בני זוג עולים מחבר העמים שעלו ארצה והתמודדו עם קשיי קליטה נאלצו להיפרד לזמן מה - הבעל נסע לקווקאז (מדינת ציצניה) כדי לעבוד ולדאוג לפרנסת המשפחה, והאשה נותרה בדירתם המשותפת שרכשו יחד כזוג. לאחר זמן מה נעלמו עקבותיו של הבעל והאשה לא שמעה דבר מבעלה שנעלמו עקבותיו.
בשל היעלמות הבעל, האשה הפכה לעגונה. אשה עגונה היא אשה במעמד הלכתי לפיו היא נחשבת נשואה אך בעלה - מחמת סירובו, היעלמו או היעדר כשירותו - אינו מסוגל לתת לה גט
מה המשמעות של היעלמותו הפתאומית של הבעל לגבי מעמדה של האשה?
בשל היעלמות הבעל, האשה הפכה לעגונה. אשה עגונה היא אשה במעמד הלכתי לפיו היא נחשבת נשואה אך בעלה - מחמת סירובו, היעלמו או היעדר כשירותו - אינו מסוגל לתת לה גט. אשה זו אינה מותרת לאדם אחר והיא מצויה במלכוד. במקרה של בני הזוג הללו, שעניינם נדון זה מכבר בבית המשפט, האשה שנותרה בעגינותה הצליחה לפעול להתרת העגינות. לאחר שהושקעו מאמצים רבים בניסיון להתחקות אחר הבעל והם עלו בתוהו, נקבע כי הוא מת וכך האישה הפכה לגרושה ומותר היה לה להינשא אחר.
במקרה של פרידה בין בני זוג, חל חוק יחסי ממון הקובע כי הרכוש המשותף של בני הזוג יחולק בדרך כלל שווה בשווה בין הצדדים ובכלל זה גם דירתם המשותפת. השאלה שנשאלת בהקשר זה היא האם הבעל - בשל נסיבות המקרה - הפסיד את זכויותיו במקרקעין?
מה המשמעות של היעלמות הבעל מבחינה רכושית - ממונית?
זוהי שאלה מרתקת אליה נדרש בית המשפט כשדן בעניינם של בני הזוג. בכל השנים בהן הבעל שהה בחו"ל, ומדובר בלא פחות משני עשורים, נשארה האשה שנותרה בישראל המומה וכאובה לשאת בנטל מימון הבית. בני הזוג נטלו יחד משכנתא בכוונה לממן יחד את החזר התשלומים, והאשה הסתמכה על סיועו של בעלה במימון תשלומי המשכנתא. מי שהיה אמור לעבוד ולשלוח את שכרו אליה נעלם לגמרי, והאישה כרעה תחת נטל החובות, אך הצליחה לעמוד בו בגבורה.
במקרה של פרידה בין בני זוג, חל חוק יחסי ממון הקובע כי הרכוש המשותף של בני הזוג יחולק בדרך כלל שווה בשווה בין הצדדים ובכלל זה גם דירתם המשותפת. השאלה שנשאלת בהקשר זה היא האם הבעל - בשל נסיבות המקרה - הפסיד את זכויותיו במקרקעין? האם עצם היעלמותו, הותרת האשה עגונה, והעובדה כי נשאה לבדה בחובות תשלומי המשכנתא, פוגעת באופן כלשהו בזכויותיו של בן הזוג ברכוש בכלל או בזכויותיו במקרקעין בפרט. שאלות חשובות אלה עלו לדיון כשהאשה לפתע צצה והגישה תביעה לפסק דין הצהרתי, המכיר בזכות הבעלות שלה על דירת המגורים שרכשו היא ובעלה בעבר, טרם עזיבתו את הארץ.
האשה הגישה בקשה כאמור למתן פסק דין הצהרתי המכיר בזכותה בבעלותה על גם על חלקו של הבעל בבית, תוך טענה שבעצם היעלמותו של הבעל ובגללו, הוא אבד את זכויותיו במקרקעין
לאן נעלם הבעל?
