מה משותף לרפטינג, סנפלינג, צניחה חופשית וסקי? כולן פעילויות ספורט אתגרי אהובות, שגורמות לאדרנלין שלנו להמריא. אתגר פיזי, טבע פראי וכמובן תחושת הסכנה שמלווה את ההשתתפות, הם אלו שמטעינים אותנו באנרגיה.
אלא שלמרות ההנאה הגלומה בפעילויות אלה, לא אחת נגרמות בהן תאונות קשות, מה שמעורר שאלות לגבי גבולות האחריות של המארגנים שלהן. בשורות הבאות ננסה לברר מה כולל ספורט אתגרי לפי הפסיקה, ומה יכול לעשות מי שנפגע.
מהו ספורט אתגרי?
ספורט אתגרי הוא פעילות היוצרת סיכון מסוים, הגורם לשחרור של אדרנלין ולתחושת סיפוק אצל המשתתף. תחושה זו נגרמת עקב התמודדות עם אתגרים הכרוכים באותה פעילות, כגון טיפוס הרים, שיט בנהר סוער או צניחה מגובה.
פעילויות שהוכרו כספורט אתגרי כוללות, בין היתר, סנפלינג, רפטינג, שיט אבובים, החלקה על הקרח, צניחה חופשית, סקי מים, רכיבה על סוסים, אולטרה-לייט, ונהיגה ספורטיבית
אילו פעילויות הוכרו על ידי בתי המשפט כספורט אתגרי?
פעילויות שהוכרו כספורט אתגרי כוללות, בין היתר, סנפלינג, רפטינג, שיט אבובים, החלקה על הקרח, צניחה חופשית, סקי מים, רכיבה על סוסים, אולטרה-לייט, ונהיגה ספורטיבית. אלא שלעניין זה קשה לקבוע מסמרות, וכל תיק נבחן לפי נסיבותיו.
בפרשת כלל ביטוח (ת"א 69605-06 עזבון המנוח ש.ב. נ' כלל) נראה שהורחבה ההגדרה, כאשר נטען שם כי כל פעילות הטומנת בחובה סיכון נחשבת לספורט אתגרי (קביעה שמעוררת ביקורת, היות שגם כדורגל טומן בחובו סיכון, ואיננו נתפס בציבור כספורט אתגרי).
התובע יידרש להוכיח התרשלות של מפעיל אתר הספורט האתגרי
ברצוני לתבוע מפעיל של אתר ספורט אתגרי, מה אצטרך להוכיח?
תביעה נזיקית מסוג זה תתבסס על עוולת הרשלנות, והתובע יידרש להוכיח התרשלות של מפעיל אתר הספורט האתגרי (סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין). התובע יטען כי האחריות המוטלת על המפעיל רבה, ובמסגרתה הוא צריך היה לצפות ולמנוע פגיעות מסוגים שונים.
התובע יטען, בין היתר, כי על הנתבע היה לנקוט בכל האמצעים, כדי למזער את הסיכון למשתתפים, ובכלל זה לספק להם את כל ציוד הבטיחות הנדרש, לוודא שהוא תקין, לתת להם הנחיות בשפתם, ולהציב אחראי בטיחות שיפקח על הציוד ועל המפעילים.
טענת הגנה: רשלנות תורמת - הנפגע תרם בהתנהגותו לסיכון שאליו הוא נכנס, ויכול היה לפעול בצורה סבירה כדי למזער אותו, מה שמחייב הפחתה של אחריות הנתבע כלפיו
אילו טענות הגנה יכול להעלות מפעיל האתר?
1. הסתכנות מרצון (סעיף 5 לפקודת הנזיקין) - במסגרת זאת, יטען המפעיל כי מי שמבצע ספורט אתגרי נוטל על עצמו סיכון מחושב, וכי אם הוא נפגע אין לו להלין אלא על עצמו.
מדובר בטענה לא פשוטה, שהיקפה צומצם מאוד על ידי בתי המשפט, בשל חוסר ההיגיון הטמון בה. טענה זו טעונה הוכחה של מספר תנאים: הניזוק ידע את מצב הדברים לפני התאונה, חשף את עצמו ביודעין לנזק, ועשה זאת מרצון חופשי.
