מטרת ההסדרה של קניין רוחני וזכויות יוצרים היא לאזן בין הצורך לעודד יוזמות, יצירתיות והמצאות מצד פרטים, חברות וארגונים, לבין הצורך שכלל החברה תהנה בצורה מיטבית מהמצאות, יצירות ויוזמות אלה. בשל הצורך לאזן עלינו לתגמל את היוצרים והממציאים במתן תקופות זמן שבהן ההנאה הכלכלית מהיצירות תהיה בלעדית שלהם לבין שחרור היצירות לטובת כלל החברה בזמן סביר, והכל באופן הגיוני ועקבי.
ההגיון העומד מאחורי החקיקה והפסיקה בנושאי קניין רוחני הוא ביצירת איזון בין הזכויות הקנייניות שאנו, כחברה, רוצים להעניק לממציא, ליוצר או לאמן, לבין הרצון בטובת הכלל, והאפשרות שהמצאות טכנולוגיות ועיצוביות ויצירות תרבותיות שונות יהפכו ברבות הזמן לנחלת הכלל.
טובת הכלל, לאור היגיון זה, היא לא רק האפשרות לשימוש חופשי בהמצאות ויצירות אמנותיות בעבור זמן. מתוקף ההגנה על זכויות הקניין הרוחני עצמן שאנו מעניקים ליוצרים וממציאים, אנו, כחברה, נהנים ומעודדים אמנים ויזמים ליצור יצירות והמצאות תרבותיות, חברתיות ותעשייתיות התורמות לחברה ולאנושות כולה.
קניין רוחני הוא הזכויות הקנייניות והמוסריות שיש לכל אדם בדברים שהוא מייצר שהם אמנותיים, עיצוביים, חדשניים וכד', בין אם מדובר ביצירי כפיים, יצירי רוח, חפצים אמנותיים ובין אם מדובר במוצרים תעשייתים או בטכנולוגיות ועיצובים שונים
מהו קניין רוחני?
קניין רוחני הוא הזכויות הקנייניות והמוסריות שיש לכל אדם בדברים שהוא מייצר שהם אמנותיים, עיצוביים, חדשניים וכד', בין אם מדובר ביצירי כפיים, יצירי רוח, חפצים אמנותיים ובין אם מדובר במוצרים תעשייתים או בטכנולוגיות ועיצובים שונים. כך, במידה שהמצאנו מכונה חדשה שיש בה ייחוד טכנולוגי, כתבנו שיר או הטבענו חותם עיצובי ייחודי, הזכויות הקנייניות והאחרות בהם הן שלנו, כיוצרים, לתקופת זמן מסויימת.
קיימות שתי קטגוריות עיקריות של קניין רוחני - הראשונה היא של תוצרים, חידושים והמצאות שיש לעגן את הזכות עליהם ברישום במשרד הפטנטים, והשנייה של קניין רוחני שלא ניתן לעגן ברישום, וזוכה להגנה בחסות החוק.
מהו קניין רוחני שניתן לעגן ברישום במשרד הפטנטים?
קניין רוחני שאת הזכויות עליו יש לעגן באמצעות רישום נחלק ל3 סוגים עיקריים - מדגמים, סימני מסחר, פטנטים.
מדגמים הם כל מוצר - בין אם תעשייתי ובין אמנותי, עיצובי או עיטורי - שיש בו תועלת או הנאה אסתטית, שלא נראה, נרשם או פורסם קודם לכן
מהי ההגנה על קניין רוחני באמצעות רישום כמדגמים?
מדגמים הם כל מוצר - בין אם תעשייתי ובין אמנותי, עיצובי או עיטורי - שיש בו תועלת או הנאה אסתטית, שלא נראה, נרשם או פורסם קודם לכן. השימוש במדגמים נפוץ ביותר, למשל, בשוק האלומיניום, שם נרשמים סוגים שונים של פרופילי אלומיניום כמוצר בר הגנה כקניין רוחני. בנוסף, ניתן כך לרשום עיטורים על אריחי קרמיקה או על מוצרי טקסטיל כמדגמים. דוגמה ידועה היא הכלבלב המוטבע על אחד מסוגי נייר הטואלט המוכרים, שרשום כמדגם מוגן כקניין רוחני.
הגדרת המוצרים שניתן לרשמם כמדגמים משתנה עם התקדמות הזמן והפסיקה בנושא. כך, למשל, אם בעבר כל פרופיל אלומיניום קיבל הגנה - בין אם בשל החידוש הפונקציונלי שבו ובין אם בשל החידוש העיצובי, הרי שכיום הדגש בהכרה בפרופיל אלומיניום חדש כזכאי להגנה כמדגם שיש בו קניין רוחני, מושם על החדשנות העיצובית שלו, בנפרד מהחידוש הפונקציונלי, שעל פי רוב כבר לא יזכה להגנה כזו.
