תאונות עבודה הן לא רק אירועים נקודתיים, שבהם נגרם לעובד נזק פיזי כתוצאה משימוש לא נכון במכונה מסוימת או שהוא מבצע תאונה בדרך חזרה מהעבודה הביתה. קיימת סיטואציה ייחודית של תאונות עבודה, המוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי ככזאת, הנוגעת לעובדים שבמשך שנים מבצעים את אותה פעולה שוב ושוב, וחוזרים על כך.
חשבו למשל על דוור, שמתכופף ומרים כל יום שקי דואר כבדים, או על עובד מחסן שמרים ומניח כל היום קרטונים, ולאחר שנות עבודה ארוכות מתחיל בסופו של דבר לסבול מכאבי גב. בעלי מקצוע אלה ורבים אחרים סובלים בכל פעם מפגיעה מזערית שאינה מורגשת על ידם באותו זמן, אך מצטברת לפגיעה משמעותית לאורך שנות עבודה, המוכרת כתאונת עבודה.
אילו בעלי מקצוע סובלים במיוחד מתופעה זו, מה צריך לעשות כדי למצות את הזכויות המגיעות בביטוח לאומי לסובלים ממיקרוטראומה, ואיזה פיצוי ניתן לקבל על כך - אלו הן חלק מהשאלות שעליהן נענה בכתבה זו.
בניגוד לתאונות נקודתיות שמתרחשות מעת לעת, מיקרוטראומה אינה אירוע נקודתי, אלא להיפך - היא נזק מצטבר שנגרם לעובד כתוצאה מפעולה חוזרת ונשנית שבוצעה על ידו במסגרת עבודתו לאורך שנים
מיקרוטראומה לפי הפסיקה
תאונת עבודה מוגדרת ככל אירוע שמתרחש תוך כדי ועקב העבודה. זוהי הגדרה כללית מאוד, הכוללת מגוון רחב של מקרים. בניגוד לתאונות נקודתיות שמתרחשות מעת לעת, מיקרוטראומה אינה אירוע נקודתי, אלא להיפך - היא נזק מצטבר שנגרם לעובד כתוצאה מפעולה חוזרת ונשנית שבוצעה על ידו במסגרת עבודתו לאורך שנים.
לפי הפסיקה, קיימים כמה רכיבים שצריכים להתמלא כדי שעובד יוכר כמי שנפגע ממיקרוטראומה. צריכות להיגרם לו פגיעות זעירות, חוזרות ונשנות, שגורמות לו לנזק גופני ממשי, ויש להוכיח קשר סיבתי בין הנזק הגופני שנגרם לבין תנאי העבודה של העובד.
כדי להראות שאותו עובד זכאי לתגמול מהביטוח הלאומי, כמי שנפגע בתאונת עבודה, יש להראות כי הוא ביצע את אותן תנועות זעירות ורפטטיביות שוב ושוב לאורך יום עבודה, לאורך שנים. הפסיקה קבעה שדי בכך שהעבודה תרמה ב-30% להתפרצות המחלה, כדי שזו תיחשב כמי שגרמה למיקרוטראומה. כלומר, היא לא חייבת להיות הגורם היחיד להתפרצותה, ואפילו לא הגורם העיקרי לכך.
אם הביטוח הלאומי מכיר בתאונת העבודה, העובד נדרש להגיש תביעה לקבלת דרגת נכות, ואז הוא יוזמן לוועדה רפואית שתקבע את דרגת נכותו
מה צריך לעשות כדי להיות מוכר כנפגע מיקרוטראומה?
מיצוי הזכויות מתבצע מול הביטוח הלאומי.
בתחילת ההליך, העובד מגיש הודעה על פגיעה בעבודה, ואז ממתין לקבלת תשובה אם הפגיעה מוכרת כתאונת עבודה על ידי ביטוח לאומי. מיקרוטראומה נחשבת מורכבת יחסית, ובמקרים כאלה עובדי הביטוח הלאומי יכולים לזמן את הנפגע לחקירה. ההליך עצמו אורך כחצי שנה ולעיתים אף יותר, ורצוי מאוד לבצע אותו בליווי עורך דין, שמכיר את כל המטריה המקצועית, ויודע איך להציג את הפרטים נכון במסגרת ההודעה על פגיעה בעבודה.
אם הביטוח הלאומי מכיר בתאונת העבודה, העובד נדרש להגיש תביעה לקבלת דרגת נכות, ואז הוא יוזמן לוועדה רפואית שתקבע את דרגת נכותו. אם הביטוח הלאומי מסרב להכיר בתאונת עבודה, יש להגיש על כך תביעה לבית הדין לעבודה, שהיא למעשה מעין ערעור על ההחלטה.
בבית הדין מתנהל הליך, שבמסגרתו העובד מביא תצהיר מטעמו וכן תצהיר מטעם המעסיק שלו, שבו הוא מציין אילו פעולות בוצעו על ידו. אם בית הדין ישתכנע שהעובד ביצע תנועות חוזרות ונשנות והוכחה תשתית לטענת המיקרוטראומה, הוא ימנה מומחה מטעמו, שיצטרך לקבוע אם יש קשר סיבתי בין הפעולות שבוצעו ע"י העובד לבין מצבו הרפואי שהוא תוצאה של הליך המיקרוטראומה.
