ביהמ"ש - ימונה מתאם הורי

ה'תיאום ההורי' הוא מודל שיכול לסייע להורים שנמצאים במאבק קשה לאחר הגירושין. במסגרת הליך זה, ההורים יוכלו לבחור איש מקצוע (לרוב פסיכולוג, או מתחום דיני המשפחה), אשר, למעשה, יתווך ביניהם, ויכריע  בעניינים הקשורים לילדיהם המשותפים

מהו תיאום הורי?

תיאום הורי הוא מודל שפותח בארצות הברית, ואומץ בפסיקה בארץ לפני מספר שנים. תיאום הורי מיועד להורים שנקלעו למחלוקת לא פשוטה, גם לאחר שמאבק הגירושין ביניהם הסתיים, הסכם הגירושין נחתם ונקבעה המשמורת על הילדים.

לא תמיד ההורים יכולים לתקשר אחד עם השני (באשר היחסים ביניהם עכורים ביותר), ועניין זה משליך גם על היכולת שלהם לתקשר האחד מול השני כאשר הם נדרשים לקבל החלטות לגבי ילדיהם המשותפים. לעתים הקונפליקטים בין ההורים אף הולכים ומתעצמים לאחר הגירושין כאשר אחד מהם מוצא בן/בת זוג ומתחיל בפרק ב', עובר לעיר רחוקה וכד'.

ה'תיאום ההורי' הוא מודל שיכול לסייע להורים שנמצאים במאבק קשה לאחר הגירושין. במסגרת הליך זה, ההורים יוכלו לבחור איש מקצוע (לרוב פסיכולוג, או מתחום דיני המשפחה), אשר, למעשה, יתווך ביניהם, ויכריע  בעניינים הקשורים לילדיהם המשותפים. כל זה, תוך כדי התייחסות מיטבית לנקודת מבטו של הילד ולטובתו.

הנתבעת (האם) מבקשת, כי בית המשפט יכריע בתביעת התובע, באשר למוסדות החינוכיים בהם ילמדו בניהם של הצדדים, מבלי שימונה מתאם הורי

האם: ביהמ"ש יכריע מבלי למנות מתאם הורי

לאחרונה, ביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים דן במחלוקת בין הצדדים, כאשר התובע (האב) הודיע בדיו שהתקיים לפני מספר חודשים, כי הוא מסכים להצעת ביהמ"ש, כי הגב' ל.ג. תמונה כמתאמת הורית בעלת סמכויות הכרעה, באשר לסוגיות הכרוכות באפוטרופסות הצדדים על ילדיהם, ובמיוחד באשר למחלוקות המתגלעות בין הצדדים לעתים קרובות בעניינים אלו.

מנגד, הנתבעת (האם) מבקשת, כי בית המשפט יכריע בתביעת התובע, באשר למוסדות החינוכיים בהם ילמדו בניהם של הצדדים, מבלי שימונה מתאם הורי, ולא כל שכן הגב' ל.ג..
לטענת האם, אין מקום כי יוסמך צד ג', אשר אינו מכיר את הילדים ולא בדק אותם, כאשר בית המשפט קבל לידיו המלצות מומחיות שמונו מטעמו, והן אף נחקרו בפני בית המשפט.

השופט ציין, כי אותו מתאם הורי ממילא רשאי להיחשף להמלצות המומחיות, פרוטוקול עדותן בבית המשפט וראיות נוספות שהצדדים מגישים לו, והוא מחליט לקבל או לא, על פי שיקול דעתו

ביהמ"ש העדיף את עמדת האב

השופט נמרוד פלקס דחה את טענת האם, וקבע כי במחלוקת זו הוא מעדיף את עמדת התובע.
ראשית, ציין השופט, כי יש להבחין בין המלצת מומחה בית משפט, לבין מתאם הורי בעל סמכויות הכרעה, אשר יכול להכריע, כפי שביהמ"ש יכול להכריע, ככל שהצדדים לא ישכילו להגיע להסכמות. 

השופט ציין, כי אותו מתאם הורי ממילא רשאי להיחשף להמלצות המומחיות, פרוטוקול עדותן בבית המשפט וראיות נוספות שהצדדים מגישים לו, והוא מחליט לקבל או לא, על פי שיקול דעתו. "אין מדובר איפוא כלל ועיקר בגורם שנועד להחליף את המומחיות, או את חוות דעתן, אלא בגורם שעשוי דווקא להסתייע בחוות דעת זו", כתב השופט בפסק הדין.

