רוב האנשים חושבים שתאונת עבודה יכולה להתרחש רק במקום העבודה עצמו, ורק כאשר העובד מבצע את המטלות היומיומיות הקבועות שלו, אבל בפועל ההגדרה של תאונת עבודה רחבה יותר, וכוללת גם מספר חריגים לא טריוויאליים.
מהי תאונת עבודה, מה חשוב לדעת על הפיצוי שניתן לקבל מהמוסד לביטוח לאומי, ואיך מומלץ להתנהג כאשר מתרחשת תאונה כזאת - אלו הם רק חלק מהנושאים שבהם נעסוק בשורות הבאות כדי למנוע מכם לעשות טעויות מיותרות.
לשם קבלת תגמולים מביטוח לאומי במקרים בהם מדובר בפציעה ביום כיף או בפעילות גיבוש ו/או השתלמות מקצועית כלשהי, נקבע בפסיקה, כי יש להוכיח כי הפעילות אשר גרמה להתרחשות התאונה הינה פעילות נלוות לעבודה
התנאים המצטברים לצורך הכרה בתאונת עבודה
תאונת עבודה מוגדרת בחוק המוסד לביטוח לאומי. לפי הגדרה זו, חייבים להתמלא שני תנאים כדי שתאונה הנגרמת לעובד (שכיר, אבל גם עצמאי) תוכר כתאונת עבודה. ראשית, התאונה חייבת להתרחש תוך כדי העבודה, ושנית היא חייבת להתרחש עקב העבודה.
מה משמעות דרישות אלה? המשמעות היא, שלמעסיק חייב להיות קשר לפעילות אשר הובילה לתאונה. אם למשל, שיחקת פינג-פונג במהלך יום העבודה ונפגעת - זו לא תאונת עבודה (בהנחה שאינך מאמן טניס שולחן). ואם נשלחת ליום כיף או פעילות גיבוש במסגרת העבודה? במקרה כזה, אין תשובה חד-משמעית. עובד שנפגע ביום כיף יקבל כנראה פיצוי מביטוח לאומי, אבל תביעה שיגיש לבית המשפט בעניין עשויה להידחות. אם העובד הלך למשל לקיוסק ביום הכיף ונפל - ספק עד כמה יראו את המעסיק כאחראי לכך. לשם קבלת תגמולים מביטוח לאומי במקרים בהם מדובר בפציעה ביום כיף או בפעילות גיבוש ו/או השתלמות מקצועית כלשהי, נקבע בפסיקה, כי יש להוכיח כי הפעילות אשר גרמה להתרחשות התאונה הינה פעילות נלוות לעבודה. במידה שכן, יש לבדוק האם הפעילות הספציפית הייתה קשורה לפעילות הנלווית או במילים אחרות אם ישנה זיקה בין האירוע התאונתי והפעילות הנלווית.
ההגדרה של תאונת עבודה הורחבה, והיא כוללת גם תאונות המתרחשות מחוץ לכתלי מקום העבודה: על פי החוק, אם אתה נוסע או הולך למקום העבודה מביתך (או מהמקום שבו אתה לן, גם אם איננו ביתך) או חוזר ממנו ומתרחשת תאונה, זו תוכר כתאונת עבודה
תאונת עבודה - גם בדרך למקום העבודה וגם בדרך ממנו הביתה
ההגדרה של תאונת עבודה הורחבה, והיא כוללת גם תאונות המתרחשות מחוץ לכתלי מקום העבודה: על פי החוק, אם אתה נוסע או הולך למקום העבודה מביתך (או מהמקום שבו אתה לן, גם אם איננו ביתך) או חוזר ממנו ומתרחשת תאונה, זו תוכר כתאונת עבודה ותזכה אותך בפיצוי.
שאלה קריטית היא מה קורה, כאשר עובד מפסיק את פעולת החזרה לביתו, ונוקט יוזמה פרטית שאיננה קשורה למילוי חובותיו למעביד, למשל הולך לקנות סיגריות בדרך חזרה מהעבודה, ואז מעורב בתאונה. במקרה כזה, נראה שהתאונה לא תוכר כתאונת עבודה. בעצם ההליכה לקיוסק העובד סטה מהמסלול המוכר בחוק לצורך פיצוי, וניתק את הקשר הסיבתי בין התאונה לעבודה.
אם סטית מהמסלול בדרך לעבודה כדי ללוות ילד קטן לגן או למעון וביצעת תאונה - זו תיחשב לתאונת עבודה
הסעת הילד לגן ונסיעה לתפילת בוקר - חריגים שיוכרו כתאונת עבודה
איזו יוזמה פרטית של העובד לא תקטע את הרצף, כאשר הוא חוזר ממקום העבודה, ותיחשב לתאונת עבודה? דוגמה אחת לכך היא הסעת ילדים קטנים לגן או למעון. אם סטית מהמסלול בדרך לעבודה כדי ללוות ילד קטן לגן או למעון וביצעת תאונה - זו תיחשב לתאונת עבודה. הכוונה במקרה זה היא לילדים קטנים, שאינם יכולים להסתדר לבד ולהגיע למוסד החינוכי בעצמם.
