חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], הוא החוק העיקרי אשר חל על החיילים, משרתי הקבע ומוסדות נוספים אותם קבע השר בצו (שוטרים, שב"כ, מוסד, שב"ס ועוד), ומסדיר את הזכויות שלהם במקרה של פגיעה תוך כדי ועקב השירות. כך היה משך שנים רבות, עד לאחרונה, כאשר החוק תוקן בצורה נרחבת ובאופן המגביל ממש את תחולתו ואת ההגדרה למיהו הנפגע שיבוא בגדרו ויוכר כנכה צה"ל על כל המשתמע מכך.
הרציונל העיקרי שעומד מאחורי השינויים בחוק, הוא ההבחנה בין פגיעה שהיא פגיעה מבצעית וייחודית באופייה לשירות צבאי, בניגוד לפגיעה שאינה שונה מכל תאונת עבודה אחרת
שינויים מרחיקי לכת בחוק
כאמור, ביום 27.4.17, נכנסו לתוקף שינויים מרחיקי לכת בחוק, אלא שהשינויים הללו בוצעו בדרך אגבית, על דרך של הכנסתם לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017-2018), תשע"ז- 2016, בין מאות סעיפי חוק וסעיפי משנה שונים ומשונים, ועל כך נשמעת ביקורת רחבה כיום בקרב אנשי המקצוע העוסקים בדבר.
המאמר שלהלן ינסה להסביר מי מעתה יבוא בגדרו של החוק ומי יוותר מחוצה לו, אם כי יצוין כבר כעת, כי החוק מותיר סימני שאלה רבים, ולכן לא מעט מן המקרים יוכרעו על דרך של פסיקה- כלומר רק לאחר פניה לבתי המשפט, אשר יאמרו דברם, אלא אם המחוקק ישלים עבודתו וייתן מענה למקרים הללו.
הרציונל העיקרי שעומד מאחורי השינויים בחוק, הוא ההבחנה בין פגיעה שהיא פגיעה מבצעית וייחודית באופייה לשירות צבאי, בניגוד לפגיעה שאינה שונה מכל תאונת עבודה אחרת.
חשוב לציין כבר עתה - מי שלא יוכר מעתה כנכה צה"ל, ייתכן שיהיה מוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי, כנפגע עבודה. כלומר: לא כל מי שלא יוכר, יוותר ללא פיצוי עבור הנזק שנגרם לו.
השינוי בחוק יחול על כל תביעה לקצין התגמולים, לגבי חבלה שארעה מיום 27.4.17, וכן על כל מחלה שהוגשה תביעה בגינה החל ממועד זה (אף אם אובחנה קודם לכן)
באילו מקרים יחול החוק הקודם?
השינוי בחוק יחול על כל תביעה לקצין התגמולים, לגבי חבלה שארעה מיום 27.4.17, וכן על כל מחלה שהוגשה תביעה בגינה החל ממועד זה (אף אם אובחנה קודם לכן). תביעה אשר הוגשה בטרם מועד זה - יחול עליה הדין הקודם. חריגים לכך, עליהם בכל זאת יחול החוק הקודם ללא קשר למועד הגשת התביעה, הינם: מחלה או החמרת מחלה שהתגלתה לפני 1.1.14, וכן החמרת נכות שהוכרה זה מכבר על פי חוק הנכים או נכות מוסבת (מחלה או מגבלה שנובעת מזו המוכרת).
לגבי חיילים המשרתים בשירות חובה, המשרתים בשירות מילואים וכן משרתי הקבע בחצי שנת השירות הראשונה (הסמוכה לשירות החובה), אין למעשה שינוי גדול בחוק, והללו יוכרו במקרה של מחלה או חבלה אשר יוכחו כי ארעו תוך כדי ועקב השירות הצבאי.
באשר לחיילים בשירות חובה בלבד, אשר בתנאים מסוימים יוכרו כנכי צה"ל גם במקרה של חבלה שלא בעת מילוי תפקיד, כלומר בחופשה, ישנו שינוי וצמצום בהכרה.
השינוי העיקרי בחוק והפגיעה המהותית בזכויות הם כלפי משרתי צבא הקבע, המשרתים למעלה מחצי שנה, וכן לגבי יתר הזכאים על פי ההסדר החוקי טרם התיקון (אנשי שב"כ, משטרה, מוסד, משמר הכנסת ועוד), אשר יחשבו כאנשי קבע לצרכי החוק
השינוי העיקרי - ביחס למשרתים בקבע
השינוי העיקרי בחוק והפגיעה המהותית בזכויות הם כלפי משרתי צבא הקבע, המשרתים למעלה מחצי שנה, וכן לגבי יתר הזכאים על פי ההסדר החוקי טרם התיקון (אנשי שב"כ, משטרה, מוסד, משמר הכנסת ועוד), אשר יחשבו כאנשי קבע לצרכי החוק.
בעוד שעד השינוי בחוק תנאי ההכרה לחיילים ומשרתי הקבע היו זהים, עתה על משרתי הקבע ואלה אשר ייחשבו כמשרתי קבע לצרכי החוק (אשר נמנו בפסקה לעיל), חלות דרישות נוספות בכדי להיכנס בגדרו של החוק ולהיות מוכרים כנכי צה"ל, כדלקמן:
משרת קבע שנפגע כתוצאה מחבלה, יהא עליו להוכיח כי החבלה ארעה תוך כדי ועקב שירותו כבעבר, אולם בנוסף כי החבלה הינה "חבלת שירות", כהגדרתה בתיקון לחוק, כלומר כי החבלה נגרמה לו במהלך פעילות מבצעית או באימון לפעילות מבצעית, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי.
