הסדרי ראיה של סבים - סקירה

דיני המשפחה הוא תחום משפט מקיף מאוד, ויש אומרים הדינמי והמקיף ביותר מכל תחומי המשפט.
שאלות הנוגעות בזכות הסבים להיות בקשר עם נכדיהם הן שאלות מעניינות, כאשר התשובות לגביהן היו משתנות לו הייתם שואלים אותן לפני עשרים שנים, עשר שנים, או היום, הכל עקב הדינמיות של הדין והפסיקה.

עניין הסדרי ראיה של סבים עולה בעיקר, אך לא רק, במקרים שבהם הורה נפטר והסבים רוצים להמשיך להיות בקשר עם הנכדים. 
פעמים רבות, במסגרת הליכי הגירושין, ההורים של כל צד מתגייסים לטובתו וכך נוצרים "מחנות".

לכן, כשאחד הצדדים נפטר, ההורה הנותר לפעמים לא בקשר עם הורי בן/בת זוגו לשעבר, או שאינו בקשר טוב מספיק עמם, וכך נוצר מצב עגום שבו הילדים מאבדים גם את ההורה וגם את הסבים. 

מקרים נוספים בהם עומדת שאלת זכות הסבים, הם מקרים שבהם ההורים ניתקו את הקשר בין הנכדים לסבים מסיבות אידיאולוגיות/ פוליטיות, חזרה בתשובה/בשאלה, מקרים בהם אחד ההורים חולה, או נעדר או עבר לחו"ל או נמצא במקום שלא מאפשר לו לממש את הורותו ולהיות עם הקטינים (למשל: הורה שנשלח לבי"ח פסיכיאטרי, או לבית הסוהר) וכו'.

במקרים של סכסוך שאינו כרוך במות מי מההורים הסוגיה מורכבת יותר: סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית מעניק להורים, האפוטרופוסים של הקטינים, זכות מלאה לקבוע את יחסיהם עם הסביבה לרבות יחסיהם והקשר שלהם, או אי-הקשר שלהם עם הסבים

האם קיימת לסבים זכות מהותית-חוקית להיות בקשר עם נכדיהם?

בחוק הישראלי יש התייחסות מפורשת לזכותם של סבים להתראות עם נכדיהם, במקרה של סכסוך בין הצדדים, רק במקרה של מות אחד מההורים: סעיף 28א, לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, תשכ"ב-1962- זכותם של הורים שכולים (תיקון מס' 4)  תשל"ו-1975 (תיקון מס' 17) תשע"ב-2012: "מת הורה של קטין, רשאי בית המשפט, אם ראה שהדבר הוא לטובת הקטין, להחליט בבקשת הורי המת בעניין הקשר בינם ובין הקטין".

במקרים של סכסוך שאינו כרוך במות מי מההורים הסוגיה מורכבת יותר: סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית מעניק להורים, האפוטרופוסים של הקטינים, זכות מלאה לקבוע את יחסיהם עם הסביבה לרבות יחסיהם והקשר שלהם, או אי-הקשר שלהם עם הסבים, וקובע, כי אמנם לסבים יש זכות אנושית להיות בקשר עם נכדיהם, אך בכפוף לזכות החזקה יותר של ההורים - לגדל ולחנך את ילדיהם לפי תפיסתם ומבלי שלסבים תהא זכות להתערב. 

מנגד עומדת התפיסה, שהקשר בין הנכדים לסבים הוא קשר מהותי וחשוב, שמיטיב עם כל הצדדים ובעיקר עם הקטינים, והרי תפקידו של בית המשפט הוא לראות לנגד עיניו את טובת הקטינים. 

