תביעת רשלנות רפואית היא הרפתקה לא פשוטה, שצריך לשקול ברצינות אם לצאת אליה. לאדם המבקש להגיש תביעה כזאת יכולות להיות טענות קשות נגד המוסד הרפואי או הרופא שטיפל בו, אבל אם לא יפעל בזהירות, הוא עלול להתחרט מאוחר יותר.
שאלות כמו טיב הטיפול שקיבל החולה, השיקולים שנלקחו בחשבון במהלך הטיפול בו, ומידת הסטייה מהסטנדרטיים הרפואיים המקובלים, קריטיות כדי לקבוע אם ניתן לתרגם את תחושת חוסר הצדק של המטופל לתוצאה המשפטית הרצויה.
בשורות הבאות ננסה לצלול אל עולם הרשלנות הרפואית: מתי כדאי לבחון הגשת תביעה נגד רופא או מוסד רפואי על רשלנות, עם מי מומלץ להתייעץ קודם לכן, וכיצד יש לנהל תביעות מסוג זה.
רשלנות רפואית היא סיטואציה שבה רופא עושה מעשה כלשהו או נמנע מלעשות מעשה כלשהו, תוך סטייה מהסטנדרטים הרפואיים המקובלים באותן נסיבות, וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק
מהי רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית היא סיטואציה שבה רופא עושה מעשה כלשהו או נמנע מלעשות מעשה כלשהו, תוך סטייה מהסטנדרטים הרפואיים המקובלים באותן נסיבות, וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק.
תביעות רשלנות רפואית מגוונות מאוד, ויכולות לנבוע למשל מאי קבלת הסכמה מדעת לטיפול רפואי, אבחון כושל, או ביצוע רשלני של הליך רפואי.
חשוב להבהיר - לא כל אימת שטיפול רפואי אינו מצליח או שנגרם סיבוך כלשהו הדבר יעלה כדי רשלנות רפואית, אולם כאשר נגרם נזק - זוהי סיבה טובה לבחון את האפשרות, כי אכן מדובר ברשלנות רפואית ולזכות בפיצוי בגין הנזק
אילו אינדיקציות יכולות להיות לרשלנות רפואית?
האינדיקציה הראשונה לבירור האם הטיפול שניתן היה רשלני, הינה כאשר נגרם למטופל נזק בעקבות הטיפול הרפואי. חשוב להבהיר - לא כל אימת שטיפול רפואי אינו מצליח או שנגרם סיבוך כלשהו הדבר יעלה כדי רשלנות רפואית, אולם כאשר נגרם נזק - זוהי סיבה טובה לבחון את האפשרות, כי אכן מדובר ברשלנות רפואית ולזכות בפיצוי בגין הנזק.
אינדיקציה נוספת לבירור הינה כאשר תוצאת הטיפול הרפואי שונה מזו שציפה לה המטופל. בטרם ניתן טיפול רפואי, הרי שקודם לכך תתקיים לרוב פגישת ייעוץ בה מוסברים למטופל המהות של הטיפול, חלופות אפשריות לטיפול, הסיבוכים והסיכונים הכרוכים בטיפול וכן תוצאותיו הצפויות. באופן טבעי, הדבר יוצר אצל המטופל ציפייה לדרך בה יתנהלו הדברים ולתוצאות המיוחלות מאותו טיפול. כאשר משהו במהלך הטיפול ו/או בסיומו אינו תואם ציפייה זאת - הדבר יהווה אינדיקציה נוספת לפניה לבירור האם הטיפול שניתן היה טיפול רשלני.
פעמים רבות, המטופל חש שמשהו במהלך הטיפול הרפואי לא היה ראוי, בין אם בשלב הייעוץ שקדם לטיפול, ובין אם במהלך הטיפול עצמו. אותה תחושה מביאה אותו לברר האם הטיפול שניתן לו היה טיפול רשלני. דוגמאות בולטות לכך ניתן למצוא בתחום הכירורגיה הפלסטית, כאשר מטופל מגיע לפגישת ייעוץ וזו מתנהלת ע"י יועצת חסרת הכשרה ולא על ידי הרופא בעצמו (דבר המנוגד לדין), או כאשר במהלך פגישת הייעוץ כלל לא מדברים על הסיבוכים הכרוכים בטיפול - ולפעמים מדובר בסיבוכים משמעותיים אותם המטופל לא לקח בחשבון בטרם החליט על ביצוע הטיפול, או כאשר מוצגות לאותו המטופל אך תוצאות מצוינות של התהליך בכדי לשכנע אותו לבצע את הטיפול, ולא מדברים כלל על העובדה כי יתכן שהטיפול יכשל ולא ישיג את התוצאות להן מייחל המטופל. תמרור אזהרה נוסף עשוי לצוץ בעת החתמה על הסכמה מדעת לביצוע הטיפול. לעיתים מי שמחתים את המטופל על הטפסים הוא יועץ ולא רופא (כנדרש בדין).