לדברי השופט, הכרעה נקודתית בסוגיית החינוך לא תפסיק את המאבק בין הצדדים ולא תסייע לילדים, אלא תהווה חוליה נוספת במאבק בין הצדדים

ביהמ"ש: טובת הילדים מצריכה מינוי מתאם הורי

השופט הוסיף, כי הטעם להצעתו למינוי מתאם הורי נעוץ דווקא באמור בחוות דעת המומחיות, עדותן בבית המשפט והתרשמותו מהצדדים. "מחוות הדעת עלה", כתב השופט, כי: "הצדדים שניהם, דעתניים, נוקשים ואיתנים בדעותיהם. נוקשותם זו אינה מאפשרת להם להשכיל לראות ולהבין את צרכי ילדיהם והם בוחרים בדרך המאבק זה עם זו, על פני שיתוף פעולה וויתור מסוים על עמדותיהם, לטובת ילדיהם".

השופט הוסיף, כי המומחיות זיהו את המאבק הבלתי פוסק בין ההורים והלחץ המופעל מצד כל אחד מהם על הילדים, כדי שיבחרו בדרכו, כגורם הסיכון הראשון במעלה, והן אלו שהמליצו על מינוי מתאם הורי כדי שיטפל בבעיה החמורה הזו.

לדברי השופט, הכרעה נקודתית בסוגיית החינוך לא תפסיק את המאבק בין הצדדים ולא תסייע לילדים, אלא תהווה חוליה נוספת במאבק בין הצדדים. לדברי השופט, כך אף אחד מהצדדים לא מצליח לראות מעבר לרצונותיו ולהבין את צרכיהם האמיתיים של הילדים וטובתם. השופט הדגיש, כי השיקול היחיד שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע בעניינו של קטין הוא טובתו.
בהתאם לכך, ביהמ"ש חייב לשקול את הפתרון המיטבי עבור הילד, גם לא מדובר בסעד שהתבקש מלכתחילה ע"י אחד מהצדדים.

"מקום בו מוצא בית המשפט, כי האמצעי המתאים הוא העברת ההכרעה לגורם אחר, לרבות מתאם הורי, הוא מוסמך לעשות כן..."

נקיטת אמצעים לשמירת טובת הקטין

השופט הוסיף, כי מסקנה זו עולה גם מהוראת סעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, המקנה לבית המשפט סמכות לנקוט אף מיוזמתו אמצעים לשמירת ענייניו של קטין. "מקום בו מוצא בית המשפט, כי האמצעי המתאים הוא העברת ההכרעה לגורם אחר, לרבות מתאם הורי, הוא מוסמך לעשות כן...", כתב השופט.

בנסיבות אלו, פסק השופט, יש מקום לנסות את הפתרון של מתאם הורי, בעל סמכות הכרעה, שיש בו גם משום גורם טיפולי, שיכול להביא את הצדדים לפתרון הבעייה השורשית העמוקה

היעדר שיתוף פעולה בין הצדדים

השופט קבע, כי במקרה הנדון הקושי העיקרי הוא לא סוגיית חינוך הקטינים במוסד כזה או אחר, אלא עמוק מכך - היעדר שיתוף הפעולה בין ההורים, וחוסר אפשרותם לראות את צרכי הילדים. בנסיבות אלו, פסק השופט, יש מקום לנסות את הפתרון של מתאם הורי, בעל סמכות הכרעה, שיש בו גם משום גורם טיפולי, שיכול להביא את הצדדים לפתרון הבעייה השורשית העמוקה.

באשר לסירוב האשה לאפשר את מינויה של המתאמת ההורית, הגב' ל.ג., השופט קבע, כי הוא לא מצא טעם שלא למנותה. השופט ציין שהיא פסיכולוגית בהכשרתה וממונה מזמן לזמן ע"י ביהמ"ש כמומחית בהליכים כאלו

אין מקום לקבל את סירוב האשה למינוי המתאמת ההורית שממונה לזמן לזמן ע"י ביהמ"ש

באשר לסירוב האשה לאפשר את מינויה של המתאמת ההורית, הגב' ל.ג., השופט קבע, כי הוא לא מצא טעם שלא למנותה. השופט ציין שהיא פסיכולוגית בהכשרתה וממונה מזמן לזמן ע"י ביהמ"ש כמומחית בהליכים כאלו. מעבר לכך, הצדדים עצמם בחרו לפנות אליה בהסכמה, ואין שום נימוק ממשי מדוע אין למנותה.
בהתאם לכך, נקבע כי הגב' ל.ג. תמונה כמומחית ומתאמת הורית, בעלת סמכויות הכרעה, במחלוקות המתגלעות בין הצדדים באשר לאפוטרופסות ילדיהם.

השופט הוסיף, כי הצדדים יישאו בשכרה של הגב' גרשנזון בחלקים שווים.

 (תמ"ש 54730-02-16 ב.ק. נ' ל.ק.)