תקופת החגים ידועה כתקופה טעונה ולא פשוטה. נמצאים יותר בבית, גם הילדים בחופש, המתח עולה וגואה, וה'ביחד' הזה לא טוב לכולם. במשפחות רבות, כאשר הריבים הולכים ומתעצמים, נזרקת לחלל האוויר, לא אחת גם המילה גירושין. סוגיות משפחתיות שונות, כולל גירושין אך לא רק, על הפרק יותר מתמיד.
קבצנו עבורכם כמה שאלות רלוונטיות שנשאלו לאחרונה בפורומים השונים בזאפ משפטי.
אם הכנסותיכם הפנויות זהות או דומות וזמני השהות של הילדים עם כל אחד מכם אף הם זהים, אין כל סיבה כי הורה אחד ישלם להורה השני מזונות, זאת להבדיל מ"הוצאות חיצוניות"
ויתור על זכויות בהליך גישור
שאלה: אנחנו בהליך גישור או ישוב סכסוך מטעם בית משפט. בעלי מבקש שאוותר לו על מזונות ואני יודעת שזה בניגוד לחוק. האם 'לפוצץ' את הגישור כי לא נותנים לי מזונות עבור הילדים?
תשובה: (עו"ד אייל סייג) תלוי במספר פרמטרים אותם יש לקחת בחשבון ולשקלל. כך למשל, תלוי מהי מידת מעורבות שניכם בגידול הילדים מהיום שאחרי ואילך, היינו: כמה ימים מתוך מחזור של 14 יום ישהו הילדים אצל כל אחד מכם? (כך שממילא הוא מאכיל את הילדים אצלו ודואג לצרכיהם הבסיסיים - כולל הלבשה/מלתחה אצלו) תלוי בגובה ההכנסות הפנויות של כל אחד מכם, שכן, אם לצורך הדוגמה, הכנסותיכם הפנויות זהות או דומות וזמני השהות של הילדים עם כל אחד מכם אף הם זהים, אין כל סיבה כי הורה אחד ישלם להורה השני מזונות, זאת להבדיל מ"הוצאות חיצוניות" (הוצאות בריאות שאינן בסל; הוצאות חינוך שאינן מתוקצבות וכדומה), שבעול נשיאתן ראוי שתשאו שניכם שווה בשווה.
בכל מקרה, לא הייתי ממליץ "לפוצץ את הגישור" אלא לנסות ולהפיק ממנו את המירב עד למיצוי.
אם את חותמת על הסכם בו יקבע כי אין לך כל תביעה או טענה בדבר הדירה, הווה אומר כי לא תוכלי לקבל, אם חלילה תסתיים מערכת הנישואין, את חלקך בדירה, או לחילופין את הכספים אותם השקעת ברכישתה
הסכם ממון - האם לחתום?
שאלה: אנחנו מתגוררים בדירה הרשומה על שם של בעלי. אך בפועל הדירה שייכת להוריו. הם נתנו לנו לגור שם עד שנחסוך. כעת אנחנו מעוניינים לרכוש מהם את הדירה. קבענו עם הוריו שנחזיר להם כל פעם קצת, אין איזה חוזה או משהו כזה. הוריו ביקשו שלפני כן נחתום על הסכם ממון שנערך ע"י עורך דין שלהם, שבו אני אאשר שבמידה שניפרד לפני שנשלם להם את כל הכסף, אז לי לא תהיה כל תביעה לחלק בבית הזה. שאלתי היא מה אני צריכה לשאול ולבדוק במצב כזה על מנת שזכויות שלי לא ייפגעו אם חס וחלילה קורה משהו. או אם יש דברים נוספים שכדאי להוסיף בהסכם כזה.
תשובה: (עו"ד ליאור יניר) ראשית יש לבדוק האם קיימת הערת אזהרה בנוגע לדירה. ע" האמור, הדירה רשומה על שם בעלך אך שייכת להוריו ורק עתה הנכם מבקשים לשלם עבורה.
אם את חותמת על הסכם בו יקבע כי אין לך כל תביעה או טענה בדבר הדירה, הווה אומר כי לא תוכלי לקבל, אם חלילה תסתיים מערכת הנישואין, את חלקך בדירה, או לחילופין את הכספים אותם השקעת ברכישתה.
יש להכין הסכם כולל אשר מתייחס לכל הסוגיות, ולהתייחס באופן מלא לעובדה כי מדובר בדירת המגורים היחידה והכל על מנת שלא תמצאי עצמך ללא יכולת לדאוג לקורת גג עבורך.
