לשכת ההוצאה לפועל היא גוף גבייה ממשלתי שהוקם במטרה לסייע לאזרחים לגבות את הכספים החייבים להם, ללא צורך בתביעה משפטית. כדי לפעול באמצעות ההוצל"פ, על התובע (הזוכה) לפעול בהתאם לתקנות ולשלבים השונים - אם באופן עצמאי ואם באמצעות עורך דין מטעמו.
בקשה לתביעה על סכום קצוב ניתן להגיש כאשר בידי הזוכה יש חוזה/ הסכם המעיד על חוב בסכום שלא יעלה על 75,000 שקלים
התיקים אותם ניתן לפתוח בהוצל"פ
בהוצל"פ ניתן לפתוח מס' סוגי תיקים וביניהם 3 סוגי תיקים עיקריים שעליהם נפרט במאמר: תביעה לביצוע שטר, תביעה לסכום קצוב ובקשה לביצוע פסק דין. השלב הראשון משתנה בהתאם לאופי התיק, אך יתר השלבים זהים:
תביעה לביצוע שטר - בקשה לתביעה אותה ניתן להגיש כאשר בידי הזוכה יש שטר חוב/ צ'ק של החייב, שחזר או בוטל.
במקרה שבו הזוכה מגיע ללשכת ההוצל"פ עם שטר (למשל משכיר דירה מגיע עם הצ'ק שחזר אותו נתן השוכר/ בעל עסק עם צ'ק שבוטל על ידי הלקוח וכו'), עליו למלא טופס בקשה לפתיחת תיק לביצוע שטר כנגד החייב (סכום האגרה בפתיחת תיק לביצוע שטר - 1.25 אחוזים מגובה השטר, או מינימום 162 שקלים).
תביעה על סכום קצוב - בקשה לתביעה על סכום קצוב אותה ניתן להגיש כאשר בידי הזוכה יש חוזה/ הסכם המעיד על חוב בסכום שלא יעלה על 75,000 שקלים.
חשוב להדגיש, כי אם גובה החוב עולה על 75,000 שקלים, על התובע להגיש תביעה לבית משפט בהליך סדר דין מקוצר, לקבל פסק דין כנגד החייב ולאחר מכן להגיש להוצל"פ בקשה לביצוע פסק הדין.
במקרה שהחוב אינו עולה על 75,000 ₪ (מכוח חוזה / הסכם) ובטרם פתיחת התיק בהוצל"פ - על הזוכה לשלוח לחייב (באמצעות דואר רשום עם אישור מסירה או ע"י שליח) מכתב התראה המנוסח על פי התקנות, שבו הזוכה מזהיר את החייב שבמידה ולא ישלם את החוב תוך 30 ימים, יפתח כנגדו תיק בהוצל"פ.
לאחר קבלת אישור מסירת מכתב ההתראה, על הזוכה להמתין 30 ימים ואם בתומם לא הוסדר החוב, על הזוכה להגיע ללשכת ההוצל"פ, למלא טופס בקשה לפתיחת תיק לתביעת סכום קצוב, בצירוף המכתב שנשלח לחייב, ואישור המסירה (סכום האגרה בפתיחת תיק לתביעת סכום קצוב - 1 אחוז מגובה החוב, או מינימום 93 שקלים).
בקשה לביצוע פסק דין - בקשה לביצוע פסק דין ניתן לפתוח כנגד נתבע אשר מתחמק מתשלום שנפסק בפסק דין חלוט כנגדו דהיינו: פסק דין שלא ניתן לערער עליו.
יש להגיע ללשכת ההוצאה לפועל ולהגיש בקשה לביצוע פסק דין בצירוף כתב התביעה המקורי (חתום ע"י מזכירות בית המשפט) ובנוסף לצרף את הפסק דין המקורי.
