בקיץ 2017 אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת בראשות ח"כ איתן כבל, מדרג ענישה חדש ומחמיר לעבירות של נהיגה בשכרות, והשאירה על כנה את הענישה בגין נהיגה תחת השפעת סמים.
בקיץ 2017 אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת בראשות ח"כ איתן כבל, מדרג ענישה חדש ומחמיר לעבירות של נהיגה בשכרות
הגדרת שיכרות
לפי סעיף 64ב(א) לפקודת התעבורה, שיכור הוא:
1. מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא נוהג ברכב;
2. מי שבגופו סם מסוכן;
3. מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שנקבע (240 מיקרוגרם). בפועל האכיפה היא מריכוז של 290 מיקרוגרם.
המדיניות המקובלת של קביעת העונש בפועל אינה מתייחסת רק לריכוז האלכוהול באויר נשוף, אלא לוקחת בחשבון גם כשלים ראייתיים בתיק ואת העבר התעבורתי של הנהג
העונש בגין נהיגה בשכרות
סעיף 62(3) לפקודה, קובע פסילת מינימום של שנתיים על נהיגה בשכרות, ואולם, זה כשמדובר בשכרות ראשונה. כשהשכרות היא שניה במספר העונש חמור יותר.
לכן, המדיניות המקובלת של קביעת העונש בפועל אינה מתייחסת רק לריכוז האלכוהול באויר נשוף, אלא לוקחת בחשבון גם כשלים ראייתיים בתיק ואת העבר התעבורתי של הנהג.
מי שסרב לבדיקת ינשוף (ללא דגימה) והורשע - מינימום חצי שנת פסילה
מדרג הענישה החדש
הוחלט על החמרת מדרג הענישה בגין עבירת נהיגה בשכרות, לפיו:
מי שסרב לבדיקת ינשוף (ללא דגימה) והורשע - מינימום חצי שנת פסילה
מי שבגופו נמצאה כמות אלכוהול ברמה של עד פי 1.5 מהמותר - מינימום חצי שנת פסילה
מי שבגופו נמצאה כמות אלכוהול ברמה של פי 1.5 ועד פי 3 מהמותר - מינימום שנתיים פסילה
מי שבגופו נמצאה כמות אלכוהול ברמה של פי 3 ויותר מהמותר - מינימום 3 שנות פסילה.
השופט בדימ' טננבוים: הענישה כפי שהכנסת ובית-המשפט קבעו אותה היא בלתי אפשרית טכנית, בלתי צודקת מוסרית
האם החמרת הענישה יעילה?
הדעות שהושמעו בוועדה בסוגיה זו היו חלוקות.
כב' השופט בדימוס ד"ר אברהם טננבוים הסתייג מיעילות החמרת מדרג הענישה, וציין כי אחוז תאונות הדרכים הנגרמות עקב נהיגה בשכרות עומדת על 2-4% בלבד (אי מתן זכות קדימה להולך רגל גורמת לפי 4-5 יותר תאונות קטלניות) ולמרות זאת מקדישים בתי-המשפט 40 אחוזים מזמנם להוכחת העבירה, כשבסוף התהליך ממוצע חודשי הפסילה שניתן עומד על בין 8-14 (כאשר המינימום עומד כאמור על שנתיים).
לדבריו: "אני אומר שהענישה כפי שהכנסת ובית-המשפט קבעו אותה היא בלתי אפשרית טכנית, בלתי צודקת מוסרית ולכן בתי-המשפט יחד עם הסנגורים והתביעה מצאו דרך לעקוף אותה על-ידי כל מיני הסדרי טיעון, על-ידי לחץ של השופטים להגיע להסדרי טיעון, על-ידי שמחה של הסנגורים להסדרי טיעון".
עוד טען השופט בדימ' טננבוים בוועדה, כי: "ברמה הנמוכה של השכרות, שכרות מסוכנת כמו דיבור עם דיבורית, לפי כל המחקרים, שכרות ברמה הגבוהה, במיוחד ברמה הגבוהה מאוד, היא עבירה מאוד מסוכנת כי כמעט בטוח - אם אתה שיכור - יש סיכוי מאוד גבוה שתגמור בתאונה. אבל המדרג המוצע של שנה, שנתיים ושלוש לא יעזור כי מה זה שנה, שנתיים, שלוש? כרגע הם מקבלים שבעה חודשים ושמונה חודשים".
הצעה: מדרג של 3,6,9 חודשי פסילה בהתאמה
הצעתו היתה לקבוע מדרג של שלושה, שישה ותשעה חודשי פסילה בהתאמה, מה שיעודד רבים מהנהגים להודות בעבירה (ויחסוך זמן ומשאבים לבתי המשפט), אך עדיין יהווה הרתעה: "אם אדם יודע שהוא ייענש, גם אם העונש קל, זה מרתיע אותו הרבה יותר מעונש חמור כי את העונש חמור הוא אולי לא יקבל".
נצ"מ שרית פיליפסון - ככל שאדם נפסל לתקופה ארוכה יותר, כך הוא לא ישוב לבצע את אותה עבירה
דעה אחרת - אורך הפסילה משפיע על הישנות העבירה
לעומתו טענה נצ"מ שרית פיליפסון - ראש מחלקת תביעות באגף התנועה של משטרת ישראל, כי על פי מחקרים אמפיריים שנעשו ברחבי העולם, כשמדובר בשכרות - אורך הפסילה משפיע על רצידיביזם. כלומר, ככל שאדם נפסל לתקופה ארוכה יותר, כך הוא לא ישוב לבצע את אותה עבירה.
בפועל, המדרג החדש לא באמת מהווה שינוי מהותי, שהרי גם היום בהחלטה על העונש נלקחים בחשבון הנסיבות האישיות, העבר התעבורתי של הנהג ואופן שמירה על הנהלים בעת לקיחת הראיות
בפועל - המדרג החדש לא מהווה שינוי מהותי
בפועל, המדרג החדש לא באמת מהווה שינוי מהותי, שהרי גם היום בהחלטה על העונש נלקחים בחשבון הנסיבות האישיות, העבר התעבורתי של הנהג ואופן שמירה על הנהלים בעת לקיחת הראיות (למשל: לא הוחלפה פיה, לא נשמר קשר עין, המכשיר לא כויל וכד'). כך למשל, בתיק בו טיפלה הח"מ, נתפסה אשה נוהגת כשריכוז האלכוהול בליטר אויר נשוף שנמדד עמד על 380 מיקרוגרם, אך בשל כשלים ראייתיים בתיק ונסיבותיה האישיות, נגזרה עליה פחות מחצי שנת פסילה בלבד.
כל אלו יכולים גם היום, בדיוק כמו בעבר, לשנות את התמונה ולהקל בעונש הרבה מעבר לסף המינימום שנקבע במדרג החדש. למרות הכוונה הראויה, בתיקים של נהיגה בשכרות לא ניתן לקבוע ענישה אחידה, מכיון שייתכנו כשלים ראייתיים מהותיים ו/או נסיבות אישיות חריגות שחובה לקחת בחשבון. מעבר לכך, תיקון 113 לחוק העונשין קובע, כי על הענישה להיות אינדיווידואלית, כך שהמחוקק אינו יכול לבקש מדרג מצד אחד ולהתייחס לתיק באופן מנותק מהאדם ומהראיות מצד שני.
* השתתפה בהכנת הכתבה - יערית טרבלסי, כתבת זאפ משפטי
