השופטת נאוה גדיש מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה נתנה לאחרונה פסק דין תקדימי בנושא מזונות, בתיק בו טיפלה הח"מ - ביהמ"ש קבע, כי אם תשלם לאב דמי מזונות על אף שאין לה יכולת השתכרות, ועל אף שהיתה בהליכי פשיטת רגל.
בפסק הדין התקדימי קבעה השופטת, כי במקרה הנדון, ניתן לתבוע מזונות מהאם על סמך פוטנציאל ההשתכרות שלה, ולא על סמך מצבה הכלכלי הנתון
תשלום מזונות על ידי האם
תשלום מזונות על ידי האם אינו חדש. על פי הדין העברי האב הוא זה שחייב במזונות ילדיו, אך ברוח עקרונות של שוויון קבע בית המשפט בשנים האחרונות, כי על שני הצדדים חלה החובה לדאוג לכל צרכי הקטינים, ולכן גובה המזונות ייקבע בכפוף לכושר השתכרותם.
עם זאת, עד עתה בית המשפט חייב את האם לשלם מזונות, רק כאשר היתה לה יכולת השתכרות, ואילו האב מחויב על סמך פוטנציאל השתכרות (השכר שהיה מקבל לו היה עובד) בלבד, גם אם בפועל אין לו יכולת השתכרות. בפסק הדין התקדימי קבעה השופטת, כי במקרה הנדון, ניתן לתבוע מזונות מהאם על סמך פוטנציאל ההשתכרות שלה, ולא על סמך מצבה הכלכלי הנתון.
מזונות שוויוניים
את התביעה הגיש האב כנגד אם שני ילדיו הקטינים (בני 12 ו-8), באמצעות הח"מ.
ההורים התגרשו בבית הדין הרבני לאחר 5 שנות נישואים. לאחר הגירושין, עזבה האם את הבית עם הילדים, ועברה להתגורר בדרום הארץ. זמן קצר לאחר מכן, ביקשה מהאב שייקח את הילדים אליו עד שתסתדר. האב פנה לבית הדין הרבני, והמשמורת עברה לידיו. מאותו מועד ניתקה האם את הקשר עם הקטינים, חרף מאמצים שונים שנעשו כדי להפגישם, לרבות ניסיון של בית הדין הרבני ליצור מפגשים כאלו לטובת הילדים, כך שנוצר מצב שבו האב נושא לבדו בכל ההוצאות הקשורות אליהם, והוא המטפל היחיד והעיקרי.
האב סובל ממגבלה רפואית שמקשה עליו לעבוד ומקבל קצבת נכות בסך 4500 שקלים לחודש. הוא מתגורר עם ילדיו בבית השייך להוריו, ומשתתף בהוצאות הבית. בינתיים הקימה האם משפחה חדשה, וילדה שני ילדים נוספים, אך גם מצבה הכלכלי לא היה פשוט, והיא הייתה בהליכי פשיטת רגל שפוזרו ביוזמת הנתבע, עד למתן פסק הדין בשל אי תשלום מזונות זמניים.
השופטת קבעה, כי אינה מקבלת את טיעוני האם שאינה יכולה לעבוד בשל היותה מטופלת בשני ילדים קטנים. עוד קבעה השופטת, כי בשל השתכרותו של האב, הוא יוכל להשתתף במימון המסגרות לילדיו
השאלה המשפטית שביהמ"ש נדרש לענות עליה - האם בנסיבות אלו יש לחייב את האם במזונות ילדיה הקטינים המצויים במשמורת אצל אביהם? ובאיזה סכום?
בבחינת חיוב המזונות וחלוקתם בין ההורים, בית המשפט התייחס לפרמטרים הבאים: צרכי הקטינים, כושר השתכרותו ורכושו של כל אחד מההורים, וחלוקת זמני השהות של הקטינים.
צרכי הקטינים: האב העריך את צרכי שני הקטינים בכ-5800 שקלים לחודש. 1300 שקלים הם הסכום המינימאלי עבור קטין, ובנוסף מדור (מגורים), חינוך ורפואה. בנסיבות העניין קבעה כב' השופטת גדיש, כי עלות צרכי כל ילד היא 1700 שקלים בחודש, ולכן העריכה את מזונות הקטינים על פי אמדן האב.
כושר השתכרות האב: האב הוכר על ידי ביטוח לאומי כנכה שאינו בעל יכולת השתכרות, והוא מקבל קצבת נכות, כאמור, בסך 4500 שקלים בחודש. על אף שהאם ניסתה לטעון שהוא יכול לעבוד בעבודה זו או אחרת, השופטת התרשמה שמצבו הרפואי אינו מאפשר זאת.
