תאונת דרכים קטלנית, שבה מעורבים הרוגים, היא אירוע קשה ומורכב, שלאחריו קשה לקבל החלטות שקולות. אבל דווקא כשכל כך כואב, ונראה שהפיצוי הכספי הוא הדבר האחרון שבו צריך לעסוק, חשוב לבצע מספר פעולות כדי לא לאבד מאוחר יותר את הזכאות.
מה צריך לעשות לאחר תאונת דרכים קטלנית, למי צריך לפנות, ואילו פיצויים ניתן לקבל - אלו הם רק חלק מהנושאים בהם נעסוק בכתבה זו
אם אדם קרוב אליכם נהרג חס וחלילה בתאונה, ייתכן שאתם חרדים לגבי עתידכם הכלכלי. מטרתנו במאמר זה היא להקל במעט ככל שניתן, ולעשות קצת סדר כדי לאפשר לכם לעמוד על הרגליים בצורה המהירה ביותר האפשרית.
השאלה אם הנפגע היה אשם בתאונה או לא כלל איננה משנה. כל נפגע זכאי לפיצוי על נזקי הגוף שנגרמו לו, בין אם היה מעורב בתאונה כנהג, נוסע או כהולך רגל
בן משפחה קרוב נהרג בתאונת דרכים. האם אני זכאי לפיצוי?
כן, אתה זכאי לפיצוי. באופן עקרוני, קיים בנזיקין עיקרון, שלפיו יש להוכיח את אשמת המזיק כדי לקבל פיצוי. עיקרון זה אינו חל בתאונות דרכים - בהן קיימת אחריות מוחלטת בכל הנוגע לפיצוי על נזקי גוף.
השאלה אם הנפגע היה אשם בתאונה או לא כלל איננה משנה. כל נפגע זכאי לפיצוי על נזקי הגוף שנגרמו לו, בין אם היה מעורב בתאונה כנהג, נוסע או כהולך רגל. הפיצוי ישולם לנפגע על ידי חברת ביטוח החובה של הרכב שבו נהג או ישב כנוסע. הולך רגל יפוצה על ידי חברת הביטוח של הרכב הפוגע.
במקרה של תאונה קטלנית, שבה היו לאדם שנפטר בני משפחה, הם יהיו זכאים לפיצוי כספי, הן מכוח תביעה כ"תלויים" (כלומר, כמי שהיו תלויים במנוח לפרנסתם) והן מכוח תביעת ה"עיזבון" (כלומר, כיורשיו של האדם שמת כתוצאה מהתאונה).
חשוב להבין שניתן לקבל פיצויים ולעמוד על הרגליים. תחילה יש להוציא צו ירושה או צו קיום צוואה ככל שהמנוח הותיר אחריו צוואה כדי שבני המשפחה - יורשיו של האדם שנפטר בתאונה - יוכלו להיכנס לתמונה
מה הדבר הראשון שצריך לעשות לאחר תקופת האבל?
קודם כל, חשוב להבין שניתן לקבל פיצויים ולעמוד על הרגליים. תחילה יש להוציא צו ירושה או צו קיום צוואה ככל שהמנוח הותיר אחריו צוואה כדי שבני המשפחה - יורשיו של האדם שנפטר בתאונה - יוכלו להיכנס לתמונה. ניתן ורצוי להסתייע בעורך דין כבר משלב זה.
במקביל, יש לאסוף את כל הנתונים הקשורים לתאונה, נתונים אודות התאונה עצמה, אישור משטרה, תעודת ביטוח חובה של הרכב המעורב, רישיון רכב וכד'. יש לבצע איסוף נתונים כגון: קבלות ואת כל הנתונים שעשויים להיות רלוונטיים לצורך קבלת פיצוי. מדובר, בין היתר, בתלושי השכר של המנוח, הוצאות הקבורה, ההוצאות הנלוות, וכל מה שקשור לשבעה.
נתונים אלה יש להעביר לעורך הדין המטפל, כדי שיסייע לבני המשפחה להגיש תביעה נגד חברת ביטוח אשר ביטחה בביטוח חובה את הרכב המעורב.
תביעת התלויים - תביעה זו היא תביעה לפיצוי בני המשפחה שהיו תלויים במנוח למחייתם. המרכיב העיקרי בתביעה זו הוא הפסדי התמיכה של הנפטר באלמנה וביתומים
אילו סוגים של תביעות יוגשו על ידי בני המשפחה?
בני המשפחה צפויים, כאמור, להגיש נגד חברת ביטוח החובה שני סוגים של תביעות -
תביעת העיזבון - תביעה זו היא התביעה של יורשי האדם שמת בתאונה, ומכאן הצורך בצו ירושה.
תביעת התלויים - תביעה זו היא תביעה לפיצוי בני המשפחה שהיו תלויים במנוח למחייתם. המרכיב העיקרי בתביעה זו הוא הפסדי התמיכה של הנפטר באלמנה וביתומים. הבסיס לחישוב הפיצוי הוא הכנסת המנוח לפני התאונה, בניכוי מס הכנסה בלבד, ובלבד שהאחרון לא יעלה על 25%.
לדוגמה: אם לפני מותו של המנוח הייתה לו הכנסה של 20 אלף שקל לחודש ברוטו, ינוכה מהכנסה זו מס בגובה 5,000 שקל לכל היותר, וההכנסה שתחושב לצורך התביעה תהיה 15 אלף שקלים.
לאלמנה וליתומים מגיעה קצבת שארים, ובנוסף, אם המנוח היה בדרך לעבודה ונפגע, ייתכן שמדובר בתאונה שמוגדרת כתאונת עבודה, ועשויה להקנות פיצוי
פרט לחברת ביטוח החובה, איזה עוד גוף עשוי להיות רלוונטי לצורך הפיצוי?