בקשה ליישוב סכסוך והקשר בינה ובין הסדרי ראיה של סבים

בשנת 2012 הוכנס תיקון מס' 17 לחוק (בקשה בעניין קשר בין קטין ובין הורי הוריו - תיקון תשע"ב-2012, סעיף 28ב),  שקובע כי סבים רשאים להגיש לבית המשפט בקשה ליישוב סכסוך בינם ובין הורי הקטין, כדי לקבוע דרכי התקשרות עם הקטין שיטיבו עמו. עוד קובע הסעיף, כי במידה שהצדדים לא יגיעו להסכמה, הסבים רשאים להגיש תביעה בבית המשפט. לפי לשון החוק: "(א) בית המשפט רשאי, אם ראה שהדבר הוא לטובת הקטין, להחליט בבקשת הורי הוריו בעניין הקשר בינם ובין הקטין. (ב) בקשה לפי סעיף זה ולפי סעיף 28א תוגש לבית המשפט בדרך של בקשה ליישוב סכסוך ותופנה ליחידת הסיוע שבבית המשפט; שר המשפטים יקבע הוראות בעניין דרך הגשת הבקשה והדיון בה". 

התיקון הזה פתח את הדלת לסבים שמעוניינים להיות בקשר עם נכדיהם, אך בסופו של יום, ההחלטה ניתנת כמובן לבית המשפט בכל מקרה לגופו, לפי הנסיבות.

בתביעה להסדרי ראיה/זמני שהות שמגישים סבים, לא רצון/זכויות הסבים הם אלו שצריכים להיות מודגשים ואשר להם ינתן מירב המשקל, אלא ביהמ"ש יבחן כמה ההסדרים מיטיבים וייטיבו עם הקטין

מהם שיקולי בית המשפט בקבלת ההחלטה לגבי הקשר של הילדים עם הסבים?

סבים רבים טוענים בפני בית המשפט ש"מגיע להם לראות את נכדיהם". 

בתביעה להסדרי ראיה/זמני שהות שמגישים סבים, לא רצון/זכויות הסבים הם אלו שצריכים להיות מודגשים ואשר להם ינתן מירב המשקל, אלא ביהמ"ש יבחן כמה ההסדרים מיטיבים וייטיבו עם הקטין. 
במידת המאזניים, נלקחים בחשבון פרמטרים נוספים כגון: האם יגרם נזק להכניס סב לחיים של הנכדים (למשל סב חילוני לנכדים שהוריהם או אחד מהוריהם חזר בתשובה ולא רוצה שהילדים יהיו חילוניים), האם יש תקשורת יש בין הסבים להורה הנותר, שתאפשר מעבר של הילדים בין המשמורן לסבים ברמה הפרקטית (למשל כאשר ישנם מקרי אלימות), ועוד. 

בתיקים כאלה יש סבירות גבוהה שביהמ"ש יבקש תסקיר משירותי הרווחה, שמטרתו להעריך את נחיצות זמני השהות עבור הקטינים, אל מול הנזקים שעלולים להיגרם (יתרונות אל מול חסרונות), תוך בחינת הקשר בין הסבים לנכדים, מידת החום, הביטחון, האהבה, הסבלנות והערך המוסף שמעניקים הסבים לנכדים.  

שיקול מרכזי ביותר שנלקח בחשבון, הוא, מה היתה מידת המעורבות של הסבים בטרם יציאת ההורה מחיי הקטינים (כאמור בשל הפטירה, אשפוז, מחולה, מעבר לחו"ל, כליאה וכיו"ב) ועד למועד הבקשה

מידת מעורבות הסבים טרם הניתוק מהנכדים

שיקול מרכזי ביותר שנלקח בחשבון, הוא, מה היתה מידת המעורבות של הסבים בטרם יציאת ההורה מחיי הקטינים (כאמור בשל הפטירה, אשפוז, מחלה, מעבר לחו"ל, כליאה וכיו"ב) ועד למועד הבקשה, והמעורבות בת שני פרמטרים עיקריים: 

אינטנסיביות הקשר: האם הסבים והנכדים נפגשו אחת לחצי שנה, כל יום, או 3 פעמים בשבוע? 

