מעשה מגונה הוגדר בחוק העונשין, סעיף 348, כך:"כל מעשה שנעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני", וטווח הענישה בגינו נע בין 3-10 שנות מאסר.
קיימים סוגים שונים של מעשים מגונים, כשהמשותף לכולם הוא אופיים המיני וחוסר הבעת הסכמה מצד הנפגע. הענישה היא ביחס לדרגת חומרת המעשה ונתונה לשיקול דעתו של בית המשפט
מהם הסוגים השונים של מעשים מגונים והענישה בגינם?
קיימים סוגים שונים של מעשים מגונים, כשהמשותף לכולם הוא אופיים המיני וחוסר הבעת הסכמה מצד הנפגע. הענישה היא ביחס לדרגת חומרת המעשה ונתונה לשיקול דעתו של בית המשפט.
מעשה מגונה שנעשה שלא בהסכמה, לשם גירוי או סיפוק מיני - ענישה של עד 3 שנות מאסר.
מעשה מגונה שנעשה תוך שימוש בכוח, או תוך הפעלת אמצעי לחץ אחר - ענישה של עד 7 שנות מאסר.
מעשה מגונה בנסיבות אינוס - מעשה מגונה כלפי קטינה שטרם מלאו לה 14 שנים, אשר ההסכמה לו הושגה במרמה, ונעשה תוך ניצול מצב של חוסר הכרה, תוך ניצול היותה חולת נפש, לוקה בשכלה, או תוך ניצול מצב אחר שמנע ממנה לתת הסכמה חופשית- ענישה של עד 7 שנות מאסר.
מעשה מגונה בנסיבות מחמירות - מעשה מגונה כלפי קטינה שטרם מלאו 16 שנים, שלא נעשה מרצונה החופשי, שההסכמה לו הושגה במרמה, או תוך ניצול חוסר הכרה או מחלת נפש- ענישה של עד 7 שנות מאסר.
כמו כן, מעשה מגונה כלפי מי שמלאו לה 16 שנים ונעשה תוך איום בנשק חם או קר, תוך פגיעת חבלה גופנית או נפשית, תוך התעללות לפני, בזמן ו/או לאחר המעשה, שנעשה בנוכחות אחר/ים שגמרו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם וכן מעשה שגרם להריון - ענישה של עד 10 שנות מאסר.
מעשה מגונה בפומבי - מעשה בעל אופי מיני שעושה אדם לעצמו בפני אדם אחר, או בנוכחות אחרים - ענישה של עד 3 שנות מאסר.
השאלה שעלתה היתה האם מדובר במעשה מגונה, על אף העובדה שבמישור העובדתי לא בוצע מעשה אקטיבי בבחורה, או בפניה. ההגנה טענה כי לאור העובדות, עיקר הפגיעה במקרה זה הוא חדירה לפרטיות ולא ביצוע של אקט פיזי כלפי אותן נשים
האם חייב להיות אקט פיזי כדי שהמעשה יחשב מעשה מגונה?
תיק שנדון בבית משפט העליון (ע"פ 9603/09 פלוני נגד מדינת ישראל), בחן מקרה שבו אדם צילם במקומות ציבוריים, את איבריהן המוצנעים של נשים, באמצעות הטלפון הנייד שלו, ולאחר מכן עשה בתמונות שימוש לצורך סיפוקו המיני.
השאלה שעלתה היתה האם מדובר במעשה מגונה, על אף העובדה שבמישור העובדתי לא בוצע מעשה אקטיבי בבחורה, או בפניה. ההגנה טענה כי לאור העובדות, עיקר הפגיעה במקרה זה הוא חדירה לפרטיות ולא ביצוע של אקט פיזי כלפי אותן נשים.
השופטים פסקו לטובת המתלוננות, וקבעו כי מכיוון שהצילום נעשה מתוך כוונה ורצון להגיע לגירוי וסיפוק מיני שנעשה בתמונות אותן צילם המערער, הרי שמדובר במעשה מגונה, ולא צריך לנסות למצוא צידוק אובייקטיבי כדי לטשטש את כוונת המעשים.
