צוואות הדדיות הן צוואות שבני זוג עורכים, תוך הסתמכות האחד על צוואתו של האחר. במסגרת זו, יכולים בני הזוג להבטיח, למשל, שכל אחד מהם יוכל להישאר בדירתם המשותפת לאחר מות האחר או שרכושם המשותף יחולק בעתיד רק בין ילדיהם המשותפים.
האינטרס המרכזי העומד מאחורי צוואות הדדיות הוא אינטרס ההסתמכות של בני הזוג זה על זה, מה שמגביל את החופש שלהם לבטל או לשנות את צוואותיהם, לאחר מות אחד מהם. עיקרון זה סותר את חופש הציווי שנחשב לעיקרון בסיסי במשפט הישראלי.
עד לפני קצת למעלה מעשור, לא הוסדר נושא הצוואות ההדדיות בחוק הירושה, אלא רק בפסיקה, מה שיצר קשיים משמעותיים, ופסיקות סותרות של בתי המשפט. בשנת 2005 הוסדר הנושא לראשונה במסגרת תיקון חשוב (תיקון מספר 12) שעבר חוק הירושה.
בשורות הבאות נבקש לעמוד על השינויים המרכזיים שיצר התיקון לחוק ביחס לצוואות הדדיות, ולהציג את הקשיים שהוא עדיין מעורר. נטען, כי חלק מקשיים אלה עשויים למצוא את פתרונם בהצעת חוק דיני ממונות, שמונחת על שולחנה של הכנסת זה כמה שנים.
על פי התיקון לחוק, רק בני זוג "שנישאו זה לזה כדין" רשאים לערוך צוואה הדדית. האם גם ידועים בציבור רשאים לעשות זאת? התיקון לחוק לא משיב על כך באופן ברור, אך עמדה זו עולה בקנה אחד עם מגמת הפסיקה ליצור שוויון בין נשואים לידועים בציבור
מי יכול לערוך צוואה הדדית?
על פי התיקון לחוק, רק בני זוג "שנישאו זה לזה כדין" רשאים לערוך צוואה הדדית. האם גם ידועים בציבור רשאים לעשות זאת? התיקון לחוק לא משיב על כך באופן ברור, אך עמדה זו עולה בקנה אחד עם מגמת הפסיקה ליצור שוויון בין נשואים לידועים בציבור, ונתמכת גם בספרות האקדמית. מנגד, לפי החוק, הזוכה יכול להיות גם גורם שלישי, כלומר פרשנות זו איננה מחייבת.
על פי התיקון לחוק, צוואה הדדית יש לערוך במסמך אחד משותף או בשני מסמכים שנערכים באותה עת. דרישה זו נועדה למנוע טעויות ומעשי מרמה
איך עורכים צוואה הדדית?
על פי התיקון לחוק, צוואה הדדית יש לערוך במסמך אחד משותף או בשני מסמכים שנערכים באותה עת. דרישה זו נועדה למנוע טעויות ומעשי מרמה. הסיבה: כשכל בן זוג עורך את הצוואה ההדדית שלו בנפרד, עלול להיווצר מצב שבו הוא אינו יודע בוודאות מה ההסדרים שנקבעו בצוואת האחר. הדבר עלול להוביל לטעויות ולחוסר הבנה, ולכן נקבעה הדרישה ששתי הצוואות ייערכו באותה עת.
יש לבחון את ההסתמכות של בן הזוג האחד על צוואתו של האחר. מתוך הכרה באינטרס ההסתמכות של הצדדים, המחוקק הגביל את החופש של בני הזוג לערוך בצוואה שינויים חד צדדיים או לבטלה לאחר מות בן הזוג
מה המבחן שנועד לקבוע אם צוואה היא הדדית?
המבחן שנועד לקבוע אם צוואה היא הדדית הוא מהותי ולא צורני. לצורך כך, יש לבחון את ההסתמכות של בן הזוג האחד על צוואתו של האחר. מתוך הכרה באינטרס ההסתמכות של הצדדים, המחוקק הגביל את החופש של בני הזוג לערוך בצוואה שינויים חד צדדיים או לבטלה לאחר מות בן הזוג. עם זאת, התיקון לחוק אמנם מתיר לבטל את הצוואה ההדדית, בהינתן תנאים מסוימים.
במידה שהעיזבון טרם חולק, נדרש בן הזוג המבטל את הצוואה להסתלק מכל טובת הנאה שהוא אמור היה לקבל על פי הצוואה ההדדית. מנגד, אם העיזבון כבר חולק, בן הזוג חייב להשיב לעיזבון את הרכוש שירש או את שוויו
איך מבטלים צוואה הדדית?
כששני בני הזוג עדיין בחיים - התיקון מתיר לבן זוג אחד לבטל באופן חד צדדי את הצוואה ההדדית, בתנאי שהוא ימסור על כך הודעה בכתב לבן הזוג באופן פיזי (כלומר, לא רק ישלח אליו את ההודעה בכתב). הודעה זו תביא לבטלותן של שתי הצוואות, גם זו של בן הזוג השני. יובהר, כי פרט לביטול מוחלט של צוואה הדדית, בן הזוג אינו יכול לשנות באופן חד צדדי את הצוואה ההדדית ללא הסכמת בן זוגו, ולא רשאי למכור נכסים או להעניק אותם במתנה ללא הסכמתו.
