מזונות אשה הם חובתו של הבעל לדאוג לפרנסת אשתו, בנפרד ממזונות הילדים.
על פי עיקרון מנחה אודות נישואים אצל בני זוג יהודים ועל פי סעיף 2 לחוק תיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט- 1959 (להלן: החוק), חלה על הבעל חובה מוחלטת לפרנס את אשתו כל עוד אקט הנישואים שריר וקיים.
כלומר, על פי הדין, הבעל חייב במזונות אשה כל עוד הם נשואים - גם כאשר הם פרודים, מצויים בהליכי גירושין, או אף חיים בנפרד. רק כאשר פוקע אקט הנישואים (גירושין), פוקעת גם זכותה של האשה לקבל מזונות מהבעל.
גובה מזונות אשה יקבע לפי רמת החיים שהאשה הורגלה אליה בתקופת הנישואין, (רמת חיים נקבעת על פי חשבונות הבנק ועל פי חסכונות, והן תדפיסי העו"ש), שכן "האשה עולה עמו ואינה יורדת"
איך נקבע גובה מזונות אשה?
לפי סעיף 2 לחוק, גובה המזונות יקבע על פי רמת החיים שהאשה הורגלה אליה במהלך תקופת הנישואים, בניכוי מעשה ידיה (פרנסתה).
רמת החיים
גובה מזונות אשה יקבע לפי רמת החיים שהאשה הורגלה אליה בתקופת הנישואין, (רמת חיים נקבעת על פי חשבונות הבנק ועל פי חסכונות, והן תדפיסי העו"ש), שכן "האשה עולה עמו ואינה יורדת". כלומר: אם הזוג התגורר, לדוגמא, בבית של 5 חדרים, לא ניתן לדרוש/ לצפות מהאשה שתגור בדירת חדר לאחר הפרידה. אבל אם בני הזוג חיו בעוני או במצוקה כלכלית, ולאחר הגירושין הבעל מתעשר, האשה אינה זכאית למזונות לפי רמת החיים הנוכחית שלו, אלא רק לפי רמת החיים שאליה הורגלה בהיותם נשואים, וכל זאת עד לפקיעת הנישואין, כלומר מתן גט.
כימות רמת החיים לסכום כספי מורכבת מסעיפים רבים, כשהעיקריים שבהם: מדור - על פי ההלכה חייב הבעל להעניק לאשתו מקום מגורים (מדור) שלו ושקט, שבו לא יטרידו אותה או יפגעו בכבודה וצניעותה (אשה שחיה למשל עם בעל אלים, אינה חיה במדור שלו ושקט ולכן ניתן במקרים אלו, להוציא בקלות יחסית צו הרחקה/ הגנה); כסות- ביגוד; מזון; אחזקת הבית- כלי בית, מיטה וכו'.
ישנו מושג הקרוי:" מזונות משקמים". כלומר: הבעל נותן למשך שנה לאשה מזונות כדי לעזור לה. הכוונה, בעיקר, לנשים שאין במעשה ידיהן לפרנסתן
במקרים מסוימים - תשלום מזונות גם לאחר הגירושין
כך לדוגמא, הח"מ יצגה אשה כבת 61, שהקדישה את כל חייה לגידול הילדים ולא יצאה לעבוד. לאחר 40 שנות נישואים החליט הבעל, מנכ"ל בחברה גדולה ממרכז הארץ, שהוא רוצה להתגרש ולעבור לגור עם בחורה צעירה שהכיר. טענת הח"מ בפני בית הדין הייתה, כי עליו לשלם לה מזונות אשה לשארית חייה, שהרי לאורך כל השנים היא לא רכשה השכלה ומקצוע כדי לאפשר לו להתפתח מקצועית וכעת - בגיל 61 ,ללא השכלה ו/או מקצועי, סיכוייה למצוא עבודה מכובדת נמוכים, כמעט אפסיים. במקרה זה פסק בית הדין לטובת האשה, וקבע כי על הבעל לשלם לה מזונות אשה בגובה 8500 שקלים בכל חודש, למשך כל חייה. בעניין זה יצוין, כי ישנו מושג הקרוי:" מזונות משקמים". כלומר: הבעל נותן למשך שנה לאשה מזונות כדי לעזור לה. הכוונה, בעיקר, לנשים שאין במעשה ידיהן לפרנסתן.