משרת קבע שסובל ממחלה, יהא עליו להוכיח כי זו ארעה או הוחמרה תוך כדי ועקב שירותו כבעבר, אולם בנוסף כי המחלה הינה "מחלת שירות", כהגדרתה בתיקון לחוק. בהקשר זה יצוין, כי המחוקק לא השאיר את הרשימה פתוחה, אלא מנה רשימה סגורה של מחלות אשר יוכרו כ"מחלות שירות", ואלו הן: מחלה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן, קרינה מייננת או קרינה אינפרא- אדומה; הידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף במסגרת טיפול רפואי בתנאי שדה; פגיעה מאירועי רעש או מחשיפה לרעש, ובלבד שמקור הרעש הוא אמצעי לחימה; יצוין, כי המחוקק הותיר לשר הביטחון את האפשרות לקבוע בצו רשימה סגורה נוספת של מחלות אשר יוכרו כמחלות שירות, אולם שר הביטחון לא עשה כן חרף חלוף הזמן הקבוע בחוק.
מקרה שעשוי להעלות שאלה דיונית הינו המקרה הבא: האם טכנאי מטוסים, משרת קבע, יוכר כנכה צה"ל במידה שתיפגע שמיעתו? לא בטוח
מבולבלים? גם אנחנו!
נכון הדבר שישנן הגדרות חדשות לפיהן יוכרו הנפגעים במהלך שירות צבאי ושירות בטחוני כנכי צה"ל, אולם נראה כי נותרו סימני שאלה רבים, שעה שההגדרות אינן בהירות די הצורך.
המצבים הללו, יוכרעו לבסוף בבתי המשפט, אשר יאלצו באמצעות פרשנות של תכלית החוק למלא את החסרים ולהשיב על השאלות שנותרו פתוחות.
מקרה שעשוי להעלות שאלה דיונית הינו המקרה הבא: האם טכנאי מטוסים, משרת קבע, יוכר כנכה צה"ל במידה שתיפגע שמיעתו? לא בטוח. תשובה לכך תהא במענה לשאלה - האם יש לראות את המטוס כ"אמצעי לחימה" כלשון החוק? הרי מטוסים יש גם לחברות אזרחיות ולא רק לצה"ל. האם מדובר בפגיעה שהיא ייחודית לשירות הצבאי של אותו נפגע? גם כאן לא בטוח שהתשובה תהיה חיובית, ומכאן שצופים התדיינויות רבות עד לקבלת תמונה בהירה באשר למעגל הזכאים על פי התיקון לחוק.
מי שלא יוכר כנכה צה"ל, יוכל להגיש תביעתו למוסד לביטוח לאומי, ואז יהא עליו להוכיח כי האירוע שארע לו עונה כדי ההגדרה של תאונת עבודה שם
מה יקרה למי שלא יוכר ע"פ החוק?
מי שלא יבוא בגדרי החוק, לא בהכרח יצא נפגע מכך.
מכיון שהרציונל הינו הפרדה בין פגיעות שהן מבצעיות וייחודיות באופיין לשירות צבאי, ובין פגיעות שהן דומות באופיין לפגיעות במסגרת העבודה, בהן מכיר המוסד לביטוח לאומי, הרי שמי שלא יוכר כנכה צה"ל, יוכל להגיש תביעתו למוסד לביטוח לאומי, ואז יהא עליו להוכיח כי האירוע שארע לו עונה כדי ההגדרה של תאונת עבודה שם. הסדר זה, מבחינת שיעור הפיצוי, עשוי להיות מיטיב עבור משרתי הקבע אשר משרתים שנים רבות ושכרם גבוה, אולם יפגע בוודאות במשרתי הקבע הצעירים, אשר שכרם עודנו נמוך, זאת מכיוון שהפיצוי במוסד לביטוח לאומי הינו נגזרת של מכפלת שיעור הנכות בגובה השכר, ואילו בסיס החישוב לפיצויים מכוח חוק הנכים הינו אחיד.
אופציה נוספת אשר קיימת לנפגעים הינה האופציה של תביעה נזיקית. בעוד שבהסדר החוקי הקודם לא ניתן היה לתבוע את המדינה בתביעה נזיקית, הרי שכיום מי שלא יוכר במסגרת החוק ולא יזכה לתגמולים, יוכל לתבוע את המדינה בתביעה נזיקית על פי פקודת הנזיקין ולדרוש פיצוים מכוחה. גם אופציה זאת עשויה להיטיב עם הנפגע, שעה שפיצויים במסגרת תביעה נזיקית כוללים פיצויים אשר לא ניתן לתבוע בגינם במסגרת חוק הנכים. הבעיה העיקרית הינה שמדובר בתביעות שהוצאות לא מבוטלות לצידן והן נמשכות זמן רב, וכל הזמן הזה אותו נפגע יוותר ללא כל פיצוי.
* הכותבת מתמחה בייצוג תובעים בתביעות רשלנות רפואית ונזקי גוף וייצגה לאורך השנים מאות נפגעי רשלנות רפואית, תאונות דרכים, תאונות עבודה, ביטוח לאומי ומשרד הבטחון.
