הגרסה הראשונית אותה מוסרים אפילו לשוטר, הינה הגרסה שתוביל אתכם לכל אורך ההליך, ועשויה להוות הבדל בין תיק שייסגר בעילת "חוסר אשמה", לבין, חלילה, הרשעה בתאונה קטלנית
התנהלות נכונה במקרה של תאונה קטלנית ותאונות דרכים בכלל
אם חס וחלילה הייתם מעורבים בתאונת דרכים קטלנית או "רגילה", חשוב שתדעו כיצד מומלץ לפעול.
עו"ד משה אלון מסביר, כי במקרים של מעורבות בתאונה קטלנית, יש נטייה למסור גרסה לבוחן לפני שמתייעצים עם עו"ד.
יש חשיבות רבה להיוועצות בעורך דין שיכולה לעשות את ההבדל בין זיכוי, אי הגשת כתב אישום או אשמה.
הגרסה הראשונית אותה מוסרים אפילו לשוטר, הינה הגרסה שתוביל אתכם לכל אורך ההליך, ועשויה להוות הבדל בין תיק שייסגר בעילת "חוסר אשמה", לבין, חלילה, הרשעה בתאונה קטלנית.
המטרה היא להסביר ולהוכיח שהתאונה היתה בלתי נמנעת, ולכן אמירות כמו: "נסעתי על 30 קמ"ש", עלולות להיות הרסניות יותר מאשר "נסעתי 50 קמ"ש" (מה שיכול להסביר את חוסר היכולת למנוע את התאונה). אם תמסרו גרסה שתרע עמכם, יהיה קשה מאוד לשנות את המצב מאוחר יותר.
רק לאחרונה, נהג שהיה מעורב בתאונה קטלנית קיבל את רישיון הנהיגה שלו חזרה לאחר פחות משבועיים פסילה מנהלית, לאחר שמסר גרסה טובה, תוך היעזרות במשרד עו"ד משה אלון. ברירת המחדל בתיקי תאונות דרכים קטלניות הינה פסילה בת 90 יום ולעיתים אף יותר.
בעת קבלת דו"ח משוטר (לדוגמה: בגין שימוש בטלפון נייד במהלך הנהיגה), עליכם לדאוג לכך, שתגובתכם תירשם בדו"ח. אל תסמכו על נותן הדו"ח שיכתוב את התגובה שלכם מבלי שתקראו אותה לפני כן
כללי אצבע להתנהלות נכונה בעבירות תעבורה
עו"ד עופר חורש מציין, כי בעת חקירה של בוחני המשטרה בגין תאונת דרכים, טעות לחשוב שחנופה, התנהגות טובה ו/או אמירת דברים שימצאו חן בעיני הבוחן, יגרמו לכך שהבוחן יוותר לכם. זכרו: אתם מצויים תחת חקירה, וכל דבר שתגידו בשלב זה יכול לשמש לחובתכם בשלב מאוחר יותר.
בעת קבלת דו"ח משוטר (לדוגמה: בגין שימוש בטלפון נייד במהלך הנהיגה), עליכם לדאוג לכך, שתגובתכם תירשם בדו"ח. אל תסמכו על נותן הדו"ח שיכתוב את התגובה שלכם מבלי שתקראו אותה לפני כן. במידה שתגובתכם אינה תואמת לכתוב, בקשו שהשוטר יכתוב את דבריכם כפי שאתם מעוניינים שייכתבו. עמדו על כך שתגובתכם האמיתית והמלאה, היא זו שתכתב בדו"ח.
כמו-כן, בזמן תאונה השתדלו לצלם את האירוע ואת הנזקים בטלפון הנייד. ישנה חשיבות רבה לתיעוד בזמן אמת.
בתיקי שכרות - לעולם אל תתנדבו למסור תגובה שיכולה לפגוע בכם במהלך המשפט, כגון: "שתיתי רק שתי כוסות וויסקי". זכרו - זכות השתיקה וזכות אי ההפללה העצמית תמיד עומדות לצידכם, וברוב המקרים הנאשם הוא זה שמפליל את עצמו במו פיו. על כן, לפני כל חקירה שמתבצעת במשטרה בגין כל עבירת תנועה, לרבות תאונת דרכים, מומלץ להתייעץ עם עו"ד מומחה לדיני תעבורה שמתמחה בתחום זה בלבד, ומכיר את החוק והדקויות שבו.