ניסוח הדברים יכול למנוע הגשת כתב אישום, או להיות ההבדל בין ייחוס עבירה חמורה לעבירה בקטגוריה חמורה פחות
חשיבות ההיוועצות בעורך דין לפני החקירה המשטרתית
ברוב הפעמים הטענה בגין מעשה מגונה היא בגדר "מילה נגד מילה" ויש חשיבות רבה לדרך בה נאמרים ומוסברים הדברים על ידי החשוד, בעת החקירה המשטרתית, ולכן חשוב לא לוותר על זכות ההיוועצות בעורך דין.
ניסוח הדברים יכול למנוע הגשת כתב אישום, או להיות ההבדל בין ייחוס עבירה חמורה לעבירה בקטגוריה חמורה פחות.
כך למשל בתיק בו טיפל הח"מ, טען חניך בקייטנה כי המדריכה ביצעה בו מעשה מגונה, והוגש נגדה כתב אישום חמור.
לאחר בחינת חומר הראיות, נמצאו סתירות בגרסת המתלונן שהביאו לכך שהפרקליטות הסכימה להגיע להסדר טיעון לפיו, כתב האישום תוקן לקולא והנאשמת הודתה בכתב האישום המתוקן בכפוף לאי הרשעתה בדין וביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור בלבד.
תגובת הצדדים בעימות יכולה להעיד רבות על מה שנעשה ולשמש להוכחת טענת החפות של החשוד, במידה שיוחלט להגיש נגדו כתב אישום
חשיבות העימות בין הצדדים
למרבה הצער, תלונות על עבירות מין משמשות לא פעם לצורך נקמה ומוגשות כתלונות שווא.
במקרה שבו טוען הצד החשוד בתוקף, כי התלונה היא תלונת שווא, ידע עורך דין מנוסה לבקש עימות עם המתלוננת, עוד בשלב החקירה ובשלב הניהולי של ההליך החקירתי. תגובת הצדדים בעימות יכולה להעיד רבות על מה שנעשה ולשמש להוכחת טענת החפות של החשוד, במידה שיוחלט להגיש נגדו כתב אישום.
מקרה לדוגמא בו טיפל הח"מ: אדם נחקר בתחנת משטרת באר שבע, כחשוד בביצוע מעשים מגונים בבת של בת הזוג שלו. הוא נעצר, נחקר והובא לפני שופט מעצרים, כאשר הוא הכחיש מכל וכל את ביצוע המעשים המיוחסים לו, וטען בתוקף, כי מקור התלונות הוא בהכוונה של האם, במטרה לפגוע ולהתנכל לו לאחר שביקש לסיים את מערכת היחסים הזוגית ביניהם.
בשלב מעצר הימים, העלה הח"מ את סוגיית ההתנכלות והפציר במשטרה לקיים עימות בין החשוד לבין האם ובתה.
בסופו של יום האם והבת לא הגיעו לעימות, החשוד שוחרר, ולא הוגש נגדו כתב אישום.
בחינת העובדות
גם לבחינת העובדות המצוינות בתלונה, יש חשיבות רבה להמשך ההליך. כך למשל, אם המתלוננת ציינה שהחשוד ביצע בה מעשה מגונה במועד מסוים, שבו נכח החשוד במקום אחר.
מקרה נוסף שממחיש את בחינת העובדות לעומק ואת חשיבות העימות, הוא מקרה שבו הוגשה תלונה כנגד אדם, בטענה שחשף את איבר מינו פעמים רבות בפני המתלוננת. בעימות נשאלה המתלוננת על סימן לידה בולט של החשוד שלא ידעה לתאר, ומכך הסיקו החוקרים, כי מדובר בתלונת שווא, ושחררו את החשוד לאלתר.
*הכותב הוא עו"ד חזי כהן - מתמחה בליווי ויעוץ חשודים ונאשמים בעבירת מעשה מגונה.
לעמוד הפייסבוק של עו"ד חזי כהן
** השתתפה בהכנת הכתבה - יערית טרבלסי, כתבת זאפ משפטי