מעשה ידיה
כפי שהאשה זכאית למזונות מהבעל, כך השתכרותה (פרנסתה) של האשה שייכת לבעל.
במקרים שבהם האשה יוצאת לעבוד, יכול הבעל להצהיר, כי "פרנסתה תחת ידיה"- הוא יוותר על משכורתה ובתמורה לא יהא חייב לה מזונות אשה. כך למשל, במקרים שבהם האשה עובדת והבעל לא עובד, או שהוא בן תורה - הוא אינו יכול לדרוש את פרנסתה, אך גם לא חייב במזונות אשה.
עם זאת, הבעל אינו יכול לחייב את האשה לצאת לעבוד, גם אם עבדה כל חייה והפסיקה לעבוד בתקופה שקדמה לגירושין, וחייב במזונות אשה.
את המזונות הבעל חייב לשלם מהרגע שבו האשה תובעת את מזונותיה, ותקופת התשלום מתחילה ממועד הקרע שייקבע בין הצדדים, או על ידי בית המשפט
ממתי עד מתי יש לשלם מזונות אשה?
את המזונות הבעל חייב לשלם מהרגע שבו האשה תובעת את מזונותיה, ותקופת התשלום מתחילה ממועד הקרע שייקבע בין הצדדים, או על ידי בית המשפט.
דוגמא למקרה בו טיפלה הח"מ - בני זוג נשואים חיו באותו בית וגידלו את שני ילדיהם (26 ו-17), על אף שהבעל ניהל מערכת יחסית נוספת. טענתו של הבעל הייתה, שהוא עדיין מתגורר בבית, ולכן אינו חייב במזונות אשה, אך בית הדין פסק שמכיוון שהאשה מעוניינת בקבלת גט, ולמרות העובדה שהבעל חי בבית, הוא אינו מכלכל אותה, ועליו לשלם לה מזונות אשה בסך 2400 שקלים עד ליום מתן הגט.
תשלום המזונות יפסק עם קבלת הגט, או במועד שבו סירבה האשה לקבל את הגט (ולא מיום מתן פסק הדין של בית הדין הרבני למתן גט). כך במקרים בהם פסק בית הדין כי יש לתת גט, אך הבעל מסרב - האשה תמשיך לקבל מזונות עד שהבעל יתן את הגט. אולם, אם האשה היא זו המסרבת לקבל את הגט - יופסקו המזונות ביום סירובה.
אשה שנאפה ("זנתה תחת בעלה")- על פי ההלכה מעשה ניאוף הוא קיום יחסי מין מחוץ לנישואים אל מול 2 עדים בוגרים, כך שמדובר בטענה שכמעט בלתי ניתן להוכיח במציאות
באילו מקרים אשה מאבדת את מזונותיה?
ישנם שבעה מקרים בהם מאבדת האשה את זכותה למזונות:
אשה מורדת - אשה שמסרבת לקיים יחסי מין.
מאיס/ה עלי - כאשר שני בני הזוג, או אחד מהצדדים טוען כי הצד השני מאיס עליו, טענה שביסודה חשדנות, יחס פוגע וכד'.
אשה שנאפה ("זנתה תחת בעלה")- על פי ההלכה מעשה ניאוף הוא קיום יחסי מין מחוץ לנישואים אל מול 2 עדים בוגרים, כך שמדובר בטענה שכמעט בלתי ניתן להוכיח במציאות.
מעשה כיעור - כאשר האשה מצולמת באקט מיני (משל נשיקה) עם גבר אחר.
סירוב לשלום בית - אשה שמסרבת לחיי שלום בית עם בעלה, או שעוזבת את הבית ללא סיבה.
מעוכב מחמתה - מסרבת לקבל גט
כאשר אשה מוותרת על מזונותיה - מדובר במצב בו האשה חותמת על הסכם ויתור גם בטרם הגירושין.
לסיכום: יעוץ משפטי נכון וייצוג מקצועי, חשובים ביותר כדי לקבל את הזכויות המגיעות לאשה, ובכלל כדי לנהל תיק גירושין באופן חכם ונבון.
• השתתפה בהכנת הכתבה - יערית טרבלסי, כתבת זאפ משפטי