המוסד לביטוח לאומי. לאלמנה וליתומים מגיעה קצבת שארים, ובנוסף, אם המנוח היה בדרך לעבודה ונפגע, ייתכן שמדובר בתאונה שמוגדרת כתאונת עבודה, ועשויה להקנות פיצוי.
ככל שגיל המנוח בעת שנפטר היה צעיר יותר, כך הפיצוי שיקבלו בני המשפחה יהיה גבוה יותר, ויכלול אובדן של שנות עבודה פוטנציאליות רבות יותר
אילו משתנים ישפיעו על חישוב הפסדי ההשתכרות של המנוח?
גיל המנוח - ככל שגיל המנוח בעת שנפטר היה צעיר יותר, כך הפיצוי שיקבלו בני המשפחה יהיה גבוה יותר, ויכלול אובדן של שנות עבודה פוטנציאליות רבות יותר.
שכר המנוח - כאן נכנסת לתמונה השאלה כמה הרוויח המנוח, ומה היה צפי הכנסתו. אם הוא היה סטודנט לרפואה, למשל, והרוויח במהלך לימודיו 5,000 שקל, הוא עדיין צפוי היה להרוויח סכומים גבוהים בהרבה, ובעקבות מותו, הכנסות אלו "אבדו" לבני המשפחה.
בתאונות דרכים שבהן מת הנפגע, הפיצוי עבור כאב וסבל עומד על 25% מגובה הפיצוי המקסימאלי העומד על כ-180 אלף שקל
על אילו ראשי נזק נוספים יכולים בני המשפחה לתבוע פיצוי?
אובדן תמיכה - הכוונה היא ל"שירותי אב ואם", כלומר לסיוע שניתן על ידי בן המשפחה המנוח ואבד לילדיו ולאשתו (למשל, בביצוע תיקונים בבית, בישולים, הסעות וכו').
הוצאות קבורה - ההוצאות עבור ההלוויה, וכן פיצוי על עלות התקנת המצבה, הוצאות האבל וכו'.
כאב וסבל - ראש נזק נוסף שעבורו זכאים בני המשפחה לקבל פיצוי הוא הכאב והסבל שנגרמו למנוח. בתאונות דרכים שבהן מת הנפגע, הפיצוי עבור כאב וסבל עומד על 25% מגובה הפיצוי המקסימאלי העומד על כ-180 אלף שקל.
הוצאות רפואיות - אם מותו של המנוח נגרם זמן מה לאחר התאונה, ניתן לתבוע החזר עבור ההוצאות הרפואיות ממועד התאונה ועד מועד הפטירה.
אב שהרוויח 8,000 שקל בחודש השאיר אחריו אשה וילד. כיצד יחושב הפיצוי?
החישוב שייעשה, בהנחה שהאם אינה עובדת, ייקח בחשבון את ההכנסה הכוללת של המשפחה (8,000 שקל), ומזו תנוכה הצריכה של האב המנוח, לפי "שיטת הידות" המקובלת לחישוב פיצוי.
בדוגמה זו יש בסך הכל ארבע "ידות" - היד של האם, היד של האב המנוח, היד של הבן ויד משותפת, זו של ההוצאות המשותפות (שכר דירה, ארנונה, חשמל וכו'). ההכנסה הכוללת תחולק בארבע (כלומר, 2,000 שקל ליד), אך לצורך הפיצוי לא תחושב הצריכה של האב.
אם נצלול מעט יותר לעומק, הרי שהפיצוי יחושב באופן זה עד הגיעו של הילד לגיל 18 בלבד. לאחר מכן, הוא "ייצא מהתמונה", וההכנסה הכוללת (8,000 שקל, כאמור) תחולק בשלוש ידות בלבד (האב המנוח, האם וההוצאות המשותפות). יש לערוך את החישוב עד הגיעו של הילד לבגרות, ולאחר מכן.
כדי לחשב שכר עתידי של קטינים, יש לקחת כבסיס 30% מהשכר הממוצע במשק, מגיל 21 ועד מועד פרישתו הצפוי של הקטין בגיל 67
אם הנפטר היה קטין, איך יש לחשב את הפסדי ההשתכרות שלו?
חישוב אובדן השכר העתידי של קטינים נדון במסגרת הלכת אטינגר, הלכה תקדימית ודרמטית שנקבעה בבית המשפט העליון ומכונה גם "הלכת השנים האבודות".
הלכה זו קובעת, כי השנים האבודות של אדם שנפטר ייחשבו לצורך אומדן השכר שהיה מקבל, אילו לא היה נפטר בטרם עת. על פי הלכה זו, כדי לחשב שכר עתידי של קטינים, יש לקחת כבסיס 30% מהשכר הממוצע במשק, מגיל 21 ועד מועד פרישתו הצפוי של הקטין בגיל 67.
נשאלת השאלה, למשל, מה הדין במקרה שהקטין שנהרג בתאונה היה גאון מחשבים, והיה צפוי להרוויח יותר מהשכר הממוצע?
"הלכת אטינגר" קובעת קו מנחה של חישוב הפיצויים לפי השכר הממוצע במשק, אך ניתן לסטות מקו זה בנסיבות חריגות (למשל, של ילד מחונן שסיים תואר ראשון בגיל תיכון). במקרה כזה, ניתן לחשב את הפיצויים, על פי ההכנסה שהיתה צפויה לו, שהיתה גבוהה בהרבה מהשכר הממוצע.