כושר השתכרות האם: האם הצהירה, כי אין לה כושר השתכרות, וכי מצבה האישי, כאם לשני ילדים קטנים, אינו מאפשר לה לעבוד. מעיון במסמכים התברר כי האם עבדה, יצאה לשמירת הריון וחופשת לידה, פוטרה וקיבלה פיצויי פיטורין. האם היתה בהליכי פשיטת רגל, אולם בספטמבר 2011 בקשתה להכריז על עצמה כפושטת רגל, נדחתה וצו כינוס הנכסים ביחס אליה בוטל. בהליכי פשיטת הרגל טענה האם, כי בן זוגה החדש משתכר 8000 שקלים לחודש והוא זה הנושא בהוצאותיה.
בנסיבות העניין החליטה כב' השופטת להעמיד את כושר השתכרות האם על 4650 שקלים לחודש - שכר המינימום הקבוע בחוק. השופטת קבעה, כי אינה מקבלת את טיעוני האם שאינה יכולה לעבוד בשל היותה מטופלת בשני ילדים קטנים. עוד קבעה השופטת, כי בשל השתכרותו של האב, הוא יוכל להשתתף במימון המסגרות לילדיו.
"בנסיבות העניין מצאתי כאמור להתחשב בכושר ההשתכרות של האם ולא בהשתכרותה בפועל ומצאתי כי בנסיבות העניין היא יכולה להשתתף בהוצאות ילדיה הקטינים... (מנישואיה הקודמים)", כתבה השופטת בפסק הדין.
השופטת הוסיפה, כי ניסיונותיה של האם לטעון כי הילדים נלקחו ממנה במרמה אינם מקובלים עליה, וכי סברת האם כי היא מחויבת במזונות רק כי ילדיה גדלו אצל אביהם, אינה מבוססת משפטית
זמני השהות עם הקטינים: בפסק הדין התייחסה השופטת גם לזמני השהות של ההורים עם הילדים: "הקטינים מצויים במשמורת האב, והאם אינה משתתפת כלל בנטל המוטל על האב במסגרת הטיפול בקטינים, ובאופן מצער גם לא פוגשת אותם מפעם לפעם". עוד התייחסה השופטת לעובדה שהניסיונות לקיום מפגשים לא צלחו: "עת אחד ההורים אינו שותף כלל לגידול הילדים, משליך הדבר גם על אופן חלוקת נטל המזונות, שהרי עת מצויים הקטינים אצל אחד ההורים הוא חוסך מההורה האחר חלק מהעלות הנדרשת למימון הילדים". השופטת הוסיפה, כי ניסיונותיה של האם לטעון כי הילדים נלקחו ממנה במרמה אינם מקובלים עליה, וכי סברת האם כי היא מחויבת במזונות רק כי ילדיה גדלו אצל אביהם, אינה מבוססת משפטית, מאחר שאילו הייתה מגדלת אותם, הייתה נושאת בנטל שהוא גבוה מדמי המזונות שאביהם היה משלם על ילדיו, בנוסף להוצאות חינוך ורפואה.
החיוב במזונות האם הוא מדורג ועולה עם גיל הילדים. לסכומים תתווסף מחצית מעלות הוצאות חינוך ורפואה
פסיקה תקדימית - לא עובדת ותשלם מזונות
לאחר שקלול הנתונים החליטה השופטת, כי האם תשא אף היא במזונות עבור ילדיה הקטינים, הנמצאים אצל אביהם, ופסקה כי האם תשתתף בתשלומי המזונות. החיוב במזונות האם הוא מדורג ועולה עם גיל הילדים. לסכומים תתווסף מחצית מעלות הוצאות חינוך ורפואה. כן נקבע, כי האם תשא בהוצאות בית משפט של האב.
יודגש, כי מדובר בפסיקה תקדימית, שכן האם היתה פושטת רגל ואינה עובדת, והאב הוא משמורן בעל משמורת אבסולוטית.
אם האם לא תעבוד ולא תשלם את המזונות שנפסקו לה, יוכל האב לפעול במסגרת הליך פשיטת רגל
מה יקרה אם האם לא תשלם את המזונות?
אם האם לא תעבוד ולא תשלם את המזונות שנפסקו לה, יוכל האב לפעול במסגרת הליך פשיטת רגל.
ברגע שהוכרזה פשיטת רגל, האם מקבלת מעין הגנה - כל חובותיה הקיימים מאוחדים, והיא מוכרזת כמי שאינה יכולה לשלם אותם. אם פשוט רגל יוצר חובות חדשים, הוא אינו זכאי עוד להגנה, ואז עליו לדאוג להחזיר חובות נוספים.