בדיעבד הסתבר, כי הבעל נחטף במדינת צ'צ'ניה על ידי כנופיות מקומיות ונלקח בשבי. הוא חי בשבי בכל התקופה הזו ולא יכול היה לעדכן את אשתו לגבי מצבו. בחלוף תקופת מה הצליח הבעל להימלט מחוטפיו ושוביו ועשה את דרכו ארצה. כשהגיע לכאן מצא את בת זוגו כעוסה, גרושה ממנו ומסרבת להכיר בחלקו בבית. האשה הגישה בקשה כאמור למתן פסק דין הצהרתי המכיר בזכותה בבעלותה על גם על חלקו של הבעל בבית, תוך טענה שבעצם היעלמותו של הבעל ובגללו, הוא אבד את זכויותיו במקרקעין.
בית המשפט פסק, כי זכות קניינית היא זכות שאינה פוקעת ואינה מושפעת מהתנהגות מי מבני הזוג או מהתנהלותם
האם בן זוג יכול לאבד את זכותו במקרקעין כלפי בת זוגו בשל נסיבות מקרה מסוים?
ככלל לא. בית המשפט פסק, כי זכות קניינית היא זכות שאינה פוקעת ואינה מושפעת מהתנהגות מי מבני הזוג או מהתנהלותם.
גם אילו האשה היתה טוענת לנטישה על ידי הבעל - מה שלא נטען על ידה בשל העובדה שהיה אנוס לעוזבה ולא נטש אותה מתוך רצון ברור או כוונה רעה - סביר שטענתה היתה מתקבלת, ושזכותו הקניינית של הבעל על דירת המגורים המשותפת הייתה נשללת.
במקרה הנדון, הבעל לא נקט התנהגות פסולה, לא פעל בחוסר תום לב ולא פגע בבת הזוג בכוונה תחילה. התנהגותו לא היתה עבריינית ולא כללה הונאה או עוקץ, ולפיכך בקשת האישה לפסק דין הצהרתי נדחתה, וזכות הבעלות של הבעל על הבית קיבלה את ההכרה הראויה.
אבל - בת הזוג שנותרה בארץ שלמה משכנתא על הדירה
נכון, וכדי שלא יגרם לה עוול, בית המשפט קבע, כי מערך הדירה יופחתו דמי המשכנתא ששולמו על ידי בת הזוג, והיתרה תחולק באופן שווה בין בני הזוג, תוך כדי שהאשה מוותרת על כל דרישה ו/או טענה ו/או תביעה בעתיד כנגד הבעל בגין עגינות האשה.
בית המשפט העליון קבע כבר לפני שנים רבות, שהתנהגות נפסדת של בן זוג לא פוגמת בזכויות הקנייניות שלו, אולם במקרים מסוימים ניתן להשמיע טענות בגין נטישה והזנחה שעשויות להצדיק את שלילת הזכות או גריעה ממנה
האם ישנם מקרים בהם זכות קניינית של בן זוג פוקעת?
בית המשפט העליון קבע כבר לפני שנים רבות, שהתנהגות נפסדת של בן זוג לא פוגמת בזכויות הקנייניות שלו, אולם במקרים מסוימים ניתן להשמיע טענות בגין נטישה והזנחה שעשויות להצדיק את שלילת הזכות או גריעה ממנה. טענה זו לא יכלה להישמע במקרה זה מאחר ולא הוכחה, ונראה כי העובדה שמהבעל נבצר להגיע ארצה, וכי לא היו לו כוונות רעות, השפיעה אף היא על נטייתו של בית המשפט לדחות בקשות למתן פסק דין הצהרתי המכיר בזכויותיה של האישה בחלקו של הבעל במקרקעין משותפים.
עוד יש לקחת בחשבון, שבמקרה שבית המשפט יאפשר שלילה, פקיעה או גריעה מזכות קניינית עקב התנהגות שלילית ולא ראויה של אחד מבני הזוג, הדבר יפתח צוהר למבול של תביעות מסגנון זה. מטבע הדברים, גירושים כרוכים לא פעם בהתנהגות פוגענית ו/או בלתי מוסרית של אחד מבני הזוג; ואם בן הזוג הפגוע יחשוב שבשל כך יוכל להביא לשלילת זכויות קנייניות של בן הזוג הפוגע, הרי שסכסוך הגירושין המורכב ממילא יהפוך מורכב ומכוער עוד יותר, ולפיכך אין לטענה זו מקום.