עם פתיחת התיק ההוצאה לפועל, פקידי ההוצל"פ מפיקים טופס מסירת אזהרה לחייב, המיידע אותו על פתיחת התיק ומעניק לו 30 ימים לשלם את החוב או להגיש התנגדות כנגד החוב
השלבים והליכי הגבייה השונים
שלב ראשון - פתיחת תיק
עם פתיחת התיק ההוצאה לפועל, פקידי ההוצל"פ מפיקים טופס מסירת אזהרה לחייב, המיידע אותו על פתיחת התיק ומעניק לו 30 ימים לשלם את החוב או להגיש התנגדות כנגד החוב (במידה שמוגשת התנגדות התיק עובר לבית משפט באזור שבו נפתח תיק ההוצאה לפועל).
את טופס האזהרה הזוכה צריך לשלוח לחייב באחת משתי הדרכים הבאות:
א. דואר רשום עם אישור מסירה, הנשלח מטעם לשכת ההוצל"פ (לרוב לא מומלץ, מכיוון שלעיתים קרובות החייב משנה את כתובתו, או שהכתובת המצויה בידי הזוכה אינה נכונה - מה שעלול להוביל לבזבוז זמן יקר).
ב. באמצעות שליח פרטי, השליח מחתים את החייב או אחד מבני משפחתו, על קבלת האזהרה ומשיב את אישור המסירה לזוכה בצירוף תצהיר מוסר. אם החייב מסרב לחתום על אישור המסירה, השליח מצהיר כי החייב סרב לחתום והדבר נחשב כמסירה מלאה בהוצאה לפועל.
את אישור המסירה בצירוף התצהיר מוסר, מגיש הזוכה ללשכת ההוצל"פ, ורק מרגע זה (שבו לשכת ההוצל"פ מעדכנת את התאריך שבו קיבל החייב את המסירה), נספרים הימים לצורך נקיטת ההליכים כנגד החייב כגון: עיקולי צד ג', עיקול רכב וכו'.
שלב שני - המתנה של 30 יום
לאחר מסירת האזהרה לחייב, על התובע להמתין 30 ימים, שבהם יש לחייב הזדמנות לשלם את החוב או להגיש התנגדות או להגיש בקשה לצו תשלומים, או להתייצב בלשכת ההוצל"פ לחקירת יכולת (התייצבות אצל רשם ההוצל"פ שבוחן את היכולת הכלכלית של החייב על מנת לקבוע צו תשלומים בהתאם).
אם החוב שולם, או במידה שהחייב הגיע להסדר תשלומים, הכסף מועבר לתיק ההוצל"פ ומשם באופן אוטומטי לחשבון הבנק של הזוכה.
אם בתום 30 הימים החייב לא שלם/ הסדיר את החוב, זכאי הזוכה להגיש בקשה לעיקול צד ג', שמשמעותה עיקול חשבונות בנק, קופות גמל, קרנות השתלמות וכד'
שלב שלישי - עיקול צד ג'
אם בתום 30 הימים החייב לא שלם/ הסדיר את החוב, זכאי הזוכה להגיש בקשה לעיקול צד ג', שמשמעותה עיקול חשבונות בנק, קופות גמל, קרנות השתלמות וכד'.
כדי לבצע את העיקול, על הזוכה לבחור את הגורם שבו להערכתו מנהל החייב חשבון ולהגיש בקשה לעיקול צד ג' בלשכת ההוצאה לפועל. הבקשה מוגשת לכל גוף בנפרד (סכום האגרה לכל בקשה - 7 שקלים), מומלץ שלא לבחור את כל הגורמים לעיקול מאחר שהוצאות העיקולים יהיו גבוהות. על כן, מומלץ לבחור לעקל (בתור התחלה) רק את הבנקים הגדולים במשק כך שבהם קיים סיכוי רב שהחייב מנהל חשבון.
לאחר מילוי והגשת טופס הבקשה לעיקול, נשלחת הבקשה באופן אוטומטי לגורם הנבחר (צד ג'), שבודק את הפניה ומעדכן את ההוצל"פ בתשובתם אם החייב מנהל חשבון בגורם זה או לא וכן עדכון על סך הכספים המוחזקים אצל צד ג'.