ראשית, יש לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית ולספר לו את הסיפור אודות הטיפול הרפואי שניתן לו או שנמנע ממנו. מכאן ואילך עורך הדין צריך לפעול: לאסוף את החומרים הדרושים מהמוסדות הרפואיים הרלוונטיים, לבחון את החומר
מה צריך לעשות אדם השוקל להגיש תביעת רשלנות רפואית?
ראשית, יש לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית ולספר לו את הסיפור אודות הטיפול הרפואי שניתן לו או שנמנע ממנו. מכאן ואילך עורך הדין צריך לפעול: לאסוף את החומרים הדרושים מהמוסדות הרפואיים הרלוונטיים, לבחון את החומר. עו"ד שזהו תחום עיסוקו יוכל פעמים רבות כבר בשלב זה להביע עמדה ראשונית האם יש "קייס" או לא.
בשלב הבא יפנה עורך הדין להתייעצות ראשונית עם מומחה רפואי רלוונטי, שייתן חוות דעת ראשונית לגבי האירוע. במידה שחוות הדעת יכולה לבסס רשלנות, משלימים אותה לחוות דעת ערוכה כדין, שאותה מגישים לצד התביעה (הגשת חוות דעת מטעם מומחה רפואי הכרחית על פי סדרי הדין על מנת להוכיח טענות שברפואה).
אי אפשר לקבוע אמת מידה אחת באשר לשאלה מהי פעולה רשלנית של רופא. השאלה היא תמיד שאלה של סבירות - האם רופא סביר באותו תחום היה נוהג באותו אופן
מדוע חשוב להיוועץ בעורך דין בתחילת הדרך?
עורך דין יעשה שימוש במידע שצבר לאורך השנים, ועל ידי התייעצות עם המומחה הרפואי הרלוונטי יבדוק אם השיקולים הרפואיים שננקטו היו מקובלים, אם הציוד שבו נעשה שימוש התאים לטיפול, ואם הרופא סטה מהסטנדרטים המקובלים של רופא סביר והתרשל.
לכל טיפול יש שיקולים אחרים, ולכל תחום רפואי יש סטנדרטים אחרים. אי אפשר לקבוע אמת מידה אחת באשר לשאלה מהי פעולה רשלנית של רופא. השאלה היא תמיד שאלה של סבירות - האם רופא סביר באותו תחום היה נוהג באותו אופן.
הריון ולידה - תביעות שאינן בהכרח הנפוצות ביותר, אך זוכות לתהודה רבה, משום ששיעור הפיצוי בהן גבוה (ילד שנולד עם מום וכל חייו נפגעו, זוכה לרוב לפיצוי גבוה). חלק מתביעות אלה נוגעות לרשלנות באבחון במהלך ההיריון, וחלק אחר לנזק שנגרם במהלך הלידה
תחומים בהם נפוצות תביעות רשלנות רפואית
פלסטיקה - תביעות רבות מוגשות בגין ניתוחים פלסטיים שלא עלו יפה. למשל, ניתוח להגדלת/ הקטנת חזה, ביצוע מתיחות פנים וניתוחי אף.
טיפולי שיניים - גם תחום זה גדוש בתביעות, כאשר במקרים רבים מוגשות התביעות בגין טיפולים שיקומיים באמצעות שתלים, שפעמים רבות מסתבכים וגורמים לנזקים גדולים.
הריון ולידה - תביעות שאינן בהכרח הנפוצות ביותר, אך זוכות לתהודה רבה, משום ששיעור הפיצוי בהן גבוה (ילד שנולד עם מום וכל חייו נפגעו, זוכה לרוב לפיצוי גבוה). חלק מתביעות אלה נוגעות לרשלנות באבחון במהלך ההיריון, וחלק אחר לנזק שנגרם במהלך הלידה.
כאשר הטיפול ניתן באופן פרטי, לרוב יש לתבוע את הרופא המטפל, אולם כאשר הטיפול ניתן בבית חולים במסגרת ציבורית, אזי על פי רוב, יש להגיש את התביעה נגד המוסד הרפואי הרלוונטי
נגד מי צריך להגיש את תביעת הרשלנות הרפואית?
השאלה את מי צריך לתבוע תלויה בנסיבות הטיפול. זוהי שאלה מקצועית עליה ישיב עורך הדין המייצג. כאשר הטיפול ניתן באופן פרטי, לרוב יש לתבוע את הרופא המטפל, אולם כאשר הטיפול ניתן בבית חולים במסגרת ציבורית, אזי על פי רוב, יש להגיש את התביעה נגד המוסד הרפואי הרלוונטי.