אל תסרבו להיבדק בנשיפון ובינשוף בשום מקרה. להתמודד עם סירוב מורכב יותר מאשר להתמודד עם תוצאה לא טובה של שכרות
סירוב לבצע בדיקת ינשוף
מדי פעם השוטרים 'מחכים' לנהגים בצידי הדרכים, ומבקשים מהם לעצור ולבצע בדיקת ינשוף. זאת, כאשר יש חשד לנהיגה כאשר בגופו של הנהג כמות אלכוהול מזו המותרת בחוק. בדיקת הינשוף מתבצעת כך: השוטר מבקש מהנהג לנשוף בחוזקה לתוך פיה חד פעמית שמחוברת לצינורית המובילה לתוך המכשיר, האוויר זורם אל תוך תא מדידה שקיים במכשיר, ובעזרת חיישנים מתקבלת תוצאת המדידה של כמות האלכוהול הקיימת בריאותיו של הנבדק.
העצה שנותן עו"ד זוהר הלוי היא כזו: אל תסרבו להיבדק בנשיפון ובינשוף בשום מקרה. להתמודד עם סירוב מורכב יותר מאשר להתמודד עם תוצאה לא טובה של שכרות. בתי המשפט לא רואים בעין יפה סירוב ומבחינתם סירוב שווה לנהיגה במצב שכרות. אם עצר אתכם שוטר ובקש מכם להבדק, מומלץ ליצור קשר עם עו"ד שמתמחה בתחום בזמן אמת, בכל שעה.
במקרה שנתפסתם, מומלץ לא להגיב או להכחיש את ביצוע העבירה ולא לחתום על הדו"ח, כדי שייכתב עליו "מסרב לחתום"
התנצלות בפני שוטר
אם שוטר תפס אתכם בחשד לביצוע עבירת תעבורה כלשהי, לעולם אל תאמרו משפטי התנצלות כמו: "סליחה", "מצטער", או כל אמירה שעשויה להתפרש כהודאה בביצוע העבירה. כך, לדברי עו"ד חזי כהן. השוטר לא יוותר וייתן לכם בכל מקרה קנס, או הזמנה לבית משפט, ואז ההתנצלות שלכם תהווה הודאה בביצוע העבירה, תשרת את התביעה ותשמש נגדכם.
על כן, במקרה שנתפסתם, מומלץ לא להגיב או להכחיש את ביצוע העבירה ולא לחתום על הדו"ח, כדי שייכתב עליו "מסרב לחתום".
במקרים בהם התאונה נגרמת בגין סטייה מנתיב או אי שמירת מרחק, לא מומלץ לרוץ להודות באישומים בהם אלו העבירות המיוחסות לנהג, משום שייתכן שיתאפשר, קודם להודאה, להמירן לנהיגה בחוסר זהירות שהיא עבירה שלא מחייבת פסילה
נהיגה בקלות ראש למול נהיגה בחוסר זהירות
לדברי עו"ד אורן בושרי, לעיתים המשטרה בוחרת להביט על תאונה בפריזמה צרה ולהחמיר עם נאשם. כך למשל, לייחס לו אישום של נהיגה רשלנית או נהיגה בקלות ראש במקום לייחס לו עבירה קלה יותר, לפי תקנה 21 ג' (לתקנות התעבורה) שעניינה נהיגה בחוסר זהירות.
ההבדל בין העבירות הוא דק אך משמעותי מבחינת הנאשם, שכן עבירה של נהיגה בחוסר זהירות לא כוללת ענישה כמו פסילת רשיון נהיגה. הפסיקה קבעה, כי כדי להאשים בעבירות החמורות יותר, יש להוכיח התנהגות נהיגתית חמורה, מבחינת מודעות הנאשם - אדישות לתוצאות המעשה. אולם, לדברי עו"ד בושרי, המשטרה מתעלמת מהפסיקה וממשיכה להגיש כתבי אישום חמורים.
במקרים בהם התאונה נגרמת בגין סטייה מנתיב או אי שמירת מרחק, לא מומלץ לרוץ להודות באישומים בהם אלו העבירות המיוחסות לנהג, משום שייתכן שיתאפשר, קודם להודאה, להמירן לנהיגה בחוסר זהירות שהיא עבירה שלא מחייבת פסילה. זאת, ממש כמו שניתן להמיר, במקרים המתאימים, סעיף הריגה לסעיף של גרימת מוות ברשלנות.
