בית המשפט המחוזי בתל אביב נתן לאחרונה החלטה תקדימית המאפשרת להקל על חייבים מוגבלים באמצעים ועל הנושים שלהם. במסגרת ההחלטה, נקבע כי רשם ההוצאה לפועל רשאי במקרים מסוימים, לפטור חייבים מההליך הממושך והיקר של פשיטת רגל, ולנסות להסדיר את חובם בדרך אלטרנטיבית ומהירה יותר.
מהי אותה דרך? על פי ההחלטה, הרשם רשאי לעשות שימוש בסמכות המוקנית לו בחוק ההוצאה לפועל, ולמנות לחייב מוגבל באמצעים ממונה מטעמו. אותו ממונה יהיה "נציג עם שיניים" של הרשם: הוא יוכל, בין היתר, לחקור את החייב ולפעול לאיתור נכסיו. הכל כדי להגיע להסדר חוב מהיר, שיוכל להוות אלטרנטיבה להליך פשיטת הרגל.
ההחלטה כבר הובילה לשינוי בהוצאה לפועל, ובעקבותיה מינה לאחרונה כבוד הרשם בקריות עופר שורק את הח"מ לשמש כממונה בתיק שנפתח נגד חייב חסר בית. המינוי סלל את הדרך להשגת הסדר חוב מהיר עם מרבית הזוכים של החייב בשיעור חובות של 96%. במסגרת המינוי פעל הח"מ לאיתור נכסים שלא היו ידועים לזוכים, ואפילו החייב עצמו לא היה מודע לקיומם. בדרך זו הזוכים הופתעו לקבל יותר משהיו מקבלים בפשיטת רגל או בכל אלטרנטיבה אחרת וזאת במהירות שיא. במקביל החייב מחק חובות בשיעור 85% מכלל החובות ונחסך ממנו הליך פשיטת רגל ממושך ויקר.
בשורות הבאות נעמוד על היתרונות שבמינוי ממונה עם סמכויות רחבות על ידי רשם ההוצאה לפועל. נטען, כי מינוי כזה יכול לא רק לחסוך זמן ומשאבים לחייב עצמו, אלא גם להיטיב עם הנושים שיקבלו תמורה משמעותית ומהירה יותר.
בפסק הדין קבע השופט מאור, כי רשם ההוצאה לפועל אינו חייב להעביר למסלול של פשיטת רגל חייב מוגבל באמצעים שלו חובות נמוכים יחסית או כאשר מדובר בנסיבות אישיות וכלכליות קשות ביותר ו/או כאשר החייב חסר כל יכולת פירעון ממשית
ההחלטה התקדימית של בית המשפט המחוזי בתל אביב
בחודש ינואר האחרון ניתן פסק דינו של השופט עודד מאור בבקשה להכריז כפושטת רגל על חייבת מוגבלת באמצעים עם נסיבות חיים קשות ביותר (פש"ר 20399-08-14 אברהמי נגד כונס הנכסים הרשמי תל אביב).
היקף חובותיה של החייבת הסתכמו ב-63 אלף שקל ל-11 נושים. תחילה נקבע לה צו תשלומים בהיקף של 250 שקל בחודש, אולם בהמשך הופחת זה ל-100 שקל.
בפסק דינו אימץ השופט מאור את המלצת כונס הנכסים הרשמי, וקבע כי בשל נסיבות החיים הקשות של החייבת, העובדה שאין לה נכסים, ויכולת ההשתכרות הדלה שלה, יסתפקו נושיה בתשלומים שהיא כבר העבירה לקופת הכינוס, ועל יתר החוב יוענק לה הפטר.
השופט מאור לא הסתפק בהחלטה זו וצעד צעד נוסף. הוא החליט להתוות לרשמי ההוצאה לפועל דרך אלטרנטיבית לטיפול בחייבים מוגבלים באמצעים, שפשיטת הרגל הממושכת והיקרה גורמת להם לסבל מיותר, ומכבידה עוד יותר על הנושים שלהם, שנאלצים להמתין לכספם זמן רב יותר.
בפסק הדין קבע השופט מאור, כי רשם ההוצאה לפועל אינו חייב להעביר למסלול של פשיטת רגל חייב מוגבל באמצעים שלו חובות נמוכים יחסית או כאשר מדובר בנסיבות אישיות וכלכליות קשות ביותר ו/או כאשר החייב חסר כל יכולת פירעון ממשית. במקרים אלו רשאי הרשם לעשות שימוש בחוק ההוצאה לפועל, המאפשר לו למנות במקרה של איחוד תיקים ממונה מטעמו.
אותו ממונה יהיה בעל סמכות לחקור את החייב, לאתר את נכסיו ולהציע הצעה להסדר בינו לבין הנושים (המכונים בהליכי הוצאה לפועל זוכים), ויאפשר לקצר את ההליך. השופט הדגיש כי הממונה יהיה רשאי אחרי חקירת החייב ובחינת נכסיו, לזמן את כל הזוכים לאסיפת זוכים ולהציע להם הסדר חוב, שככל שיסכימו לו יועבר לאישור רשם ההוצאה לפועל.
