על פי פקודות מטכ"ל, כל חייל רשאי להגיש בקשות שונות לצבא, ובהן בקשות לטיפול רפואי ובקשות למעבר תפקיד. לעיתים הטיפול בבקשה מתעכב, או נענה בשלילה, מה שגורם לחייל לאבד את אמונו במערכת., ולעתים אף לרצות לעשות מהלכים קיצוניים כגון: לערוק או להשתחרר מהצבא על סעיף נפשי.
לרוב, כדי לעבור תפקיד, החייל נדרש למלא טופס 55 ולמסור אותו למפקדו הישיר. עניין זה יוצר בעיה במצב בו יש לחייל טענה או תלונה כנגד המפקד, או כשהמפקד הוא מי ש'יורד לחייו'
בקשות למעבר תפקיד
עם הגיוס לצה"ל מוצב כל חייל ביחידה ובתפקיד מסוימים, על פי החלטת שלטונות הצבא במטרה להציבו בתפקיד שבו ימצה את מירב הפוטנציאל שלו ויתרום בצורה הטובה ביותר לצה"ל.
עם זאת, לעיתים תוך כדי שירות מבקש החייל לעבור תפקיד או יחידה מסיבות שונות, שעיקרן הוא חוסר יכולתו לשרת בצורה הטובה ביותר ביחס לתנאים הקיימים (מצב כלכלי/ חוסר סיפוק מהתפקיד/ סיטואציה חברתית קשה וכו'). לרוב, כדי לעבור תפקיד, החייל נדרש למלא טופס 55 ולמסור אותו למפקדו הישיר. עניין זה יוצר בעיה במצב בו יש לחייל טענה או תלונה כנגד המפקד, או כשהמפקד הוא מי ש'יורד לחייו'. המפקד לרוב לא יעביר את הטופס הלאה, ולעיתים החייל מסיבה זו כלל לא יגיש את הבקשה.
לא פעם, הבקשות לא מטופלות כראוי וגורמות לכך שאותו חייל, שבקש למצות את פוטנציאל השירות הצבאי שלו, מרגיש שאינו עושה זאת או שאינו יכול לעשות זאת, ופונה, בצעד נואש, לקב"ן בבקשת שחרור מהצבא על בסיס נפשי (פרופיל 21). במצב זה כולם מפסידים: החייל שהתכוון לשרת את המדינה, הצבא שהפסיד חייל שרוצה לתרום והיחידה שנותרה עם תפקיד לא מאויש.
כדי למנוע זאת, המשפחה יכולה לפנות לעורך דין המתמחה בדיני צבא, להציג בפניו את נימוקי הבקשה ולבקש ממנו לפנות בשמה ובשם החייל לשלטונות הצבא, להסביר להם את המצב ולנסות להביא לכדי קבלת הבקשה למעבר יחידה/ תפקיד.
המסגרת הצבאית אמנם אינה "תוכנית כבקשתך", אך מטרת הגשת הבקשה היא לא להתריס כנגד המשמעת הצבאית, אלא לסייע לאותם חיילים שאינם מעוניינים להתחמק מהשירות הצבאי, אלא לאלו שרוצים באמת לתרום את חלקם לחברה ולמדינה, אך אינם יכולים לעשות זאת בתנאים שנוצרו.
הוגשה בקשה לשלטונות הצבא לברר בצורה עניינית ורצינית את טענות החייל שלא קיבלו התייחסות הולמת ולנסות ולמצוא את הדרך לסייע למשפחה בנסיבות המיוחדות, מבלי שהחייל יאלץ לוותר על שירותו הצבאי
בקשה למעבר תפקיד מסיבות כלכליות
מקרה לדוגמא בו טיפל הח"מ הוא של חייל מאזור הקריות, שהוצב לשרת בתפקיד מנהלי בדרום הארץ.
החייל הגיש בקשה למעבר ליחידה קרובה יותר למקום מגוריו ושירות בתפקיד שיאפשר לו יציאות קבועות הביתה, על מנת שיוכל לסייע כלכלית לאמו - אם חד הורית שנקלעה לחובות. אולם, בקשתו לא טופלה כראוי ולא הועברה לגורמים הרלוונטיים.
באמצעות הח"מ הוגשה בקשה לשלטונות הצבא לברר בצורה עניינית ורצינית את טענות החייל שלא קיבלו התייחסות הולמת ולנסות ולמצוא את הדרך לסייע למשפחה בנסיבות המיוחדות, מבלי שהחייל יאלץ לוותר על שירותו הצבאי. בבקשתה הדגישה המשפחה, כי החייל מעוניין לשרת בצבא ולתרום את חלקו, אך בשל המצב הכלכלי בבית, עליו לשרת בתפקיד שיאפשר לו לעבוד באופן רציף וקבוע ולסייע בכך לכלכלת אימו. בשל הבקשה, הועבר החייל לתפקיד אחר ביחידה אחרת והצליח לשרת ולעזור בבית.