בן זוג אינו 'חייב' לקבל מהלך חד צדדי כלשהו של בן הזוג השני. ברור כי הוא גם 'יכול' לתבוע, באשר כל אחד יכול לתבוע על כל דבר והשאלה הקשה יותר הינה אילו סעדים יתבע ומה הסיכויים לקבלם
מהלך חד צדדי של החלפת מנעול ללא ידיעת הבעל
שאלה: אחרי ריב קשה מילולית ופיזית שהיה ביני לבין בעלי לפני כמה ימים, הוא עזב את הבית ומאז לא חזר. אני רוצה להתגרש והחלטתי להחליף מנעול בדלת הבית כדי שהוא לא יוכל להיכנס בזמן שאני בעבודה. לא רוצה שיתקרב לילדים ללא ידיעתי וללא הנוכחות שלי. הבית רשום על שנינו. השאלה היא, אם הוא חייב לקבל את העובדה שהחלפתי מנעול או שהוא יוכל לתבוע אותי על כך? האם זה יכול לפגוע בי בהליך הגירושין? הליך חד צדדי שכזה מצידי?
תשובה: (עו"ד יעקב שמשי) בן זוג אינו 'חייב' לקבל מהלך חד צדדי כלשהו של בן הזוג השני. ברור כי הוא גם 'יכול' לתבוע, באשר כל אחד יכול לתבוע על כל דבר והשאלה הקשה יותר הינה אילו סעדים יתבע ומה הסיכויים לקבלם. גם השאלה אם מהלך זה יכול לפגוע בך בהליך הגירושין הינה שאלה קשה. ניתן לומר כבר עתה, כי מהלך שכזה יקשה על טענת 'שלום בית' למשל, אך לא ניתן לענות עליה באופן מלא על בסיס מידע מינימליסטי שמסרת, והתשובה תהיה תלויה במכלול הנסיבות שיוכח, באשר לפירוד בכלל ולהחלפת המנעול בפרט, ובגורמים נוספים המשפיעים על החלטות שיפוטיות.
לישיבת מהו"ת ראשונה (מתוך ארבע אפשריות) את חייבת להופיע. למעשה, על פי הדין, אי הופעה לפגישה הראשונה כמוה כאי הופעה לדיון בבית המשפט
גישור משפחתי והפנייה ליחידת הסיוע במסגרת הליך יישוב סכסוך
שאלה: קיבלתי הביתה זימון לישיבת גישור בתוך הליך ישוב סכסוך. האם אני חייבת להופיע? האם מותר לי להופיע עם עורך דין?
תשובה: (עו"ד אייל סייג) לישיבת מהו"ת ראשונה (מתוך ארבע אפשריות) את חייבת להופיע. למעשה, על פי הדין, אי הופעה לפגישה הראשונה כמוה כאי הופעה לדיון בבית המשפט. לאחר שהופעת ביחידת הסיוע שליד בית המשפט (או בית הדין הדתי) לפגישת המהו"ת (ר"ת של "מידע היכרות ותיאום") הראשונה, מציע תמיד למצות את הפגישה שבאה בניסיון לזהות את עמדות הצדדים ואולי גם לזהות אינטרסים ככל שזמן הפגישה מאפשר. אין חובה להמשיך ולהתדיין ביחידת הסיוע וניתן לבקש לקצר את ההליך כבר בפגישה הראשונה אם את רואה שמבחינתך "אין עם מי לדבר". המשמעות היא שניתן יהיה להגיש תביעות לבית משפט או לבית הדין לפי העניין.
לצערי, החוק לא מתיר לך להגיע לישיבה הראשונה עם עו"ד (והיא בלבד - בכל יותר הפגישות כן), אך אין הדבר מונע ממך את הייצוג מחוץ לכתליו של חדר ישיבת המהו"ת. בהחלט מומלץ להיוועץ עם עורך דין בתחום המשפחה, הן לפני פגישת המהו"ת הראשונה והן על מנת שיילווה אותך משפטית גם בהליך זה. יכול להיווצר מצב אידיאלי לפיו קיימת היתכנות להסכם גירושין ביניכם במסגרת הליך ישוב הסכסוך, מה שמצדיק עוד יותר ייצוג מלא ע"י עורך דין מטעמך, שיעבור על טיוטת ההסכם ויוודא שהאינטרסים שלך לא מקופחים בו.
לסיום, אציין כי הסכם גירושין הוא אחד ההסכמים החשובים שעליו תחתמי בחייך (אם לא ה-...) ולכן חשוב שתהיי מיוצגת.