לאחר מותו של אחד מבני הזוג - לעניין זה, התיקון מתייחס לשתי סיטואציות: אחת שבה העיזבון של בן הזוג טרם חולק, ואחרת שבה העיזבון שלו כבר חולק. במידה שהעיזבון טרם חולק, נדרש בן הזוג המבטל את הצוואה להסתלק מכל טובת הנאה שהוא אמור היה לקבל על פי הצוואה ההדדית. מנגד, אם העיזבון כבר חולק, בן הזוג חייב להשיב לעיזבון את הרכוש שירש או את שוויו.
יש בתיקון ניסוחים שונים שאינם ברורים מספיק. כך למשל, הדרישה שצוואה הדדית הנכתבת בשני מסמכים תיערך "באותה עת" לא ברורה, ופותחת פתח לחוסר ודאות
אילו קשיים עולים מן התיקון לחוק?
הנה מספר דוגמאות -
ראשית, יש בתיקון ניסוחים שונים שאינם ברורים מספיק. כך למשל, הדרישה שצוואה הדדית הנכתבת בשני מסמכים תיערך "באותה עת" לא ברורה, ופותחת פתח לחוסר ודאות.
שנית, חרף הקשיים הכרוכים בכך, התיקון לא נתן כל שיקול דעת לבית המשפט למנוע ביטול של צוואות במקרים מסוימים או לפטור את בן הזוג מן החובה להשיב רכוש לעיזבון.
שלישית, התיקון לא מפרט אילו עיזבונות כפופים לצוואה ההדדית.
רביעית, התיקון נמנע מלהבהיר איך מבטלים צוואה הדדית: האם בנוסף להודעה בכתב יש צורך לנקוט גם אחת הדרכים הקבועות בחוק לביטולה של צוואה רגילה (סעיף 36 לחוק הירושה)?
חמישית, התיקון מאפשר לבטל את הצוואה ההדדית לאחר מות בן הזוג גם אם הצוואה היא לטובת צד שלישי, אבל לא נותן תשובות לשאלות רבות שנותרות פתוחות בסיטואציה כזאת.
כך למשל, האם לאחר פטירת בן הזוג, חלות על בן זוגו הגבלות ביחס לשימוש ברכוש שנותר (בהנחה שהוא מיועד לצד שלישי), וכן האם צד שלישי שנפגע מביטול צוואה הדדית זכאי לפיצוי.
ההצעה מעניקה לבית המשפט שיקול דעת לפטור (באופן מלא או חלקי) את בן הזוג שמבקש לבטל את הצוואה מן החובה להשיב רכוש לעיזבון, בנסיבות חריגות
הצעת חוק דיני ממונות: חלק מן הקשיים נפתרו
הצעת חוק דיני ממונות (הקודקס האזרחי) פותרת חלק מן הקשיים. כך למשל, הדרישה הקבועה בחוק הירושה של עריכת שני מסמכים נפרדים "באותה עת" הוסרה.
כמו כן, נקבע בהצעה, כי ההוראות בדבר ביטול צוואה רגילה חלות גם על צוואה הדדית. בכך מתמלאת הלקונה לעניין זה שהוזכרה קודם.
בנוסף, ניתנה לבית המשפט סמכות למנוע ביטול צוואות במקרים מסוימים. לדעת הח"מ, זוהי תוספת חשובה שנועדה למנוע ביטול צוואה אוטומטי שעשויה להביא לתוצאות בלתי צודקות.
זאת ועוד, ההצעה מעניקה לבית המשפט שיקול דעת לפטור (באופן מלא או חלקי) את בן הזוג שמבקש לבטל את הצוואה מן החובה להשיב רכוש לעיזבון, בנסיבות חריגות. גם זו תוספת ראויה, היות שלא ניתן לחזות מראש את כל הנסיבות המובילות לביטול צוואה הדדית.
יודגש, כי הצעת חוק דיני ממונות נמנעת מלהסדיר את הסיטואציה שהוזכרה קודם של ביטול צוואה הדדית, כאשר הזוכה שנקבע במסגרתה הוא צד שלישי.
לסיכום, התיקון לחוק הירושה נותן מענה לשאלות חשובות, ופותר חלק מן התהיות וחוסר ההבנות בחוק, שבאו לידי ביטוי בפסיקות סותרות של בתי המשפט. הצעת חוק דיני ממונות פותרת מספר קשיים שהתעוררו בתיקון, אולם אף היא איננה שלמה.
לדעת הח"מ, בעוד שההסדר המוצע ראוי, בעיקר בכל הנוגע לשיקול הדעת המוענק לבית המשפט למנוע ביטול של צוואה הדדית ולפטור בן זוג המבקש לבטל צוואה מהשבה בלתי מוצדקת של רכוש, נדמה כי עדיין ניתן לשפרו, בעיקר דרך הסדרת הסוגיה של זוכה שהוא אדם שלישי.