תשובת הגורם נשלחת להוצל"פ ואחריותו של הזוכה לבדוק אחת לכמה ימים האם התקבלה תשובה ומה מהותה.
במידה שנמצא כי הסכום הנדרש עוקל אצל אחד הגורמים, על הזוכה להגיש לרשם ההוצל"פ בקשה למימוש הכספים המוחזקים אצל צד ג'. לאחר שבקשת המימוש אושרה, על הזוכה לשלוח את ההחלטה לגורם המתאים, על מנת שצד ג' (הגורם) יעביר לתיק ההוצאה לפועל את הסכום הנדרש.
בטופס הבקשה (ללא אגרה), ממלאים את פרטי החייב ומספר תעודת הזהות שלו. הטופס נשלח אוטומטית למשרד הרישוי, שבודק ומעדכן את ההוצל"פ האם יש לחייב רכבים, כמות הרכבים, סוג הרכב ופרטים מהותיים נוספים
שלב רביעי - עיקול רכב
אם לא נמצאו כספים הניתנים למימוש (או במקביל לנקיטת הליכי עיקול צד ג'), יכול הזוכה להגיש בהוצל"פ בקשה לרישום עיקול רכב. בטופס הבקשה (ללא אגרה), ממלאים את פרטי החייב ומספר תעודת הזהות שלו. הטופס נשלח אוטומטית למשרד הרישוי, שבודק ומעדכן את ההוצל"פ האם יש לחייב רכבים, כמות הרכבים, סוג הרכב ופרטים מהותיים נוספים.
הגשת הבקשה לרישום עיקול רכב מונעת מהחייב למכור את הרכב/ים, אך לא בהכרח מאפשרת לתפוס את הרכב. על מנת לתפוס את הרכב - על החייב לקבל אישור של רשם ההוצל"פ לתפיסת הרכב; לבחור מעקל ולשלם למעקל שייקח את הרכב לאחסון במחסני ההוצל"פ (כרוך בתשלום נוסף); ולאחר מכן למכור את הרכב במכרז. הכספים שיתקבלו ממכירת הרכב, יועברו להוצל"פ לצורך כיסוי החוב (בתוספת ההוצאות שנלוו לתיק) והיתרה מועברת לחייב.
לכן, בשיקולי מימוש החוב באמצעות הרכב המעוקל, נלקחים בחשבון גובה החוב, השנתון ושווי הרכב. כך למשל כאשר מדובר ברכב ישן (מעל 5 שנים) ייתכן מאוד כי עלות המימוש תהיה גבוהה יותר מהסכום שיושג במכירת הרכב. כך גם כאשר מדובר ברכב חדש ששוויו גבוה בהרבה מגובה החוב – רוב הסיכויים כי הבקשה לא תאושר.
לאחר 45 ימים מיום מסירת האזהרה לחייב (במסירה מלאה), יכול הזוכה להגיש לרשם ההוצל"פ בקשה למסירת מידע, שמשמעותה הוראה לגורמים שונים לרבות הוראה למוסד לביטוח לאומי למסור מידע אודות מקורות ההכנסה של החייב (סכום האגרה - 3 שקלים)
שלב חמישי - בקשה למסירת מידע
לאחר 45 ימים מיום מסירת האזהרה לחייב (במסירה מלאה), יכול הזוכה להגיש לרשם ההוצל"פ בקשה למסירת מידע, שמשמעותה הוראה לגורמים שונים לרבות הוראה למוסד לביטוח לאומי למסור מידע אודות מקורות ההכנסה של החייב (סכום האגרה - 3 שקלים).