כב' השופט עודד מאור ציין, כי פתרון זה יאפשר לשחרר חייבים מעול החובות בצורה מהירה יותר מבפשיטת רגל ויקל גם על הזוכים, שנאלצים להמתין בהליך זה זמן רב לחובות שאותם ככל הנראה לא יראו.
הרשם שורק הדגיש, כי מצבו של החייב "זעק נקיטת הליך נוסף, חריג במגוון ההליכים המתנהלים בהוצאה לפועל כדי לנסות להביא לקבלת הצעת הסדר מוסכמת בתיק האיחוד"
המסלול בו צעד רשם ההוצאה לפועל בחיפה
הרשם עופר שורק צעד בדרך שהתווה השופט מאור, ובהחלטה אמיצה שנתקבלה בסוף יוני הורה על מינוי הח"מ לממונה מטעמו בתיק איחוד לצורך גיבוש הסדר בין החייב לנושים. הרשם שורק הדגיש, כי מצבו של החייב "זעק נקיטת הליך נוסף, חריג במגוון ההליכים המתנהלים בהוצאה לפועל כדי לנסות להביא לקבלת הצעת הסדר מוסכמת בתיק האיחוד".
הבקשה שבה דן הרשם הינה בקשתו של חייב בן 62, ששירת במשך 30 שנה בקבע ונקלע לחובות כבדים, לאחר ששימש כערב לחבר שנטל הלוואה והסתבך. האיש איבד את כל נכסיו, נקלע למשבר נפשי קשה ובעקבותיו הורע מצבו הבריאותי ואף לקה באירוע מוחי, והפך להיות דייר רחוב. בעקבות מצבו, הוא התגורר במשך מספר שנים בחדר הלבשה של אחד ממועדוני הכדורגל בצפון, שלקח אותו תחת חסותו.
היקף החובות של החייב עומד על כ-474 אלף שקל, כאשר למעלה מ-90% מכלל החובות הינם לשלושה בנקים. החייב ביקש להגיע להסדר עם הנושים, ולהעביר אליהם 50 אלף שקל מתוך כספים שהוא אמור היה לקבל כהחזרי מס.
הנושה הגדול ביותר של החייב, בנק אוצר החייל (המחזיק בכ-75% מכלל החוב) התנגד להצעה, וטען כי יש לבצע ביטול הענקה של דירה בטירת הכרמל שהועברה על ידי החייב לעבריינים. עוד נטען להעדפת נושים בכך שהחייב החזיר הלוואות לילדיו מתוך כספים שהתקבלו מהביטוח הלאומי.
בשורה התחתונה, דרש הבנק לקבל לא את מלוא הכספים שיתקבלו בגין החזרי מס שהוערכו בסביבות 60,000 ₪ , אלא גם שיוסיף על כך 24 תשלומים של 500 שקל.
בשל התנגדות הנושה המרכזי של החייב, עשוי היה הרשם לדחות את בקשתו למתן הפטר ולהפנותו להליך של פשיטת רגל. אולם, בשל נסיבות חייו הקיצוניות הוא החליט לצעוד בנתיב שונה, ולמנות את הח"מ כממונה מטעמו כדי לנסות להגיע להסדר מוסכם עם הזוכים.
בעקבות המינוי, אותרו נכסים נוספים של החייב בהיקף של כ-20 אלף שקל, והושגה הסכמה עם שלושת הזוכים הגדולים ולאחר מכן עם זוכים נוספים (המשקפים שיעור נשייה של 96%). המינוי השיג את מטרתו, ובעקבותיו מונה לאחרונה הח"מ לממונה בתיק איחוד נוסף, שאמור לשמש כמקרה בוחן נוסף למינויים עתידיים של עורכי דין אחרים על ידי ההוצאה לפועל.
אחת הסוגיות שחוק חדלות פירעון החדש אמור להסדיר היא מינוי של ממונה מטעם רשם ההוצאה לפועל. בעל תפקיד זה מכונה בהצעת החוק "נציג הרשם", ולשרת המשפטים ניתנת הסמכות לקבוע מי יהיה כשיר למלא את תפקיד זה
ההסדר המוצע בהצעת חוק חדלות פירעון החדש
בעוד כמה חודשים אמורה הכנסת לאשר את חוק חדלות פירעון החדש, שמקדמת שרת המשפטים איילת שקד. החוק מבקש להסדיר באופן קוהרנטי ושלם את תחום חדלות הפירעון, המפוזר כיום תחת שלושה חוקים שונים.
אחת הסוגיות שאמור החוק החדש להסדיר היא מינוי של ממונה מטעם רשם ההוצאה לפועל. בעל תפקיד זה מכונה בהצעת החוק "נציג הרשם", ולשרת המשפטים ניתנת הסמכות לקבוע מי יהיה כשיר למלא את תפקיד זה, ומה יהיה שכרו. במסגרת ההצעה, ניתנת לממונה, בין היתר, סמכות לחקור את החייב, לעיין במסמכים הנוגעים לחייב, לדרוש מידע מגורמים שונים אודותיו והכול במטרה לגבש הסדר מוסכם עם הזוכים ובכך לאפשר לחייב לפתוח דף חדש ולשקם את חייו.