השאלה אם להגיש תביעה אישית נגד הרופא המטפל תלויה, כמובן, גם במוטיבציה של התובע - אם הוא מעוניין לתבוע את הרופא אישית. בהקשר זה יש לציין, כי יש להיזהר מהגשת תביעה נגד גורם כלשהו שלא לצורך, היות שתובע שלא יצליח להוכיח את תביעתו כנגד נתבע מסוים, עלול לשאת בהוצאות הנתבע בסופו של ההליך.
תביעת רשלנות רפואית היא תביעה שיש בצדה לא מעט הוצאות, בהן עלות איסוף החומר הרפואי (הזמנת התיקים הרפואיים הרלוונטיים וצילומם), עלות התייעצות עם מומחים רפואיים וכתיבת חוות דעת, עלות אגרת בית משפט ועוד
העלויות הכרוכות בהגשת תביעת רשלנות רפואית
תביעת רשלנות רפואית היא תביעה שיש בצדה לא מעט הוצאות, בהן עלות איסוף החומר הרפואי (הזמנת התיקים הרפואיים הרלוונטיים וצילומם), עלות התייעצות עם מומחים רפואיים וכתיבת חוות דעת, עלות אגרת בית משפט ועוד. יש לזכור, כי תובע שיצליח להוכיח את תביעתו יזכה להשבת הוצאותיו אלה.
נוסף על כך, יש לקחת בחשבון שמדובר בתהליך ארוך שמצריך אורך רוח, ועשוי להימשך לפחות שנה ולהגיע כדי חמש שנים בתיקים מורכבים.
יש לשמור כל תיעוד שהוא רלוונטי לטיפול שנטען כי הוא רשלני, וכן כל קבלה לגבי הוצאה שנגרמה בעקבותיו
טיפים חשובים למי ששוקל להגיש תביעת רשלנות רפואית
ראשית, יש לפנות לעורך דין מקצועי המתמחה בתחום, ורק בהנחייתו להמשיך את הליך הטיפול.
שנית, לא לפנות באופן עצמאי למומחה רפואי, אלא לעשות זאת באמצעות עורך הדין. הסיבה לכך היא שלרוב המטופל יפנה למומחה הלא נכון, ואף אם יפנה למומחה הנכון, לא ידע להציג בפניו את הסיפור באופן בו ישתכנע כי הטיפול אכן היה טיפול רשלני, וכל עלות ההתייעצות הרפואית תרד לטמיון.
שלישית, יש לשמור כל תיעוד שהוא רלוונטי לטיפול שנטען כי הוא רשלני, וכן כל קבלה לגבי הוצאה שנגרמה בעקבותיו.
דוגמאות לתביעות רשלנות רפואית
ישנן אינספור דוגמאות לתביעות בהן טיפלה הח"מ לאורך השנים, כל סיפור הוא ייחודי ויש לבחון אותו באופן מקצועי, ולרוב לא ניתן להקיש ממקרה אחד למקרה פרטי אחר, אלא לאחר בחינה מקצועית. להלן מקבץ דוגמאות של תביעות רשלנות רפואית:
אדם שעבר ניתוח כושל לקיצור קיבה - באותו מקרה, אדם פנה לרופא מומחה שהבטיח לו שיבצע את הניתוח. בפועל, מי שביצע את הניתוח היה רופא זוטר וחסר מיומנות. במהלך הניתוח, הקיבה קוצרה יתר על המידה, ובמשך 4 שנים אותו אדם לא היה יכול לאכול ואף לא לשתות. תביעתו מתנהלת בימים אלו.
צעירה שעברה טיפול כושל לתיקון שתי שיניים קדמיות - באותו מקרה, צעירה שהגיעה לתיקון אסתטי של שתי שיניים קדמיות, מצאה עצמה בתום הטיפול כאשר שיניה הושחזו במידה משמעותית עד כדי כך שהיא מצאה עצמה נטולת ארבע (!) שיניים קדמיות. במקרה זה נטען, כי הטיפול היה רשלני לאורך כל הדרך: החל מהאופן שבו נמסר המידע למטופלת, דרך קביעת תוכנית הטיפול, ועד ביצוע הטיפול שנבחר בסופו של דבר.
צעיר שעבר ניתוח אף לתיקון אסתטי ונשימתי, ומצא עצמו עם אף נשי ובעיות נשימה קשות – כאמור, הניתוח עצמו גרם לצעיר לא רק לפגיעה אסתטית, אלא גם לקשיי נשימה. במקרה זה הטענה היא לרשלנות משלב הייעוץ והתאמת הציפיות ועד שלב ביצוע הניתוח.
* הכותבת מתמחה בייצוג תובעים בתביעות רשלנות רפואית ונזקי גוף וייצגה לאורך השנים מאות נפגעי רשלנות רפואית, תאונות דרכים, תאונות עבודה, ביטוח לאומי ומשרד הבטחון.