לאחר אישור הבקשה אשר נשלחת באופן אוטומטי למוסד לביטוח לאומי, מעביר הביטוח הלאומי דו"ח שבו מצוינים מקומות העבודה בהם עבד החייב לאחרונה. בהתאם למידע, על הזוכה להגיש בקשה בלשכת ההוצל"פ לעיקול משכורת, אם החייב אכן עובד אצל אותו גורם, על הגורם (בעל העסק) לנכות לו מתלוש השכר את הסכום הדרוש ולהעביר את הסכום ללשכת הוצל"פ שמעבירה את הכסף לחשבונו של הזוכה.
מסלול מקוצר - המסלול המקוצר הוא מסלול רשות שחל על חובות שאינם עולים על 10,000 ש"ח - הזוכה אינו חייב לנקוט אותו, והוא רשאי לבחור בין המסלול המקוצר למסלול הרגיל
שלב שישי - הטלת הגבלות
לאחר 180 ימים מפתיחת התיק, יכול התובע לבקש להטיל הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו. בין ההגבלות - צו עיכוב יציאה מהארץ; הגבלה מלקבל או להחזיק דרכון; הגבלה על קבלה, חידוש, או החזקה של רישיון נהיגה; הגבלה בבנק; הגבלה על שימוש בכרטיסי אשראי; והגבלה על ייסוד תאגיד או כהונה בתאגיד.
מסלול מקוצר - המסלול המקוצר הוא מסלול רשות שחל על חובות שאינם עולים על 10,000 ש"ח - הזוכה אינו חייב לנקוט אותו, והוא רשאי לבחור בין המסלול המקוצר למסלול הרגיל (כמפורט לעיל).
ייחודו של המסלול הקצר הוא בכך שהזוכה לא צריך לבצע שום פעולה לאחר פתיחת התיק ורשם ההוצאה לפועל נוקט את ההליכים הנדרשים ביוזמתו.
חסרונות: במסגרת המסלול המקוצר ניתן לנקוט שני הליכים בלבד עיקול כספים של החייב וכספים שמגיעים לו מצד שלישי ועיקול רכבו של החייב.
לא ניתן לנקוט במסגרת המסלול הקצר הליכי ביצוע אחרים, כגון: עיקול מקרקעין, הטלת הגבלות אישיות על החייב, כינוס נכסים, תפיסת נכס או צווי הבאה.
שכר הטרחה של עורך הדין נקבע לפי תקנות ההוצל"פ. הייצוג ע"י עו"ד מגדיל אוטומטית את החוב של החייב ומי שנושא בשכר הטרחה הוא החייב עצמו ולא הזוכה
יתרונות ניהול הליכי הוצל"פ באמצעות עורך דין
הבחירה בעורך דין לגביית חוב הינה בחירה חכמה, חוקית ויעילה, במיוחד לטווח ארוך. כאמור, קיימים הליכים רבים שאותם ניתן לבצע באמצעות לשכת ההוצל"פ אך הליכים אלו דורשים התעסקות רבה וטרטור מצד הזוכה. עו"ד שעוסק בתחום ביומיום יכול להביא לגביית החוב בזריזות וביעילות ולמנוע העלמת נכסים מצד החייב.
לעורכי הדין העוסקים בתחום, יש תוכנות המקושרות אונליין למערכת של לשכת ההוצל"פ ומאפשרות בכך איסוף מידע בנוגע לנכסי החייב, זירוז הליכים וחסכון בזמן בהגשת טפסים ובעלויות מיותרות. במידה והתיק מגיע לבית המשפט לאחר הגשת התנגדות מצד החייב, עורך הדין הוא זה שמטפל הן בהגשת המסמכים השונים בהתאם לתקנות והן בהתנהלות המשפטית מול בית משפט.
חשוב לדעת, כי שכר הטרחה של עורך הדין נקבע לפי תקנות ההוצל"פ. הייצוג ע"י עו"ד מגדיל אוטומטית את החוב של החייב ומי שנושא בשכר הטרחה הוא החייב עצמו ולא הזוכה.
• השתתפה בהכנת הכתבה - יערית טרבלסי, כתבת זאפ משפטי.
