מסמכים סודיים שפורסמו לאחרונה בארה"ב הצביעו על כך שענקית הכימיקלים מונסנטו, יצרנית קוטל העשבים הנפוץ בעולם ראונדאפ, הסתירה מידע על הסכנות הטמונות במוצר, וניסתה לטשטש מחקרים על כך שהמרכיב העיקרי בו עלול לגרום לסרטן.
המסמכים נחשפו במסגרת תביעה שהוגשה בסן פרנסיסקו על ידי מספר רב של אנשים שחלו בסרטן מסוג לימפומה. אותם חולים טענו, כי כבר לפני שנתיים קבעה הסוכנות הבינלאומית לחקר סרטן, כי קרוב לוודאי שהחומר הפעיל בראונדאפ מסרטן.
העובדות, שהולכות ומתבהרות כעת בבית המשפט בארה"ב, עשויות לפתוח פתח להגשת תביעות דומות בישראל, מצד מי שייתכן כי נפגעו מהראונדאפ המשמש למטרות שונות, החל מטיפוח גינות ביתיות ועד גידולים חקלאיים מאסיביים.
מי הם הנפגעים הפוטנציאליים בישראל מהשימוש בחומר, מה העילות המשפטיות שעשויות לעמוד להם, ובאילו צעדים משפטיים מומלץ להם לנקוט - אלו הם רק חלק מהנושאים שבהם נעסוק בכתבה זו.
הנפגעים הפוטנציאליים מהחומר עשויים להיות אלה שנחשפו אליו דרך מקום העבודה (פועל הייצור שמייצר את החומר, המדביר שעושה בו שימוש, החקלאי שנעזר בו, נהג הטרקטור שעובד בשדה, עובדים זרים שייתכן כי נפגעו) או דרך חשיפה סביבתית
הנפגעים הפוטנציאליים מהשימוש בראונדאפ
הממצאים המתבררים כעת על הקשר בין הראונדאפ לסרטן הם אמנם ראשוניים, אבל כבר ברור כי מדובר במידע מרעיש, שעשוי להוביל להגשה של תביעות רבות.
הנפגעים הפוטנציאליים מהחומר עשויים להיות אלה שנחשפו אליו דרך מקום העבודה (פועל הייצור שמייצר את החומר, המדביר שעושה בו שימוש, החקלאי שנעזר בו, נהג הטרקטור שעובד בשדה, עובדים זרים שייתכן כי נפגעו) או דרך חשיפה סביבתית (ילדיו של אותו חקלאי שגרים בסמוך לשדה שבו נעשה שימוש בחומר, אנשים שגרים באותו אזור, למשל במושבים או בקיבוצים, ואנשים שעובדים בסמוך למקום). במקרה זה, נפגעים פוטנציאליים נוספים עשויים להיות משתמשים פרטיים, שעשו בקוטל העשבים שימוש בגינות הביתיות שלהם.
מומלץ לכל האנשים שחלו בסרטן ובאו במגע עם החומר, בין אם בשימוש ביתי או במקום העבודה, לפנות לעורך דין כדי לבחון את מצבם המשפטי.
עובדים שיבקשו לתבוע את המעסיק שלהם יצטרכו להראות שברשלנותו גרם המעסיק לכך שנגרם להם נזק: או שהמעסיק לא נתן לעובדיו את אמצעי המיגון המתאימים, כמו כפפות ומסיכת פנים
דרכי פעולה אפשריות לעובדים שנפגעו מהראונדאפ
באופן עקרוני, עובדים שנחשפים לחומרים מזהמים צריכים לפנות לעורך דין ולרופא, ולפעול בשני מישורים. ראשית, עליהם לפנות לענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי (נפגעים מחשיפה סביבתית יידרשו לפנות לענף נכות כללית בביטוח הלאומי) כדי לקבל הכרה במחלת מקצוע (מחלה שהיא תוצאה של המקצוע שבו עבדו), ושנית להגיש תביעה נגד מי שגרם לנזק.
עובדים שיבקשו לתבוע את המעסיק שלהם יצטרכו להראות שברשלנותו גרם המעסיק לכך שנגרם להם נזק: או שהמעסיק לא נתן לעובדיו את אמצעי המיגון המתאימים, כמו כפפות ומסיכת פנים, או שלא יידע אותם על כך שהחומר שאליו הם נחשפים הוא מסוכן לבריאותם, ולא הדריך אותם כיצד יש לטפל בו.
לעיתים מעסיקים מסתירים מידע, וגורמים לכך שהעובד שנפגע אינו מעלה על דעתו שהנזק שנגרם לו קשור לעבודתו. לכן חשוב שעובד כזה יפנה לרופא, יספר לו במה הוא עוסק, וישתף אותו במידע על החומרים שאיתם עבד. הרופא יודע איזה מהחומרים מסוכן, ויכול לחשוף את הקשר בין החומר המזהם לנזק, קשר שחיוני לבסס כדי שתוכר מחלת מקצוע על ידי הביטוח הלאומי.
