נושא מזונות ילדים הוא הסעיף הקריטי והחשוב ביותר בהליך הגירושין.
סעיף 3א לחוק דיני המשפחה (מזונות, תשי"ט - 1959), קובע כי: "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו".
בין הגילאים 15-18 (או עד סיום כיתה יב', לפי המאוחר מבניהם), חלה חובת מזונות הילדים מדין צדקה, כאשר במידה שהשתכרות שני ההורים דומה, הם חלים על שניהם באופן שווה
עד איזה גיל ההורים חייבים במזונות ילדיהם?
במדינת ישראל נקבעים מזונות ילדים על פי הדין האישי, שמקורו בהלכה היהודית.
מדין תורה אב חייב במזונות ילדיו עד הגיעם לגיל 6.
בשנת 1951 קבעה הרבנות הראשית לישראל, כי חובת האב במזונות ילדים חלה עליו עד הגיעם לגיל 15.
בין הגילאים 15-18 (או עד סיום כיתה יב', לפי המאוחר מבניהם), חלה חובת מזונות הילדים מדין צדקה, כאשר במידה שהשתכרות שני ההורים דומה, הם חלים על שניהם באופן שווה.
מגיל 18 ועד סוף השירות הצבאי, או השירות הלאומי, ישלם האב כשליש מסכום המזונות ששילם, ובתנאי שהדבר צוין במפורש בהסכם הגירושין וקיבל תוקף של פסק דין.
בבית הדין הרבני, מזונות הילדים, לעיתים, נמוכים יותר מאלו הנפסקים בבית המשפט למשפחה. הסיבה לכך היא בעיקר הגישה לגבי מזונות הכרחיים בעיני דיין לעומת שופט, המביא בשיקוליו גם רמת החיים אליה הורגל הילד
כיצד מחשבים את סכום המזונות?
נכון להיום אין נוסחה רשמית לחישוב מזונות ילדים. פסקי הדין מבוססים על הבנות בלתי כתובות לגבי סכום דמי המזונות הבסיסיים ומשתנים בהתאם לרמת החיים שבה הורגל הילד, לשופט ולמשא ומתן שערכו עורכי הדין. על פי הלכת ורד (ורד נגד ורד, ע"א 552/87), כאשר יש יותר מילד אחד, סכום המזונות אינו ליניארי, אלא ירד בהדרגה.
בחישוב המזונות נלקחים בחשבון מספר פרמטרים, שנקבעו בפסיקות השונות לאורך השנים:
צרכיו ההכרחיים של הילד - סכום המוערך בין 1250 ל-1400 שקלים וכולל הוצאות על מזון, לבוש וכו'.
בבית הדין הרבני, מזונות הילדים, לעיתים, נמוכים יותר מאלו הנפסקים בבית המשפט למשפחה. הסיבה לכך היא בעיקר הגישה לגבי מזונות הכרחיים בעיני דיין לעומת שופט, המביא בשיקוליו גם רמת החיים אליה הורגל הילד.
מדור והוצאות מדור - החלק היחסי בשכר הדירה המשולם על מקום מגוריו של הילד ובהוצאות הנלוות אליו (כגון ארנונה, חשמל, מים וכו'). הפסיקה מתייחסת לשכר דירה בגובה של כ- 4000 שקלים והסכום המקובל עומד על 30% עבור ילד אחד, 40% עבור שני ילדים ו-50%, עבור שלושה ילדים ומעלה.
בחלק מהמקרים, בייחוד כאשר הדיון מתבצע בבית הדין הרבני, ניתן לבקש מדור ספציפי - הארכת השהות של האם בבית המשותף עד הגיע הילדים לגיל 18. לפי חוק יחסי ממון, לא ניתן ,אמנם ,להכריח את הבעל לוותר על חלקו בבית המשותף, אך כדאי לשקול לנהל על כך משא ומתן ואף לוותר על דברים אחרים בתמורה לכך.
הוצאות רפואיות חריגות - מחצית מעלות ההוצאות הרפואיות שאינן כלולות בסל הבריאות, כגון: טיפולי שיניים, טיפולי אורתודנטיה וכו'.
