובר היה במערכת יחסים אובססיבית, מורכבת וקנאית משני הצדדים: הצעיר שינה את שמו לשם ישראלי ופרט לאשה ולחברה טובה שלה, כל הסביבה, לרבות בני משפחתה, חשבו שהוא יהודי. לאחר שאמה נפטרה, אף ביקשו ממנו אחיה, מספר פעמים, להשלים מניין והוא התרצה והתפלל עמם.
באחד מסופי השבוע שבילו באילת, יצאו השניים לבלות באחד המועדונים בעיר. במהלך המסיבה קיבל הצעיר הודעת סמס בעלת רמיזה מינית, מבחורה שאיתה ניהל קשר רומנטי בעבר. בת הזוג ראתה שקבל הודעה, חטפה לו את הטלפון, קראה את ההודעה, נתנה לו שתי סטירות לפני כולם ויצאה מהמועדון.
הצעיר יצא אחריה כדי לנסות להסביר ולפייס אותה. כשהגיעו לאחת מפינות הרחוב, היא קפצה עליו בלפיתה (שתי הרגליים על המותניים והידיים על הצוואר) ונשכה אותו בעצמה באוזן. תוך כדי ניסיון שלו להשתחרר ממנה, הוא נתן לה שני אגרופים לפנים והדף אותה ממנו. לאחר שהשתחרר, נרגעו השניים, הזמינו מונית, נסעו יחד למקום הלינה שלהם וקיימו שם יחסי מין. למחרת חזרו לביתה, הוא נשאר אצלה יום נוסף ורק אז חזר לביתו.
חברתה הטובה שהגיעה לבקר אותה, ראתה את סימני האגרופים על פניה, ואיימה עליה שאם לא תספר את האמת לבני משפחתה, היא תספר להם. כשנודעה האמת לבני משפחתה, הם הזדעזעו ואילצו אותה להזמין משטרה, כשהחברה שלה טענה בפניהם שהצעיר אנס אותה, מה שהביא למעצרו של הצעיר, ולפתיחת ההליך הפלילי והגשת כתב האישום.
במהלך המשפט טענה המתלוננת שבמהלך הריב מחוץ למועדון, הכה אותה החשוד בלום ברזל, וכי היו בעבר מקרי אלימות נוספים מצידו
סעיפי כתב האישום - חדירה לפרטיות, איומים ואלימות קשה
פרט לתלונה על האונס, כתב האישום כלל האשמות חמורות רבות ונוספות:
חדירה לפרטיות - אחת מהחברות של המתלוננת טענה בפני בית המשפט שהחשוד שלח לה בקשת חברות בפייסבוק, מפרופיל פיקטיבי בשם "XXX (שם המתלוננת) שירותי מין", כשהתמונה שהוצגה היא תמונתה של המתלוננת מקיימת מין אוראלי, שנלקחה, לפי הטענה, מהצילומים שנהגו השניים לבצע תוך כדי קיום יחסי מין.
איומים ואיום בנשק - המתלוננת טענה שלאורך כל מערכת היחסים, איים עליה החשוד שיפגע בה במידה שתלך עם גברים אחרים. עוד טענה, כי באחד מביקוריה בביתו, אף איים עליה באקדח והזהיר אותה שאם תבגוד בו ירה בה.
אלימות קשה - במהלך המשפט טענה המתלוננת שבמהלך הריב מחוץ למועדון, הכה אותה החשוד בלום ברזל, וכי היו בעבר מקרי אלימות נוספים מצידו.
שלושת השופטים בהרכב התרשמו שאכן מדובר בתלונות שווא, והפעילו לחץ עצום על התביעה לחזור בה מכל העובדות והאישומים הנוגעים לאונס
ביטול האישומים
במהלך החקירה הנגדית של המתלוננת על ידי הח"מ, אשר יצג את הנאשם, התגלו סתירות רבות, הן בגרסאות שמסרה, הן בגרסאות שמסרו העדים מטעמה והן בראיות הטכניות. כך למשל, הופרכה הטענה כי הוכתה בלום ברזל באמצעות הדגמה באולם המשפט ורופא מומחה, שהעיד כי החבלות לא נגרמו מלום וכי מכה של לום, הייתה מחייבת אשפוז, מה שלא קרה בפועל.
טענת האיום עם אקדח, הופרכה גם היא על ידי הדגמה באולם של שחזור הדברים כפי שתיארה אותם, שהוכיחה כי מבחינה טכנית לא ייתכן שהדבר אכן קרה.
באשר לסעיף האלימות, המתלוננת הציגה תמונות של החבורות בפניה, שצולמו מספר ימים לאחר המקרה. טענת ההגנה הייתה שהתנהגותו של הצעיר בעת המקרה נבעה מהגנה עצמית, וכי ישנו ספק סביר, שהחבורות על פניה אינן תוצאה של אלימות הנאשם, אלא תוצאה של אלימות מצד אחיה שגם איים עליה. עוד עלה מהחקירה הנגדית, כי המתלוננת סובלת מעור רגיש, בעל נטייה לשטפי דם מכל מכה, גם החלשה ביותר.
שלושת השופטים בהרכב התרשמו שאכן מדובר בתלונות שווא, והפעילו לחץ עצום על התביעה לחזור בה מכל העובדות והאישומים הנוגעים לאונס (העבירה החמורה ביותר בכתב האישום, ואחת מבין העבירות החמורות בחוק העונשין), פגיעה בפרטיות ואיום בנשק פרט לאלימות. בסעיף האלימות סברו השופטים, כי האלימות שהפגין כלפיה החשוד, היתה לא מידתית ועברה את גבול ההגנה העצמית, וגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל, בניכוי שנת המעצר שעברה מאז הגשת התלונה ועד תום המשפט.
כחודש לאחר מתן גזר הדין, ניצב הצעיר בפני וועדת שליש שבצעד תקדימי, הסכימה לנכות שליש מהעונש, על אף שוועדת אלמ"ה (אלימות במשפחה), המליצה שלא לשחררו.
הסיבה לביטול ולא לזיכוי, נעוצה בעובדה שעל פי החוק, כאשר המאשימה חוזרת בה, לחשוד אין אפשרות לתבוע פיצויים מהמדינה
מדוע האישומים בוטלו והנאשם לא זוכה מעבירות האונס, פגיעה בפרטיות ואיום בנשק?
היות שהאישומים בסעיפים הנ"ל בוטלו לחלוטין, היה נכון וצודק יותר לזכות את החשוד.
הסיבה לביטול ולא לזיכוי, נעוצה בעובדה שעל פי החוק, כאשר המאשימה חוזרת בה, לחשוד אין אפשרות לתבוע פיצויים מהמדינה. ואילו כאשר מדובר בזיכוי, החשוד רשאי לתבוע את המדינה ולדרוש פיצוי על הזמן שישב במאסר ועל עוגמת הנפש והנזק שנגרמו לו.
* הכותב הוא עורך דין, מתמחה בדין הפלילי בכלל ובעבירות מין בפרט
** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת משפטי
