הציבור זועם לא פעם על כך שוועדת השחרורים מאשרת שחרור מוקדם וניכוי שליש מתקופת המאסר שהוקצבה לאסיר כלשהו, בשל התנהגות טובה, בטענה שהדבר מהווה "פרס" לפושעים, מפחית בכך את אפקט ההרתעה, ומסכן את הציבור. אך למעשה, השחרור המוקדם מאפשר לאסיר לחזור בהדרגתיות לחברה, לאחר תהליך שיקום ותחת פיקוח.
חוק שחרור על תנאי ממאסר קובע מהם הפרמטרים שצריכים להתקיים כדי שאסיר יזכה לשחרור מוקדם. ועדת השחרורים בוחנת קיומם של אותם פרמטרים, ומחליטה האם לשחרר את האסיר מוקדם או לא
הקריטריונים לשחרור מוקדם
חוק שחרור על תנאי ממאסר קובע מהם הפרמטרים שצריכים להתקיים כדי שאסיר יזכה לשחרור מוקדם. ועדת השחרורים בוחנת קיומם של אותם פרמטרים, ומחליטה האם לשחרר את האסיר מוקדם או לא. נקודת המוצא של כל ועדה היא, ששחרור מוקדם הוא לא זכות קנויה, אלא על האסיר חלה חובת ההוכחה שהוא ראוי לכך.
ועדת השחרורים מורכבת משופט בדימוס ומשני נציגים של השירות הציבורי (כגון עו"ס, מנהל בי"ס, קירמינולוג וכד'). תפקידה של הוועדה הוא לבחון את סיכויי השיקום של האסיר ולהעריך את מסוכנותו לחברה.
גם אסירי עולם שעונשם נקצב ע"י נשיא המדינה, יכולים לזכות בשחרור מוקדם, אך הם עומדים אל מול ועדת שחרורים מיוחדת לאסירי עולם שבראשה יושב שופט מחוזי בדימוס
הבחינה נעשית בשקלול פרמטרים שונים ובהם:
התנהגותו של האסיר לאורך תקופת המאסר - האם נרשמו לו דו"חות משמעת, האם נענש, איך התנהג בחופשות, האם שיתף פעולה מבחינה טיפולית, האם השתתף בקבוצות הטיפול שהוצעו לו וכו'. כך למשל, מעבריין מין מצופה שישתתף בקבוצות טיפוליות של עברייני מין, שיפחיתו את רמת הסיכון שלו לכשיחזור לחברה. וכך גם עבריין אלימות ועברייני סמים, הנדרשים לעבור תוכנית גמילה ושיקום.
עברו הפלילי של האסיר - האם מדובר במאסר ראשון או באסיר חוזר, האם תלויים ועומדים כנגדו תיקים נוספים.
יצוין כי גם אסירי עולם שעונשם נקצב ע"י נשיא המדינה, יכולים לזכות בשחרור מוקדם, אך הם עומדים אל מול ועדת שחרורים מיוחדת לאסירי עולם שבראשה יושב שופט מחוזי בדימוס וכמובן ששחרורם קשה הרבה יותר.
הערכת מסוכנות - אסירים בקטגוריות מסוימות (למשל עברייני מין, או עברייני אלימות במשפחה), נדרשים לעבור ועדת הערכה מיוחדת עוד לפני הגעתם לוועדת השחרורים. תפקידה של הוועדה הייעודית הוא לבחון את רמת המסוכנות הנשקפת מהאסיר ולתת על כך חוות דעת לוועדת השחרורים.
מקובל שהרשות לשיקום האסיר מוסרת לוועדת השחרורים חוות דעת בנוגע להתאמת האסיר לבניית תוכנית שיקום מטעמה הכוללת תוכנית עבודה ותוכנית טיפול
תוכנית שיקום - בנוסף, מקובל שהרשות לשיקום האסיר מוסרת לוועדת השחרורים חוות דעת בנוגע להתאמת האסיר לבניית תוכנית שיקום מטעמה הכוללת תוכנית עבודה ותוכנית טיפול: תוכנית עבודה - מקום תעסוקה מסודר ומפוקח מטעם הרשות, או מטעם האסיר שמביא מעסיק שמוכן ונמצא מתאים להעסיקו תחת פיקוח; תוכנית טיפול - תוכנית טיפולית הכוללת בדרך כלל פגישות פרטניות אצל עו"ס וטיפולים קבוצתיים, שמטרתה להחזיר את האסיר לחיק החברה באופן הדרגתי ותוך כדי ליווי שיסייע לו להתמודד עם הקשיים בצורה נכונה ותמנע ממנו לשוב לסורו.
תוכנית שיקום פרטית - במקרים בהם הרשות לא מוצאת את האסיר כמתאים לתוכנית שיקום, עומדת לאסיר הזכות להציע לוועדה תוכנית שיקום פרטית. במקרה זה ייעזר האסיר במרכזים ייעודיים הקיימים לשם כך. האסיר יוכל להיפגש עם מטפל, כשהוא עדיין בין כתלי הכלא. המטפל החיצוני יערוך לאסיר אבחון ואם ימצא מתאים, יבנה לו תוכנית שיקום עצמאית.