הוצאות חינוך - מחצית מהוצאות החינוך של הילד, לרבות מחצית מעלות חוג אחד בשנה ומחצית מעלות קייטנה.
בשנים האחרונות נוטה הפסיקה להחיל את עקרון השוויון על דיני המזונות בדרכים שונות. כך למשל, בחישוב הסכום נהוג לקחת בחשבון גם את ההנחות השונות המגיעות למשמורן על פי חוק (הנחות בארנונה, בקייטנות ובמקרים מסוימים גם סיוע בשכר דירה)
חשיבות המשא ומתן על גובה המזונות
מכיוון שהחוק אינו מגדיר סכום מפורש והמטרה היא להתחשב בטובת הילדים, הרי שסכום המזונות שייקבע לבסוף הוא נגזרת ישירה של אורח החיים שאליו הורגלו הילדים, וכן לתהליך ההידברות בין הצדדים.
עם זאת, בשנים האחרונות נוטה הפסיקה להחיל את עקרון השוויון על דיני המזונות בדרכים שונות. כך למשל, בחישוב הסכום נהוג לקחת בחשבון גם את ההנחות השונות המגיעות למשמורן על פי חוק (הנחות בארנונה, בקייטנות ובמקרים מסוימים גם סיוע בשכר דירה).
פסקי הדין של בית המשפט העליון, והן כגון: צ'ינבוי נ' ציניבוי, 2433/04 אוחנה נ' אוחנה) אף קבעו, כי ראוי ונכון לחייב את האם להשתתף גם במימון הוצאות ההכרחיות של הילדים ולא רק במימון הוצאות שאינן הכרחיות במידה שהיא מתפרנסת . עם זאת, עדיין מזונות הילדים מוטלים על האב על פי הדין האישי.
חשוב גם לקחת בחשבון את המנטאליות המשפחתית/ עדתית ולנהל את המשא ומתן בהתאם אליה.
כך למשל, ייצגה הח"מ אם בדואית לתשעה ילדים, 3 מהם מתחת לגיל 18, אשר בעלה עזב אותה לטובת אשה צעירה יותר.
דרישתה למזונות ילדים התבססה על הקוראן, שקובע כי על האב מוטלת אחריות מוחלטת כלפי האשה והילדים, וכי אמנם מותר לו לשאת עד 4 נשים, בתנאי שיעניק להן יחס שווה בכל התחומים ובוודאי שתהיה לו מסוגלות כלכלית לפרנס באופן שווה את נשותיו וילדי נשותיו. לאחר שיחות עם אחיה של האם ועם הבעל, נפסקו לטובת האם מזונות ילדים בסך של כ-6000 שקלים בחודש.
מאז שנת 2014, נוטה הפסיקה להפחית את גובה המזונות במקרים של משמורת משותפת, מתוך הנחה כי כאשר זמני השהות שווים, הרי שלשני הצדדים יש הוצאות זהות
מזונות ילדים במקרה של משמורת משותפת
משמעותה של משמורת משותפת היא שהילדים שוהים באופן שווה אצל כל אחד מהצדדים. מאז שנת 2014, נוטה הפסיקה להפחית את גובה המזונות במקרים של משמורת משותפת, מתוך הנחה כי כאשר זמני השהות שווים, הרי שלשני הצדדים יש הוצאות זהות.
עם זאת, למרבה הצער, אבות רבים מנצלים זאת כדי להפחית את סכום המזונות מבלי שיש להם יכולת/כוונה אמתית לעמוד בכך, ולכן יש לבחון היטב את התנאים ולעמוד על טיבו של האב.
במידה שהוכח, כי הניתוק לא נובע מניכור הורי, אלא מרצונו החופשי של הילד, האב יכול להגיש תביעה לביטול מזונות
ביטול מזונות בגין בן מורד
בן מורד הוא קטין שמנתק מרצונו את הקשר עם האב.