2. רשלנות תורמת - הנפגע תרם בהתנהגותו לסיכון שאליו הוא נכנס, ויכול היה לפעול בצורה סבירה כדי למזער אותו, מה שמחייב הפחתה של אחריות הנתבע כלפיו.
אדם שנפצע במהלך פעילות מאורגנת יכול להגיש תביעת נזיקין נגד האתר שארגן את הפעילות ונגד הגוף המבטח שלו, וכן נגד המעביד, ככל שמדובר בפעילות מאורגנת מטעם מקום העבודה
השתתפתי בפעילות ספורט אתגרי מאורגנת ונפגעתי. את מי אני יכול לתבוע?
אדם שנפצע במהלך פעילות מאורגנת יכול להגיש תביעת נזיקין נגד האתר שארגן את הפעילות ונגד הגוף המבטח שלו, וכן נגד המעביד, ככל שמדובר בפעילות מאורגנת מטעם מקום העבודה. במסגרת זאת, עשוי הנפגע להיות מוכר גם כנפגע תאונת עבודה מטעם המוסד לביטוח הלאומי.
ככל שמדובר בפעילות פרטית (אדם שיצא לבד לטפס על הר), האפשרויות המשפטיות מצומצמות יותר, ואותו אדם יישא ברוב האחריות. עם זאת, אם הפעילות מבוצעת במקום שיוצר סיכון ונמצא בבעלות המדינה, הקרן הקיימת או החברה להגנת הטבע, ייתכן שתהיה לו עילת תביעה במקרים מסוימים.
אני מעוניין לרכוש ביטוח נסיעות הכולל ספורט אתגרי. מה עלי לוודא?
יש לוודא כי הפוליסה מיועדת לספורט אתגרי, מה שצפוי לייקר את הפרמיה. יש לברר מול סוכן הביטוח מה כוללת הפוליסה: האם היא כוללת כיסוי רק של פעילות הספורט האתגרי עצמה או גם של שלב ההכנות, מה החריגים לפוליסה, מה היקף הכיסוי שלה ועוד.
מפעיל של אתר ספורט אתגרי איננו יכול להתנער מהחובות המוטלים עליו על פי דיני הנזיקין
חתמתי על טופס שלפיו להנהלה אין אחריות לנזק שייגרם לי. יש לכך תוקף?
לא. בית המשפט העליון קבע בפרשת נהרות (ראו הרחבה בהמשך) כי התחייבות של משתתפי ספורט אתגרי שלא לתבוע עשויה להתבטל, ולכן להסכמה כזאת לא יינתן, ככל הנראה, תוקף. מפעיל של אתר ספורט אתגרי איננו יכול להתנער מהחובות המוטלים עליו על פי דיני הנזיקין.
עם זאת, עדיף שלא לחתום על הצהרות מסוג זה (ובכלל זה, על תניות ויתור על הזכות לתבוע את המפעיל), בין היתר מאחר שהצהרות כאלה לא מעידות על מפעיל המקום טובות. מקום רציני ואחראי, הפועל בצורה מסודרת, לא יחתים משתתפים על טופס כזה.
בית המשפט קבע, כי החברה לא שמרה על אמצעי הבטיחות הדרושים לפעילות מסוכנת כמו אומגה, ולא עדכנה באופן שוטף את נהלי הבטיחות
דוגמאות לפסקי דין הנוגעים לספורט אתגרי
עובד שנפגע מאומגה - תביעה של מדריך אומגה בן 34 (ת"א 4951/06 א.ו נגד חברת חבלים בע"מ) שאחז בטעות בחבל לא נכון, נפל מגובה רב ונחבל, כשהוא לא רתום לרתמת בטיחות. בית המשפט קבע, כי החברה לא שמרה על אמצעי הבטיחות הדרושים לפעילות מסוכנת כמו אומגה, ולא עדכנה באופן שוטף את נהלי הבטיחות. הפיצוי שנפסק לתובע עמד על 312 אלף שקל, אך מסכום זה הופחתו 40% בשל אשם תורם של התובע, שלא הקפיד על נהלי הבטיחות על אף היותו מדריך.