בהגדרת הזכאות להגנה תחת רישום כמדגם יש חשיבות גם לקטגוריה שבה ניתנת ההגנה. כלומר, בעוד שעיטור הכלבלב זוכה להגנה בהקשר של מוצרי נייר טואלט, הוא אינו רלבנטי בהקשרים אחרים.
אגד הזכויות של מי שרשם מוצר או עיטרו כמדגם כולל, בין השאר, זכויות במכירת העיצוב, שימוש בו, שימוש על מוצרים נוספים, שינוי שלו ועוד. ההגנה הניתנת תחת רישום כמדגם קצובה ל-5 שנים. ניתן להאריכה לשתי תקופות נוספות של חמש שנים, אך לאחר 15 שנה היא מוסרת, והמדגם הופך לנחלת הכלל.
ההגנה על קניין רוחני תחת סימן מסחר היא למשך 10 שנים, וניתן להאריכה מחדש כל עשר שנים לתקופה בלתי מוגבלת, כל עוד היוצר ממשיך בייצור ומשלם את האגרה המתאימה לרשם
מהי ההגנה על קניין רוחני באמצעות רישום סימן מסחר?
מטרתו של סימן מסחר היא ליצור קשר בין מוצר לבין מי שייצר אותו. סימנים מסחריים התחילו, היסטורית, בעיקר סביב סימון מוצרי בריאות ומזון שייתכן שיש בהם סכנה, כמו תרופות או מזון לתינוקות. במקרים כאלה נוצר צורך צרכני מובהק לזיהוי מובחן בין יצרן למוצר, כך שהצרכן ידע שהוא קונה מוצר מיצרן שאפשר לסמוך עליו.
בעבור הזמן התפשט רישום סימני מסחר הלאה לחברות ותאגידים שהיו מעוניינים שצרכנים ידעו שמוצריהם נוצרו על ידם. תרבות המותגים של ימינו - בכל תחומי החיים, מאופנה ועד לכלי רכב, ממוצרי קוסמטיקה ועד למזון - מושתתת על סימן המסחר, על האפשרות להבדיל בין מוצרים המיוצרים על ידי חברות שונות. חברות משקיעות ממון רב ביצירת מוניטין, והן מעוניינות כי הלקוחות ידעו לזהות את מוצריהן ולהשקיע בהם משאבים נוספים כתוצאה מהשם והמוניטין שנוצרו. עולם השיווק מתבסס במידה רבה על מותגים ידועים שהצרכן מוכן לשלם עליהם ערך נוסף.
סימן מסחר ניתן לרשום גם אחרי שהמוצר או החברה פורסמו כבר, ואין צורך להקדים רישום ליציאה לשוק. ההגנה על קניין רוחני תחת סימן מסחר היא למשך 10 שנים, וניתן להאריכה מחדש כל עשר שנים לתקופה בלתי מוגבלת, כל עוד היוצר ממשיך בייצור ומשלם את האגרה המתאימה לרשם.
סימן מסחר רשום יכול להיות לוגו של חברה, אך גם צבע, ריח או אריזה שמזוהים עמה. כך, למשל, האריזה ואף ציור התינוק של במבה, מוגנים כסימן מסחר וכך גם האריזה של פררו רושה - כל מי שקונה מוצרים אלו, יודע לפי האריזה מי היצרן של המוצר ואילו ערכים ומוניטין מקושרים אליו.
אגד הזכויות שסימן מסחר כולל נוגע לכל שימוש בסימן לצורך מכירת מוצרים שונים. מכאן נובעות מרבית תביעות הזיוף המגיעות לבתי המשפט בעניין סימן מסחר - שימוש בסימן מסחר על מוצרים שלא יוצרו על ידי בעלי הסימן.
הגנה באמצעות רישום פטנט מוענקת למוצרים שיש בהם התקדמות טכנולוגית או המצאתית שלא היו קיימים קודם. מדובר בתחום רחב ביותר של אפשרות לרישום פטנטים בשדות שונים
מהי ההגנה על קניין רוחני באמצעות פטנטים?
הגנה באמצעות רישום פטנט מוענקת למוצרים שיש בהם התקדמות טכנולוגית או המצאתית שלא היו קיימים קודם. מדובר בתחום רחב ביותר של אפשרות לרישום פטנטים בשדות שונים, לרבות אך לא רק, המצאות תעשיתיות, רפואיות וחקלאיות. דוגמאות ידועות להתקדמות טכנולוגית והמצאתית שנרשמו עליהן פטנטים הן של הרובוט המנקה בריכות ושל האופן שבו פעלה המחט במכונת התפירה האישית. יחד עם זאת, לא על כל המצאה ניתן לרשום פטנט ויש לברר זאת היטב באמצעות פנייה לייעוץ משפטי.