טיב הקשר: ככל שהקשר היה הדוק יותר, ושהקשר היטיב עם הקטינים, כך סיכויי התביעה להצליח עולים. 

כמובן שיבחנו גם נסיבות כמו רצון הקטינים, סיבת ניתוק הקשר, סירוב ההורה הנותר וסיבת סירובו, תנאי המגורים והשהות שיכולים להציע הסבים, יכולת הטיפול שלהם בקטינים, יכולת הקטינים להכיל ולקבל את ההסדרים/זמני השהות, מרחק המגורים, ועוד משתנים

משתנים נוספים שבית המשפט ושרותי הרווחה יבחנו

כמובן שיבחנו גם נסיבות כמו רצון הקטינים, סיבת ניתוק הקשר, סירוב ההורה הנותר וסיבת סירובו, תנאי המגורים והשהות שיכולים להציע הסבים, יכולת הטיפול שלהם בקטינים, יכולת הקטינים להכיל ולקבל את ההסדרים/זמני השהות, מרחק המגורים, ועוד משתנים אשר ישפיעו על טיב זמני השהות אשר עתידים להקבע.

בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014, גם תביעה של סבים לקשר עם נכדיהם, כזו צריכה להיפתח בבקשה לישוב סכסוך, וניסיון ליישב את הסכסוך מחוץ לכתלי בית המשפט

ניסיון ליישוב סכסוך לפני פניה לבית המשפט

בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014, גם תביעה של סבים לקשר עם נכדיהם, צריכה להיפתח בבקשה לישוב סכסוך, וניסיון ליישב את הסכסוך מחוץ לכתלי בית המשפט.
יצוין, כי הח"מ יצג בתיקי הסדרי ראיה של סבים והכתוב בכתבה זו מתמצת את נסיונו.

כך למשל, היה תיק בו ייצג הח"מ בעל-אבא בהליכי גירושים קשים מאוד, שכללו נתק חזק בין המשפחות (עניין ה"מחנות" שהוזכר מעלה), לרבות בין הסבים. המשמורת היתה משותפת בעלת זמני שהות שווים בין האב לאם. במהלך ההליכים נפטר הבעל בפתאומיות, והותיר אחריו 3 קטינים שהיו קשורים מאוד לסבים, והתראו איתם בתכיפות גבוהה טרם פטירת האב, כשלוש פעמים בשבוע. 

לאחר מות האב נוצרו חילוקי דעות בין האם להורי האב מסיבות שונות, והאם ניתקה את הקטינים מהסבים מצד האב על אף הקשר הטוב וההדוק שהיה בין הקטינים לסבים מצד האב טרם פטירת אביהם. 

במקרים מסויימים ניתן אף להמנע להליכים משפטיים, למשל:

בשם הסבים - הורי האב המנוח, משרדו של הח"מ כתב מכתב לאם (שהיתה מיוצגת), ובו הוסבר שטובת הילדים היא, כי הסבים יחזרו להיות מעורבים בחייהם כפי שהיו טרם פטירת האב, וכי הסבים רוצים בטובת הילדים ואוהבים אותם. הודגש, כי הילדים מתגעגעים לסבים והם לילדים, ובמקום להתנגח, כדאי לתת להם להפגש עם הסבים, מה גם שהדבר יעזור לאם מבחינת זמנים, חופש ועזרה נוספת הקשורה לגידול הילדים. 

בעקבות המכתב, הסכימה האם לחדש את הקשר בין הסבים לנכדים, ונקבעו להם זמני שהות פעמיים בשבוע וכן שבת אחת לחודש. 

 

* לעו"ד איתן שלו סולקין נסיון בניהול תיקי הסדרי ראיה/זמני שהות בכלל ותיקי הסדרי ראיה של סבים, ואף הליכים שמתנהלים כעת, אך בשל היותם במסגרת "דלתיים סגורות", יש מניעה לפרסמם.