בסופו של דבר, אם בית הדין יכיר באירוע כתאונת עבודה, התיק יחזור לוועדה רפואית, שתקבע לעובד אחוזי נכות.
עובדת שהעבירה מוצרים בכל יום ונדרשה לפעולת מרפק שגרמה לה למחלה המכונה Tennis elbow (מרפק טניס). הביטוח הלאומי הכיר בעובדת כנפגעת מיקרוטראומה
עובדים שהוכרו כנפגעי מיקרוטראומה
אדם שעבד כמלטש יהלומים - במסגרת עבודתו עבד האיש עם גלגל ליטוש אליו הצמיד את היהלום הגולמי לצורך ליטושו. סיבוב מהיר של הגלגל לאורך כל היום גרם לאצבעותיו לרטוט במשך כל הזמן. לאחר 30 שנה, איבד האיש לחלוטין את התחושה באצבעות הידיים, ולא יכול היה לכפתר כפתור ולפתוח בקבוק. הביטוח הלאומי סירב להכיר בו כמי שנפגע בתאונת עבודה, אך בית הדין הפך את ההחלטה, וקבע כי התופעה שממנה סבל האיש היא מיקרוטראומה.
קופאית בסופר - עובדת שהעבירה מוצרים בכל יום ונדרשה לפעולת מרפק שגרמה לה למחלה המכונה Tennis elbow (מרפק טניס). הביטוח הלאומי הכיר בעובדת כנפגעת מיקרוטראומה.
מחסנאי במחסן לחלקי חילוף לכלי רכב - אדם שסחב כל יום קרטונים עם חלקי חילוף. כל קרטון שקל כ-20 ק"ג, והאיש עבד במקום מגיל צבא ועד גיל 42. הוא נהג לפרוק את הציוד מהקרטונים ולפזרו במדפים תוך כדי התכופפות. הוא הוכר על ידי בית הדין לעבודה כנפגע מיקרוטראומה.
קצב בשופרסל - אדם שעבד בשופרסל במשך שנים ארוכות ונדרש לפרק קונטיינרים מלאים בבשר. בסופר היתה עגלה אחת ששימשה את העובדים, והיא לא היתה זמינה - מה שגרם לכך שהוא נדרש להתכופף ולהרים את המשא הכבד ללא ציוד עזר. האיש הוכר כנפגע מיקרוטראומה.
כלבויניק בחברה לאביזרי אינסטלציה - אדם שעבד כנהג וכסבל בחברה לאורך 10 שנים. הוא סחב קרטונים כבדים עם קרמיקות, וסבל מפגיעה בגב. מקרה זה עדיין מתנהל, וטרם הוכרע.
בעלי מקצוע נוספים שעשויים לשקול הגשת תביעה
יש מספר בעלי מקצועות שפגיעתם בעבודה עשויה להיחשב כמיקרוטראומה. כאלה הם, למשל נגרים שעובדים בנגריה ליד מכשירים רועשים מאוד וסובלים מירידה בשמיעה; סבלים שעלולות להיגרם להם פגיעות גב ופגיעות ברכיים עקב עלייה וירידה במדרגות; נהגי משאיות שנוהגים שעות ארוכות מדי יום, ויושבים על כיסא שכל הזמן רוטט (ואין להם כיסא מיוחד שבולם זעזועים) ועלולים לפתח בעיות גב; אנשים שעובדים עם מכשירים רוטטים כמו קונגו, מה שעלול לגרום להם לפגיעה בידיים (המכונה תסמונת התעלה הקרפלית).
כאשר נפגשים עם רופא יש לפרט בפניו הכל, ולומר כיצד הכאבים נגרמו כתוצאה מהעבודה, אילו משאות הורמו, באיזו תדירות וכו'
טיפים חשובים לשוקלים להגיש תביעה
ראשית, חשוב להיוועץ בעורך דין. מי שעובד באותו מקום עבודה במשך שנים רבות, מרגיש שיש לו כאבים, וחושב שהם נובעים מהעבודה שהוא מבצע, כדאי שיפנה לעורך דין שיבחן אם ניתן להגיש בשמו תביעה לביטוח לאומי שיכיר בכך כתאונת עבודה. כשאותו אדם יספר את סיפור המקרה שלו לעורך הדין, תיערך בחינה אם קמה עילה גם לתביעת רשלנות נגד המעסיק שלו.
שנית, כאשר נפגשים עם רופא יש לפרט בפניו הכל, ולומר כיצד הכאבים נגרמו כתוצאה מהעבודה, אילו משאות הורמו, באיזו תדירות וכו'. יש להיזהר, ולא לומר לרופא אמירות כלליות (כמו - "כואב לי הגב" ללא פירוט). הביטוח הלאומי עשוי לשלול את ההכרה בפגיעה מאותו אדם, אם הדברים לא יכתבו כמו שצריך.