במידה שהוכח, כי הניתוק לא נובע מניכור הורי, אלא מרצונו החופשי של הילד, האב יכול להגיש תביעה לביטול מזונות. במקרה כזה חשוב מאוד לקחת בחשבון גם את ההשלכות העתידיות, ולא אחת מומלץ לוותר על תביעה להכרזת בן מורד ולו עבור הסיכוי לשמור על קשר עתידי עם הילד.
כאשר ילד מגיע לגיל הבגרות (15-16), הוא זכאי לתבוע מזונות נפרדים בטענה שבחישוב המזונות לא נלקחו כל צרכיו בחשבון
תביעה עצמאית של מזונות
מזונות ילדים נתבעים וניתנים לאם עבור ילדיה.
כאשר ילד מגיע לגיל הבגרות (15-16), הוא זכאי לתבוע מזונות נפרדים בטענה שבחישוב המזונות לא נלקחו כל צרכיו בחשבון. במקרה כזה על הנער להוכיח, כי לא התקיים דיון נפרד בנושא מזונות הילדים, אלא רק כחלק מהדיון הכולל.
החוק מאפשר לבקש הגדלה ו/או הקטנה של סכום המזונות ובתנאי שחל "שינוי נסיבות מהותי ובלתי צפוי"
הגדלה והקטנה של מזונות ילדים
במהלך השנים עשויים לחול שינויים בלתי צפויים בכל הקשור לצרכי הילדים וליכולת הכלכלית של ההורים, שמשנים את בסיס הנתונים שבהסתמך עליהם נקבעו המזונות. החוק מאפשר לבקש הגדלה ו/או הקטנה של סכום המזונות ובתנאי שחל "שינוי נסיבות מהותי ובלתי צפוי".
כך למשל, אם שהפסיקה לעבוד כתוצאה ממחלה ומבקשת הגדלת מזונות; אב שפוטר מעבודתו בשל צמצומים ומבקש הקטנת מזונות; מחלה של הילד הכרוכה בהוצאות רבות; הוצאות בלתי צפויות על הילד (למשל טיפול פסיכולוגי הכרחי, טיפול בלקות למידה וכו').
על המבקש להביא סימוכין לטענותיו וחוות דעת של אנשי מקצוע. במידה שהצדדים אינם מסכימים על איש המקצוע, ימנה בית המשפט איש מקצוע מטעמו והצדדים ישאו בעלויות באופן שווה.
טענות להגדלת המזונות כגון: הגעת הילד לגיל ההתבגרות והרצון שלו בלבישת מותגים, ואף בקשה של האב להפחתת מזונות בגין הגדלת הוצאותיו על ילדיו מנישואים שניים, לא מהווים עילה מספקת, שכן נישואים חדשים וילדים נוספים (בייחוד בגיל צעיר) אינם "בלתי צפויים" ועל האב היה לקחת זאת בחשבון מלכתחילה.
במידה שהאב לא משלם את הסכומים שהוא אמור לשלם, ניתן לגשת ללשכת ההוצאה לפועל ולאכוף דרכה את פסק הדין
גביית המזונות
לאחר שבית המשפט פסק לגבי גובה המזונות, תפקידו הסתיים והתיק נסגר. במידה שהאב לא משלם את הסכומים שהוא אמור לשלם, ניתן לגשת ללשכת ההוצאה לפועל ולאכוף דרכה את פסק הדין.
סיכום: נושא מזונות ילדים, בייחוד כאשר המדובר בגילאים צעירים, הנו נושא בעל חשיבות עליונה. כל הישג בתחום המזונות, מסתכם, בסופו של דבר בעשרות אלפי שקלים רבות לאורך השנים.
על כן, חשוב מאוד שעורך דין מנוסה בתחום המזונות יטפל בנושא זה.
אל תסמכו על כך שניתן לשנות את דמי המזונות באמצעות הגשת תביעה להגדלה ו/או להקטנה. אכן ניתן לעשות זאת, אולם זאת בתנאי שתצליחו להרים את נטל הראייה של "שינוי נסיבות מהותי ובלתי צפוי.". כמובן שגם בתביעה כזו יש חשיבות לטיפול ע"י עו"ד מומחה בתחום.