בחלק מהמקרים מוצבים החיילים בתפקידים השונים בהתאם לבקשות שמילאו בצו הגיוס הראשון, בעודם קטינים, אך במהלך השירות הם מעוניינים לעבור לתפקיד משמעותי יותר מבחינתם
בקשה למעבר תפקיד מסיבות של חוסר סיפוק בתפקיד
בחלק מהמקרים מוצבים החיילים בתפקידים השונים בהתאם לבקשות שמילאו בצו הגיוס הראשון, בעודם קטינים, אך במהלך השירות הם מעוניינים לעבור לתפקיד משמעותי יותר מבחינתם.
כך למשל, חייל שבקש (והוצב) לשרת כטכנאי מטוסים, אך במהלך שירותו ביקש לעבור לתפקיד קרבי במטרה לתרום מעצמו יותר. כאשר בקש לעבור תפקיד, קבל סירוב בטענה שחתם על רצונו לשמש בתפקיד זה ואף התחייב לכך.
בבקשה שהגישה המשפחה באמצעות הח"מ, נומקה בקשתו, והוסבר כי בקשת השירות בתפקיד טכנאי מטוסים וההתחייבות לה, נעשתה כאשר היה החייל קטין בן 15 ובמשך 3 השנים שחלפו עד למועד גיוסו, השתנו שאיפותיו וכיום הוא מרגיש כי הוא יכול לתרום יותר ולכן מעוניין לעבור לתפקיד של לוחם, שבעיניו משמעותי יותר והוא לא מעוניין לשרת בתפקיד שבו הוא אינו מרגיש שהוא תורם את המיטב.
פעמים רבות הבקשה נדחית מחוסר הבנה של משמעות הדברים, מחוסר הבנה או זלזול במצוקה האמיתית בה שרוי החייל (שמובילה פעמים רבות להפנייתו לקב"ן) ובחלק מהמקרים ההתעמרות וההצקות מגיעות דווקא מכיוון המפקדים הממונים על אותו חייל
בקשה למעבר תפקיד מסיבות חברתיות
ישנם מצבים בהם חיילים נמצאים ביחידה או בתפקיד מקביל יחד עם חיילים נוספים שעמם הם מסתכסכים, מה שגורם להצקות חברתיות, חרמות ובמקרים קיצוניים אף התעללות חברתית.
במקרים כאלו, על אף שהתפקיד והיחידה מתאימים להם ועל אף שהם מבצעים אותו היטב, העוינות החברתית כלפיהם היא בלתי נסבלת, ולכן הם מבקשים לעבור ליחידה אחרת כדי שייפסקו ההצקות או החרמות מצד החיילים האחרים ביחידה.
פעמים רבות הבקשה נדחית מחוסר הבנה של משמעות הדברים, מחוסר הבנה או זלזול במצוקה האמיתית בה שרוי החייל (שמובילה פעמים רבות להפנייתו לקב"ן) ובחלק מהמקרים ההתעמרות וההצקות מגיעות דווקא מכיוון המפקדים הממונים על אותו חייל, מה שמונע מאותם ממונים לאשר את בקשת המעבר, כדי להימנע מהודאה ביחסם כלפי אותו חייל.
על אף שלכאורה אין סיבה מוצדקת למעבר, שהרי התפקיד מתבצע בצורה טובה, המשפחה יכולה להגיש בקשה לשלטונות הצבא באמצעות עורך דין המתמחה בדיני צבא, ולהסביר במסגרתה כי המסגרת העוינת בה נמצא החייל 24 שעות ביממה גורמת ללחץ נפשי ולמצוקה, ולכן אותו חייל מעוניין לשנות את הסביבה בה הוא נמצא. מצוקה הגורמת לכך שאותו חייל אינו רוצה עוד להגיע לבסיס ובוחר בנפקדות - מה שלא היה קורה, אילו המצב החברתי היה שונה, או אילו היה נמצא בסביבה אחרת.
לעיתים קורה שהטיפול הרפואי בחייל מתעכב וכתוצאה מכך, עלול להיגרם סיבוך של המחלה. במקרה כזה המשפחה יכולה להגיש באמצעות עו"ד בקשה לזירוז והחשת הטיפול הרפואי
בקשה לזירוז טיפול רפואי
באופן דומה לבקשה למעבר תפקיד, לעיתים קורה שהטיפול הרפואי בחייל מתעכב וכתוצאה מכך, עלול להיגרם סיבוך של המחלה. במקרה כזה המשפחה יכולה להגיש באמצעות עו"ד בקשה לזירוז והחשת הטיפול הרפואי. בבקשה זו מפורט המידע הרפואי הקיים וכן, המלצות רפואיות נוספות, במידה שישנן כאלה.
כך למשל, טפל הח"מ, במקרה של חיילת שחלתה במחלת הנשיקה, אך לא קבלה את הטיפול המיידי הדרוש. המשפחה, שהבחינה שמצבה הבריאותי מדרדר, הגישה בקשה להפנייתה לטיפול מיידי ואינטנסיבי ואף הביאה אסכמתא חיצונית למצבה הרפואי. בדיעבד הסתבר, כי הגשת הבקשה מנעה סיבוכים שונים של המחלה.
* השתתפה בהכנת הכתבה - יערית טרבלסי, כתבת זאפ משפטי