כך לדוגמא, טיפלה הח"מ באסיר המרצה מאסר שני לתקופה קצרה של 9 חודשים, בגין עבירות חמורות של תקיפת עובד ציבור והתנהגות חמורה ובלתי הולמת במקום ציבורי. מכיון שהאסיר לא סיים את הטיפול הקבוצתי בכלא, הרשות לשיקום האסיר לא מצאה אותו מתאים לבניית תוכנית שיקום. האסיר פנה ל'מרכז להתחלה חדשה' (מרכז שיקום פרטי), שם בנו לו תוכנית שיקום שכללה שיחה שבועית פרטנית והשתתפות בקבוצה. ועדת השחרורים קבעה, כי תוכנית השיקום ראויה (על אף שהיא פרטית) וקיבלה את העתירה לשחררו בשחרור מוקדם, חרף התנגדותה החריפה של המדינה.
בסופו של יום, בעת הטיעון בוועדה, בפני הוועדה עומדים כל הנתונים וחוות הדעת, היא שומעת את הטיעונים של הפרקליטות ובא כוחו של האסיר ומקבלת את החלטתה בהתאם.
לאורך כל התקופה (השליש הנותר עד לתום תקופת העונש שקיבל), האסיר מחויב לעמוד בתנאים שהוגדרו לו על פי ועדת השחרורים
פיקוח לאחר השחרור המוקדם
בניגוד לדעה הרווחת, אסיר המשתחרר לאחר ניכוי שליש מוגדר כ"משוחרר ברישיון".
לאורך כל התקופה (השליש הנותר עד לתום תקופת העונש שקיבל), האסיר מחויב לעמוד בתנאים שהוגדרו לו על פי ועדת השחרורים: מעצר בית מלא או חלקי; חתימה במשטרה לפחות פעמיים בחודש; השתתפות בהליכים טיפוליים שונים וכו'. אם חלילה מעד ולא עמד בתנאים, מוגשת כנגדו בקשה להפקעת השליש והוא יוחזר לריצוי תקופת המאסר שנותרה לו.
האינטרס של החברה הוא להעניק לאסירים כלים שימנעו מהם למעוד שוב ולהחזיר אותם בהדרגה לחיים בחוץ, כך שלא ישובו לסורם בתום תקופת המאסר
אינטרס של החברה
למעשה, כאשר אסיר משוחרר בשחרור מוקדם, הוא נמצא תחת פיקוח לאורך תקופה לא מבוטלת.
לא פעם החזרה ממאסר לחברה אינה פשוטה, בייחוד כאשר מדובר במאסרים ממושכים. האסיר המשוחרר נתקל במגוון בעיות וקשיים (כגון פרנסה, התמודדות עם חזרתו לתא המשפחתי ועוד), שלא היה צריך להתמודד איתם בין כותלי הכלא. לכן כאשר אסיר משוחרר ברישיון ונמצא על תנאי בתקופת השליש, ניתן לפקח עליו, לוודא שהוא אכן מצליח להתמודד עם הקשיים ולעזור לו להשתקם.
האינטרס של החברה הוא להעניק לאסירים כלים שימנעו מהם למעוד שוב ולהחזיר אותם בהדרגה לחיים בחוץ, כך שלא ישובו לסורם בתום תקופת המאסר.
מקרה בו טיפלה הח"מ - אסיר שנשפט ל- 21 שנות מאסר בגין הריגה, תוך שימוש בירי בנשק חם.
במהלך תקופת מאסרו, עבר האסיר תהליך טיפולי משמעותי מאוד. בשלב כלשהו עבר לאגף השיקום הקבוצתי (שבו יוצאים האסירים מידי בוקר בהסעה למקום עבודה מחוץ לכלא וחוזרים למאסר). לאחר כשנתיים עבר לשיקום פרטני (שבו מקבל האסיר בכל בוקר את תעודת הזהות שלו, יוצא לעבודה וחוזר עצמאית לכלא).
בתום התקופה הזו שוחרר בשחרור מוקדם ולאחר שהוכנה לו תוכנית שיקום, על פיה ימשיך לעבוד אצל אותו מעסיק שאצלו עבד בסוף תקופת מאסרו, וישתתף אחת לשבוע בטיפול קבוצתי ואחת לשבוע בטיפול פרטני.
המדינה התנגדה נחרצות לשחרורו המוקדם בשל חומרת העבירה ובשל התנגדות משפחת הקורבן, אך ועדת השחרורים שדנה בעניינו קבעה, כי האסיר מזה שנים יוצא לחופשות ולא נפל כל דופי בהתנהגותו, וכי תוכנית רש"א (רשות לשיקום האסיר) נותנת מענה הולם לצרכי הטיפול והשיקום של האסיר ועל כן הוא ראוי לשחרור מוקדם.
* השתתפה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת זאפ משפטי
