הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים - טובה או מסוכנת?

לאחרונה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק להרחבת סמכות השיפוט של בתי הדין הרבניים, אשר יזם חבר הכנסת ישראל אייכלר (יהדות התורה). 
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו בעבר על שולחן הכנסת על ידי חברת הכנסת גילה פינקלשטיין, על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב, על ידי חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב ועל ידי חבר הכנסת דוד אזולאי, אך קיבלו תגובות זועמות, בעיקר בשל החשש לפגיעה בזכויות הנשים.  

לפי ההצעה החדשה, יורחבו סמכויות השיפוט של בתי הדין הרבניים בישראל גם לסכסוכים אזרחיים והם יוכלו לדון ולפסוק לפי דין תורה, אלא אם פסקי הדין יסתרו את חוק שוויון זכויות האישה, את חוקי המגן המעניקים זכויות לעובדים, או את החוק המעניק הגנה לאדם בעל מוגבלות כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

מטרת הצעת החוק היא לעגן בחקיקה את הנוהל הקיים על פיו בתי הדין הרבניים דנים בהסכמת הצדדים בעניינים שאינם מעמד אישי

מטרת הצעת החוק

על פי ההסבר שנכתב בהצעת החוק, מטרת הצעת החוק היא לעגן בחקיקה את הנוהל הקיים על פיו בתי הדין הרבניים דנים בהסכמת הצדדים בעניינים שאינם מעמד אישי. כמו כן הצעת חוק זו באה לעגן בחקיקה את הסמכות הנלווית של בתי הדין הרבניים לדון בסכסוכים שהתגלעו בקשר לפסק דין שניתן על ידם.

על פי ההסבר: "בתי הדין הרבניים עסקו מאז ומעולם בהסכמת הצדדים בענייני ממון, דיני עבודה ובענייני הלכה. על פי חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980, פסקי הדין של בתי הדין הרבניים הם חלק מהמשפט העברי המשמש מקור משפט חשוב בישראל ובכל תפוצות הגולה".

בדומה לבית המשפט שרואה לנגד עיניו קודם כל את טובת הקטינים, יבחן גם בית הדין הרבני את הנושא ביחס לזה וביחס ליתר הזכויות הסוציאליות הקבועות בחוק

הרחבת הסמכויות בנושאי גירושין

נכון להיום, על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) התשי"ג-1953, לבתי הדין הרבניים יש סמכות בלעדית לדון בנושאים מוגדרים כגון גירושין ומה שנכרך בתביעות אלה (מזונות אישה). בנושאים נוספים הכרוכים בגירושין, כמו מזונות קטינים, איזון משאבים ופירוק שיתוף, רשאי בית הדין הרבני לדון בתנאי שיש הסכמה לכך של שני הצדדים. ללא הסכמת הצדדים, ידונו נושאים אלו אך ורק בבית המשפט לענייני משפחה. 

במספר בג"צים קבע בית המשפט העליון, כי יש לעגן בחקיקה את הרשות הזו, של בתי הדין הרבניים לדון בנושאים נוספים הכרוכים בגירושין במידה שיש הסכמה של שני הצדדים, כך שמטרת הצעת החוק בסעיף זה היא לעגן בחקיקה את הנוהל שכבר קיים בפועל בתחומים ספציפיים ומוגדרים מאוד, כגון: מזונות ילדים, איזון משאבים ופירוק שיתוף בהליך גירושין.
"בית המשפט העליון הכיר בצורך של ציבור נכבד בישראל ליישב סכסוכים בבתי דין הפוסקים על פי דין תורה. בבג"ץ 8638/03 קבע בית המשפט העליון, שעיקרון החוקיות מחייב שסמכותו של בית הדין הרבני לדון בהסכמת בעלי דין אף שאינם ענייני נישואין וגירושין תעוגן בחקיקה. בתי הדין הרבניים עסקו בכך תמיד וצמצום הסמכות הזו על פי פסיקת בג"ץ עלולה להביא לדיונים רבים בטענת "גט מעושה" ולריבוי ממזרים, והדבר עלול להגביר תופעות של סרבני גט ודרישות ליישם הסכמי גירושין לפני מתן גט", כך נכתב בהצעת החוק. 

בהצעה מודגש, כי גם לאחר עיגון סמכויות אלה בחקיקה, יחויב בית הדין הרבני לדון בנושאים השונים בהתאם לחוק ועל פי אמות מידה שנתונות לשיקול דעתו של הדיין. בדומה לבית המשפט שרואה לנגד עיניו קודם כל את טובת הקטינים, יבחן גם בית הדין הרבני את הנושא ביחס לזה וביחס ליתר הזכויות הסוציאליות הקבועות בחוק. 

הרעיון שעומד מאחורי סעיף זה בהצעת החוק הוא נכון בכללותו, ועם הזמן אף יוכיח את עצמו כרעיון מוצלח. 

בשנים האחרונות חל שינוי מהפכני בבתי הדין הרבניים ואת מקומם של הדיינים מהדור הישן, תפסו דיינים מתקדמים, בעלי רקע תורני וראש פתוח, שמגלים בקיאות והבנה בנושא ויודעים לרדת לשורש הבעיה, לבחון לעומק כל מקרה לגופו ולמצוא פתרונות יצירתיים, כאשר לנגד עיניהם עומדות הוראות החוק.

בנוסף לעיגון הסמכויות של בתי הדין הרבניים בכל הקשור לגירושין, כוללת הצעת החוק גם הרחבה של סמכויות בית הדין לתיקים אזרחיים

הרחבת הסמכויות לעניינים אזרחיים

בנוסף לעיגון הסמכויות של בתי הדין הרבניים בכל הקשור לגירושין, כוללת הצעת החוק גם הרחבה של סמכויות בית הדין לתיקים אזרחיים.  

על פי ההצעה, יוכלו בתי הדין הרבניים לדון גם בסכסוך אזרחי בתחומים שאינם קשורים כלל, במישרין או בעקיפין, לנושאי הגירושין או לעניין דתי אחר במהותו, ובלבד שכל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו בכתב את הסכמתם לכך ושלפחות אחד הצדדים הנוגעים בדבר הוא יהודי (במקרה של תאגיד - על בעל השליטה להיות יהודי). כך למשל, סכסוך בענייני חוזים או מקרקעין, שעד היום נדון אך ורק בבתי המשפט ולא נדון כלל בבתי הדין הרבניים, גם במקרה שהיתה הסכמה של כל הצדדים.

לדעת הכותב, הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים לתחום האזרחי, שאינו בתחום המעמד האישי, היא צעד מרחיק לכת.
בתחומים אלה מהווה הנושא הפרוצדוראלי מרכיב חיוני מאוד בהליך המשפטי ומשפיע על למעלה מ-50% הצלחה של התיק. 
מתן סמכויות לבתי הדין הרבניים, בהתניית הסכמת הצדדים בלבד, הוא פתח למחלוקות גדולות, לבעיות עתידיות, לערעורים ולהגשת בג"צים, ולכן עדיף יהיה לסייג את התחום האזרחי ולכלול רק מקרים בעלי זיקה לדת.  

 

 

* הכותב הוא עורך דין לענייני גירושין, מזונות, עזבונות וירושות

** השתתפה בהכנת הכתבה - יערית טרבלסי, כתבת זאפ משפטי