אדם שנהרג ברפטינג בחו"ל - ערעור לעליון על פסק דינו של המחוזי בי-ם שהעניק פיצוי של מיליון שקל למשפחתו של אדם שנהרג בשיט לגינאה (ע"א 3388/12 נהרות נגד עזבון המנוח שלמה חרובי). העליון קיבל את עמדת המחוזי לפיה רשלנות המארגנת היתה בכך שאנשיה לא עצרו לתצפית לפני הכניסה לקטע המסוכן בנהר, וכי אופן ההתקדמות היה רשלני. עוד נדחתה הטענה בדבר הסתכנות מרצון ואשם תורם של המנוח ונקבע שאין תוקף לתניית פטור שעליה חתם.
חניך שנפגע בצניחה - תביעה של חניך קורס צניחה חופשית בן 28 על תאונה שאירעה לו, שבמהלכה המצנח לא נפתח כראוי והוא נחבל קשות (ת"א 10148/97 ד"ר רפאל נגלר נגד שלמה פרל ואח'). בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את הטענה שהעלו הנתבעים, לפיה מדובר בסיכון שנטל על עצמו התובע. נקבע, כי הוא היה מודע אמנם לסיכון הקיים בצניחה, אך בוודאי שלא לקח על עצמו את הסיכון שציוד הצניחה יהיה לקוי, ולא פטר את הנתבעים מן האחריות לבדוק את הציוד כראוי. בשורה התחתונה, חייב בית המשפט את הנתבעים בפיצוי של 915 אלף שקל.
אדם שנפגע בסקי - תביעה של אדם שהחליק על מדרון שעליו נוצרה שכבת קרח קשה, וכתוצאה מכך נגרמו לו שברים (ע"א 574/85. ד"ר גד קרן נגד חברת הר חרמון). בתביעתו טען האיש לרשלנות של מפעילת האתר. העליון קיבל טענה זו, וקבע כי מפעילת האתר הציבה אמנם דגל שחור עם שלט המסביר את משמעותו, אך צריכה היתה "להגדיל ראש" מעבר לכך והתרשלה. לצד זה, נקבעה רשלנותו התורמת של התובע בכך שלא בירר את בעיית הבטיחות במסלול נוכח הדגל השחור שהיה במקום.
מומלץ לצלם תמונות של הזירה שבה התרחשה התאונה זמן קצר ככל האפשר לאחריה
טיפים הנוגעים לספורט אתגרי
ראשית, ככל שנגרמה תאונה יש לקבל טיפול רפואי מיד לאחריה. עצה זו קריטית גם אם הנזק אינו דרמטי. הסיבה: בתי משפט יתייחסו לעדות שנמסרה לרופא המטפל מיד לאחר האירוע כמהימנה יותר.
שנית, יש לשמור על רצף טיפולי, ולהמנע מהפסקה של כמה חודשים בין טיפול לטיפול. בנוסף, חשוב לשמור כל חומר רפואי הנוגע לתאונה, וכן על כל תיעוד המעיד על הנזק (תלושי שכר שמעידים על גובה השכר וגריעתו עקב התאונה, אישורים מהמעסיק על היעדרות, קבלות וכו').
שלישית, מומלץ לצלם תמונות של הזירה שבה התרחשה התאונה זמן קצר ככל האפשר לאחריה. אם לא ניתן לעשות זאת מיד לאחר הפגיעה, כדאי לעשות זאת לאחר מכן. אין טוב ממראה עיניים, ותמונה שתמחיש את הסכנה בהחלקה במסלול עשויה לשכנע באמיתות התביעה שתגישו.
רביעית, אם חתמתם על מסמכים בכניסה לאתר, חשוב לקבל עותק מהם או לצלמם - הדבר יעיד על כך שנפגעתם במקום. מעבר לכך, אם ניתן לקבל דו"ח פציעה מהאתר יש לעשות זאת. המלצה נוספת: לבקש מאדם שנמצא אתכם בזירת האירוע לצלם את המדריכים במקום בווידיאו, מה שימחיש כי היו מודעים לאירוע ויפריך טענות שיעלו אחר כך שהאירוע לא התרחש.
חמישית, וכפי שהציע הח"מ מוקדם יותר - לא לחתום על מסמך שבמסגרתו מסיר מעצמו האתר אחריות. לחתימה על מסמך כזה אמנם עשוי שלא להיות תוקף ממשי, אבל עצם הבקשה עשויה להעיד על איכות האתר ורמת הבטיחות שבו.
