רבים קראו את טענותיו של מר סער שיינפיין כלפי קשת והפסיכיאטר שטיפל בו במסגרת התוכנית "האח הגדול". צמרמורת אחזה בכותבת שורות אלו למקרא הטענות הקשות ותחושת אין האונים שחווה כנטען במהלך התוכנית.
הסיטואציה בה נמצאו המתמודדים הייתה קשה ביותר: ע"פ הנטען, ניתן להם טיפול פסיכיאטרי מלווה בכדורים שונים לכאורה ללא מתן מידע או הסבר על סוג התרופה ו/או תופעותיה ו/או לכאורה ללא הסבר מספק וקבלת הסכמתם לטיפול.
חובת הרופא המטפל - האם הופרה?
רבים שואלים מהי חובת הרופא המטפל בהמליצו על מתן כדורים פסיכיאטרים, והאם בהנחה שמר שיינפיין יוכיח את טענותיו כלפי הפסיכיאטר, יוכל להיפרע ממנו על נזקיו, ככל שקיימים.
ראשית, יש לפנות אל החובה העולה על פי פרק ד לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 המחיל איסור על רופא ליתן טיפול רפואי, אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת.
לכאורה, היה על הפסיכיאטר בתוכנית האח הגדול לתת הסבר על האבחנה ו/או הטיפול המוצע, ובוודאי על סוג הכדור המוצע על מנת שמר שיינפיין ייתן הסכמתו ליטול את הכדורים. למעשה, טענותיו של מר שיינפיין- במידה שיוכחו- מעלות לכאורה חשד למתן טיפול רפואי ללא קבלת הסכמה ולכאורה תוך הסתרת מידע באופן מכוון.
הסכמה מדעת
אין לכותבת כל ספק, כי הסכמה מדעת היא זכותו של מר שיינפיין, ככל אדם בגיר אחר, לקבל החלטה חופשית ומבוססת על מידע אמיתי טרם נטילת הכדורים המהווים טיפול רפואי לכל דבר ועניין. זכותו הבסיסית הינה לקבל החלטה בצורה חופשית, זאת לאחר שקיבל מידע רפואי רלוונטי. על פי חוק, רק לאחר מסירת המידע אפשר לקבל את החלטת המטופל אם להסכים או לסרב להצעת הפסיכיאטר או כל רופא אחר.
המידע שעל רופא למסור למטופל בטרם מתן הטיפול כולל, בין היתר, אבחנה רפואית של מצבו, אופי הטיפול המוצע, סיכונים ותופעות לוואי של הטיפול/התרופה ואלטרנטיבה לטיפול המוצע כולל יתרונות וסיכונים.
על פי חוק ובהתאם לרוח הפסיקה בבתי המשפט, הסכמה מדעת מטילה חובה על הרופא המטפל, במקרה זה פסיכיאטר, שלא להתחיל בטיפול בטרם קיבל את הסכמת המטופל. זאת, לאחר שנתן למטופל מידע רלוונטי בנושא הטיפול ובעיקר אפשרות להבין את המידע הרפואי ולהביע את רצונו באשר לקבלת הטיפול המוצע ו/או בחינת אפשרויות טיפוליות אחרות.
פסיקת פיצוי בשל פגיעה באוטונומיה
בתי המשפט בהחלט נוטים לקבל תביעות ואף פוסקים במקרים המתאימים פיצוי לתובעים המוכחים, כי ניתן להם טיפול רפואי ללא שקיבלו מידע על הפרוצדורה הרפואית ו/או הטיפול ו/או ללא שקיבלו הסבר על תופעות הלוואי שעלולות לנבוע מהטיפול ואופיו. זאת, בשל הפגיעה באוטונומיה.
אם מר שיינפיין יוכיח טענותיו כלפי הפסיכיאטר, בהחלט ייתכן כי ביהמ"ש יקבע שנגרמה לו פגיעה באוטונומיה, ואם יוכח כי לא היתה במקרה זה הסכמה מדעת, יפסק פיצוי בהתאם לראיות, העובדות והנזק ככל שיוכחו בבית המשפט.
יובהר, כי מבחינת הרציונל המשפטי העומד מאחורי החובה של הרופא לתת הסבר ולקבל הסכמה עומד כלל מוסרי שלא ליתן טיפול רפואי מכל סוג שהוא היות שאין זה נכון לבצע כל הליך רפואי, אבחנתי, ריפויי, או ניסיוני, אם המטופל לא הסכים לאותו הליך בצורה חופשית ומדעת.
* למען גילוי נאות יאמר, כי הח"מ מכירה את מר שיינפין ואף ייצגה אותו בעבר.
** אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ ו/או המלצה מכל מן וסוג שהוא.
** עו"ד גלית קרנר מתמחה בתביעות נזיקין, רשלנות רפואית, סיעוד ואובדן כושר עבודה.