דוגמה נוספת לסטייה מהמסלול, שמוכרת במסגרת החוק ואינה מנתקת את הקשר הסיבתי בין התאונה לעבודה, היא נסיעה לתפילה בבית הכנסת שבו נוהג העובד להתפלל בדרך לעבודה.
תאונת עבודה מאפשרת לניזוק לפעול בשני מישורים - להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, ובמקביל להגיש תביעה נזיקית נגד המעסיק או נגד מזיק אחר - אם הרשלנות איננה של המעסיק
את מי אפשר לתבוע כאשר נגרמת תאונת עבודה?
תאונת עבודה מאפשרת לניזוק לפעול בשני מישורים - להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, ובמקביל להגיש תביעה נזיקית נגד המעסיק או נגד מזיק אחר - אם הרשלנות איננה של המעסיק.
לדוגמה, אם הלכת לעבודה ונפלת לבור, תוגש על ידך תביעה למוסד לביטוח לאומי, ובמקביל תוגש תביעה נזיקית נגד הגורם שחפר את הבור ולא דאג לכסותו (בין אם זה העירייה, הקבלן האחראי וכו'). במקרה שתאונת העבודה היא תאונת דרכים, תוגש תביעה רגילה לביטוח הלאומי ותביעה נוספת נגד חברת הביטוח של הנהג, אם נגרמו נזקי גוף.
כאשר מוגשות במקביל שתי תביעות לביטוח הלאומי ולבית המשפט, כל פיצוי שיתקבל מהביטוח הלאומי ינוכה מהפיצוי שיתקבל בבית המשפט, על פי עיקרון הקטנת הנזק. במקרה שבו הפיצוי שיתקבל מהביטוח הלאומי יהיה גבוה מזה שיתקבל בבית המשפט, הפיצוי האחרון יבלע לתוכו.
לא רבים יודעים, אך לעניין זה קיים חריג, כשהמזיק איננו המעסיק (אלא למשל עירייה). במקרה כזה, התובע יקבל 25% מערך הפיצוי שנפסק בבית המשפט - גם אם הוא נמוך מזה שקיבל מהביטוח הלאומי. לדוגמה: אם הביטוח הלאומי קבע שמגיע לעובד פיצוי של מיליון שקל, ובבית המשפט נפסקו לו 800 אלף שקלים מהעירייה, יקבל העובד פרט למיליון השקלים עוד 200 אלף שקלים (25% מערך הפיצוי בבית המשפט).
הפיצוי הראשוני שיכול להינתן מהביטוח הלאומי הוא דמי פגיעה. מדובר בתשלום על הפסד של עד 90 ימי עבודה לאחר התאונה. הפיצוי ישולם על בסיס של 75% משכרו של העובד
איזה פיצוי ניתן על ידי הביטוח הלאומי במקרה של תאונת עבודה?
הפיצוי הראשוני שיכול להינתן מהביטוח הלאומי הוא דמי פגיעה. מדובר בתשלום על הפסד של עד 90 ימי עבודה לאחר התאונה. הפיצוי ישולם על בסיס של 75% משכרו של העובד.
בהמשך לכך, אם העובד עדיין אינו יכול לעבוד, הוא יכול להגיש תביעה לביטוח הלאומי לקביעת דרגת נכות בעבודה, שלאחריה הוא יזומן לוועדה רפואית שתקבע אם יש לו נכות זמנית, קבועה או זמנית וקבועה (כלומר, יקבעו לו אחוזי נכות זמניים לתקופה מסוימת, ולאחר מכן אחוזי נכות קבועים). במידה שתיקבע לעובד נכות קבועה בשיעור של פחות מ-20% ישולם לו מענק נכות, שהינו סכום חד פעמי. במידה שסכום הפיצוי יעלה על 20%, תשולם לו קצבה חודשית קבועה.
כשמגיעים לקבל טיפול רפואי (בין אם זה במד"א, בקופת חולים או בבית החולים) חשוב לבקש לסווג את האירוע כתאונת עבודה, ולומר שהוא התרחש בעבודה
טיפים חשובים לצורך מיצוי הזכויות של נפגעי תאונת עבודה
1. תיעוד, תיעוד, תיעוד - חיוני לשמור את כל החומר הנוגע לטיפול ולתאונת העבודה.
2. סיווג התאונה כתאונת עבודה - כשמגיעים לקבל טיפול רפואי (בין אם זה במד"א, בקופת חולים או בבית החולים) חשוב לבקש לסווג את האירוע כתאונת עבודה, ולומר שהוא התרחש בעבודה. אם מדובר בתאונת דרכים שהתרחשה בדרך לעבודה, קריטי לציין זאת.
3. בדיקה שכל הפרטים נכונים - יש להקפיד להחתים את המעסיק על הטפסים הרלוונטים (טופס ב"ל 211 שבו מבקשים מהביטוח הלאומי דמי פגיעה וטופס ב"ל 250 שבמסגרתו נדרש המעסיק למלא את פרטי התאונה, לציין שהוא מכיר בה, ולפרט איך התרחשה. חשוב לוודא שכל הפרטים המופיעים בטפסים אלה נכונים, מהתאריך ועד תפקיד העובד.