התביעות שהוגשו בשני המקרים נדחו בסופו של דבר, בין היתר, משום שהתובעים לא הביאו חוות דעת בעלות משקל מספק מצד מומחים בתחומים רלבנטיים כדי להצביע על הקשר הסיבתי שבין החשיפה לחומרים המסוכנים למחלות שבהן לקו
פרשות מפורסמות במסגרתן נדונה חשיפה לסרטן בישראל
בישראל נדונו שתי פרשות מתוקשרות מאוד במסגרת פסקי דין: פרשת הקישון, שבה חיילים שצללו בנחל טענו כי עקב הצלילות הם חלו בסרטן, ופרשת רמת חובב שבה טענו תושבי הפזורה הבדואית המתגוררים בסמוך למפעלים, כי חלו במחלות שונות, ובכלל זה סרטן.
התביעות שהוגשו בשני המקרים נדחו בסופו של דבר, בין היתר, משום שהתובעים לא הביאו חוות דעת בעלות משקל מספק מצד מומחים בתחומים רלבנטיים כדי להצביע על הקשר הסיבתי שבין החשיפה לחומרים המסוכנים למחלות שבהן לקו.
חשוב לא לשבת בחיבוק ידיים. אם אדם מתלבט במשך שנים מה לעשות - הדבר פועל נגדו. יכול להיות שתהיה התיישנות, ועם חלוף הזמן יהיה קשה יותר להוכיח את הדברים, המפעל המזהם ייסגר, ומסמכים רלוונטיים ייעלמו
טיפים חשובים לעובדים שנחשפו לחומרים מסרטנים
ראשית, יש לפנות לעורך דין העוסק בתחום כדי לברר אם המחלה קשורה לחשיפה לחומר מזהם במקום העבודה או במקום המגורים של העובד.
שנית, יש לפנות למומחה רפואי, לאחר שנאסף כמה שיותר מידע בשיתוף עורך הדין על החשיפה לחומר המזהם. מי המומחה הנכון? קודם כל, המומחה הרלוונטי למחלה - אם זה סרטן אז אונקולוג, ואם מחלת ריאות אז מומחה ריאות. לאחר מכן, יש לקבל חוות דעת מרופא תעסוקתי.
לעיתים, במקרה של חומרים נדירים יותר, אפשר להיעזר גם בחוות דעת של טוקסיקולוג (מומחה רעלים), ולעיתים כדאי להיעזר במומחה בטיחות בעבודה שתפקידו להראות שאותו מעסיק התרשל - הוא היה חייב לחלק לעובדים מסיכות, להעמיד מאווררים או לתת להם כפפות לידיים.
שלישית, חשוב לא לשבת בחיבוק ידיים. אם אדם מתלבט במשך שנים מה לעשות - הדבר פועל נגדו. יכול להיות שתהיה התיישנות, ועם חלוף הזמן יהיה קשה יותר להוכיח את הדברים, המפעל המזהם ייסגר, ומסמכים רלוונטיים ייעלמו. חשוב לעשות את הדברים נכון, מאחר שתביעות יכולות להידחות רק מכיון שנוהלו לא נכון, משום שאין תיעוד או שלא נעשתה פנייה למומחה הנכון.
ראש נזק העיקרי הוא כמובן פגיעה ביכולת לעבוד - ממועד המחלה ועד גיל הפנסיה ומעבר לכך. בנוסף, קיים ראש נזק של פיצוי על כאב וסבל
ראשי הנזק שעליהם ניתן לתבוע עקב חשיפה לחומרים מסרטנים
ראש נזק העיקרי הוא כמובן פגיעה ביכולת לעבוד - ממועד המחלה ועד גיל הפנסיה ומעבר לכך. בנוסף, קיים ראש נזק של פיצוי על כאב וסבל, שאיננו מוגדר והוא נגזרת של התרשמות ביהמ"ש מהמקרה הספציפי. הפיצוי על ראש הנזק זה יכול לנוע מכמה מאות אלפי שקלים ועד מיליון שקל.
ראש נזק נוסף הוא של עזרת הזולת, ורלוונטי לאותם נפגעים שנזקקים למטפל סיעודי. העלויות בהקשר זה אדירות, ויכולות להסתכם באלפי שקלים בחודש. מעבר לכך, יש ראשי נזק נוספים כמו הוצאות רפואיות, ואם אותו אדם לא מסוגל להתנייד אז גם סיוע ברכישת רכב מתאים.
*הכותבים הם שותפים במשרד עורכי הדין דביר-לוין, ומתמחים במגוון רחב של תביעות נזיקין, ובכלל זה בתביעות הנוגעות לפגיעות שנגרמו עקב חשיפה למזהמים ומפגעים סביבתיים.