ההגנה הניתנת תחת רישום כפטנט מוגבלת גם היא בזמן, למשך 20 שנה. לאחר 20 שנה מוסרת ההגנה, והפטנט הופך לנחלת הכלל. אגד הזכויות תחת הרישום כפטנט נוגע גם לשימוש בו, וכולל, בין השאר, מכירה, עיצוב מחדש, שכפול, העתקה, השכרה, יצור וכד'.
לא כל יצירה זוכה להגנת החוק כקניין רוחני. על מנת לזכות בהגנה צריך, לפני הכל, שהיוצר שלה יוכיח שהוא היוצר המקורי וכי לא מדובר בהעתקה או בניכוס שלא לפי הדין
מהו קניין רוחני שאינו בר רישום ומה ההגנה שהוא זוכה לה?
קניין רוחני שאינו בר רישום נוגע ל-4 קטגוריות של יצירות אמנותיות ותרבותיות - אמנותית, ספרותית, דרמטית ומוזיקלית. קניין רוחני כזה מוגן תחת חוק זכות יוצרים התשס"ח-2007. אין צורך לעשות דבר בכדי לזכות בהגנת החוק במקרה זה - מרגע שאדם יוצר ומפרסם יצירה העולה כדי יצירה בת הגנה באחת מהקטגוריות הללו, הוא זוכה להגנה א-פריורי כבעל זכויות היוצרים שלה, ואינו נדרש לרשום אותה.
לא כל יצירה זוכה להגנת החוק כקניין רוחני. על מנת לזכות בהגנה צריך, לפני הכל, שהיוצר שלה יוכיח שהוא היוצר המקורי וכי לא מדובר בהעתקה או בניכוס שלא לפי הדין. בנוסף, על היצירה להיות מקובעת באופן כלשהו - בין בכתיבה, בהקלטה, בהדפסה או בדרכים אחרות - והיא חייבת להיות יצירתית ומקורית, או שהושקעו בה יצירתיות ומקוריות. ישנם סטנדרטים נוספים הקבועים בחוק הישראלי, ביניהם שהיוצר היה אזרח או תושב ישראל בזמן שיצר את היצירה.
מדובר בדברים מורכבים. למשל, לא תמיד ניתן לחרוץ בקלות האם ביצירה שנטען לגביה כי היא מפרת זכויות יוצרים אכן יש הפרה ומדובר בהעתקה, או שמדובר רק במקרה של השראה. שאלות משפטיות רבות קשורות גם לצורך להוכיח שהושקעו יצירתיות ומקוריות בתוצר כדי לזכות בהגנה כקניין רוחני. כך, למשל, ייתכן שאדם צילם חוג ריקוד ואז עירייה כלשהי עשתה שימוש בצילום זה כדי לפרסם חוגים שלה. אם הדבר יגיע לדיון משפטי, העירייה עשויה לטעון כי הצלם צילם את הצילום באופן אקראי ולא מכוון, וללא השקעת מאמץ, בעוד שהצלם יבקש להוכיח שהושקעה מחשבה בנושאים כמו קומפוזיציה של הצילום וברירת הפרטים.
האם יש דברים או מוצרים שלא ניתן להגדירם מראש כקניין רוחני?
העולם גדול ורחב וכמובן שיש בו דברים רבים שגם אם אפשר לטעון לגביהם כי נוצרו יש מאין, אינם ניתנים להגנה כקניין רוחני, לרבות, אך לא רק: רעיונות שלא יושמו, תהליכים ושיטות ביצוע (כמו שיטות דיאטה), עובדות ונתונים, חדשות היום ועוד ועוד.
לסיכום, מומלץ ביותר ליוצרים, ממציאים, מעצבים ומפתחים ללמוד ולהכיר את הזכויות שלהם ולהיעזר בייעוץ משפטי בתחום הן בשאלות של מהות הזכויות ועיגון זכויות ברישום והן בשאלות של תביעה על הפרת זכויות, מניעת הפרה מראש או רצון להימנע מהפרה. גם כשמעוניינים לשתף את הקניין הרוחני, לדוגמא באמצעות שיתוף פעולה עסקי או בעזרת רישיון שימוש בקניין רוחני, כדאי מאד להתייעץ עם עורך דין שיש לו ניסיון וידע בתחום , שכן יש להבין אילו גבולות כדאי וצריך לשים על השימוש וכיצד להמנע מרישיון יתר. ניהול זכויות היוצרים כדאי שיתנהל במסגרת תכנית עסקית כדי להבין את ההשקעות והרווחים הכרוכים בהגנה על קניין רוחני.
* השתתף בהכנת הכתבה - יותם בן מאיר, כתב זאפ משפטי
